ניקולה טסלה - האיש שהמציא את המאה ה-20.
ניקולה טסלה - האיש שהמציא את המאה ה-20.
"האדם המדעי אינו
מכוון לתוצאה מיידית. הוא לא מצפה שהרעיונות המתקדמים שלו יתקבלו בקלות. עבודתו
דומה לזו של הנוטע - לעתיד. חובתו היא להניח את היסודות לבאים ולכוון את הדרך. הוא
חי ועובד ומקווה".
- ניקולה טסלה,
1934.
ניקולה טֶסְלָה
נולד ב-1856 בקרואטיה שהייתה באותו הזמן חלק מהאימפריה האוסטרית. אביו מילוטין היה
איש כמורה סרבי אורתודוקסי אשר ביקש כי בנו ימשיך בדרכו. אמו דז'וקה, אף היא
סרבית, הייתה אנאלפביתית, אך הצטיינה ביצירתיות טכנית ובהמצאת פתרונות מעשיים
לעבודות הבית. ייתכן מאוד כי ממנה ירש ניקולה הצעיר את חוש ויכולות החדשנות. הוא
הצטיין רבות בבית הספר והראה עניין רב במתמטיקה, פיזיקה ומכניקה. הוא דחה קריירה במשרד
ממשלתי ובמקום זאת התמקד בתואר במדעים. אביו נפטר לפני שניקולה הפסיק את לימודיו
באוניברסיטת קארל בפראג כך שבמשך שלוש שנים הוא החליף בין עבודות שונות, בעיקר
בתחומי המכניקה, זאת בתקווה להצליח בחיים.
ב-1884 היגר
טסלה לארה"ב עם מכתב היכרות לתומס אדיסון. הוא עבד על עיצוב מנוע ללא מברשות
על מנת לשפר את יכולת הביצוע של זרם חילופין. אדיסון אומנם קיבל אותו לעבודה, אולם
בשל העדפתו האישית לזרם הישר, העסיק אותו בפרויקטים אחרים. לבסוף השניים הסתכסכו
וטסלה אף טען שאדיסון לא שילם לו את הפיצויים שהבטיח. טסלה ניסה להקים חברת חשמל
משלו בניו יורק אך נכשל ונאלץ לעבוד בעבודת כפיים, לעתים קרובות כחופר תעלות, זאת
כדי לשרוד. במאה ה-21 זה אולי ייראה כלא אמין, אבל בתקופה בה לא הייתה חקיקה של
רשת ביטחון סוציאלית, זה בהחלט היה אפשרי שאדם מבריק, בעל השכלה אקדמית ללא משפחה
תומכת שתסייע לו, עשוי לחפור תעלות במטרה להתפרנס. ייתכן שאין זה מקרה שדווקא
באותה תקופה הפכו החדשנות והתעשייה האמריקאיות את ארצות הברית למעצמה הכלכלית
המובילה בעולם. בכל מקרה, טסלה לא התלונן על מנת חלקו בחיים או טען שהוא ראוי
להיות יו"ר הדירקטוריון כבר בשנות העשרים לחייו. הוא ידע שעליו להוכיח את
עצמו וראה באמריקה ארץ של הזדמנויות. ב-1889 הוא קיבל אזרחות אמריקאית.
טסלה חסך את
כספו ובעזרתם של משקיעים מחברת וסטרן יוניון טלגרף בנה מעבדה במטרה לשפר את עיצוב
מנוע זרם החילופין הפוליפאזי שלו. במהלך השנתיים הבאות הוא רשם תריסר פטנטים על
עיצובי המנוע שלו וב-1888 רכשה אותם חברת וסטינגהאוס והביאה את טסלה לפיטסבורג כדי
לעבוד עבור החברה שלה. וסטינגהאוס שילם לו 200,000 דולר עבור העיצובים שלו, סכום
אדיר עבור 1888 וכפי שטסלה עצמו אמר "חרף ... זמנים קשים הוא עמד בכל סנט
מההתחייבות שלו."[1]
אילולא טסלה,
ייתכן מאוד שהתכניות של וסטינגהאוס עבור זרם חילופין מעולם לא היו מתממשות. טסלה
עבר מחופר תעלות לממציא מאוד מבוקש ולמעשה כבר הפך לסנסציה בארה"ב. כולם כבר
הכירו את הגאוניות שלו ו-וסטינגהאוס היה רק לראשון לשלם עבור הכישרון הזה. לאחר
שנה טסלה עזב את וסטינגהאוס אלקטריק אולם במשך שארית חייו מעולם לא הייתה לו מילה
אחת רעה לומר על וסטינגהאוס עצמו. לעומת ההיפרדות שלו מאדיסון, הפרידה מוסטינגהאוס
הייתה ידידותית. הוא אפילו ביטל את התמלוגים שוסטינגהאוס היה חייב לו בשלב שבו היה
תשלומם גורם לפשיטת הרגל של וסטינגהאוס אלקטריק. אילו היה מתעקש לקבלם, היה הופך
טסלה לאדם העשיר ביותר בעולם. ללא ספק לא רבים היו מוותרים על מהלך כזה וזה בהחלט
מראה את אופיו הכביר של טסלה.
כפי שאמר על
וסטינגהאוס: "אני אוהב לחשוב על ג'ורג' וסטינגהאוס כפי שהוא הופיע בפניי
ב-1888, כשראיתי אותו בפעם הראשונה. מסגרת עוצמתית, בעלת פרופורציות טובות, כשכל
מפרק תקין, עין צלולה כמו קריסטל, צעד מהיר וקפיצי - הוא הציג דוגמה נדירה לבריאות
וכוח. כמו אריה ביער, הוא נשם עמוק ובהנאה את אוויר העשן של מפעליו..."
התקופה בחייו
לאחר הפרידה מוסטינגהאוס הייתה הדינמית והמרתקת ביותר בקריירה שלו. הוא היה עדיין
בשנות השלושים שלו, גבר גבוה ומושך והוא נהנה להיות במרכז הבמה. הוא חי בבתי מלון,
השתתף במסיבות יוקרה ובהרצאות לכבודו. הוא חי כרווק עצמאי ונהנה להביא חברים
ומעריצים למעבדתו כדי להציג את הניסויים פורצי הדרך שלו. היו לו חברים ומעריצים
רבים, הן גברים הן נשים. ללא ספק הוא היה איש אשכולות מודרני אמתי. בנוסף למדע,
הוא היה יַדעָן של מוזיקה, שירה, ספרות, פילוסופיה, שחמט, ביליארד, אוכל ויין. הוא
דיבר בשמונה שפות ברמת שפת אם, כתב סדרת מאמרים אוטוביוגרפיים מפורטים ואף עזר לתרגם
את השירה הסרבית עבור רוברט אנדרווד ג'ונסון ומגזין הסנצ'ורי.
הוא לא דרש שינה
מרובה, נשאר ער במשך ימים ובאחד המקרים העביר 84 שעות רצופות בעבודה במעבדתו. הוא
היה אדם של כישרונות מרובים, גאון אמתי ולמעשה מעין לאונרדו דה וינצ'י אמריקאי.
חרף הפופולריות שלו חי בפרישות וללא כל הפקרות שכן חרף העובדה כי לא היה דתי הוא
עדיין החזיק ביסודות מוסריים חזקים מאוד. הוא טען שהתנזרותו מאפשרת לו לנהל קריירה
יותר פרודוקטיבית.
לאחר שעזב את
וסטינגהאוס הוא החל לעבוד על מה שקיבל לבסוף את השם "קרני רנטגן". טסלה
תרם תרומה מכרעת לפיתוח הרדיו ובשנת 1943 הכיר בית המשפט העליון של ארצות הברית
בחלק מהפטנטים שלו בתחום (גוליילמו מרקוני התבסס על מחקריו) והוא קיבל את הפטנט
הראשון עבור האב-טיפוס שלו. הוא הציג לעולם מכשירים הנשלטים באמצעות הרדיו ועבד על
העברת חשמל אלחוטית.
מעבדתו נשרפה
ב-1895 והוא איבד את כל המודלים, הניסויים והכתבים שלו. הוא היה בתהליך של הגשת
בקשה לפטנט על מכשיר שיכול להנזיל אוויר, אך איבד את התוכניות בשריפה ולאחר מכן
איבד את הפטנט לטובת מתחרה ממדינה אחרת. הוא התעקש שאלומיניום תהיה המתכת של העתיד
וצייר עיצובים למטוסים. עבודתו בתחום החשמל אפשרה כרייה והפחתה של עפרות
אלומיניום, תהליך שהיה אחרת יקר מדי ללא זרם חילופין. ייתכן מאוד שהוא המציא צורה
גסה של מכ"ם ובשנות השבעים המאוחרות לחייו טען כי ייצר נשק להשמדה המונית
אותו הוא כינה "קרן המוות" או "קרן השלום", מה שיצר תיאוריות
קונספירציה על אסונות מעשה ידי אדם ועיוות האקלים עקב פעולות האדם. הבולשת הפדרלית
החרימה את חפציו של טסלה לאחר מותו וסיווגה חלק ניכר מהחומר. מאז זה כבר שוחרר
לציבור והממשלה מכחישה שמכשירים כאלה של הרס אדיר כלל היו קיימים, אולם עד היום
ישנם כאלו המאמינים בכך.
טסלה נפטר למעשה
חסר כל ב-1943. הוא העביר את השנים האחרונות לחייו בבתי מלון ובמחקר על תאוריות
שונות. הוא איבד רבות מהפופולריות שלו זמן קצר לפני מלחמת העולם הראשונה לאחר
כישלונם של מספר ניסויים. המפורסם ביותר מבניהם היה מגדל וורדנקליף בניו יורק
שהתיימר להעביר חשמל אלחוטי מניו יורק לפריז. כספו נגמר וכך גם זמנו, חברים עם
ממון ולבסוף המגדל פוצץ באמצעות דינמיט על ידי הצבא. טסלה הפך לאדם מסתגר
ואנטי-חברתי. ללא ספק, רבים מהגאונים מחזיקים במוזרויות וכך היה גם טסלה. הייתה לו
הפרעה טורדנית-כפייתית, מיזופוביה, הוא שנא אנשים שמנים ובשלב המאוחר של חייו הפך
לצמחוני. הוא תמיד התלבש בקפדנות והתעקש על הנקיון הן במרחב האישי הן בהיגיינה
הגופנית. האקסצנטריות האישית שלו הובילה לתיוגו בתור "מדען מטורף".
אין ספק כי ניתן
להגיד על טסלה הרבה דברים, אולם בוודאות לא ניתן לקרוא לו עצלן. הוא תמיד יהיה
מודל לחיקוי עבור אנשי חזון להם היה דמיון פורה. ממציאים אמריקאים לא נעלמו, אולם
אולי הייתה זאת הדמוניזציה של התעשייה והשווקים החופשיים אשר בלמה את
הפרודוקטיביות שלהם. ייתכן גם שמערכת החינוך המודרנית או השקעה לקויה של הממשלה
בטכנולוגיות שנבחרו אך ורק משיקולים פוליטיים הן שפגעו בכושר ההמצאה האמריקאי.
כך, ייתכן מאוד
שהקשיים הללו כיום מקורם בממשלות. טסלה ו-וסטינגהאוס חוו הצלחות אדירות ללא תמיכה
ממשלתית, מענקים או כספים. אילו מדינות אירופה והמערב באמת היו רוצות לשחזר את
ההצלחות של אבותיהם הממציאים, אפשר והיו בולמים כל התערבות ממשלתית, הן בהשכלה והן
בהשקעות, והיו מפנים את הדרך לשאיפה החופשית של אנשים יצירתיים כמו טסלה
ו-וסטינגהאוס.
ההיסטוריה זוכרת
גיבורים מסוגים שונים. רבים מהם הציגו אומץ אדיר בקרבות. אחרים היו חלוצים
"אילפו" את הסְפָר והקימו שבילים באזורים לא ידועים של הגלובוס ומחוצה
לו. וישנם גיבורים מהסוג שמתעלמים מהם, במיוחד כיום כאשר הפכה ההתפתחות השכלית
למשנית לפנאי ותענוגות. אלו הם המדענים הממציאים, סוג של חלוצים גם הם, שאימצו את
החזון לשפר את החברה כולה וחיי בני האדם. ארה"ב עדיין שולטת בעולם בתחומי
החדשנות והפטנטים. הסְפָר הפתוח, הקצב המסחרר של הכלכלה שלה אמריקה והחיבה שלה
לשוק החופשי הצריכו והקלו על כושר ההמצאה. טסלה ו-וסטינגהאוס, למזלה הרע של
ההיסטוריה, הם שמות מוכרים פחות מתומס אדיסון, אולם ההמצאות שלהם היו האמצעי המעשי
שבאמצעותו נרתם החשמל לטובת האנושות. בלעדיהם, היינו ממשיכים להיות בחושך.
"התיאוריה הזאת
עוטפת ... שגיאות בלבוש מתמטי מרהיב שמרתק, מסנוור והופך אנשים לעיוורים לשגיאות
הבסיסיות. התיאוריה היא כמו קבצן לבוש סגול שאנשים בורים לוקחים אותו כמלך ...
המעריכים שלו הם אנשים מבריקים אבל הם מטפיזיקאים ולא מדענים...”
- ניקולה טסלה על
תורת היחסות של אלברט איינשטיין, 1935.
[1] Marc J. Seifer, Wizard: The Life and Times
of Nikola Tesla: Biography of a Genius, Citadel Press, 1998, p. 53.
