Posts

המלחמה נגד המערב: כיצד לנצח בעידן של חוסר הגיון.

המלחמה נגד המערב: כיצד לנצח בעידן של חוסר הגיון . ספרו של דאגלס מאריי, "המלחמה נגד המערב",[1] ממשיך את הקו של ספריו הקודמים - "המוות המוזר של אירופה" ו"שיגעון ההמון". גם כאן מדובר בדיווח מדויק, לעתים מזוויע, על מה שמאריי מכנה "שגעון גזעי" בן-זמננו. מאריי עצמו נמנע כמעט לחלוטין מדיון גזעי, ובמקום זאת מצליח לחדור אל לב התסכול והטינה שמניעים את מתנגדי "המערב" ואת הדוקטרינות החדשות של אנטי-גזענות. התוצאה היא ספר חריף, לעתים נואש, על תרבות שממהרת להשפיל את עצמה . אחד הפרקים המאירים ביותר עוסק בתנועת "רודס חייב ליפול". ססיל רודס, איל המכרות והמדינאי הבריטי שתרם את הקרקע לאוניברסיטת קייפטאון ואת המלגות הנושאות את שמו באוקספורד, הפך פתאום לסמל של דיכוי. ב-2015 השחיתו סטודנטים שחורים את פסלו בקייפטאון בדליי צואה; האוניברסיטה בתגובה הסירה אותו לחלוטין. התנועה קפצה במהירות לאוקספורד, שם תלמיד דרום-אפריקאי שקיבל את מלגת רודס, נטוקוזו קוואבה, כינה את הפסל "אלימות מבנית" ו"תרבות רעילה של שליטה ודיכוי". העתירה להסרתו ...

גזענות אנטי-צרפתית בצרפת: ההיסטוריה, האידאולוגיה והחזיתות החברתיות של משבר הזהות

Image
  גזענות אנטי-צרפתית בצרפת: ההיסטוריה, האידאולוגיה והחזיתות החברתיות של משבר הזהות ספרו של העיתונאי והמסאי הצרפתי פרנסואה בוסקה "גזענות אנטי-לבנה: החקירה האסורה"[1] משנת 2026 מציג כתב אישום חריף נגד האופן שבו האליטות בצרפת מתייחסות לגזענות, להגירה ולזהות הלאומית. בוסקה, עורך כתב העת Éléments , טוען כי עוינות ואלימות כלפי צרפתים ילידים - במיוחד מהשכבות החלשות - נדחקות לשולי השיח הציבורי. הספר משלב עדויות אישיות עם ניתוח היסטורי, ומתמקד במתח שבין המורשת הקולוניאלית, מדיניות ההגירה שלאחר מלחמת העולם השנייה, והמציאות היומיומית בבתי ספר, בשכונות ובמרחבים הציבוריים . נקודת המוצא של הספר היא שהאנטי-גזענות המודרנית אינה רק עמדה מוסרית נגד אפליה, אלא מערכת אידאולוגית המחלקת את העולם ל"מדכאים" ו"מדוכאים". במסגרת זו ממוקם האדם הלבן מראש בצד הנהנה מכוח, ואילו הלא-לבן נתפס כקורבן. כאשר מציאות אינה תואמת חלוקה זו - למשל כאשר לבן נופל קורבן לאלימות על רקע מוצאו - התגובה אינה בחינה מחודשת של ההנחות, אלא ניסיון להסביר מדוע המקרה אינו מפריך אותן . בוסקה מבחין בין התפת...

התפוז המכני הצרפתי

Image
התפוז המכני הצרפתי " כאשר יבוא יום וההיסטוריון, הרחק מן הסערה שאנו נתונים בה, יבחן את האירועים הטרגיים שכמעט הביאו את צרפת אל התהום שאין ממנה חזרה, הוא ייווכח כי תנועת ההתנגדות - כלומר, התקווה הלאומית - נאחזה במדרון בשני עמודי תווך שלא נכנעו: האחד היה שבר החרב, והאחר - המחשבה הצרפתית ." - שארל דה גול, 1943 . הספר "צרפת התפוז המכני" משנת 2013 של לורן אוברטון[1] הפך לרב-מכר מיידי בצרפת, והגיע לרשימת עשרת הספרים הנמכרים ביותר באמזון בצרפתית, אף על פי שלא נעשה לו פרסום והמחבר היה כמעט אלמוני. גם בתקופה של ירידה במכירות ספרים, הוציאה ההוצאה Ring הדפסה נוספת של 18,000 עותקים. כמה מבקרים ציינו שאם הספר הזה - המתאר את פניו האמתיים של הפשע בצרפת - היה מתפרסם לפני הבחירות לנשיאות שנה מוקדם יותר, ייתכן שהיה משפיע על התוצאה ומושך קולות לימין . הספר, שכותרתו מתייחסת לרומן של אנתוני ברג'ס מ-1962 "התפוז המכני" על "אלימות-על", נפתח באירוע שכיח מדי: אישה לבנה מוכה באכזריות ונאנסת כמעט עד מוות על ידי זר. האונס הזוועתי הזה מוצג מנקודת מבטה של הקורבן, ו...

"כללים לרדיקלים" של סול אלינסקי.

Image
" כללים לרדיקלים" של סול אלינסקי . הספר "כללים לרדיקלים " ( Rules for Radicals ) מאת סול אלינסקי, שיצא לאור ב-1971, נחשב בעיני רבים למדריך המעשי החשוב ביותר של האקטיביזם השמאלי במאה העשרים. אלינסקי, יהודי-אמריקאי שנולד ב-1909 להורים מהגרים מרוסיה, פעל במשך עשרות שנים כמארגן קהילתי בשיקגו ומת שנה לאחר פרסום הספר. הספר מוקדש, בין השאר, ל"לוציפר - הראשון שמרד בהצלחה", ומציג את עצמו במפורש כמקבילה ל"הנסיך" של מקיאוולי, אלא שבניגוד למקיאוולי מיועדים ה"כללים לרדיקלים" ל"חסרי הכוח" כדי שיוכלו לקחת את הכוח מידי "היש להם ". מאחורי הרטוריקה של "העצמת העם" ו"צדק חברתי" מסתתר מדריך מפורט למניפולציה, לקיטוב, להשפלה ולניצול ציני של הפוליטיקה. הספר מעניק לגיטימציה כמעט מוחלטת לכל אמצעי, ובלבד שהוא משרת את המטרה של תפיסת כוח. התוצאה ההיסטורית והעכשווית של יישום הכללים הללו היא תרבות פוליטית מורעלת, שבה הדיאלוג נעלם, האמון הציבורי מתרסק, העובדות הופכות למשניות לאידיאולוגיה והאלימות המילולית והפסיכולוגית הופכת ...