Posts

"טרויה" ממיתוס לאנטי-מיתוס: על דעיכת התרבות באמנות הקולנוע וגיבורים בצל הדקונסטרוקציה.

Image
" טרויה" ממיתוס לאנטי-מיתוס: על דעיכת התרבות באמנות הקולנוע וגיבורים בצל הדקונסטרוקציה . אחד השקרים הגדולים כיום הוא שאנחנו חיים ב"חברה פתוחה". בפועל אנחנו נמצאים בתרבות המופצצת ביותר בתעמולה בהיסטוריה האנושית, שבה כל מוסד מרכזי - ציבורי או פרטי - נותר לכוד באורתודוקסיה שוויונית. כל אדם הוא הקומיסר גם של שכנו. כל המיתוסים חייבים לעבור דה-קונסטרוקציה - כל התרבות במערב חייבת להתמוסס לדייסה אפורה אחידה. אנחנו שקועים במערכת הזו עד כדי כך שאיננו מסוגלים אפילו לזהות אותה ונדרשים שיצביעו לנו עליה מבחוץ. לכן נדרשת הייתה עיתונאית סינית כדי לשאול את כריסטופר נולאן, במאי הסרט "אודיסיאה" משנת 2026, את השאלה המובנת מאליה: האם הוא משורר ונביא של  ציוויליזציה בדמדומיה . נולאן הסכים למעשה שהוא כזה וטען שיש להתנצל על גדולה כדי להישאר נאמן לערכים דמוקרטיים .[1] אך זהו רק השלב האחרון בשקיעה. המערב לכוד בנתיב הזה מאז סיומה של מלחמת העולם השנייה ובמיוחד מאז שנות ה-60. רבים מאתנו לא הכרנו עולם אחר, ולכן אנו נוטים להאמין שהדרדרותנו רק התחילה, ש"הווקיזם" הופיע איפשה...

המקרה של ג'ייסון ארדיי - סמל להתדרדרות האקדמיה המערבית המודרנית

Image
המקרה של ג'ייסון ארדיי - סמל להתדרדרות האקדמיה המערבית המודרנית סיפורו של ג'ייסון ארדיי, הפרופסור השחור הצעיר ביותר בהיסטוריה של אוניברסיטת קיימברידג', אינו רק סיפור אישי של אדם אחד. זהו מקרה מבחן מובהק, כמעט קליני, לאופן שבו האידיאולוגיה של גיוון, שוויון והכלה השתלטה על האקדמיה המערבית. היא הפכה את הדרישה לכישרון, למקוריות וליושרה אינטלקטואלית לעניין משני, והעמידה במקומה את הנרטיב, את הסמליות הגזעית ואת החסינות מפני ביקורת. מה שהתחיל כסיפור השראה על התגברות על אוטיזם, על דלדול התפתחותי גלובלי, על אי-יכולת דיבור עד גיל אחת-עשרה ועל אי-יכולת קריאה וכתיבה עד גיל שמונה-עשרה - הפך לתרגיל ממושך בהזנחת בדיקות בסיסיות, בהגנה אינסטינקטיבית על "גיוון", ובסופו של דבר בהתמוטטות היומרות האקדמיות. האקדמיה הבריטית, ובראשה קיימברידג', לא רק קיבלה את הנרטיב; היא בנתה עליו קתדרה, העניקה לו מעמד של פרופסור, והגיבה לחשיפת הכשלים בהאשמות של גזענות ובמנגנוני הגנה מוסדיים. זה אינו כשל נקודתי. זהו סימן מובהק להתאבדות אינטלקטואלית של מוסדות שהיו פעם סמל לחתירה לאמת . ארדיי נולד ב...

סימור איצקוף - שקיעתה של מנת המשכל האמריקנית

Image
  סימור איצקוף - שקיעתה של מנת המשכל האמריקנית . פרופ' אמריטוס סימור איצקוף ממכללת סמית' הוא פסיכולוג יהודי אמריקני שהתמודד במהלך הקריירה הארוכה שלו עם מספר רב של שאלות קשות אך חיוניות. הוא מחברה של סדרת ספרים בת ארבעה כרכים על התפתחות האינטליגנציה האנושית, כתב על הזהות והאינטליגנציה היהודית ותמך בתפיסה כי התורשה ממלאת תפקיד מרכזי בהתנהגות האדם. כבר ב-1994 הוא פרסם ספר בשם "השקיעה של האינטליגנציה באמריקה ", [1]  שעסק לטענתו במגמות הרסניות אך הפחות מדוברות הזאת של האומה . תזת הספר פשוטה ופרובוקטיבית: האנשים בעלי האינטליגנציה הנמוכה מתרבים בקצב מהיר בהרבה מהאינטליגנטים. במקביל, ההגירה מהעולם השלישי מביאה כמויות גדולות של אנשים שרמת האינטליגנציה הממוצעת שלהם נמוכה מזו של האמריקאים. התוצאה היא ירידה מתמדת באינטליגנציה הממוצעת של האמריקאי הממוצע - ירידה שמאיימת על עתיד האומה ואף על הציוויליזציה כולה . את בעיית שיעורי הילודה ממחיש היטב המחקר הלאומי הארכי של הנוער  (NLSY) -  אותו מאגר נתונים מקיף שבו השתמשו צ'רלס מוריי וריצ'רד הרנשטיין בספרם השנוי במחלוקת ...