המלחמה נגד המערב: כיצד לנצח בעידן של חוסר הגיון.
המלחמה נגד המערב: כיצד לנצח בעידן של חוסר הגיון . ספרו של דאגלס מאריי, "המלחמה נגד המערב",[1] ממשיך את הקו של ספריו הקודמים - "המוות המוזר של אירופה" ו"שיגעון ההמון". גם כאן מדובר בדיווח מדויק, לעתים מזוויע, על מה שמאריי מכנה "שגעון גזעי" בן-זמננו. מאריי עצמו נמנע כמעט לחלוטין מדיון גזעי, ובמקום זאת מצליח לחדור אל לב התסכול והטינה שמניעים את מתנגדי "המערב" ואת הדוקטרינות החדשות של אנטי-גזענות. התוצאה היא ספר חריף, לעתים נואש, על תרבות שממהרת להשפיל את עצמה . אחד הפרקים המאירים ביותר עוסק בתנועת "רודס חייב ליפול". ססיל רודס, איל המכרות והמדינאי הבריטי שתרם את הקרקע לאוניברסיטת קייפטאון ואת המלגות הנושאות את שמו באוקספורד, הפך פתאום לסמל של דיכוי. ב-2015 השחיתו סטודנטים שחורים את פסלו בקייפטאון בדליי צואה; האוניברסיטה בתגובה הסירה אותו לחלוטין. התנועה קפצה במהירות לאוקספורד, שם תלמיד דרום-אפריקאי שקיבל את מלגת רודס, נטוקוזו קוואבה, כינה את הפסל "אלימות מבנית" ו"תרבות רעילה של שליטה ודיכוי". העתירה להסרתו ...