חרט וילדרס - צבא של איש אחד.

חרט וילדרס - צבא של איש אחד.

בתחילת המאה ה-21 הנוף הפוליטי הנינוח של הולנד השתנה. מאז מלחמת העולם השנייה נשלטה הולנד בידי אחת משלושת המפלגות המסורתיות: הסוציאל-דמוקרטים, הנוצרים-דמוקרטים או השמרנים. מבנה קבוע זה התנפץ לראשונה ב-2002 עם עלייתו של פים פורטאון ומפלגתו, ה-LPF ("רשימת פים פורטאון"). המפלגה הצליחה לזכות בהישג מדהים לאחר שהגיעה למקום השני בבחירות הכלליות, זאת לאחר שהוקמה רק 3 חודשים קודם לכן. הצלחתו של פורטאון נבעה בעיקר מסיבה מרכזית אחת: מפלגתו הייתה היחידה שדיברה על האיום של האסלאם למערב. אולם פורטאון עצמו לא זכה לראות את הצלחת מפלגתו שכן הוא נרצח ביולי 2002 באירוע שהפך להיות ההתנקשות הפוליטית הראשונה בהיסטוריה הדמוקרטית של הולנד. שנתיים מאוחר יותר, עקב עימותים פנימיים, התנהלות פיננסית שגוייה ומסחור במנהיגות איכותית שהותיר הרצח, ה-LPF התפרקה. את הוואקום שהשאיר פורטאון במותו מילאה לאחר מכן המפלגת למען החירות של חרט וילדרס. חרט וילדרס נולד ב-1963 במחוז ההולנדי הדרומי לימבורג. הקריירה הפוליטית שלו החלה ב-1990 כאשר הצטרף למפלגה השמרנית המתונה - מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה (VVD). בסוף שנות ה-90 הוא חי בפרבר של אוטרכט בו הייתה גם אוכלוסיית זרים גדולה יחסית, רבים מהם מוסלמים. הסברה היא שהבנתו ותודעתו אודות ההגירה והאסלאם התפתחו במהלך תקופה זו. ב-1998 נבחר וילדרס לפרלמנט והפך לשם מוכר עקב מאמרי הדעה שלו בנושאי מדיניות החוץ. היה לו עניין אמתי במזרח התיכון, והוא התרכז במדינות כגון ישראל, איראן וערב הסעודית. הוא היה אחד הפוליטיקאים הראשונים להזהיר מפני הקיצוניות האסלאמית, נושא שלרוב לא היה מוכר בהולנד. לאחר התקפות ה-11 בספטמבר, וילדרס התעניין באסלאם עוד יותר. הוא גם שם לב להצלחה שהייתה לפורטאון דרך ההתנגדות להגירה האסלאמית. במהלך השנים שבאו לאחר מכן הקשה וילדרס עוד יותר את עמדותיו כלפי האסלאם, מה שהוביל לסכסוכים עם חברי המפלגה האחרים. ב-2004 הוא פרסם מניפסט בדרישה כי ה-VVD תזוז יותר ימינה. בין היתר, ביקש המניפסט לקצץ בחצי את סיוע החוץ וכן לגרש אימאמים קיצוניים. הוא גם התעקש שיש למנוע מטורקיה להפוך לחברה באיחוד האירופאי. הנהגת מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה הזהירה אותו ודרשה כי יציג עמדות מתונות יותר, וב-2004 הוא עזב את המפלגה בזמן ששמר על כיסאו בפרלמנט, דבר שהרגיז את הקולגות שלו לשעבר. בהמשך אותה השנה הוא ייסד את מפלגת "קבוצת וילדרס" (Groep Wilders). הוא הבטיח להימנע מהטעויות אותן עשתה ה-LPF של פורטאון. הוא הבין את החשיבות בלמנוע מהמפלגה החדשה שלו מלהפוך למבוססת על חֲבֵרוּת שכן העימותים בין חברי המפלגה היו אחת הסיבות המרכזיות להתמוטטותה של ה-LPF. החוק ההולנדי דורש שבכל מפלגה יהיו לפחות שני חברים, וכך אכן תמיד היו במפלגת קבוצת וילדרס "שני" חברים בלבד: חרט וילדרס עצמו ו-קרן חרט וילדרס. ב-2004 רצח מוחמד בויארי את תאו ואן גוך ברחובות אמסטרדם. בויארי השתייך לרשת ארגון הטרור "קבוצת הופסטאד" (Hofstadgroep), אשר הורכבה ממוסלמים החיים בהולנד. שבוע לאחר הרצח הטילו כוחות ביטחון אנטי-טרוריסטיים מצור על דירה של הארגון ב-האג. החלו חילופי יריות, 4 אנשי כוחות הביטחון נפצעו מרימון, אולם לבסוף הצליחו ההולנדים לפצוע את אחד הטרוריסטים ולעצור שניים אחרים. בתוך הבית נמצאו רימונים נוספים ואף מקלעים. נמצאו גם תכניות סודיות לתקיפת תחנת כוח גרעינית, שדה התעופה של אמסטרדם, וכן הפרלמנט. בהמשך, טרוריסט נוסף נעצר עם מכונת ירי, והרשויות דיווחו כי הוא היה בדרכו לרצוח את וילדרס. מאז האירוע נמצא וילדרס תחת הבטחה חמושה קבועה דרך שירותי הביון של הולנד.[1] הוא חי במחבוא, בבתים הנשמרים מאוד אשר מכילים חדרי פאניקה. כאשר הוא עוזב את המקומות הללו הוא תמיד לובש שכפ"ץ, אפילו בתוך הפרלמנט. וילדרס מקבל כ-10 איומים על חייו מידי שבוע, עליהם הוא מדווח למשטרה. מספר אנשי דת אסלאמיים הוציאו פתוות המבקשות לערוף את ראשו. הוא נמצא ברשימת "המבוקשים" של אל-קאעידה והמדינה האסלאמית. ב-2015, שני מוסלמים חמושים נהרגו בטקסס כאשר ניסו להסתער על ועדה בה השתתף וילדרס. ב-2005 הוא הקים את המפלגה למען החירות (PVV), בזמן ש"קבוצת וילדרס" התמזגה בתוכה. המפלגה נועדה להשתתף בבחירות 2006 ולחפש מועמדים. היא התמקדה בהתנגדות לאסלאם, במורשתו של פים פורטאון, בלימת הגירה לא מערבית ו-אירוסקפטיות. וילדרס טוען כי אין לראות את האסלאם כדת אלא כאידאולוגיה טוטליטרית המבקשת לשלוט בכל האספקטים של החיים.[2] ה-PVV מבקשת להפסיק את בנייתם של מסגדים חדשים ולסגור את כל בתי הספר האסלאמיים. היא ביקשה מספר פעמים בפרלמנט לאסור את הקוראן ולהטיל מס על נשים הלובשות את הכיסויים שלהם. וילדרס דורש גם את גירושם של כל הפושעים והעבריינים, כמו גם את בני משפחותיהם. בדומה למפלגות הפטריוטיות האחרות של אירופה, גם המפלגה למען החירות אינה מתמקדת בגזע, כך שלא ניתן להאשימה בכל "גזענות" בדויה. במקום זאת, מתמקדת המערכה של הימין האירופאי באתניות ובדת. המפלגה גם מתנגדת להגירה מהעולם השלישי ומבקשת בעיקר מהגרים מועילים, כך שלא בהכרח תמהר לקבל גם נוצרים ממקומות אלו, אשר יגיעו לנצל את מערכת הרווחה האירופאית. בכל מקרה, האסלאם הוא האויב המרכזי של ה-PVV, זאת כתוצאה מהשינוי העמוק שחוותה דעת הקהל ההולנדית לאחר מקרי הרצח של פורטאון ו-ואן גוך. המפלגה תומכת בחלוקתה של בלגיה לאזורים פלמיים ו-וואלוניים, וכן באיחודה של הולנד עם האזורים הפלמיים ליצירת "הולנד רבתי". היא מתרכזת בקרבה התרבותית, הלשונית והאתנית בין ההולנדים והפלמים. האידיאולוג של המפלגה, מרטין בוסמה, ניסה לחזק את הקשרים עם האפריקאנרים של דרום אפריקה אשר הינם צאצאים של ההולנדים ושפתם היא למעשה במידה רבה הולנדית. המפלגה דורשת את יציאתה של הולנד מהאיחוד האירופאי, ואת החזרתו של המטבע הלאומי, ה-גולדן. במסגרת הפרלמנט האירופאי חברה המפלגה בקבוצה הפוליטית "אירופה של עמים וחירות" (ENL) אשר כוללת מפלגות אירופאיות בעלות השקפות דומות כגון החזית הלאומית הבריטית, ולאמס בלאנג הבלגית והליגה הצפונית האיטלקית. המפלגה למען החירות מתוארת לעתים קרובות כשמרנית, ימנית, ואפילו "ימנית קיצונית". אולם מפלגות ימניות נוטות לרוב לתמוך במידה גדולה בשווקים החופשיים וכלכלת לֵסֵה-פֵר. במידה ולא הייתה ה-PVV מתנגדת לאסלאם וההגירה היא הייתה מוצגת כבעלת מדיניות חברתית ליברלית, כגון דרישתה לשפר את מערכת הבריאות הציבורית ואי העלאת גיל הפרישה. עובדה ידועה פחות היא שה-PVV מחזיקה בתמיכה גדולה מאוד בקרב המהגרים. יוונים קפריסאים, קופטים, נוצרים מהמזרח התיכון והודים תומכים בוילדרס במספרים אדירים עקב ניסיונם עם האסלאם בארצות מוצאם. המפלגה גם תומכת אדירה של מדינת ישראל. לפי וילדרס, ישראל הינה מגדלור באזור של חושך. חברי ה-PVV מאמינים כי אם ישראל תיפול, כך גם המערב בעקבותיה. יש אף המאמינים כי ישראלים ואולי גם יהודים אמריקאים תורמים במידה גדולה למפלגה. חברי המפלגה לשעבר ועיתונאים מחזקים טענות אלו. ל-PVV יש גם תמיכה גדולה בקרב ההומוסקסואלים. התנועה ההומוסקסואלית נחשבת לרוב כשמאלנית וכתומכת בהגירה, אולם במשך שנים רבות היו חברי הקהילה בין הקורבנות המרכזיים של אלימות מצד המהגרים. בכל שנה מקיימים בתי הספר בהולנד הדמיית "בחירות" של הבחירות הלאומיות, שבהם בוחרים התלמידים החל מגיל 13 במפלגות השונות. חרף התעמולה הפרוגרסיבית המושרשת עמוקות במערכת החינוך ההולנדית, מנצחת מפלגת ה-PVV כל שנה. המפלגה מתנגדת גם להגירה המזרח אירופאית אך מסיבות אחרות, שכן טוען וילדרס כי הפולנים, הרומנים וההונגרים מהווים איום על הפועלים ההולנדיים. אין ספק כי יש למפלגה גם מספר רב של אויבים. התבונה אומרת כי התקשורת והאליטה היו מבינים כיצד הדמוניזציה שיצרו כלפי פורטאון הייתה אחראית ישירה להירצחו, אולם ממשיכים הללו במערכה אכזרית ובלתי פוסקת גם נגד וילדרס. אחד האויבים המרכזיים היא גם המפלגה הסוציאל-דמוקרטית אשר תומכת בהגירה ומכילה מספר רב של פוליטיקאים מוסלמים. היא מצביעה נגד כל הצעת מדיניות של המפלגה למען החירות, אפילו כאלו שישפרו את התנאים הסוציאליים. בספרו מ-2010 "האליטה המזויפת של הזייפנים" כותב מרטין בוסמה כי ההצטרפות ל-PVV הינה "נקודת האל-חזור", והעובדים לשעבר של המפלגה מתלוננים כי הינם מסומנים ועל כן מתקשים למצוא מקום עבודה חדש. איגוד העובדים הגדול ביותר בתקופת כתיבת הספר סירב לנהל כל דיון עם נציגי המפלגה. כאשר ב-2007 הצביעו מאות אלפי הולנדים עבור המפלגה, מפקד משטרת אמסטרדם אמר כי יש "להשמיד" את וילדרס. הוא הוסיף כי למצביעי המפלגה "אין מקום בחברה החדשה אותה אנחנו מנסים לבנות". ב-2009 נאסרה כניסתו של וילדרס לבריטניה לאחר שמזכיר הפנים הצהיר כי מדובר בדמות המעודדת שנאה. זאת כמובן במקביל לעובדה שהממלכה המאוחדת מונעת לעתים רחוקות מאוד את כניסתם של אימאמים קיצוניים. ב-2011 נתבע וילדרס על ידי מספר ארגונים אסלאמיים אשר האשימו אותו ב"גזענות" ועידוד שנאת המוסלמים, זאת כמובן חרף העובדה כי האסלאם אינו גזע. וילדרס, אשר טען כי הינו רק דובר את האמת ושום דבר מעבר לכך וכי משתמש בחופש הביטוי, זוכה. בהמשך אותה השנה זכתה המפלגה במספר מושבים גדול בפרלמנט ההולנדי והפכה למפלגה השלישית בגודלה. וילדרס הסכים לתמוך בקואליציה השלטת של מפלגת העם למען חופש ודמוקרטיה והמפלגה הנוצרית-דמוקרטית עקב אפשרות להשפעה של ה-PVV על ההגירה והאיחוד האירופי. במסגרת המערכה של 2014 הדפיס וילדרס מדבקות סטיריות אשר הציגו את הדגל של ערב הסעודית. הטקסט על הדגל שונה ל"אסלאם הוא שקר, מוחמד הוא פושע והקוראן הוא רעל".[3] כאשר בתגובה איימו הסעודים בסנקציות כלכליות, התנצלה ממשלת הולנד בשמו של וילדרס בגין "התנהגותו הילדותית" ושלחה דיפלומטים לערב הסעודית תוך התחננות להבנה. גם ארגון הסחר הגדול במדינה גינה את וילדרס. באותה שנה שאל וילדרס אנשים בקהל: "האם אתם רוצים פחות מרוקאים?" הקהל צעק "פחות, פחות פחות!" וילדרס ענה "אנחנו הולכים לארגן זאת". שחקן הולנדי מוכר כתב בחשבון הטוויטר שלו: "פולקר, היכן אתה כאשר המדינה זקוקה לך?" הכוונה הייתה לפולקר ון דה חראף אשר רצח את פים פורטאון. הארגון המרוקאי הגדול במדינה הגיש תביעה נגד וילדרס, והמנהיג שלו אמר שההערות של וילדרס "הופכות אותנו למאוד חסרי ביטחון". בתי המשפט ההולנדיים מוטים נגד הפוליטיקאים של ה-PVV והוא האמין כי יהיה זה בלתי אפשרי עבורו לקבל משפט הוגן. שופט הולנדי אף טען בריאיון כי כל מי שמצביע עבור המפלגה למען החירות לעולם לא יכול להתמנות לשופט מכיוון שמצביעי המפלגה אינם יכולים לחשוב בשנינות. הניצחון הגדול ביותר של ה-PVV התרחש ב-2010 כאשר הפכה למפלגה השלישית בגודלה והגדילה את מספר המושבים מ-9 ל-24. אולם ב-2012, עקב מערכת הכפשות אכזרית של התקשורת היא איבדה 9 מושבים. בכל זאת, הסקרים מראים כי מדובר באחת המפלגות הפופולריות ביותר במדינה. המשך ההסתננות לאירופה תורמת במידה גדולה לפופולריות זו. וילדרס מתנגד בחריפות למדיניות הדלת הפתוחה של האיחוד האירופי ומעדיף את הגישה האוסטרלית ששולחת בחזרה מהגרים בלתי חוקיים. יתר על כן, המפלגה מעוניינת להחזיר את השליטה בגבולות האיחוד וליישב את הפליטים באזורי העולם שלהם. "מנהיגי ממשלה, שופטים, אפילו כמה כנסיות, איגודים מקצועיים, אוניברסיטאות, התקשורת ... כולם מסונוורים מהתקינות הפוליטית ובחרו בצד של האסלאם." - חרט וילדרס. [1] https://www.gatestoneinstitute.org/3041/geert-wilders-marked-for-death [2] https://www.youtube.com/watch?v=wdX1qpCtlh8 [3] https://www.ibtimes.co.uk/dutch-scramble-diffuse-saudi-arabia-trade-row-over-geert-wilders-anti-islamic-stickers-1450166