כרוניקה של אלימות פוליטית בארצות הברית

כרוניקה של אלימות פוליטית בארצות הברית.

ב-14 ביוני 2017 ניסה מתנדב פעיל במטה של הסנאטור הדמוקרטי ברני סנדרס להתנקש בחברי הקונגרס הרפובליקניים בווירג'יניה. לאחר שהתבררה השתייכותו הפוליטית של הפעיל החלו רבים בצד השמאלי של המפה הפוליטית להתעקש כי "שני הצדדים" צריכים לרסן את הרטוריקה הפוליטית שלהם. עם זאת, היסטורית, בוצעו מרבית התקריות הפוליטיות האלימות בארה"ב בידי הצד שלהם.

באירוע הזה היה זה הפעיל ג'יימס תומאס הודגקינסון שפתח באש ברפובליקנים שהתאמנו למשחק בייסבול למטרות צדקה, תוך שהוא פוצע בצורה חמורה את חבר בית הנבחרים סטיב סקליס. מיד לאחר הירי האשים הניו יורק טיימס את "הרטוריקה האלימה" של הרפובליקנים שהובילה למעשיו של היורה הדמוקרטי.[1] כאמור, החלו במקביל רבים לקרוא ביהירותם ל"שני הצדדים" לרסן את הרטוריקה הפוליטית כתגובה למעשיו השפלים של הודגקינסון.[2]

כפי שצוין, הכרוניקה האמריקאית מציגה תמונה מאוזנת פחות. במהלך המאה ה-20, עת החלו גופי השמאל בארה"ב לקבל תפיסות יותר ויותר מרקסיסטיות, החלו תנועות בעלות תודעה מעמדית הנעוצה בסוציאליזם, קומוניזם ואנרכיזם להפוך לחופפות יותר ויותר, כך גם הפכה האלימות הפוליטית בארה"ב ואירופה לנפוצה יותר ויותר. בזמן שבאירופה נכנעו מדינות רבות לטרנד הפוליטי הזה, ארה"ב המשיכה להילחם בו. אולם הלחימה הזאת לא בלמה לחלוטין את ניסיונות הקבוצות הקיצוניות מלבצע סדרה ארוכה של מעשי אלימות פוליטית אשר המשיכה למעשה אל תוך המאה ה-21 באמצעות תנועות כגון "כיבוש וול סטריט" ו"בלאק לייבס מאטר".

תחילת האלימות המרקסיסטית בארה"ב התגבשה בתחילת המאה ה-20 באמצעות פיגועים והתנקשויות שבוצעו בידי קנאים אידאולוגיים. מספר המקרים הוא רב עצום ולא ניתן יהיה להציג את כולם במסגרת מצומצמת זו, אך בהחלט ניתן להציג מספר אירועים מרכזיים ומייצגים.

- קמפיין הטרור של תנועת האיגוד (1906-1911):

החל משנת 1906 החלה תנועת העבודה במערכת פיגועי טרור באמצעות דינמיט תוך שהם מתמקדים בפוליטיקאים ואנשי עסקים אמריקאים במטרה לכפות בכוח את דרישות האיגוד.[3]

- הפיגוע במטה של הלוס אנג'לס טיימס (1910):

כחלק ממסע הטרור של האיגוד נהרס כמעט לחלוטין המטה של הלוס אנג'לס טיימס כאשר שני פעילים של האיגוד הבינלאומי של עובדי הגשרים וברזל בינוי ג'ון וג'יימס מק'נארה הפעילו כמות רבה של דינמיט בבניין זה. הפיצוץ והאש הובילו למותם של 21 אנשים ופצעו כ-100 נוספים.[4] האחים הפכו לדמויות מוכרות בציבור וכן לתמיכה אדירה מהצד הפוליטי שלהם אשר המשיך לטעון בדבר חפותם עד אשר הודו בפירוט במעשיהם.

- מסע הפיגועים האנרכיסטיים של 1919:

ככל שהמשיכו הקבוצות האנרכיסטיות והסוציאליסטיות לגדול במספרן באירופה וארה"ב כך הפכה יותר ויותר האלימות לחלק מרכזי במסע שלהן לתפיסת הכוח. כך החלה ב-1919 סדרה ארוכה של פיגועים להתרחש לצד החגיגות הקומוניסטיות של ה-1 במאי.[5]

סך הכל 36 פצצות דינמיט נשלחו לפוליטיקאים ברחבי המדינה. הרשויות הצליחו לסכל את מרביתם ואיש לא נהרג, אם כי העוזרת של סנאטור ג'ורג'יה תומאס וו. הארדוויק איבדה את ידה בפיצוץ לאחר שפתחה חבילה.[6] גם אשתו של הסנאטור נפצעה קשה.

יתרה מכך, ביוני 1919 הפעילו הקבוצות האנרכיסטיות פצצות ב-8 ערים שונות והובילו למותם של מספר אנשים.[7]

- הפיגוע בוול סטריט (1920):

ב-19 בספטמבר 1920 התרחש פיגוע אנרכיסטי נוסף ברובע הכלכלי אשר הוביל למותם של 30 ופציעתם של מעל ל-140 נוספים.[8]

- אלימות פנים קומוניסטית:

ככל שהחלו חברי המפלגה הקומוניסטית האמריקנית להתאכזב מהקומוניזם האירופאי, לרבות ברית המועצות, כך גדלה גם האלימות בין חבריה, אשר כללה מזימות ומקרי רצח.

ג'ולייט סטיוארט פוינץ נולדה ב-1886 והייתה בין הפעילים המוקדמים של התנועה הסוציאליסטית של ארה"ב. לאחר שהפכה לפעילה בתנועת העבודה הושפעה רבות מהמהפכה ברוסיה תוך שתמכה בקומוניסטים. במהלך שנות ה-20 הצטרפה למפלגה הקומוניסטית של ארה"ב והפכה לחלק מרכזי בארגון "חברי רוסיה הסובייטית" (FSR).[9] ביוני 1937 יצאה פוינץ מחדרה במלון בניו יורק לפגוש עמית קומוניסטי ב-סנטרל פארק; אולם עם כניסתה לפארק היא נחטפה ונעלמה. לא ידוע מה עלה בגורלה אם כי תאוריה מרכזית היא שפוינץ נתפסה על ידי שירות הביון הסובייטי ג.פ.או. ונשלחה לגולאג ברוסיה או חוסלה על אדמת ארה"ב.[10] לאחר שהתאכזבה מהשיטות הסובייטיות חששו הללו שתבגוד בהם ותהפוך לסוכנת כפולה עבור ארה"ב.

לאבט פורט-וייטמן נולד ב-1889 והפך למפורסם עקב היותו אחד השחורים הראשונים להפוך לקומוניסט קנאי.[11] אפילו מגזין טיים כינה אותו "האדום שבשחורים".[12] כה קנאי היה פורט-וייטמן שהוא עבר לברית המועצות והפך לסוכן סובייטי. כאשר הוא הגיע לשם ב-1924 זכה לשבחים בתור פעיל אמריקני חשוב. עם זאת, ב-1937 הפכו הקומוניסטים לפרנואידים יותר ויותר והפעיל השחור הואשם בהיותו מרגל ונידון ל-5 שנות עבודות פרך בגולאג מרוחק במזרח, שם הוא מת ללא שיניים כתוצאה מהזנחה ותת תזונה ב-1939.[13]

- התנקשויות פוליטיות:

ההתנקשויות הפוליטיות בוצעו בארה"ב במהלך המאה ה-20 כמעט כולן בידי פעילי שמאל. לא ניתן כמובן לציין את כולן במסגרת מצומצמת זו, אם כי ניתן להציג מספר דוגמאות מרכזיות:

* הנשיא ויליאם מקינלי נרצח ב-1901 בידי ליאון צ'ולגוש אשר הצהיר על עצמו כאנרכיסט.[14]

* מושל איידהו פרנק סטיוננברג נרצח ב-1905 בידי חברי איגוד הכורים.[15]

* ראש עיריית שיקגו אנטון סרמק נורה בידי אנרכיסט ב-1933 במהלך נאומו של הנשיא רוזוולט שייתכן מאוד שהיה המטרה האמיתית של המתנקש.[16]

* ראש עיריית לונג ביץ' בניו יורק לואיס פ. אדוארדס נרצח ב-1939 על ידי חבר באיגוד השוטרים.[17]

* הנשיא ג'ון פ. קנדי נרצח ב-1963 בידי הקומוניסט לי הארווי אוסוואלד.[18]

* הסנאטור רוברט פ. קנדי נרצח ב-1968 על ידי "פלסטיני" לוקה בנפשו סירחאן סירחאן.[19]

* לינט "סקוויקי" פרום הייתה חלק ממשפחת הרוצחים של צ'ארלס מנסון וב-1975 ניסתה להתנקש בנשיא ג'רלד פורד.[20] היא השתמשה בבמה שקיבלה במהלך משפטה על מנת לדון בנושאים סביבתיים.[21]

* מפלגת הפנתרים השחורים:

באוקטובר 1966 ייסדו הפעילים השחורים יואי פ. ניוטון ובובי סיל את מפלגת הפנתרים השחורים. טענתם הייתה כי הקבוצה הוקמה לצורכי ההגנה העצמית של הגזע השחור.[22] האידאולוגיה של המפלגה התבססה על הלאומיות השחורה, רטוריקה מרקסיסטית וסוציאליזם מהפכני.[23] התנועה הייתה מאוד אלימה כלפי המשטרה ומאוד אנטישמית. תהיה מטרתה המקורית אשר תהיה, פעילות התנועה עברה בהקדם למעשי פשיעה של כנופיות, ביצעה סדרה של מעשי רצח[24] ועסקה בסחר בסמים[25].

- מחתרת מזג האוויר:

הארגון הקיצוני "מחתרת מזג האוויר" (WUO) פעל בהשראה קומוניסטית בין השנים 1969 ל-1977 במטרה לקדם מהפכה תוך שימוש נרחב בפיגועים.[26] הוא היה ענף של "סטודנטים למען חברה דמוקרטית", קבוצת סטודנטים סוציאליסטיים. מחתרת מזג האוויר ביצעה מספר מעשי טרור, כגון הפיגוע ב-1970 בסן פרנסיסקו במסגרתו נרצח השוטר בריאן ו. מקדונל.[27] שלושה חברי ארגון הטרור נהרגו גם הם כאשר פצצה שהכינו התפוצצה לפני הזמן ב-1970 בבניין העירייה של גריניץ' וילג' בניו יורק.[28]

- צבא השחרור הסימביונזי:

צבא השחרור הסימביונזי (SLA), אשר שייך עצמו ל"שמאל החדש",[29] יצא למסע טרור בין השנים 1973-1975. התפרסם בעיקר ב-1974 כאשר חטף את היורשת של איל העיתונות ויליאם רנדולף הרסט - פטי הרסט.[30] ב-1973 רצחו אנשי הארגון מפקח בית ספרי שחור מאוקלנד מרקוס פוסטר.[31] אנשי הקבוצה גם שדדו מספר בנקים והיו מעורבים בקרבות ירי עם המשטרה, לרבות מקרה בלוס אנג'לס בו נורו כ-10 אלף כדורים ונהרגו 6 טרוריסטים.

- הכוחות המזוינים של השחרור הלאומי של פורטו ריקו:

החל משנת 1974 פתחו הכוחות המזוינים של השחרור הלאומי של פורטו ריקו (FALN) במסע טרור במטרה לכפות על ארה"ב להעניק עצמאות לאי החסות שלהם. הארגון קיבל אחריות לעשרות פיגועים בין השנים 1974-1979, כאשר אחד מהם היה הפיגוע בטברנה של פראנסס בניו יורק ב-1975 בו נרצחו 4 ונפצעו מעל ל-40.[32]

- טד קזינסקי:

טד קזינסקי, שזכה לכינוי "יונבומבר", היה אנרכיסט בעל תפיסות נאו-לודיטיות הדוחות את הטכנולוגיה המודרנית אשר במשך תקופה של 17 שנים החל מ-1978 הפעיל מסע של פיגועים אשר הובילו למותם של 3 ופציעתם של 23.[33]

כאמור, כל הדוגמאות שהוצגו לעיל מייצגים אך ורק מספר דוגמאות קטן מאוד מההיסטוריה האמריקנית. למעשה, דו"ח משנת 2001 שהוכן עבור מחלקת האנרגיה של ארצות הברית ציין כי "קיצוניים שמאלנים היו אחראים לשלושה רבעים מפעולות הטרור שנקבעו רשמית באמריקה בשנות ה-80".[34]

כיום ניתן לראות בארה"ב את ההמשכיות ההרסנית של האלימות הפוליטית הזו בתנועות כגון "אנטיפה"[35] במכללות ברחבי המדינה, כמו גם "בלאק לייבס מטר" אשר הייתה אחראית לשורה של מהומות.[36] האלימות הייתה קיימת גם לפני כן אצל תנועת "כיבוש וול סטריט".[37][38] בתקופת נשיאותו של הנשיא דונלד טראמפ בוצעו מעל ל-30 התקפות נגד פוליטיקאים רפובליקניים.[39]

לא ניתן בשום אופן לטעון שכל האירועים ללא יוצאים מהכלל הגיעו מצד התנועות המרקסיסטיות-אנרכיסטיות, אולם מספר אירועי הטרור שהגיעו מהצד הזה חורג מפרופורציות.

[1] https://www.nytimes.com/2017/06/14/opinion/steve-scalise-congress-shot-alexandria-virginia.html?ref=opinion&_r=0

[2] https://www.mercurynews.com/2017/06/15/political-rhetoric-under-scrutiny-after-congressional-baseball-shootings/

[3] https://www.kansascity.com/opinion/opn-columns-blogs/syndicated-columnists/article103333377.html

[4] https://www.latimes.com/archives/la-xpm-2010-oct-03-la-oe-irwin-bombing-20101003-story.html

[5] https://www.nydailynews.com/news/crime/1919-day-bomb-plot-helped-spur-1920-deadly-wall-st-blast-article-1.145630

[6] https://cdsun.library.cornell.edu/cgi-bin/cornell?a=d&d=CDS19190430.2.16&e=-------en-20--1--txt-txIN-------

[7] https://books.google.co.il/books?id=TogXVHTlxG4C&pg=PA1396&lpg=PA1396&dq=1919+campaign+eight+cities&source=bl&ots=OpJx5hkd-3&sig=vsR4JLOWrvH0LEEnHyeoWnE3suE&hl=en&sa=X&redir_esc=y#v=onepage&q=1919%20campaign%20eight%20cities&f=false

[8] https://archives.fbi.gov/archives/news/stories/2007/september/wallstreet_091307

[9] https://spartacus-educational.com/Juliet_Poyntz.htm

[10] https://barnardarchives.wordpress.com/2012/02/20/juliet-stuart-poyntz-class-of-1907/

[11] https://www.frontpagemag.com/red-and-black-tragedy-spyridon-mitsotakis/

[12] https://www.washingtonpost.com/wp-dyn/content/article/2008/01/10/AR2008011003462.html