היסטוריה ללא צנזורה

ריצ'רד האייר והביולוגיה של האינטליגנציה . פרופ' ריצ'רד האייר הוא פסיכולוג מאוניברסיטת קליפורניה באירוויין המתמחה במחקרי אינטליגנציה, תחום בו עסק מעל ל-40 שנה. ב-2017 הוא פרסם את הספר "מדעי המוח של האינטליגנציה"[1] אשר נחשב לספר מבוא מרכזי לבסיס הביולוגי של האינטליגנציה. כפי שמרמזת כותרתו, הספר הינו שנוי במחלוקת ועל כן זה מפתיע למדיי שהוצאת אוניברסיטת קיימברידג' הסכימה בכלל לפרסמו . במשך עשרות של שנים מאז שנות ה-60, כל מחקר אודות הגנטיקה של האינטליגנציה היה למעשה מוחרם ורק מספר קטן של מדענים פרסמו בשקט וללא שיווק רב מאמרים "כופרים" בכתבי עת זניחים. האייר, עם זאת, מתוסכל שגם כיום אין מספיק נכונות מצד האקדמאים וקובעי מדיניות להבין או לדבר בצורה אובייקטיבית אודות האינטליגנציה. הוא מציין שהאינטליגנציה היא מרכזית מאוד בכל הקשור לבעיות החברתית - פשע, עוני, בתי ספר גרועים, התמכרות לסמים - והפתרונות הליברליים הקבועים הם חסרי כל ערך. טענתו היא שעד שיכירו קובעי המדיניות בכך שהאינטליגנציה הנמוכה אטומה לכל הניסיונות הרגילים שלהם, כל התקדמות תהיה למעשה בלתי אפ

על הגזענות, חלק כה: מחלוקת מנת המשכל . מעטים הם הנושאים מעוררים כיום מחלוקת גדולה יותר מאשר השאלה סביב מבחני האיי קיו: האם האינטליגנציה הינה תורשתית או נקבעת על ידי הסביבה? מדוע ילדים של הורים עשירים מקבלים ציונים גבוהים יותר במבחנים אלו מאשר ילדים של עניים? מדוע הציונים של מונגולואידים אסיאתיים וקווקאזואידים אירופאיים גבוהים יותר בעקביות מאלו של שחורים ושל קווקאזואידים היספאניים? שאלות אלו זוכות ליחס זהיר ועדין מאוד, בדומה לעיסוקם של מנתחים או חבלנים . ב-1988 פרסמו פרופ' סטנלי רוטמן ממכללת סמית' ומרק שניידרמן מאוניברסיטת הרווארד את הספר "מחלוקת האיי קיו, התקשורת והמדיניות הציבורית"[1] אשר טוען כי הידע בדבר הבדלי מנת המשכל בין האוכלוסיות שונה מהותית בקרב מומחי התחום מהאופן שבו זה מוצג בתקשורת. המחברים מציגים התבססות על מחקר מדוקדק של הספרות המלומדת, ניתוח של דיווחים בתקשורת ההמונים אודות מנת המשכל, וסקר שאלון בו השתתפו מעל ל-660 גופים מוכרים בתחומי החינוך ובדיקות פסיכולוגיות . הטענות הנפוצות הן כי לא ניתן למדוד או להגדיר "אינטליגנציה", שמבחני האינטליגנ

על הגזענות, חלק כד: איי.קיו. ועושר האומות. מדוע חלק מהמדינות העולם עשירות וחלקן עניות? מדוע זה נעים יותר לחיות בחלק מהן והללו מנוהלות היטב בזמן שאחרות הן זוועה? שאלות אלו עניינו חוקרים לכל הפחות מאז אמצע המאה ה-18 כאשר כתב מונטסקייה בחיבורו "רוח החוקים" כי מדינות עשירות נמצאות באזורי אקלים ממוזג בזמן שהמדינות העניות נמצאות באזורים הטרופיים. למעשה, עד התקופה המודרנית הייתה זו תפיסה נפוצה בקרב אנשי מדינות מתקדמות אשר האמינו כי הסיבה לכך שמדינה כזאת או אחרת הינה ענייה היא שהאוכלוסייה שלה נחותה יותר. היה זה רק החל מאמצע המאה ה-20 שחשיבה מסוג זה הפכה ללא פופולרית והוחלפה בתיאוריות התפתחות כלכליות ואפילו פסיכולוגיות מורכבות. בשנת 2002 פורסם הספר "איי.קיו. ועושר האומות" מאת ריצ'רד לין ו-טאטו ואנהאנן אשר ביקש לחזור לתפיסה פשוטה יותר אשר לטענת המחברים גם ריאליסטית יותר: שאוכלוסיות נבדלות ביכולת השכלית הממוצעת וההישגים הכלכליים משקפים את היכולות הללו.[1] ריצ'רד לין הוא פרופסור אמריטוס לפסיכולוגיה מאוניברסיטת אלסטר, בזמן ש-טאטו ואנהאנן הוא פרופ' אמריטוס במדעי המדינ

פרנסיס גולטון - אבי תורת האאוגניקה . סר פרנסיס גולטון (1822-1911) היה איש אשכולות בריטי, סטטיסטיקאי, חוקר מדעי החברה ואאוגניקאי. מחקריו הסטטיסטיים תרמו רבות לעבודותיו ולהישגיו האחרים. הוא פיתח שיטה לחישוב "מקדם המתאם" אשר נמצאת כיום בשימוש אוניברסלי של מדעי החברה. הוא גם פתר את דקויות "תסוגה לממוצע", הישג אשר סטטיסטיקאים רבים מחשיבים לאחד ההישגים הגדולים ביותר בהיסטוריה של המדע . הוא פרסם מאמרים בתחומים רבים, חלקם מאוד שנויים במחלוקת. אחד מהם היה אודות יעילות התפילה. הוא טען כי במידה והתפילה עובדת, אמורים המונרכים לחיות חיים ארוכים יותר מאזרחים רגילים, זאת משום שמיליונים מהנתינים שלהם מתפללים שיזכו להאריך ימים; אולם הוא מצא שבפועל חייהם של המונרכים הוא פחות או יותר זהה לזה של הנתינים וקבע כי אין לתפילה שום תועלת. ועדיין, מחקרו השנוי ביותר במחלוקת אותו זוכרת ההיסטוריה הוא זה שנדון עליו הפעם . ניתן למצוא את כל התובנות החשובות של גולטון בספרו מ-1869 "התבונה התורשתית". בספר זה הוא ציין 5 נקודות עיקריות : הראשונה היא הטענה שישנו הבדל גדול באינטליגנציה ב