היסטוריה ללא צנזורה

אנה קומננה - ההיסטוריונית הראשונה. אנה קומננה הייתה נסיכה של האימפריה הרומית המזרחית שחיה בין השנים 1083-1153. היא הייתה דמות אינטלקטואלית ופוליטית יוצאת דופן, בתם הבכורה של הקיסר אלכסיוס הראשון קומננוס והקיסרית אירנה דוקאינה. היא נולדה ב-1 בדצמבר בחדר ה"ארגמן" (פורפיר) בארמון בקונסטנטינופול, ועל כן נשאה את התואר המחייב "פורפירוגניטה", המעיד על היותה נסיכה שנולדה בזמן שלטון אביה. כילדה בכורה מבין תשעה אחים, היא אומנה מילדות לשירות הממלכה, גודלה בציפייה להפוך לקיסרית והאמינה כי היא הראשונה בסדר הירושה לכתר. כבת הקיסר, זכתה אנה לחינוך מקיף, מעמיק ומתוחכם שכלל לימודי אסטרונומיה, רפואה, היסטוריה, גאוגרפיה, מתמטיקה, גאומטריה, פילוסופיה, עניינים צבאיים וכן שירת הומרוס. בצעירותה היא ויתרה על שעשועי ילדות וגודלה בבידוד מכוון כדי להגן עליה מפני הליברטיניזם וההפקרות המינית המשתקפים בשירה העתיקה. היא הושפעה עמוקות מנשים אסרטיביות ונועזות במשק ביתה, ובמיוחד מסבתה מצד אביה, אנה דלסנה, אלמנה רבת עוצמה שניהלה את ענייני המדינה ושימשה כעוצרת בזמן שאלכסיוס ניהל מלחמות בחזית. אנה רכשה...

  הרוח הפאוסטית - שורשיה ומאפייניה בסוף ימי הביניים חי בגרמניה מלומד יוצא דופן שנחשב כמי שפענח את מסתרי הטבע והיה מסוגל להשתמש בידע שלו בדרכים מופלאות ומאגיות. היו שראו בו אלכימאי מיומן שרכש את כישוריו בעבודה שקדנית במעבדה; אחרים טענו שהוא לא יותר מנוכל ושרלטן; אולם רובם הגיעו לבסוף לראות בו מכשף שכרת ברית עם השטן ומכר את נשמתו תמורת ידע וכוח. המלומד המסתורי הזה היה דוקטור יוהאן גאורג פאוסט בן המאות ה-15 וה-16 והאגדות הרבות שנקשרו בדמותו שבו את דמיונם של סופרים, משוררים ומלחינים רבים בדורות הבאים. כחצי מאה לאחר מותו פורסם בגרמניה ספר שאיגד אגדות אלו ומאוחר יותר, בסוף המאה ה-16, כתב המחזאי האנגלי כריסטופר מארלו את "ההיסטוריה הטרגית של דוקטור פאוסטוס". מאז אימצו אינספור יוצרים אחרים את מוטיב פאוסט: מוטיב האדם המבקש לחרוג מן הגבולות שנקבעו לו מראש ושואף אל ידע שמעבר לזה המוקצה לאחרים. הכותב הבולט ביותר ברוח זו היה יוהאן וולפגנג פון גתה, שהחלק הראשון של הפואמה הדרמטית הארוכה שלו "פאוסט" פורסם ב-1808. היחס של גתה במוטיב הפך לבסיס שעליו נשענו מלחינים כהקטור ברליוז ושארל...

הרופא הגדול והחשוב ביותר בהיסטוריה - אנדריאס וסאליוס. זה הרבה יותר נפוץ שהגדולה האנושית מתרחשת כתוצאה משנים רבות של עבודה קשה, מאומצת וסבלנית מאשר ממקרה של התגלות מקרית וחד פעמית. בהדרגה ובהתמדה, לאט אבל בטוח, צד אחר צד, עשוי עמלו של האדם הדגול להימשך במשך תקופה של שנים רבות לפני שהמאמץ מניב תוצאות כלשהן. אולם כאשר התוצאות הללו מגיעות, הן יכולות לשנות את סדרי העולם, כאשר רוב רובו של העולם כלל לא יהיה מודע לעמל הקפדני והאינסופי שיצר אותן. גם מה שנקרא "הצלחה בין-לילה" הוא לרוב תוצאה של שנים רבות, לעתים עשרות שנים. אנדריאס וסאליוס נולד ב-בריסל ב-1514 למשפחה בעלת רקע מרשים בתחום הרפואה. כבר בתור נער הוא הוקסם בידי עולם הטבע ולמד בשקיקה כל פיסת מידע בתחומי הביולוגיה, אנטומיה ורפואה. אולם האהבה הגדולה ביותר שלו הייתה תחום הדיסקציה והוא פיתח בו כישרון יוצא מן הכלל. הוא הראה סימנים לגאונות כבר בגיל צעיר ובגיל 22 הוא כבר הרצה לעמיתים בשפה הלטינית ואף מסוגל היה לקרוא את הכתיבה הרפואית של קלאודיוס גלנוס ביוונית המקורית. הכתיבה ההיסטורית של גלנוס, לצד זו של קלסוס ואריסטו, הייתה הדומיננטי...

יהיה זה קשה לנסות לספק הסבר חד משמעי לסיבות באשר לתפיסות העולם השונות שבני האדם מחזיקים בהן וזה בהחלט בסדר משום שכל אדם הוא שונה ורואה את הדברים אחרת. ב-1987 פרסם המלומד הגדול תומאס סואל את ספרו הקלסי "קונפליקט התפיסות: המקורות האידיאולוגיים של מאבקים פוליטיים". בספר זה הוא הציע הסבר פשוט אך עוצמתי מדוע אנשים כה חלוקים ביניהם ואינם מסכמים בכל הקשור לנושאים הפוליטיים. טענתו של סואל היא שבשורש הקונפליקט נמצאת העובדה שבפועל אנחנו לא מסכימים לגבי הטבע האנושי. רובינו רואים את העולם דרך אחת משתי הנחות יסוד מתחרות שכל אחת מהן מספרת סיפור שונה בתכלית אודות הטבע האנושי. תפיסה אחת היא חופשית ולא מוגבלת. לפיה, בני האדם הינם ניתנים לשינוי ועיצוב ויכולים להשתכלל ולהפוך למושלמים. חסידי תפיסה זו מאמינים שניתן להתגבר על מחלות ורעות חברתיות אחרות באמצעות פעולה קולקטיבית המעודדת בני אדם להתנהג טוב יותר. עוני, פשע, אי שוויון ומלחמה אינם בלתי נמנעים אלא למעשה פזל אותו ניתן לפתור. אנחנו צריכים רק לומר את הדברים הנכונים, לחוקק את המדיניות הנכונה ולהוציא הרבה כסף וכך לא נסבול יותר מהתחלואים החברתיי...

האם המצרים הקדמונים השתייכו לתרבות התת-סהרית? חברת שירותי הצפייה הישירה האמריקאית נטפליקס הפיקה ב-2023 סדרה אותה היא כינתה "דוקומנטרית" אודות מלכת מצרים בת המאה ה-1 לפנה"ס קלאופטרה השביעית. הסדרה ה"דוקומנטרית" מציגה את המלכה המקדונית/יוונייה הים תיכונית אשר השתייכה לשושלת בית תלמי כאישה שחורה. פרוטומה של קלאופטרה הנמצאת במוזיאון הישן בברלין הינה תצוגת שַׁיִשׁ ריאליסטית של פני המלכה מתקופת חייה; את הפרוטומה ניתן להשוות עם דיוקן שהתגלה בעיר הרומית הרקולנאום אשר מציג דמות של מלכה הלניסטית הלובשת עטרה יוונית ובעלת שיער אדום ועור בהיר ואשר מייצג קרוב לוודאי את קלאופטרה, זאת משום שהדיוקן מוקף במוטיבים מצריים - דהיינו שליטה יוונייה של מצרים: סגנון השיער והאף של הדיוקן דומים מאוד לאלו של הפרוטומה, והאף בדיוקן דומה מאוד לאופן בו הוצג האף של קלאופטרה על מטבעות עם דמותה (אילוסטרציה 1). השתמרו גם פסליו של אביה של קלאופטרה - מלך מצרים היווני תלמי השנים עשר - כגון הפרוטומה הנמצאת במוזיאון הלובר, והוא בבירור בעל מאפיינים אירופאיים. ככלל, למעט מקרים חריגים בהם מוצגת קלאופטרה כ...