על העבדות, חלק ט': והפעם: המעורבות המזרח תיכונית בסחר העבדים הטרנס אטלנטי.

על העבדות, חלק ט':

והפעם: המעורבות המזרח תיכונית בסחר העבדים הטרנס אטלנטי.

ג'ון אלמבלה אזומה הוא מלומד אזרח גאנה בעל דוקטורט מאוניברסיטת בירמינגהם המתמחה ביחסים הבין דתיים. ב-2001 פרסם את הספר "המורשת הערבית-אסלמית באפריקה"[1], ובראיון שהעניק על הספר אמר:

"העבדות הייתה חלק חשוב מאוד בהתרחבות האסלאמית במערב אפריקה, ולמעשה בסודן, ומהתקופה הקדומה ביותר של החדירה האסלאמית לאפריקה ... העבדות הייתה חלק אנדמי מאוד באינטראקציה האסלאמית עם אפריקה. ובמערב אפריקה, תקופת הג'יהאד במאות ה-18 וה-19 כללה פשיטות עבדים מסיביות וסחר בעבדים; ורבים מהעבדים שנלכדו ונמכרו ונשלחו לסחר העבדים הטרנס אטלנטי [נלכדו על ידי המוסלמים]; רוב אלו ששעבדו באותה התקופה היו קהילות מוסלמיות."[2]

ההערה על הסחר הטרנס אטלנטי בהחלט הייתה מעניינת ונראה כי עיון במפות היסטוריות בהחלט מאשר אותה: החוף המערבי של אפריקה, אליו הביאו המקומיים את העבדים אותם תפסו בכדי למכור אותם לאירופאים, היה אזור מרכזי לפשיטות עבדים ג'יהאדיסטיות. אזורי סנגל ואנגולה, מהם הגיעו רוב העבדים השחורים לעולם החדש, היו בין המאות ב-16 וה-19, פחות או יותר, חצי אסלאמיים וחצי עובדי אללים.

כך, ביקשתי לעיין יותר לעומק בספרו של אזומה. בפרק 4, "עבדות אסלאמית ואפריקה שחורה", תת פרק "שעבוד אסלאמי וסחר העבדים: הממד האפריקני", הוא כותב:

"בשם הג'יהאד, הפכו הלוחמים המוסלמים לספקים העיקריים של עבדים לשימוש מקומי וייצוא במסלולים הטרנס-סהרים והטרנס-אטלנטיים. תושבי החוף באזור סנגמביאן הורדו לעבדות ואדונים מוסלמים פשטו עליהם לצורכי מכירתם כעבדים. אחיו של השליט המוסלמי בפוטה לאלון [גינאה המודרנית], בתגובה לרמיזתו של גורם רשמי בצרפת לפיה מלחמות מוסלמיות הובאו בעיקר בגלל הצורך בשלל עבדים, דיווח כי 'המוחמדנים אינם טובים יותר מהנוצרים; האחד גנב, השני החזיק את השק.'"

"המוסלמים לא היו בשום אופן היצרנים או צרכני העבדים היחידים בהקשר האפריקאי. כפי שצוין לעיל, ממלכות מסורתיות עוצמתיות כגון במבארה, דהומיי ואשנטי ידועות במעורבותן כספקיות לסחר העבדים הטרנס אטלנטי ושימוש בעבדים בתעשיות חקלאיות והכרייה. עם זאת, אמירויות המוסלמים היו ללא ספק ספקיות העבדים העיקריות. אכן, סחרי העבדים הטרנס-סהרי והטרנס-אטלנטי הגיעו לשיאם בין סוף המאה ה-17 לתחילת המאה ה-19, כאשר המסורת המוסלמית של הג'יהאד הצבאי עלתה במערב סודן. מרבית תנועות הג'יהאד הפכו למקור העיקרי של העבדים."[3]

כמובן שאין אנחנו יכולים לצפות כי מידע היסטורי זה יהפוך להיות מוכר במיינסטרים המערבי, שכן גם ההיסטוריה של העבדות עברה סוג של "שדרוג". אכן, לפי הנרטיב הדומיננטי, כפי שמקדמים אותו בתקשורת, תעשיית הבידור, פוליטיקאים ו"מלומדים אקדמאים" לכאורה, היו המזרח תיכוניים "פרוגרסיבים" מבקשי שלום בזמן שהמערב הפרה-מודרני היה קנאי וחמסני.

העבדות היא אולי הדוגמה ההיסטורית הטובה ביותר לכך. בזמן שהעבדות המזרח תיכונית הייתה, בטווח זמן אדיר, תופעת העבדות הגדולה ביותר בהיסטוריה, אין האקדמיה ממהרת לחשוף זאת חרף אין ספור עדויות היסטוריות לכך, ותעשיית סחר העבדים ממשיכה להיות מוצגת כיוזמה אירופאית ומערבית בלבד. בפועל, העבדות היא אחת התופעות העתיקות ביותר של האנושות והיא הייתה קיימת הרבה לפני הופעת כל הדתות המונותיאיסטיות. רק לאחר התפשטותה של הנצרות והשתלטותה על האימפריה הרומית והממלכות "הברבריות" שבאו לאחריה, החלה העבדות בהליך הדרגתי של היעלמות. אלא שאז הגיעה הדת המזרח תיכונית. היא לא הייתה כמובן הראשונה לנצל את גוף האדם, אולם היא הייתה המובילה בשכלול ושגשוג על חשבונו, החל מהתקופות הפוסט קלאסיות ועד העידן המודרני, במהלכן מיליונים רבים שועבדו במסגרת הג'יהאד.

בקונטקסט היסטורי רחב יותר, לא פחות חשובה ומעניינת היא האפשרות כי המקרים שבהם היו האירופאים הפוסט-קלאסיים מעורבים בסחר העבדים, היו מוגבלים למאות של העימותים נגד פלישות הג'יהאד. למשל, אבירי מלטה ממסדר יוחנן הקדוש הגיבו לפלישות תפיסת העבדים של הג'יהאדיסטים על ידי שעבוד הפושטים ומזרח תיכונים אחרים. באופן דומה, הספרדים והפורטוגלים, דהיינו האירופאים הראשונים שרכשו עבדים מהסוחרים האפריקאים, היו אלו שחיו במשך מאות שנים, ולעתים קרובות אף כעבדים בעצמם, לצד המזרח תיכוניים ואלימותם באנדלוסיה.

פשיטות העבדים של הג'יהאד אל תוך אפריקה החלו כבר במחצית השנייה של המאה ה-7. לאורך השנים הם תפסו או רכשו מאפריקאים אחרים מיליוני עבדים. כאשר הימאים האירופאים הגיעו לראשונה לחופי מערב אפריקה, תעשיית העבדות המזרח תיכונית כבר מזמן "שגשגה". בזמן שרוב ההיסטוריונים המערביים מודעים לכל הפחות לכך שהיו אלו שבטים אפריקאים שתפסו ומכרו לאירופאים את אנשי השבטים היריבים, יש התעלמות כמעט מלאה מהעובדה כי הבדלים "שבטיים" נבעו בפועל לעתים קרובות מהשתייכות או אי השתייכות לדת המזרח תיכונית. אפילו כיום, לאחר ביטולה של העבדות ברוב העולם, ו-400 שנים לאחר תחילתו של הסחר הטרנס אטלנטי, ממשיכים המזרח תיכונים לקיימה ביבשת השחורה[4].

[1] John Alembillah Azumah, The Legacy of Arab-Islam in Africa: A Quest for Inter-religious Dialogue, Oneworld Publications, 2001. [2] https://www.youtube.com/watch?v=EjsLmv1N7i4&t [3] https://books.google.co.il/books?id=IB29DwAAQBAJ&pg=PT147&lpg=PT147&dq=In+the+name+of+jihad,+Muslim+warriors+became+the+principal+suppliers+of&source=bl&ots=2mUX4XzFBi&sig=ACfU3U0HJnlxQGVhliFMldJiTBAciTdUeg&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwis-7a2mqPrAhXYilwKHfcGDqwQ6AEwAHoECAoQAQ#v=onepage&q=In%20the%20name%20of%20jihad%2C%20Muslim%20warriors%20became%20the%20principal%20suppliers%20of&f=false [4] https://www.breitbart.com/crime/2019/08/08/slavery-prevalent-africa-400-years-after-transatlantic-trade-began/