האם המצרים הקדמונים השתייכו לתרבות התת-סהרית?
האם המצרים הקדמונים השתייכו לתרבות התת-סהרית?
חברת שירותי הצפייה הישירה האמריקאית נטפליקס הפיקה ב-2023 סדרה אותה היא כינתה "דוקומנטרית" אודות מלכת מצרים בת המאה ה-1 לפנה"ס קלאופטרה השביעית. הסדרה ה"דוקומנטרית" מציגה את המלכה המקדונית/יוונייה הים תיכונית אשר השתייכה לשושלת בית תלמי כאישה שחורה.
פרוטומה של קלאופטרה הנמצאת במוזיאון הישן בברלין הינה תצוגת שַׁיִשׁ ריאליסטית של פני המלכה מתקופת חייה; את הפרוטומה ניתן להשוות עם דיוקן שהתגלה בעיר הרומית הרקולנאום אשר מציג דמות של מלכה הלניסטית הלובשת עטרה יוונית ובעלת שיער אדום ועור בהיר ואשר מייצג קרוב לוודאי את קלאופטרה, זאת משום שהדיוקן מוקף במוטיבים מצריים - דהיינו שליטה יוונייה של מצרים: סגנון השיער והאף של הדיוקן דומים מאוד לאלו של הפרוטומה, והאף בדיוקן דומה מאוד לאופן בו הוצג האף של קלאופטרה על מטבעות עם דמותה (אילוסטרציה 1).
השתמרו גם פסליו של אביה של קלאופטרה - מלך מצרים היווני תלמי השנים עשר - כגון הפרוטומה הנמצאת במוזיאון הלובר, והוא בבירור בעל מאפיינים אירופאיים. ככלל, למעט מקרים חריגים בהם מוצגת קלאופטרה כלוקחת חלק בטקסים מצריים ספציפיים, היא מופיעה ברוב המקרים באמנות כלובשת בגדים יווניים ובסגנון יווני, לרבות עטרה ותספורת.
הסיבה לכך שישנן טענות כי הייתה צפון אפריקאית מגיעה מסרט תעודה של הבי.בי.סי. מ-2009 בו הועלתה אפשרות זו בעקבות שלד חסר ראש של ילדה שנמצא בקבר ב-אפסוס שבאנטוליה; אחת ההשערות הייתה כי מדובר ב-ארסינואי הרביעית, האחות למחצה של קלאופטרה, ומשום שאין וודאות לגבי זהות אמה, במידה ואחותה הייתה צפון אפריקאית הרי שייתכן שתלמי השנים עשר התחתן עם מצרייה צפון אפריקאית ובכך גם קלאופטרה השביעית הייתה חצי כזאת. אולם בפועל, כל זה הוא לא יותר מהשערות חסרות כל ביסוס, בנוסף לעובדה שגילו של השלד לא תאם לארסינואי בעת מותה. יתרה מכך, עצם הרעיון כי המלך תלמי התחתן עם מצרית צפון אפריקאית מנוגד למסורות של בית ושושלת תלמי אשר נהגו להתחתן בתוך המשפחה ועסקו בגילוי עריות, כפי שהיה נהוג בקרב האצולה. אפילו בן זוגה הראשון של קלאופטרה עצמה היה אחיה תלמי השלושה עשר. כך, קרוב לוודאי כי היא הייתה יווניה טהורה, למעט כמה גניים איראניים עקב ערבובים שהתרחשו במהלך שושלת בית סלאוקוס.
קלאופטרה הייתה נצר של תלמי הראשון סוטר, אחד המצביאים של אלכסנדר הגדול. היא הייתה הרבה יותר יוונייה מאשר מצרית, והעובדה שדיברה את השפה המצרית הייתה חריגה משום שהייתה השליטה היוונייה הראשונה של מצרים שטרחה בכלל ללמוד שפה זו. התנגשות הציוויליזציות שהתרחשה בתקופתה הייתה למעשה מאבקי כוח בין התרבות הרומית ליוונית, לא מצרית.
לא הייתה כמובן שום בעיה עם הצגתה כשחורה במידה והמצרים הקדמונים או היוונים היו שחורים. אולם הניסיון הבוטה לעוות את ההיסטוריה לצרכים פוליטיים הוא לא פחות ממסוכן. זאת היא כמובן שלא הפעם הראשונה בה ישנו ניסיון להציג את המצרים הקדמונים כבעלי תרבות והשתייכות לקבוצות שמדרומים למדבר הסהרה. נציג להלן דוגמה בודדת ומייצגת היטב לניסיון נואש מסוג זה.
"ההיסטוריון" הסנגלי שייח אנטה דיופ פרסם ב-1974 את ספרו האפרוצנטרי המפורסם "המקור האפריקאי של הציוויליזציה: מיתוס או מציאות?". מוזיאון האמנות הגדול בעולם - מוזיאון מטרופוליטן של האמנות ההיסטורית בניו יורק - השתמש בכותרת הספר עבור תערוכה שהציג ב-2021.[1] דיופ משייך בספרו ממצאים אפריקאים בעיקר מהמאה ה-18 ועד המאה 20 לאותה הקבוצה כמו ממצאים מצריים קדמונים והמטרה הברורה של התערוכה היא לרמוז על קיומם של קשרים ביולוגיים ותרבותיים בין אפריקה שמדרום לסהרה לבין מצרים העתיקה. חשוב לציין שתפיסה זו מוכפשת אפילו על-ידי האקדמיה המודרנית.
התערוכה מציגה 21 זוגות של ממצאים, לפי תמות שונות. בפועל, עם זאת, הצירוף של חפצים מצריים עתיקים ואפריקאים מודרניים מייצר את ההיפך מההשפעה המיועדת על הצופה שכן כשלה התערוכה בניסיונה להדגיש בכוח כל סוג של "דמיון" בין האמנות המצרית לתת-סהרית.
חרף העובדה שנוצרו הרבה קודם לכן, הממצאים המצריים מעידים על רמה גבוהה יותר של אמנות מאשר "מקביליהם" שמדרום לסהרה, וההבחנה בהם עומדים זה לצד זה מדגישה זאת הרבה יותר.
דוגמה אחת היא דמותה של האלה המצרית איזיס המניקה את בנה הורוס שהוצגה לצד פסל אפריקאי המתאר אם וילד (אילוסטרציה 2). הפסלון המצרי, המתוארך לתקופת שושלת תלמי המוקדמת, הינו פרופורציונלי ומגולף באלגנטיות, ואילו מקבלו האפריקאי, שנוצר כאלפיים שנה מאוחר יותר, הוא, אם להיות בוטה, מכוער; קו המתאר שלו גס וזה אפילו קשה להסתכל על הלסת הבולטת והשדיים הנפולים של האם.
בזוג אחר מוצג ספינקס מהתקופה המאוחרת של מצרים לצד כיסוי ראש אפריקאי לא ברור בן כמאה שנה (אילוסטרציה 3). בדוגמה נוספת, בה מופיעים בשני המקרים פסלונים של זוג של דמויות מחובקות זו לצד זו ואשר מפרידות ביניהם 4500 שנים - המצרי הוא מהשושלת הרביעית - נראים בפועל הממצאים כהפוכים בתאריכיהם (אילוסטרציה 4), בזמן שהתערוכה טוענת כי הפסלון האפריקאי חרוט בדיוק של "משוואה מתמטית".
התערוכה מדגישה שלא במתכוון גם את ההבדלים הפנוטיפיים בין המצרים הקדמונים לאפריקאים שמדרום לסהרה ומציבה את פניו של הפרעה סנוסרת השלישי מתקופת הממלכה התיכונה (שבר מפסל מקדש) לצד פרוטומה של שליט ניגרי ("אובה") (אילוסטרציה 5). השניים לא יכולים להיראות שונים יותר: סנוסרת הינו בעל שפתיים דקות, אף דק יחסית וצורת עיניים זוויתית, בזמן שה-אובה הינו בעל אף רחב, שפתיים עבות וצורת עיניים עגולה יותר. ככלל, סנוסרת הינו בעל מאפיינים קווקזואידים בזמן שה-אובה בבירור ניגרואידי.
המידע הכתוב על קירות התערוכה מתאר בעיקר רק את ההיסטוריה של האוספים המצריים והאפריקאים של המוזיאון, ללא שום תרומה ממשית לניסיון לקשר בין שתי התרבויות.
בדרך כלל, תערוכה במוזיאון המשווה בין אמנות של שתי תרבויות שונות זה הוא רעיון מעניין, אולם זה הוא תפקידם של האוצרים לשפוך אור על מה שהשוואות כאלו חושפות עבור המבקרים. הצמדת ממצאים פשוטה בצורה אקראית פחות או יותר והצהרה מעורפלת לגבי ההיסטוריה המשותפת שלהם מראה על חוסר קפדנות אינטלקטואלית ואבחנתית.
קשה לומר גם כיצד התערוכה, המוצגת כ"מחווה" לדיופ, משדרת הקבלות בין אפריקה שמדרום לסהרה למצרים העתיקה או מאמתת את תפיסת העולם האפרוצנטרית של דיופ. אין כל דמיון סגנוני בין המוצגים; קווי הדמיון הם נושאיים בלבד ושום דבר מעבר לכך. בהתחשב בעובדה שהמוצגים האפריקאים צעירים בהרבה מעמיתיהם המצריים, ברור שהם אינם יכולים לתמוך בטענה שאפריקאים שמדרום לסהרה השפיעו על המצרים, או, כפי שדיופ טוען בספרו, שהמצרים היו בעצמם ממוצא שמדרום לסהרה. המוזיאון אומנם מכיר בכך אך בכל זאת טוען שהמוצגים "חולקים היסטוריה עמוקה ולא מוכרת" תוך שאינו מפרט או מרחיב על טענה זו.
הכתיבה של דיופ התרחשה במסגרת המאבק האנטי-קולוניאלי ועל כן היה לו תמריץ פוליטי להציג עיוות היסטורי ולאפיין את מצרים כציוויליזציה אפריקאית, בזמן שלמוזיאון יש מניע פוליטי ניכר וברור גם כן. סביר להניח שהאוצרים מודעים לחוסר העקביות של התערוכה, אולם הם בכל זאת אדישים לכך - הם פשוט רוצים ליצור קשר מעורפל בין אפריקה שמדרום לסהרה למצרים כדי להצהיר הצהרה פוליטית.
דוגמה מופרכת אף יותר היא ההצגה של המוזיאון של יצירות אמנות אפריקאיות בגלריות ברחבי המוזיאון. "הופעות אורח" אלו אמורות להדגיש "קשרים בין-תרבותיים בלתי צפויים" בין אפריקה לתרבויות אחרות. לדוגמה, פסל מהמאה ה-19 מקונגו הוצב ליד ה"קורוס הניו יורקי" המפורסם - פסל יווני עתיק של צעיר אתונאי אריסטוקרטי (אילוסטרציה 6). בפועל, אין ביניהם כל קשר. המטרה של "הזיווג" הזה היא להצהיר ככל הנראה בכוח על האופן שבו יצירות אמנות אפריקאיות משתייכות לצד האמנותי של ציוויליזציות גדולות, בזמן שבפועל זה רק מדגיש את העובדה שפסלון העץ הגודש האפריקאי נראה לא במקום בין הפסלים היווניים.
הפסל היווני של הצעיר הועמד בצורה זקופה וצועד עם רגל אחת קדימה בהחלט מזכיר את הפסלים המצריים אשר השפיעו על היווניים המוקדמים, לרבות, במקרה, שני פריטים המוצגים ב"המקור האפריקאי של הציוויליזציה" - פסל "קה" מתקופת הממלכה הקדומה של זכר ערום ופסלון נוסף מתקופת הממלכה התיכונה. ללא ספק, פסל ה-קורוס הזה הוא דוגמה טובה להשפעה מצרית על האמנות היוונית הקדומה, שהייתה קרוב לוודאי תוצאה של הקמת ה-נאוקרטיס - עיר מצרית ששימשה כמרכז סחר יווני על הדלתא של הנילוס במאה ה-7 לפנה"ס. בתערוכה, פסלון מצרי של דמות ערומה מהאלף השלישי לפנה"ס מוצב לצד פסלון אפריקאי מהמאה ה-19 המאוחרת (אילוסטרציה 7), כאשר שוב לא ברור מה המטרה של הזיווג הזה, שכן היה זה הרבה יותר נכון מאין ספור בחינות להציב את הדמות המצרית לצד פסל קורוס יווני.
במקרה אחר, פרוטומה אפריקאית הוצבה לצד הציור "אריסטו מתבונן בפרוטומה של הומרוס" של רמברנדט, ופסלון עץ אפריקאי של נקבה הוצב ליד הוצב ליד דיוקן של רוזנת צרפתייה מאת ז'אן-אוגוסט-דומיניק אנגר.
ללא ספק, לא יהיה זה קשה לאתגר ולפסול את התזה של דיופ, אולם העדות הטובה ביותר מגיעה ממידע גנומי שנלקח מהעצמות והשיניים של מומיות.[2] הממצאים הגנטיים מוכיחים כי למצרים הקדמונים היה מעט מאוד במשותף מבחינה גנטית עם אפריקאים שמדרום לסהרה. המצרים דומים לדגימות ניאוליתיות ממזרח הים התיכון ומאנטוליה, כמו גם לאוכלוסיות אירופיות עתיקות ומודרניות. העדויות המדעיות מראות שהמצרים הקדמונים היו קרובים יותר מבחינה גנטית לאירופים מאשר ל"מצרים" המודרניים, להם יש מידה ניכרת יותר של ערבוב עם קבוצות שמדרום לסהרה. אולם אפילו "המצרים" המודרניים (למעט הקופטים אשר הינם הצאצאים האמתיים של המצרים הקדמונים), אשר ניכסו לעצמם את תרבותם של המצרים העתיקים, הגישו תלונה נגד נטפליקס עקב הצגתה של קלאופטרה כשחורה והעיוות ההיסטורי.[3] בפועל, ההרכב הגנטי של המצרים הקדמונים נשאר יציב להפליא במהלך ההיסטוריה שלהם וזרימת הדנ"א מדרום לסהרה למצרים התרחשה רק לאחר התקופה הרומית.
אפשר בוודאי להבין כל קבוצה המבקשת להציג עבר מפואר ואף מיתי, אולם אין זה נכון עבור מוזיאון האמנות הגדול בעולם, או כל מוזיאון אחר, לקדם פנטזיות רצויות רגשית או פוליטית במטרה לאותת סגולה. עצם העובדה שהוא מוכן לקדם תיאוריות מופרכות כדי להצהיר הצהרה פוליטית היא מבוכה עבור המוזיאון. התערוכה הזאת כל כך מתנשאת ומוטה שאף ניתן לקבל את הרושם שמדובר בסודיות בתערוכה אירונית בה צוחקים האוצרים על האפרוצנטריסטים.
אחד הדחפים להפעלת תערוכה זו הייתה סגירת האגף לצורכי שיפוצים אשר הציג אמנות מאפריקה, אוקיאניה ואמריקה. האגף נקרא על שמו של מייקל סי. רוקפלר, בנו החמישי של נלסון רוקפלר, אשר התעניין באתנוגרפיה ואסף חפצים מקומיים רבים בגינאה החדשה, חפצים שהוצגו במוזיאון. בגיל 23 הוא נעלם במהלך מסע לאזור אסמט שבגינאה החדשה. באופן אירוני, קרוב לוודאי כי הוא נרצח ונאכל בידי המקומיים שעסקו בקניבליזם.
מצרים העתיקה הייתה ציוויליזציה ים תיכונית ושונה מאוד מבחינה גנטית ותרבותית משאר אפריקה. הצירוף של ממצאים מצריים וממצאים שמדרום לסהרה מבהיר זאת מעל לכל ספק.
[1] https://www.metmuseum.org/exhibitions/african-origin-of-civilization
[2] Schuenemann V.J., et al., "Ancient Egyptian mummy genomes suggest an increase of Sub-Saharan African ancestry in post-Roman periods", Nature Communications, vol. 8, 2017. https://www.nature.com/articles/ncomms15694
