Posts

Showing posts with the label ביקורת ספרות

ג'. ר. ר. טולקין - ההומרוס האנגלי.

Image
ג'. ר. ר. טולקין - ההומרוס האנגלי. "מתוך ספקות, מאפלות אל לב הנהרה יצאתי מזמר לשמש, שולף חרבי מתערה. אל קץ-תקוה רכבתי, לכאב שלא ידום; עתה - לזעם, לחורבן, אל שער-ליל אָדֹם!" - ג'.ר.ר. טולקין (מתוך תרגומו של אוריאל אופק, הוצאת זמורה-ביתן, 1991) יגאל אלון אמר כי "עם שאינו יודע את עברו, ההווה שלו דל ועתידו לוט בערפל". ניתן להרחיב ולומר כי עם ללא שורשים אינו עם כלל. הנטייה לעיוותים היסטוריים אינה מוגבלת רק לאקדמיה אלא נפוצה מאוד גם בתרבות הפופולרית כגון סרטים היסטוריים, סרטים תיעודיים ואמנות. נראה כי הנטייה הזאת לשינויים בתפיסת המציאות ההיסטורית היא מכוונת ומתבצעת בידי אלו להם יש את היכולת לעשות זאת. הדבר נכון גם לאגדות ומיתוסים, שכן אגדות עם אירופאיות, לדוגמה, מוצגות כסיפורים אוניברסליים השייכים לכולם. "ניכוס תרבותי" הוא ללא ספק חד כיווני. אחת הזירות המרכזיות של הזהות הקבוצתית היא יצירתו האדירה של הסופר הבריטי פרופ' ג'.ר.ר. טולקין (1892-1973) " שר הטבעות " וכן ספריו האחרים אשר ריתקו את הקוראים על פני מספר דורות. אין ספק שסיפורים המעוד...

דרקולה של ברם סטוקר

Image
  דרקולה של ברם סטוקר. לא מעט סופרים כתבו הרבה ופיתחו את האמנות שלהם לרמה של הישגים סופרלטיבים. במקביל, ישנם גם את הנדירים שכתבו מעט מאוד ועדיין הצליחו להשיג הצלחה כבירה בפרויקט גדול אחד. אחד מהנדירים הללו היה הסופר האירי ברם סטוקר (1847-1912). הרומן שלו "דרקולה" הוא ללא ספק אחת היצירות הספרותיות המדהימות בהיסטוריה. סטוקר הבין ברמה הבסיסית שהשימוש הספרותי באימה צריך להסתמך על יצירת מצבי רוח ולא על סצנות תפאורה פשוטות. וכל דבר חייב לתרום למצב רוח זה: מילים, שמות, מקומות, דיאלוגים ואפילו סימני פיסוק. כולם חייבים להוביל לנקודות השיא של האימה והפחד. אם בוחנים את הרקע של סטוקר, הרי שאין דבר בעברו המרמז על כישוריו כסופר אימה. בשונה מ-ה.פ. לאבקרפט, למשל, הוא לא הגיע ממשפחה ותיקה שריחפה מעליה אווירת ריקבון, וגם הוא לא היה חולני כנער. ובשונה מאדגר אלן פו, הוא לא היה מכור לסמים או אלכוהול. ברם סטוקר נולד בדבלין ב-1847 וקיבל את השכלתו בטריניטי קולג'. עם סיום הלימודים הוא התחיל לחבב את התיאטרון ועבד במשך תקופה מסוימת כמבקר של הצגות תיאטרון. לאחר נישואיו עבר ללונדון ב-1878 במט...

כיצד הדנ"א הופך אותנו למי שאנחנו - רוברט פלומין.

Image
כיצד הדנ"א הופך אותנו למי שאנחנו - רוברט פלומין. הספר "שרטוט: כיצד הדנ"א הופך אותנו למי שאנחנו"[1] של הפסיכולוג והגנטיקאי פרופ' רוברט פלומין הוא אחד הספרים המרתקים ביותר שיוצא כנגד התפיסות הפופולריות. המחבר אומנם אינו מציין זאת בעצמו, אולם המסקנות של מחקרו יכולות לערער את כל הבסיס של הקונספציות השוויוניות של עשרות השנים האחרונות. הספר מסכם את העדויות השונות לטענה כי בני האדם אינם שווים מבחינה ביולוגית באופן מהותי. כפי שפרופ' פלומין כותב: "גנטיקה היא הגורם החשוב ביותר שמעצב את מי שאנחנו. היא מסבירה את ההבדלים הפסיכולוגיים בינינו יותר מאשר כל דבר אחר יחדיו". הבדלים פסיכולוגיים אלו כוללים למעשה הכל, החל מאינטליגנציה לאישיות ועד לחריצות וליכולת ללמוד שפה חדשה. יתרה מכך, למרות שסביבות גם הן משפיעות על היכולות והנטיות האנושיות, הן פועלות בעיקר באופנים אקראיים, קצרי טווח ואשר אינם ניתנים לשליטה או חיזוי. משמעות הדבר היא שלכל התערבות ממשלתית נוספת בסביבה - "תרופת הפלא" הכה נפוצה כיום - לא תהיה למעשה שום השפעה רצינית או ארוכת טווח. אנשים מצליחים נ...

הרג לימודי ההיסטוריה.

Image
הרג לימודי ההיסטוריה. במשך 2400 השנים האחרונות ראו מרבית האירופאים את ההיסטוריה באופן הדומה לזה של היוונים הקלאסיים: מאמץ להבין את מה שבאמת קרה בעבר. כיום, התובנות החלוציות שלהם אודות ההיסטוריה - שיש לראותה ככל הניתן כאמת מציאותית ולא כמיתוס או סיפורי אגדה - נתפסות כמובנות מאליו. אולם במהלך עשרות השנים האחרונות הופיעה תנועה חדשה ומשפיעה אשר מבקשת לערער את יסודות הדיסציפלינה האקדמית של ההיסטוריה. האופנה "האינטלקטואלית" הזאת, אשר נקראת בין היתר "פוסטמודרניזם", "דקונסטרוקציוניזם" או "היסטוריה אוניברסלית", גורסת כי מכיוון שהעבר אינו ידוע, אין ההיסטוריה אמתית יותר מבדיה וכל דבר שנחשב בעבר להיסטוריה הוא לא יותר מאשר ביטוי לדעות קדומות בתת המודע של ההיסטוריונים מיושנים . למעשה, כבר במהלך שנות ה-90 ביקש אחד המזהירים מפני התופעה הזאת, ההיסטוריון האוסטרלי קית' ווינדשוטל, להרתיע על כך באמצעות פרסום ספרו "הרג ההיסטוריה: כיצד מבקרי ספרות ותאורטיקנים חברתיים רוצחים את העבר שלנו".[1] עשרות שנים מאוחר יותר ובמאה ה-21 הפכו התופעות הללו באקדמיה ובתרב...

"כניעה" של מישל וולבק.

Image
"כניעה" של מישל וולבק. הסופר הצרפתי מישל וולבק (ילוד 1956) הוא אחד הסופרים הטובים ביותר שחיים כיום. במשך שנים רבות הוא היה אחד המבקרים החריפים ביותר של הריקבון והכישלון הליברלי. ב-2015 הוא פרסם את הרומן "כניעה" (Soumission) אשר חשף כי וולבק מכיר לעומק גם את הספרות השמרנית והימנית שכן הוא מציג ידע רב אודות נתונים דמוגרפיים, השפעות אאוגניות, מסורתיות, לאומיות, פיזור כלכלי, תנועת הזהות (אותה הוא מכנה בספר "הילידים האירופאים"), מבקרי האסלאם ואף את תחומי ההבדלים הביולוגיים בין הגזעים והמינים. עלילת "כניעה", המשמעות המילולית של "אסלאם", מתרחשת ב-2022, 7 שנים לאחר פרסומו של הספר ומספרת על ההשתלטות האסלאמית על צרפת. מפלגת האיחוד הלאומי (החזית הלאומית) ומפלגה פיקטיבית של האחים המוסלמים מתחרות זו בזו על ההובלה בבחירות הלאומיות, וביום הבחירות עצמו הן אף מאוד קרובות אחת לשנייה במספר המצביעים. קלפיות נגנבות, מה שהופך את הבחירות כולן למבוטלות. מועד בחירות נוסף נקבע ליום ראשון הקרוב, אולם במהלך זמן זה מצטרפות המפלגות השמרניות והסוציאליסטיות למוסלמים ו...