היסטוריה ללא צנזורה

ג'יזיה קאבו דלאגו, המחוז הצפוני ביותר של מה שהיום היא מדינת "מוזמביק", הינו אזור רווי בפעילות טרור ג'יהאדיסטית. באחד האירועים, אשר התרחש בפברואר 2024, תקפו המחבלים אוטובוס נוסעים, חטפו את הנהג ומאוחר יותר הוציאו אותו להורג. הטרוריסטים השאירו מאחוריהם 2 פתקים שנכתבו בכתב יד, אחד באנגלית ואחד בפורטוגזית. בפתקים אלו, אשר נכתבו בשגיאות כתיב ועילגות, נכתב: "אנחנו מכריזים מלחמה על כל הנוצרים בעולם בשל שלושה דברים: או תהיו מוסלמים או תשלמו  ג'יזיה . אם אתם לא משלמים ג'יזיה זאת מלחמה עד סופו של העולם, קיאמה [כלומר מלחמה עד אחראית הימים עד יום  התקומה, כפי שנכתב ב-סורת אל-קיאמה , "חזון התקומה"]. למוסלמים אנו מכריזים על שלום לכל העולם. בואו נעבוד יחד כדי להגן על דת אללה ביחד.   אם אתם [הנוצרים] מסרבים [להתאסלם] אז תשלמו ג'יזיה ואם תסרבו לשלם ג'יזיה אזי תהרגו."[1] באפריל 2015 שחטו אנשי המדינה האסלאמית כ-30 אתיופים בלוב.[2] דובר הטרוריסטים הצביע מספר פעמים על העובדה כי הדרך היחידה שהלא מאמינים של העולם יכלו לחיות בביטחון היא אך ורק באמצעו...

פרעות צפת וירושלים, 1834 . הפוגרום של צפת התרחש בחודשים יוני-יולי 1834 והיה מזוויע במיוחד שכן יהודים רבים נרצחו, מאות נפצעו והעיר כולה כמעט ונהרסה. הביבליוגרף אליעזר רפאל מלאכי תיאר את העדויות של ההתרחשויות כפי שהציגו אותן עדי הראיה: הערבים טבחו ביהודים שלא יכלו לברוח מצפת. רבים אשר הסתתרו במערות ובבתי קברות התגלו על ידי הפורעים ונרצחו במקומות המסתור שלהם; הרוצחים לא הציגו שום חמלה כלפי קשישים או צעירים, ילדים או נשים בהריון. הם שרפו ספרי תורה וקרעו ספרי קודש, כמו גם טליתות ותפילין; הפורעים עינו נשים וילדים בבתי הכנסת ו"טמאו נשים עדינות על ספרי מגילות תורה" לעיני בעליהן וילדיהן. אלה שניסו להגן על נשותיהם ולהגן על כבודם באומץ נרצחו על ידי הפושעים .[1] החל משות ה-20 המאוחרות ושנות ה-30 המוקדמות של המאה ה-19 נכבשה פלשתינה הטורקית בידי המצרים והמושל שלהם אבראהים פאשא. הלה החליף את החוק והמנהלה של המדינה ואחד החוקים החדשים כלל גיוס חובה לתושבי האזורים החקלאיים והעירוניים אשר עד כה נהגו לשלם מקום זאת מס לטורקים. הערבים החלו במרד, בזמן שאבראהים פאשא היה נחוש ליישם את החוק שקבע. ...

פוגרום טריפולי, 1945 . בין ה-4 ל-7 בנובמבר 1945 המוני מקומיים, צעירים וזקנים, פתחו במתקפת פתע אכזרית כנגד היהודים באזורים שונים של טריפוליטניה. חרף העובדה כי לא היה זה הפוגרום הראשון נגד יהודי טריפולי והיו גם מקרי טבח מזוויעים ונוראים נוספים בהיסטוריה שלהם, שום פוגרום קודם לא היה עד כה בסדר גודל כפי שהתרחש ב-1945 . בפוגרום זה בטריפולי, כמו גם במרכזים המחוזיים הקטנים יותר שוק אל ג'מעה (ארמוס), טג'ורה, קוסאבאט, זנזור ו-זאוויה, נטבחו בצורה אכזרית מעל ל-100 יהודים לא חמושים, לרבות כמות גדולה של נשים, קשישים וילדים; חלקם עונו בצורה מזעזעת למוות, אחרים נשרפו בחיים. מספר רב של בתי מגורים (כ-1000) וחנויות נבזזו ונשרפו בטריפולי לבדה. 5 בתי כנסת בטריפולי, 2 בשוק אל ג'מעה, 1 בטג'ורה ו-1 בזנזור חוללו, נבזזו ונשרפו יחד עם כל המגילות וספרי הקודש. משפחות עמידות הפכו לעניות ומרוששות בין לילה. אלמנות, יתומים ורבים אחרים איבדו את המפרנס המשפחתי שלהם והצטרפו למספר הרב של יהודים עניים . נשיא הקהילה היהודית קיבל את הדיווח אודות ההתקפה הראשונה לקראת הערב של ה-4 בנובמבר. מתקפה זו התרחשה...