היסטוריה ללא צנזורה

הנס של הקודסייקר והגברים שסירבו למות במעמקי האוקיינוס . לאורך מאות שנים, היה האי כף סייבל שבחצי האי נובה סקוטיה המקום בו מצאו מאות אוניות (כ-340 במספר) את סופן. ועדיין, מבין כל המקרים הללו, אחד יוצא דופן בשל היותו סיפור חריג של סבל והישרדות. היה זה סיפור טביעת הסקונר "קודסייקר " ( CodSeeker ), ששקעה למצולות ב-9 במאי 1877. ה"קודסייקר" הייתה ספינת דיג דו-תורנית שנבנתה באותה שנה בקלייד ריבר שבנובה סקוטיה . לאחר שצוידה באספקה ובתחמושת הנדרשת בהליפקס, יצאה הספינה למסעה הראשון עם צוות של 13 גברים ורב חובל בשם פיליפ בראון. כפי ששמה מרמז, מטרתה הייתה לדוג דגי בקלה (קוד) שהיוו חלק מרכזי מהכלכלה המקומית. אולם, סמוך למגדלור של באקארו בדרום-מערב האי, נקלעה האונייה למים סוערים והתהפכה, ימים בודדים בלבד לאחר יצאתה מהליפקס . הכאוס שנוצר בעקבות האסון הוביל את רב החובל ואיש צוות נוסף לקפוץ לסירה במטרה להימלט מהסקונר, שבשלב זה כבר התהפך במים. בשל החשיכה, לא ניתן היה לראות מי עוד הצליח להימלט מהסיפון. רב החובל ניווט את הסירה לאי כף סייבל, ושם ארגן צוות חילוץ כדי לחזור לים ולחפש ...

גבורתו של דאגלס מוסון ומסע ההישרדות הגדול בעידן ההרואי של חקר האנטארקטיקה בתחילת המאה ה-20 הייתה מרבית יבשת אנטארקטיקה עדיין לא ידועה וטרם נחשפה לעידן התגליות. אזורים אדירים ממנה היו למעשה טרה אינקוגניטה. המשימה לשנות מצב זה הוטלה על כתפיהם של מספר גברים מעוררי השראה ואמיצים, שהיו מוכנים לחשוף את עצמם לקשיים ולסיכונים של הנוף הבלתי סלחני של היבשת הזו. אחד מהם היה הגאולוג האוסטרלי בן ה-31 סר דאגלס מוסון (1882-1958). בשנת 1910 כבר היה לו ניסיון מסוים בחקר הקטבים, ובאותה שנה הוא ארגן את מה שזכה לשם "המשלחת האוסטרלאסייתית לאנטארקטיקה". מטרת המשלחת הייתה לסייר, לגלות ולאסוף נתונים על אדמת ארץ ג'ורג' החמישי וארץ אדלי - שני אזורים באנטארקטיקה שעליהם היה ידוע מעט מאוד . המשלחת נחתה באנטארקטיקה בתחילת 1912 והקימה את מחנה הבסיס שלה במפרץ קומונוולת'. התוכנית של מוסון הגדירה מספר קבוצות מזחלות, שכללו בסך הכול 31 גברים, במטרה לסקור אזורים שונים ולאסוף נתונים. הוא עצמו היה אדם מתכנן קפדן ויסודי, שלא היה מוכן להשאיר לידי המקרה אפילו את הפרטים הקטנים ביותר. יחד עם שניים נוספים - ...

ארנסט שקלטון: גבריות, אומץ, גבורה, תעוזה והישרדות מול האינסוף הלבן . סיפורה המדהים של משלחת שקלטון הוא קרוב לוודאי הסיפור ההרואי ביותר של אומץ וסיבולת בכל ההיסטוריה האנושית. זהו גם סיפורו האישי של ראש משלחת החקר הזאת סר ארנסט הנרי שקלטון (1874-1922) אשר הוביל את המסע לאנטרקטיקה בין 1914 ל-1916 . שקלטון היה מגלה ארצות של אזור הקוטב, אנגלו-אירי אשר התאכזב עמוקות שהבריטים נוצחו במרוץ לקוטב הצפוני למשלחתו של רוברט פירי האמריקאי ב-1909 וכן שהנורווגים, תחת רואלד אמונדסן, היו הראשונים להגיע לקוטב הדרומי . עתה הייתה הצפייה שהמשלחת הטראנס-אטלנטית האימפריאלית נועדה להציל את הכבוד הבריטי. הייתה זו אמורה להיות החצייה הראשונה של היבשת והמטרה של המשלחת הייתה הגעה עד האי רוס (על שמו של ג'יימס קלארק רוס) בדרומה. צוות אחר התבקש להשאיר אספקה במספר מקומות מפנים היבשת ועד החוף, היכן שאונייה תאסוף את שקלטון ואנשיו . אולם המשלחת הייתה כישלון מוחלט. הגברים אפילו לא דרכו על אדמת אנטרקטיקה. ועדיין, גם לנוכח הכישלון, במהלך מסע ייסורים אשר נמשך 617 ימים עבור רובם, היה זה אחד ההישגים הגדולים בהיסטוריה...

המדיטציות של מרקוס אורליוס - אחד החיבורים הגדולים בהיסטוריה . ) הערה: התרגומים בערך, מטעמי נוחות ולצורכי מניעת שגיאות, אלא אם כן צויין אחרת, נלקחו מתרגומו מיוונית של אהרן קמינקא הזמין ברשת האינטרנט. ככלל, מומלץ להשתמש בתרגומו של שלמה ויסמן [י' מרכוס ושות', 1981] העדיף והמודרני יותר, כמו גם בתרגומו של אברהם ארואטי [נהר ספרים, 2012] (. הסטואיזם נחשב אומנם לפילוסופיה עתיקה אולם הרגישויות המוגזמות המודרניות הובילו כיום למידה מסוימת של חזרתה המבורכת. ניתן למצוא כיום סדרה אדירה של ספרים ומאמרים חדשים בנושא, כאשר רבים מהם מצטטים את מה שנחשב לתנ"ך הסטואי - כתביו של הקיסר הרומי מרקוס אורליוס . מרקוס אורליוס היה קיסר בשנים 161-180 לסה"נ. הוא היה האחרון מבין "חמשת הקיסרים הטובים" כפי שכינה אותם ניקולו מקיאוולי, אם כי שלטונו היה רווי בעימותים צבאיים, את בנו קומודוס ניתן לכנות בראייה היסטורית "האובמה הרומי" ובתקופתו התפרצה מגיפה נוראית בשם "המגפה האנטונינית". היה זה בעיצומן של המלחמות והמגפות שכתב אורליוס את ההערות הפרטיות לעצמו אודות רעיונות הפ...