היסטוריה ללא צנזורה

הניצחון בסֶנְטָה וסופה של האגרסיה העותמאנית. במאה השבע-עשרה המאוחרת עמדה אירופה על פרשת דרכים היסטורית. האימפריה ההבסבורגית, ששרדה בקושי את המצור על וינה בשנת 1683, ניהלה מלחמה ממושכת ומתישה נגד האימפריה העותמאנית על השליטה באגן הדנובה התיכונה. בשעה זו הופיע על בימת ההיסטוריה איש צעיר בשנות השלושים לחייו, הנסיך אויגן מסבויה (1663-1736), שהפך במהרה לאחד המצביאים הגדולים ביותר שידעה אירופה. ניצחונו המכריע ב-זנטה/סנטה ב-11 בספטמבר 1697 לא היה רק הישג צבאי מבריק; הוא סימן את תחילת השקיעה הבלתי-הפיכה של העותמאנים בדרום-מזרח אירופה והעלה את אויגן למעמד של גיבור היסטורי וסמל לתבונה, אומץ ונחישות . לאחר כישלון המצור העותמאני על וינה בשנת 1683, עברו היוזמה והמומנטום לידי כוחות הקואליציה הנוצרית הידועה כ"הליגה הקדושה". עם זאת, המלחמה לא הסתיימה. בשנים 1690-1696 ספגו האוסטרים מכות קשות. הסולטן מוסטפא השני, שעלה לשלטון לאחר תקופה של חולשה, הצליח להשיב לידיו את השליטה על בלגרד וסמנדריה. הוא ניהל מערכת צבאית אגרסיבית שהדגימה את הסכנה המתמשכת שהציב הג'יהאד של האימפריה העותמאנית לאי...

קרב אומדורמאן וסופו של המרד המהדי, 1898 . קרב אומדורמאן (1898) סימן את קץ שלטונה של אחת התנועות האסלאמיות-קיצוניות והאכזריות ביותר בעת החדשה. כדי להבין את עוצמת ההתנגשות הצבאית בקרב זה, יש לבחון את הרקע האידיאולוגי, הפוליטי והצבאי שקדם לו במהלך שני העשורים האחרונים של המאה ה-19 : בשנת 1881 הכריז על עצמו מוחמד אחמד, מלומד דתי סופי סודני, כ"מהדי של האסלאם" - הדמות המשיחית האפוקליפטית באמונה האסלאמית. הוא סחף אחריו אלפי לוחמים משבט הבג'ה ושבטים סודניים נוספים (אשר כונו במערב "דרווישים" או "פאזי-וואזי") .המהדיסטים שאפו להקים תיאוקרטיה נוקשה המבוססת על חוקי השריעה, תוך כפיית אסלאם "טהור" של המאה ה-7. אידיאולוגיה זו כללה ביטול מצוות מסורתיות (כגון חובת העלייה למכה) והחלפתן בג'יהאד חמוש ובהגירה למטרות כיבוש (הג'רה). קנאות זו והטלת העונשים הקיצוניים הקדימו במובנים רבים את דפוס הפעולה של ארגון "המדינה האסלאמית" המודרני . סודן נשלטה על ידי אליטה טורקית-מצרית מושחתת, שנתפסה בעיני המהדיסטים ככופרת. המהדי הכריז על ג'יהאד נגד הש...

מורשתו של ולאד "דרקולה". לפי התפיסה המקובלת החלה ההיסטוריה של רומניה כמדינה מוגדרת עם נסיכויות רומניה או נסיכויות הדנובה, בדומה לאופן שבו רוסיה החלה עם נסיכות מוסקבה. המקור ההיסטורי שלהן הוא בימי הביניים המאוחרים ונוצר עקב הפלישות המונגוליות לאירופה. עדיין, נקודות הפתיחה של שתי המדינות נבדלות זו מזו; המבשר הרוחני שממנו שאבה רוסיה את חסותה הייתה נסיכות קייב (רוס של קייב), אשר התקיימה באזור אוקראינה המודרנית. עבור נסיכויות רומניה היו אלו האלמנטים דוברי הלטינית של קונסטנטינופול. פטרונות זו שהחלה בקונסטנטינופול הייתה נקודת פתיחה חשובה מאוד, אם כי מוכרת פחות כיום, עבור נסיכויות מולדובה (מולדביה) ו-ולאכיה, כמו גם עבור אויביהן. מהמט השני, כובש קונסטנטינופול, למשל, התנגד למעמד האוטונומי למחצה של נסיכויות רומניה כבנות חסות של האימפריה העותמאנית. כל עוד היו עדיין קיימות ולאכיה ומולדובה כמדינות במאה ה-15, כך הייתה זו עדיין משימתו של מהמט להמשיך להשתלט על כל אזורי קונסטנטינופול; זו הסיבה לניסיון הכושל שלו להשמיד את הנסיכויות בעזרת צבאות גדולים אף יותר מאלו שבעזרתם הוא כבש את קונסטנטינו...

מתקפת הלילה של דרקולה ב- טרגובישטה , 1462. בשנת 1462 דרש הסולטן העותמאני מהמט השני מהרומנים את מס ה גולגולת  "דוושירמה", במסגרתו נדרשו התושבים המקומיים לספק כנגד רצונם את הבנים הטובים ביותר שלהם לטורקים. בנים אלו עברו המרה ואינדוקטרינציה דתית ואומנו להפוך לחיילי העילית של הצבא העותמאני, היניצ'רים, אשר חזרו לאחר מכן לתקוף את בני דתם לשעבר. הווייבוד (שליט) של ואלכיה (רומניה המודרנית) ולאד "דרקולה" השלישי, המוכר בכינויו ולאד צֶפֶשׁ - "המשפד" - הגיב לדרישה זו באמצעות שליחת אנשי המשלחת הטורקית חזרה למהמט עם הטורבנים משלהם ממוסמרים לראשיהם. המשמעות הייתה מלחמה. מהמט גייס את אחד הצבאות העותמאניים הגדולים בהיסטוריה - לפי הערכות מסוימות בין 150 ל-300 אלף לוחמים – ופלש לואלכיה. הכוח הזה הנחיל טרור ואימה על כל מקום שעבר בו   וביצע זוועות שונות שלא ניתן אפילו לתאר אותן, במיוחד נגד נשים וילדים. כוחו של ולאד הורכב מכ-30 אלף חיילים בלבד, רבים מהם היו איכרים ש"השריון" שלהם היה למעשה צמר כבשים ונשקם היה גרזנים, חרמשים ופטישים. על כן, נאלץ הווייבוד לפעול ...