היסטוריה ללא צנזורה

הרופא הגדול והחשוב ביותר בהיסטוריה - אנדריאס וסאליוס. זה הרבה יותר נפוץ שהגדולה האנושית מתרחשת כתוצאה משנים רבות של עבודה קשה, מאומצת וסבלנית מאשר ממקרה של התגלות מקרית וחד פעמית. בהדרגה ובהתמדה, לאט אבל בטוח, צד אחר צד, עשוי עמלו של האדם הדגול להימשך במשך תקופה של שנים רבות לפני שהמאמץ מניב תוצאות כלשהן. אולם כאשר התוצאות הללו מגיעות, הן יכולות לשנות את סדרי העולם, כאשר רוב רובו של העולם כלל לא יהיה מודע לעמל הקפדני והאינסופי שיצר אותן. גם מה שנקרא "הצלחה בין-לילה" הוא לרוב תוצאה של שנים רבות, לעתים עשרות שנים. אנדריאס וסאליוס נולד ב-בריסל ב-1514 למשפחה בעלת רקע מרשים בתחום הרפואה. כבר בתור נער הוא הוקסם בידי עולם הטבע ולמד בשקיקה כל פיסת מידע בתחומי הביולוגיה, אנטומיה ורפואה. אולם האהבה הגדולה ביותר שלו הייתה תחום הדיסקציה והוא פיתח בו כישרון יוצא מן הכלל. הוא הראה סימנים לגאונות כבר בגיל צעיר ובגיל 22 הוא כבר הרצה לעמיתים בשפה הלטינית ואף מסוגל היה לקרוא את הכתיבה הרפואית של קלאודיוס גלנוס ביוונית המקורית. הכתיבה ההיסטורית של גלנוס, לצד זו של קלסוס ואריסטו, הייתה הדומיננטי

הרפואה והתקינות הפוליטית. פרופ' סאלי ל. סאטל היא פסיכיאטרית המרצה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת ייל, אוניברסיטת קולומביה וחברה ב-AEI. במבוא לספרה משנת 2000 אודות האופן בו הורסת התקינות הפוליטית את הרפואה[1] היא כותבת: "במשך כמה עשורים, האוניברסיטאות, מקצוע עריכת הדין ומקום העבודה היו תחת מתקפה מצד אנשים הטוענים לדיכוי כזה או אחר ... זה כמעט מפתיע שהרפואה הייתה חסינה כל כך הרבה זמן". אולם עתה גם חסינות זו הולכת ונשחקת. נקודות המוצא של התקינות בנושא ההשתייכות האתנית/גזעית ומין (מגדר) החלו להפוך כל דבר, מבריאות הציבור ועד לפסיכיאטריה, לפלטפורמה להתקפה ליברלית על המערב. ה"אינדוקטרינולוגים" (Indoctrinologists), כפי שסאטל מכנה את התוקפים, עדיין לא השתלטו אומנם בעת כתיבת הספר בשנת 2000 על כל תחום הרפואה, אולם אין ספק כי הללו נחושים במטרתם להציב את האידאולוגיה לפני הכל, לרבות מדע, הגיון בריא ואפילו פציינטים וחולים. בריאות הציבור שיפרה ללא ספק את חיינו באופן אדיר. אמצעי תברואה וגילוי האופן בו גורמים החיידקים למחלות הצילו את חייהם של מיליוני אנשים. אולם כבר בעת כתיבת הספ

  כת המהדיזם - האידאולוגיה האפוקליפטית של משטר האייתולות ותכנית הגרעין. כפי שראינו פעמים רבות בעבר, אין המערב מסוגל להבין את הלך הרוח המזרח תיכוני בעת ניסיונו להתמודד עם הסוגיות הרבות והמורכבות שלו. כתם עיוור מאוד מרכזי בהקשר זה הינו תחום תכנית הגרעין האיראנית, אותה ניתן לסכם במילה אחת אותה אין רוב המערביים מכירים: מהדיזם . הדוקטרינה הדתית "מהדיזם" נעה סביב דמות אסכטולוגית - מַהְדִי , או "המונחה בצדק" (האל) - אשר בעת אחרית הימים אמור להביס את הרוע ולהקים שלטון אסלאמי עולמי. הן השיעים והן הסונים מאמינים ב-מהדי, אולם הם מחזיקים בגרסאות שונות אודות אופיו ותפקידו. הרפובליקה האסלאמית של איראן הינה אומה שיעית מפלג "התריסריים". בדומה לכלל השיעים, מאמינה איראן כי המנהיגות האמתית של כל האסלאם שייכת לשושלת בני משפחתו של הנביא מייסד דתם, החל מהח'ליף עלי בן אבי טאלב, בן דודו וחתנו של הנביא דרך נישואיו עם בתו - פאטימה. לפי האמונה השיעית, היה עלי ה-אימאם המונחה בצדק הראשון ולאחר מכן המשיך התואר לעבור עם יורשיו הזכריים. בדומה לנביא עצמו, כל אלו נתפסים כחסרי כל

  הקונטקסט ההיסטורי הרחב לפלישת חמא"ס  ב-7.10.2023. בימים הראשונים שלאחר טבח ה-7.10.2023 נשמעו ביקורות רבות בעולם כלפי הפוגרום הזה שביצע ארגון הטרור חמא"ס נגד אזרחי מדינת ישאל, אולם תוך זמן קצר מאוד החלה התמיכה הבינלאומית בישראל להתפוגג ונשמעו יותר ויותר עדויות מרחבי העולם לחגיגות והצדקות של המתקפה, זאת מצד אקדמאים, פוליטיקאים, פקידי שלטון והמוני ערבים, מוסלמים ואנשי שמאל. בין ההצדקות למתקפה הועלו טענות כגון הצגתה של ישראל כמדינת מתיישבים קולוניאליסטים אשר מפעילה מדיניות של אפרטהייד ורצח עם נגד "הפלסטינים". טענות אלו מגיעות במידה רבה מהאקדמיה המודרנית המקדמת תאוריות פרוגרסיביות כגון התיאוריה הפוסט-קולוניאליסטית וכן מספר סיסמאות פוליטיות. כמובן שטענות אלו הן ריקות מכל תוכן ונובעות משנאה או שטיפת מוח אנטי-ישראלית ואפילו אזרחי מדינת ישראל המוסלמים דוחים כל רמז למעבר לשטחי הרשות "הפלסטינית". חשוב לזכור כי התרבות הערבית והדת המאפיינת את רוב אנשיה מסתמכת על התפיסה הבסיסית של התנגדות מבנית שנמצאת בלב בסיסה של התרבות הבדואית.[1] החוקים הבדואים דורשים תמיד ק