הרופא הגדול והחשוב ביותר בהיסטוריה - אנדריאס וסאליוס.
הרופא הגדול והחשוב ביותר בהיסטוריה - אנדריאס וסאליוס.
זה הרבה יותר נפוץ שהגדולה האנושית מתרחשת כתוצאה משנים רבות של עבודה קשה, מאומצת וסבלנית מאשר ממקרה של התגלות מקרית וחד פעמית. בהדרגה ובהתמדה, לאט אבל בטוח, צד אחר צד, עשוי עמלו של האדם הדגול להימשך במשך תקופה של שנים רבות לפני שהמאמץ מניב תוצאות כלשהן. אולם כאשר התוצאות הללו מגיעות, הן יכולות לשנות את סדרי העולם, כאשר רוב רובו של העולם כלל לא יהיה מודע לעמל הקפדני והאינסופי שיצר אותן. גם מה שנקרא "הצלחה בין-לילה" הוא לרוב תוצאה של שנים רבות, לעתים עשרות שנים.
אנדריאס וסאליוס נולד ב-בריסל ב-1514 למשפחה בעלת רקע מרשים בתחום הרפואה. כבר בתור נער הוא הוקסם בידי עולם הטבע ולמד בשקיקה כל פיסת מידע בתחומי הביולוגיה, אנטומיה ורפואה. אולם האהבה הגדולה ביותר שלו הייתה תחום הדיסקציה והוא פיתח בו כישרון יוצא מן הכלל. הוא הראה סימנים לגאונות כבר בגיל צעיר ובגיל 22 הוא כבר הרצה לעמיתים בשפה הלטינית ואף מסוגל היה לקרוא את הכתיבה הרפואית של קלאודיוס גלנוס ביוונית המקורית.
הכתיבה ההיסטורית של גלנוס, לצד זו של קלסוס ואריסטו, הייתה הדומיננטיות בתחום הרפואי של התקופה. אולם גלנוס, אולי הרופא החשוב ביותר של העת העתיקה, כתב כ-1300 שנים לפני וסאליוס ועל כן ראה בו הבלגי בעת לימודיו באוניברסיטת לוון ולאחר מכן פריז כלא מספק. הוא הבין בשלב מסוים שזה עדיף בהרבה עבורו לעזוב את לוון וב-1533 הוא עבר לאוניברסיטת פריז, שם בחשאי הוא ועמיתיו הסתובבו בבתי קברות בחיפוש אחר גופות במטרה להכניסן לאולמות ההרצאות ולנתח.
לא הייתה לו סבלנות רבה לאנשים לא אינטליגנטיים והוא התקשה לשמור את הלהט המדעי שלו תחת שליטה. לאחר שנאלץ לחזור ללוון הוא השלים את הדוקטורט ובשנת 1537 מינו אותו הרשויות של ונציה לפרופסור לניתוחים ואנטומיה באוניברסיטת פדובה באיטליה. כל זאת בגיל 23.
וסאליוס שמר על מחקריו האדירים, המעמיקים והמדוקדקים במשך שנים רבות, מעשה שהיה קריטי עבורו בהמשך ובשלב הבא של חייו באיטליה. בין השנים 1541 ל-1543, בזמן שעבד עם עמיתיו על רביזיה מוחלטת של כתביו של גלנוס, הוא הבין את הצורך לקחת את תחום הרפואה צעד אחד קדימה מעבר למסורות העבר.
נראה שרגעים מהפכניים במדע מגיעים כאשר אינדיבידואל כישרוני - בין אם באמצעות הבזק רגעי של תובנה או פשוט מתוך ייאוש - מוותר סוף סוף על הפרדיגמות הישנות ומאמץ מודל חדש לחלוטין. קופרניקוס וקפלר הבינו גם הם שהמדע תמיד צריך להתקדם ולהתפתח באמצעות חידושים ותובנות חדשות, זאת מכיוון שהיה ברור להם שהנתונים הקיימים בתקופתם אינם תואמים למודל של תלמי. גם מקס פלאנק, מתוך איוש עקב כישלונו להסביר את קרינת גוף שחור, אימץ לבסוף את המודל המתמטי מבוסס קוונטום על מנת להסביר את ההבחנות שלו.
וסאליוס הגיע לנקודת אל חזור והיה נחוש לגרור בכוח ובכל מחיר קדימה את מדע האנטומיה. התוצאה של פעלו הייתה החיבור הרפואי הגדול והחשוב ביותר בהיסטוריה.
בשנת 1543, בגיל 29, פרסם וסאליוס את המהדורה הראשונה של "על אודות מבנה הגוף האנושי" (De Humani Corporis Fabrica) בשבעה ספרים. עד לשלב זה מעולם לא פורסם שום דבר דומה. היצירה הודפסה על פני 663 דפי פוליו יפיפיים וכללה כ-300 הדפסי עץ מקוריים אשר גם מחוץ לתחום הרפואי יכלו בקלות לקבל מקום מכובד מאוד בהיסטוריה של האמנות. רבים מהתחריטים נעשו במו ידיו של וסאליוס. היצירה הציגה לראשונה את המבנה המורכב והמפורט בצורה מדוקדקת של כל חלק בגוף האדם, בצורה שיטתית ובטוחה שהייתה מדהימה הן באיכות תוכנה והן בהיקפה. וכל התוכן היה מבוסס על מחקר מקורי וישיר שבוצע על ידי היוצר ללא שום רמיזה ואף הקטנה ביותר לשמועות או אמונות טפלות. היה זה ללא ספק אירוע מכונן בהיסטוריה האנושית כולה.
במאה ה-21 יהיה לנו קשה להבין עד כמה מהפכני היה האירוע הזה. כיום, ידע אודות הגוף האנושי ואופי תפקודו כבר מוכרים ברבים וברמה יסודית הרבה יותר בקרב עובדי תחום הרפואה. אולם אנו חייבים לזכור כי כל הידע הרפואי המודרני מבוסס על הבנה עובדתית של אופן פעילותו של הגוף האנושי והיה זה פעלו של וסאליוס אשר אפשר זאת. לראשונה, תוארו כאן חדרי הלב, פעולת כלי הדם, הרחם, הכבד, המוח, מערכת השלד ומבנה העצמות, ותפקודם של שאר האיברים הפנימיים. וסאליוס מיפה למעשה את גוף האדם עם אותה היכולת הגבוהה והיסודיות בה תיאר יוהאנס קפלר את מסלולי כוכבי הלכת. והוא הניח את התשתית האבחונית שעליה יבנו כל הדורות הבאים.
כצפוי, הוא זכה גם לגינויים מצד אלו אשר פחדו מהשינויים. אקדמאים מסוימים אף ביקשו להסביר את האי דיוקים של גלנוס באמצעות הטענה שגוף האדם "השתנה" מבחינה אנטומית מאז העת העתיקה. לאחר שהתייאש מהביקורות, עזב וסאליוס את איטליה והפך ליועץ הרפואי בחצרו של מלך ספרד וקיסר האימפריה הרומית הקדושה קרל החמישי, שם מצא את עצמו כזר שמסוכסך עם הרופאים הספרדיים הילידים. ב-1555 הוציא את המהדורה השנייה של "על אודות מבנה הגוף האנושי" אשר הכילה עוד יותר מחקרים ואבחונים מקוריים.
ללא ספק עלה כישרונו מעל לאחרים וב-1562, כאשר בנו האהוב והיחיד של המלך קיבל זעזוע מוח ופגיעת ראש חמורה לאחר נפילה, המליץ מיד וסאליוס על ניתוח מוח הכולל את פתיחת הגולגולת; הרופאים האחרים ובני הלוויה של המלך דחו מהלך כזה. כאשר היה הנסיך כבר קרוב למותו ולאף אחד אחר לא היה רעיון טוב יותר אפשר לו המלך לבצע את הניתוח. וסאליוס ביצע את הפרוצדורה בנחישות תוך מודעות מלאה באשר למה שמוטל על המוזנים. הוא הצליח באופן מלא. הנסיך שב להכרתו לאחר שמונה ימים ושמו של וסאליוס הלך מלפניו.
כאמור, בדומה לגאונים רבים אחרים, היה לכישוריו האדירים מחיר ובהיותו הרופא המוביל בעולם לא היה זה פשוט עבורו להחזיק בסבלנות כלפי הטיפשות והוא הרגיש דחף לענות לכל עילגות. כזה היה טבעו. הוא היה גם חסר מנוחה והרגיש את הצורך להיות כל הזמן בפעולה. כך, מסיבות שאינן לגמרי ברורות, הוא עזב את ספרד על מנת לבצע עלייה לרגל לירושלים. הוא הגיע אמנם לעיר הקודש, אולם ספינתו נטרפה ליד האי היווני זקינתוס במהלך מסעו חזרה ב-1564 והוא נפטר זמן קצר לאחר מכן. בן 50 היה במותו.
מיפויו של וסאליוס של גוף האדם היוו למעשה את היסודות לפיתוחי האבחון והטיפול של הגילויים העתידיים של ענקים אחרים בתחומי הרפואה מיכאל סרווטוס וסר ויליאם הארווי. אולם סביר להניח ששום רופא אחר, אף לא היפוקרטס או גלנוס, היה כה חשוב עבור ההיסטוריה של הרפואה. הוא עבד בתנאים קשים ובסביבות עוינות. כמנגנון הגנה הוא פיתח קוצר רוח וגאווה אשר הובילו לפגיעה אף בחבריו ועמיתיו. מצד שני, הוא גם ידע להיות מאוד נדיב עם חבריו ולא היו לו שום דחפי נקמנות או קנאה קטנוניות שאפיינו רבים מעמיתיו. כבר בגיל 30 הוא הצליח להעלות על ראיית העולם הגליאנית של הרפואה והאנטומיה בת אלף השנים.
תחריטי הדפסי העץ המקוריים של "על אודות מבנה הגוף האנושי" שומרו בקפידה על ידי וסאליוס עצמו במהלך חייו, אולם אבדו לאחר מותו. הם התגלו לאחר מכן באופן מפליא בספריית אוניברסיטת מינכן ב-1893. לבסוף, הם הושמדו בהפצצות מן האוויר במהלך מלחמת העולם השנייה. ללא ספק, ניתן להשמיד אוצרות מורשתיים של אין ספור דורות בשנייה אחת.
בעידן שבו הגבול שבין אמנות לניסוי מדעי היה לעתים קרובות כלל ואינו קיים, אין ספק כי "על אודות מבנה הגוף האנושי" היא יצירת מופת בשני התחומים. סביר להניח כי הרגיש וסאליוס שהינו זר בסביבות רבות בהן פעל במהלך חייו, אך הוא עדיין עשה כמיטב יכולתו לשלב את שאיפותיו חסרות המנוחה עם כל אלו שהיו פחות כישרוניים ממנו. הוא האמין בלהט רב בקידום האנושות והוא מיצה את עצמו במשך כל חייו במרדף אחר הידע; ועדיין, הוא מעולם לא איבד את האמון בפוטנציאל הגאולה של השיטה המדעית, גם כאשר האמינו עדיין רבים באמונות תפלות.
כיום, ניתן למצוא אומנם אנשים מעטים אם כי בכל זאת אמיצים להם יש את האומץ המוסרי להעלות מעל האמונות המגבילות שהפרוגרסיבים והתקינות הפוליטית הפכו בצורה מעוותת למובנות מאליו וכן הרצון להיכנס עמוק לתחומי מחקר כאשר הם יודעים מראש שיובילו להתנגדות ומתקפות עזות. חרף הפגמים האישיותיים שלו, עשה וסאליוס שימוש אדיר בפעלו ובכישוריו הסבלניים בצורה מעוררת השראה של מלומד וכן באובייקטיביות האמיצה של מדען אמתי. הוא היה מלומד סקרן וחלוץ, והרופא הגדול בהיסטוריה.
