היסטוריה ללא צנזורה

הרופא הגדול והחשוב ביותר בהיסטוריה - אנדריאס וסאליוס. זה הרבה יותר נפוץ שהגדולה האנושית מתרחשת כתוצאה משנים רבות של עבודה קשה, מאומצת וסבלנית מאשר ממקרה של התגלות מקרית וחד פעמית. בהדרגה ובהתמדה, לאט אבל בטוח, צד אחר צד, עשוי עמלו של האדם הדגול להימשך במשך תקופה של שנים רבות לפני שהמאמץ מניב תוצאות כלשהן. אולם כאשר התוצאות הללו מגיעות, הן יכולות לשנות את סדרי העולם, כאשר רוב רובו של העולם כלל לא יהיה מודע לעמל הקפדני והאינסופי שיצר אותן. גם מה שנקרא "הצלחה בין-לילה" הוא לרוב תוצאה של שנים רבות, לעתים עשרות שנים. אנדריאס וסאליוס נולד ב-בריסל ב-1514 למשפחה בעלת רקע מרשים בתחום הרפואה. כבר בתור נער הוא הוקסם בידי עולם הטבע ולמד בשקיקה כל פיסת מידע בתחומי הביולוגיה, אנטומיה ורפואה. אולם האהבה הגדולה ביותר שלו הייתה תחום הדיסקציה והוא פיתח בו כישרון יוצא מן הכלל. הוא הראה סימנים לגאונות כבר בגיל צעיר ובגיל 22 הוא כבר הרצה לעמיתים בשפה הלטינית ואף מסוגל היה לקרוא את הכתיבה הרפואית של קלאודיוס גלנוס ביוונית המקורית. הכתיבה ההיסטורית של גלנוס, לצד זו של קלסוס ואריסטו, הייתה הדומיננטי

יהיה זה קשה לנסות לספק הסבר חד משמעי לסיבות באשר לתפיסות העולם השונות שבני האדם מחזיקים בהן וזה בהחלט בסדר משום שכל אדם הוא שונה ורואה את הדברים אחרת. ב-1987 פרסם המלומד הגדול תומאס סואל את ספרו הקלסי "קונפליקט התפיסות: המקורות האידיאולוגיים של מאבקים פוליטיים". בספר זה הוא הציע הסבר פשוט אך עוצמתי מדוע אנשים כה חלוקים ביניהם ואינם מסכמים בכל הקשור לנושאים הפוליטיים. טענתו של סואל היא שבשורש הקונפליקט נמצאת העובדה שבפועל אנחנו לא מסכימים לגבי הטבע האנושי. רובינו רואים את העולם דרך אחת משתי הנחות יסוד מתחרות שכל אחת מהן מספרת סיפור שונה בתכלית אודות הטבע האנושי. תפיסה אחת היא חופשית ולא מוגבלת. לפיה, בני האדם הינם ניתנים לשינוי ועיצוב ויכולים להשתכלל ולהפוך למושלמים. חסידי תפיסה זו מאמינים שניתן להתגבר על מחלות ורעות חברתיות אחרות באמצעות פעולה קולקטיבית המעודדת בני אדם להתנהג טוב יותר. עוני, פשע, אי שוויון ומלחמה אינם בלתי נמנעים אלא למעשה פזל אותו ניתן לפתור. אנחנו צריכים רק לומר את הדברים הנכונים, לחוקק את המדיניות הנכונה ולהוציא הרבה כסף וכך לא נסבול יותר מהתחלואים החברתיי

האם המצרים הקדמונים השתייכו לתרבות התת-סהרית? חברת שירותי הצפייה הישירה האמריקאית נטפליקס הפיקה ב-2023 סדרה אותה היא כינתה "דוקומנטרית" אודות מלכת מצרים בת המאה ה-1 לפנה"ס קלאופטרה השביעית. הסדרה ה"דוקומנטרית" מציגה את המלכה המקדונית/יוונייה הים תיכונית אשר השתייכה לשושלת בית תלמי כאישה שחורה. פרוטומה של קלאופטרה הנמצאת במוזיאון הישן בברלין הינה תצוגת שַׁיִשׁ ריאליסטית של פני המלכה מתקופת חייה; את הפרוטומה ניתן להשוות עם דיוקן שהתגלה בעיר הרומית הרקולנאום אשר מציג דמות של מלכה הלניסטית הלובשת עטרה יוונית ובעלת שיער אדום ועור בהיר ואשר מייצג קרוב לוודאי את קלאופטרה, זאת משום שהדיוקן מוקף במוטיבים מצריים - דהיינו שליטה יוונייה של מצרים: סגנון השיער והאף של הדיוקן דומים מאוד לאלו של הפרוטומה, והאף בדיוקן דומה מאוד לאופן בו הוצג האף של קלאופטרה על מטבעות עם דמותה (אילוסטרציה 1). השתמרו גם פסליו של אביה של קלאופטרה - מלך מצרים היווני תלמי השנים עשר - כגון הפרוטומה הנמצאת במוזיאון הלובר, והוא בבירור בעל מאפיינים אירופאיים. ככלל, למעט מקרים חריגים בהם מוצגת קלאופטרה כ

מי היו היוונים העתיקים ? בפודקאסט אשר פורסם ב-4 בינואר 2023 של המרכז האקדמי שלם  בשיתוף פעולה עם  Think&Drink Different   אמר המאורח ד"ר עדו חברוני למנחה ד"ר ג'רמי פוגל כי היווני העתיק הומרוס, המשורר המפורסם ביותר של התנ"ך האירופאי המקורי, כלל לא היה אירופאי אלא מזרח תיכוני, כי חיבוריו באו מתרבות שאירופה "ניכסה" בדיעבד מתרבויות אחרות וכי הוא עצמו דואג כמרצה כל הזמן להזכיר זאת לסטודנטים שלו. חברוני מציין כיצד הדמויות של הספר מסתובבות ברחבי הים התיכון, מה שהופך אותם באופן תמוה ל"מזרח תיכוניים", זאת תוך התעלמות מהעובדה שעד המאה ה-7 היה אזור הים התיכון, לרבות צפון אפריקה, קרוב הרבה יותר אתנית ותרבותית לאירופה מאשר למזרח התיכון. גם במזרח התיכון השתייכו העמים, לרבות הפרסים, המצרים הקדמונים המקוריים (קופטים מודרניים) ואחרים לקבוצה ההודו-אירופאית ועל כן משתייכים גם הם ל"לבנים" כפי שמכונים האירופאים בפודקאסט שבנדון וכנראה שכוונתם של הדוברים היא להבדיל אותם מהאירופאים הצפוניים יותר. האורח של הפודקאסט אף מרחיק לכת ומציין שצעקת הקרב או הטקסים