הנס של הקודסייקר והגברים שסירבו למות במעמקי האוקיינוס.
הנס של הקודסייקר והגברים שסירבו
למות במעמקי האוקיינוס.
לאורך מאות שנים, היה האי כף סייבל
שבחצי האי נובה סקוטיה המקום בו מצאו מאות אוניות (כ-340 במספר) את סופן. ועדיין,
מבין כל המקרים הללו, אחד יוצא דופן בשל היותו סיפור חריג של סבל והישרדות. היה זה
סיפור טביעת הסקונר "קודסייקר" (CodSeeker), ששקעה למצולות ב-9 במאי 1877. ה"קודסייקר" הייתה ספינת
דיג דו-תורנית שנבנתה באותה שנה בקלייד ריבר שבנובה סקוטיה.
לאחר שצוידה באספקה ובתחמושת הנדרשת
בהליפקס, יצאה הספינה למסעה הראשון עם צוות של 13 גברים ורב חובל בשם פיליפ בראון.
כפי ששמה מרמז, מטרתה הייתה לדוג דגי בקלה (קוד) שהיוו חלק מרכזי מהכלכלה המקומית.
אולם, סמוך למגדלור של באקארו בדרום-מערב האי, נקלעה האונייה למים סוערים והתהפכה,
ימים בודדים בלבד לאחר יצאתה מהליפקס.
הכאוס שנוצר בעקבות האסון הוביל את
רב החובל ואיש צוות נוסף לקפוץ לסירה במטרה להימלט מהסקונר, שבשלב זה כבר התהפך
במים. בשל החשיכה, לא ניתן היה לראות מי עוד הצליח להימלט מהסיפון. רב החובל ניווט
את הסירה לאי כף סייבל, ושם ארגן צוות חילוץ כדי לחזור לים ולחפש ניצולים.
צוות החילוץ כלל ארבעה ימאים, אך הם
לא ידעו כי שניים מאנשי הצוות, סמואל אטווד וג'יימס סמית', נלכדו למעשה בתוך החלק
הקדמי של הסקונר. הם ניצלו הודות לכיס אוויר שמנע ממפלס המים לעלות מעל ל-1.20
מטרים. באזור זה היה מעט מזון ואספקה, אך אלו הספיקו לימים בודדים בלבד. בהדרגה החל
מפלס המים לעלות, והשניים הבחינו כי הסקונר החל לשקוע אל מתחת לפני האוקיינוס.
לבסוף חשו את המכה כאשר הספינה פגעה בקרקעית - תחילה התורנים ולאחר מכן גוף
האונייה. הגברים קיוו רק שהמוות יגיע במהירות, אם בחנק ואם מקריסת גוף האונייה עקב
לחץ המים.
ברם, לאחר מספר שעות התרחש אירוע
בלתי צפוי: האונייה התיישרה בזהירות והחלה לצוף באטיות אל פני השטח. הסיבה לכך
הייתה פחי מלח גדולים וכבדים ששימשו לשימור הדגים. משקל המלח אמנם סייע לשקיעת
ה"קודסייקר", אך כאשר הוא נמס במים, האונייה איבדה ממשקלה וצפה בחזרה.
אטווד וסמית' ניצלו ממוות בטוח
בקרקעית, אך שבו למצוקתם המקורית. החמצן בתא כמעט אזל והם סבלו מתסמיני הרעלת פחמן
דו-חמצני. בשלב זה הם שהו בחלק הקדמי כבר כ-80 שעות והאונייה נסחפה הרחק בזרמי
האוקיינוס. סקונר אמריקאי ממיין בשם "אוהיו" שחלף באזור זיהה צורה על
פני המים. בתחילה חשבו שמדובר בלווייתן, אך ככל שהתקרבו הבינו כי מדובר בשרידי
אונייה טרופה.
רב החובל שלח שניים מאנשיו לחקור;
הם טיפסו על הסיפון ושמעו נקישות מבפנים. הם הבינו שישנם לכודים ומיד הצטיידו
בגרזנים. בזמן שעמלו על פריצת הסיפון, הסכנה גברה: עם שחרור לחץ האוויר, החלו המים
לעלות שוב והסקונר החל לשקוע במהירות. היה זה מרוץ נגד הזמן לחלץ את אטווד וסמית'
לפני שהאונייה תרד למצולות.
המחלצים
הצליחו במשימתם והשניים חולצו לאחר 80 שעות. באופן מדהים, ה"קודסייקר"
לא שקעה לאחר החילוץ; היא נגררה לפורט מייטלנד, תוקנה וחזרה לשירות בים. לא ידוע
מה עלה בגורלה בהמשך, אך נאמר כי אטווד וסמית' נראו כמי שהזדקנו בשנים רבות בעקבות
הטראומה.
