פוקהונטס במציאות ובקולנוע.
פוקהונטס במציאות ובקולנוע.
לא יהיו רבים כיום שיופתעו מהעובדה
שגם הסרט "פוקהונטס" של דיסני מ-1995, אשר מציב במרכזו סיפור רומנטי
בדיוני לחלוטין בין פוקהונטס לבין ג'ון סמית' האנגלי, מציג מעט מאוד מציאות
היסטורית.
פוקהונטס ההיסטורית הייתה בתו של
פאוהאטאן, צ'יפ של שבט אינדיאני מקבוצת ה-אלגונקין. היא נולדה סביב 1596 באזור
וירג'יניה. גדלה בסביבה מאוד פטריארכלית ולאביה היו נשים רבות שכל אחת הולידה לו
ילד אחד. במסגרת ההדרכה המסורתית של השבט היא למדה את פעילויות הנשים כגון איסוף
עצי תבערה, לקט מזון, איסוף מים, יצירת מחצלות, סלסלות, כלי כסף ופלטות. את הנשים
לימדו בשבט את החשיבות של הולדה וגידול ילדים.
בשנת 1607, כאשר הייתה פוקהונטס
בגילאים 9 עד 11, נחתו המתיישבים האנגליים בג'יימסטאון. אחד המנהיגים שלהם, קפטן
ג'ון סמית', החל לחקור את אזור מפרץ צ'ספיק ולמפות את האזורים הסובבים. כישורי
המנהיגות שלו הצילו קרוב לוודאי את ההתיישבות כולה והוא אימן או הכריח את המתיישבים
לעסוק בחקלאות, בנייה ועבודת כפיים בסיסיות, ואף קבע את ההנחיה כי "מי שלא
עובד - לא אוכל".
סמית' החזיק ברקע מרשים, לרבות
הפלגה מביתו בגיל 16 לאחר מותו של אביו, שירות כשכיר חרב בצבאו של מלך צרפת אנרי
הרביעי ועיסוק בשוד ים בים התיכון; הוא קיבל את תואר האבירות מנסיך טרנסלבניה לאחר
שערף את ראשיהם של 3 בדו קרבות בודדים והוא אף נמכר לעבדות של הטורקים לפני שברח
דרך צפון אפריקה וחזר לאנגליה על מנת להפליג לעולם החדש. הוא ביצע מרד במהלך
ההפלגה והיה מיועד להיות מוצא להורג, אולם שוחרר במידה גדולה משום שהחברה ששלחה את
המשלחת ביקשה כי יהיה אחד המנהיגים שלה.
סמית' נתפס בהמשך בידי השבט של
פאוהאטאן, וכאן התרחש המקרה המפורסם והשנוי במחלוקת מבחינה היסטורית בכל חייה של
פוקהונטס. סמית' טען לאחר מכן כי עמד להיות מוצא להורג באמצעות ריסוק הגולגולת,
כאשר פתאום פוקהונטס רצה אליו והגנה עליו עם גופה. ישנן טענות רבות במחקר שהאירוע
מעולם לא באמת התרחש. אחרים טוענים כי מדובר היה בלא יותר מאירוע טקסי וחייו של
סמית' מעולם לא באמת היו בסכנה. וישנן גם טענות שסמית' המציא את כל הסיפור על מנת
להציג את פוקהונטס באור חיובי לאנגלים האחרים. האירוע היה כמובן מרכזי בסרט של
דיסני, אולם כך או כך, אין כל ספק כי סמית' שוחרר מהשבי.
"פוקהונטס"
לא היה שמה האמתי של האינדיאנית אלא כינויי שמשמעותו היה "שובבה" או
"מפונקת" והיא אכן הייתה כזאת. בהיותה סביב גיל 12 היא נהגה לבקר לעתים
קרובות את האנגלים במחנם, הביאה מזון והסתובבה מול הגברים האנגלים תוך שהיא לובשת
מעט מאוד בגדים או שהייתה כלל ערומה.
אנגלים נוספים החלו להצטרף למחנה
ופאוהאטאן החליט להפסיק לספק להם מזון, אשר גם כך היה מועט. מחוסר ברירה, החלו
האנגלים לסחור בנשק תמורת המזון, אולם המשא ומתן לא הצליח ופאוהאטאן החליט לרצוח
את סמית'; עם זאת פוקהונטס הצליחה להזהיר את האנגלי ובכך מנעה אסון.
המלחמה בין הצדדים לא איחרה להגיע
ובשנת 1613, כאשר הייתה סביב גיל 16, נפלה פוקהונטס לשבי האנגלי במרמה. בשבי עצמו
היא למדה במהרה את המנהגים של האנגלים, הוטבלה לנצרות ולקחה לעצמה את השם
"רבקה".
היא קיבלה מהאנגלים יחס נדיב ביותר,
הם קיבלו אותה לחלוטין כאחת משלהם ותוך זמן קצר היא נטשה את מנהגי עמה. במהלך
העימות בין האנגלים ופאוהאטאן ב-1614, הורשתה פוקהונטס לדבר עם בני השבט שלה והיא
אמרה להם שהיא מעדיפה לחיות עם האנגלים. האנגלים הצליחו במידה גדולה בלחימתם
בפאוהאטאן, חיסלו רבים מלוחמיו והשבטים שהיו קרובים גאוגרפית לאנגלים מעולם לא
התאוששו. בהמשך אותה השנה התרחשו הנישואים הבינגזעים הראשונים בהיסטוריה האמריקאית
כאשר התחתנה פוקהונטס עם ג'ון רולף האנגלי, שהיא לאדם הראשון שהצליח לגדל טבק. בחודש
ינואר נולד לזוג בן. יתר על כן, הצליחו הנישואים הללו להרגיע את הלחימה בין שני
הצדדים, דבר שאפשר לאנגלים להתארגן מחדש ולהצליח להשמיד לבסוף את אויבם. פאוהאטאן
מת ואחיו פתח בעוינות חדשה נגד האנגלים, אם כי שנה מאוחר יותר הצליחו האנגלים לחסל
גם אותו.
שום דבר מזה לא הטריד רבות את
פוקהונטס שכן היא חיה כבר הרחק ובנוחות בפאר של לונדון של המאה ה-17. עם הגעתה
לראשונה לאנגליה ב-1616 היא זכתה ליחס של סלבריטאי ונקראה "הליידי רבקה
רולף". היא טיילה בכל רחבי המדינה והשתתפה במסיבות עם המלך ג'יימס הראשון
והמלכה אן. היא מתה שנה מאוחר יותר מסיבה לא ידועה, ייתכן מאוד שממחלה שהמערכת
החיסונית שלה לא הייתה יעילה נגדה.
בגרסה של דיסני מ-1995, הקפטן
האנגלי ג'ון סמית' מגיע לווירג'יניה בדיוק בזמן להציל את פוקהונטס מנישואים ללוחם
אמיץ משבטה. היא מרדנית משום שהינה "נשמה חופשית" ועצמאית מדי בכדי
להיות קשורה בנישואין ללוחם שרירי. היא בורחת עם חברותיה לשממה, שם הן חוזות
ורואות עץ מדברי ויצורי יער שאומרים לה לחפש הרפתקאות שאמורות להגיע לחוף.
סמית' מגיע, בונה התיישבות ופוגש את
פוקהונטס ביער. הם מפלרטטים. פאוהאטאן מתחיל לתקוף את האנגלים. הוא מזהיר את בתו
מפני האנגלים ואוסר עליה להתקרב אליהם. היא מיד מורדת ומקיימת פגישה אינטימית עם
סמית' ביער, בזמן שהלוחם עימו הייתה אמורה להתחתן, קוקואם, צופה מרחוק. הוא תוקף
את סמית' אך נהרג בידי איש צוות אנגלי.
האינדיאנים תופסים את סמית' ורגע
לפני שהוא מוצא להורג פוקהונטס מתערבת ומתחננת לאביה להציל את חייו ולהפסיק את
האיבה. הצ'יף מסכים אולם אז המושל האנגלי מנסה להרוג אותו תוך שהוא גם פוצע את
סמית'. סמית' הפצוע חוזר הביתה לצורכי טיפול רפואי. הוא מתחנן לפוקהונטס להצטרף
אליו אולם היא אינה מעוניינת במערכת יחסים שכן חייהם של שני גברים שניסו לעזור לה
נהרסו. היא שולחת את סמית' חזרה לאנגליה לבדו.
ככלל, התרבויות העתיקות, בין אם
אירופאיות או אינדיאניות, האמינו שישנן סכנות רבות במתן האפשרות לנשים לחקור
בחופשיות את החלומות שלהן. במקרה של פוקהונטס, נראה כי הסיפור מרמז שהיא קודם כל
שיבשה את משפחתה בכך שעזבה את אביה, התנערה מהלוחמים הגבריים שהיו מחזרים אחריה
וגרמה להרס של כל השבט שלה כי היא רצתה להיות חופשיה ולחקור את רגשותיה. לבסוף היא
מתה בגיל 21 משום שגופה לא היה ככל הנראה מותאם מספיק למחלות האירופאיות.
