מי היו המצרים הקדמונים, בוני הפירמידות?
מי היו המצרים הקדמונים, בוני הפירמידות?
אמזון נקודה קום בע"מ, אחת מחברות המחסר המקוונות וחברות הטכנולוגיה הגדולות והמובילות בעולם, מציעה למכירה חולצת טי-שרט עם הכיתוב "היהודים מעולם לא יוכלו לחיות כאן בשלום, היות והם עזבו שחורים וחזרו לבנים".[1] הציטוט משויך ל"נשיא" מצרים גמאל עבדאל נאצר בעניין חזרתם של יהודים לישראל, אם כי אין הוכחה ממשית כי מקור הציטוט אכן מגיע ממנו. בין אם אמר נאצר את הדברים או לא, הערה זו מגוחכת ואף אירונית ממספר סיבות. ראשית, "ספר השערים", כתב קבורה מצרי עתיק מתקופת הממלכה החדשה (מאות 16 עד 11 לפסה"נ) מציג ציור של הגזעים והקבוצות האתניות אותם הכירו המצרים הקדמונים. בין הקבוצות מוצגים העמים ה-שֵׁמִיִים שכללו את היהודים, אשר חיו באזורים מזרחית וצפונית למצרים, ואשר נראים מאוד בהירי עור, בדומה לאירופאים, (ראה בתמונה המצורפת) בצורה בולטת יותר מהמצרים עצמם.[2] שנית, וחשוב יותר לעניינו כאן – כפי שראינו בפעם הקודמת, הקבוצה שנאצר משתייך אליה ומרכיבה את מרבית הדמוגרפיה המצרית כיום, כבשה והגיעה לארץ הנילוס במאה ה-7 בלבד, ואין לה שום קשר למצרים מתקופות הפרעונים. הקבוצה היחידה כיום שיכולה באמת לשייך לעצמה כבוד זה היא המיעוט הקופטי הנרדף והמופלה במצרים המודרנית. נבחן עתה מה הראיות מראות לגבי השתייכותם האתנית של המצרים העתיקים.
פרויקט שחזור היסטורי של המלכה המצרית נפרטיטי בת המאה ה-14 לפנה"ס הראה כי שייכת לקבוצה אתנית שקשה להגדיר, עובדה שמצד אחד לא אמורה להפתיע שכן הקבוצות היו שונות יחסית באותה התקופה לעומת היום, אך מצד שני היא דומה למדי למצרי המופיע ב"ספר השערים". הדבר שניתן לומר בוודאות כי היא שייכת לגזע הקווקזואידי, דהיינו בהירי העור. המחקר הציג כי "לגרסה זו של נפרטיטי יש עור שנראה שזוף טרי לעומת גוון עור של מישהי שנולדה עם פיגמנט מושפע שמש בדנ"א שלה". ממצאים אלו הספיקו על מנת לגרום לתנועות ליברליות קיצוניות לתקוף ולהתלונן בצורה פנטית משום שהממצאים לא תואמים את ראיית עולמם.[3]
בהיותו נושא טעון ורגיש פוליטית, קשה לבצע כיום מחקר אובייקטיבי בנושא זה. על כן, מידע חשוב בתחום מגיע מסוף המאה ה-19 מאת אחד מגדולי החוקרים של מצרים העתיקה, ארצ'יבלד סייס, וספרו "גזע במצרים העתיקה ובברית הישנה", אשר גם זכה לעדכונים ושדרוגים בשנים האחרונות בזכותו של פטרסון שהכניס למהדורות החדשות גם ממצאים ומחקרים עדכניים.[4] אחת הבחינות החשובות המוצגות בספר היא של המומיות; אכן קשה יהיה להתווכח בעניין המוצא של גופה שהשתמרה. בדיקה ויזואלית, מדידה אנתרופומטרית וניתוחי דנ"א אינם מותירים ספק שהמצרים הקדומים היו קווקזואידים ים תיכוניים. רעמסס השני, פרעה אשר מסורתית רדף את בני ישראל, היה בעל התכונות החדות של עמו וכן בעל שיער דק וישר האופייני לאירופאים. הוא היה כנראה גם ג'ינג'י.
המחברים מסבירים כי "המצרים" המודרניים הם, למעשה, כהים יותר מן הקדמונים. כיום, האנשים המייצגים ביותר של המוצא האתני של בוני הפירמידות הם נוצרים קופטים. הם היו מסורתיים הרבה יותר מאשר הכובשים שלהם, שמרו על היבטים של השפה המצרית העתיקה בטקסים שלהם וכן על הימנעות מנישואין עם זרים. הכובשים, לעומת זאת, המירו את דתם של הנוצרים אשר סירבו לשלם את מס הג'יזיה וכן לקחו לעצמם את נשותיהם, וכך השתלבו בעצם במצרים שאנחנו מכירים היום.
בנוסף למומיות השתמרו גם גילופים, תבליטים, ציורי קיר וחפצים דקורטיביים. אמנים מצריים עתיקים ציינו בקפידה הבדלים גזעיים ואתניים, הן בצבע העור והן בתכונות הפנים, בין אם יוונים או פריזים לדוגמה. היוצא מן הכלל הוא תיאור העיניים, אשר מסיבות לא ידועות המצרים תמיד ציירו באותה צורה מסוגננת, ללא התייחסות לגזע של הדמות. הספר של סייס מציג איורים רבים המראים הבדלים גזעיים ברורים באמנות, ודוגמה לכך ציינו לעיל ב"ספר השערים". במזרח, היו המצרים בקשר עם האמורים והחיטים, שגם מקורם כנראה באירופה. הם מופיעים באמנות המצרית עם אותו שיער בהיר ועיניים כחולות כמו הלובים, היוונים ותושבי אסיה הקטנה. הפלשתים המקראיים היו כנראה ממצוא יווני, אפשר שספרטני. כל אלו תמיד קיבלו ביטוי אתני בציורים. גם לשחורים, הנובים, ניתן ביטוי גזעי מובהק, ואלו הופיעו לרוב כשבויים או עבדים.
אכן, עובדה מצונזרת כיום היא כי רבים מן מהתושבים הראשונים של המזרח התיכון היו אולי בעלי גוונים צפון אירופאים. סייס ופטרסון משערים כי לפני בואם של המצרים, היתה הדלתא של הנילוס מיושבת בידי אנשים בעלי שיער צהוב-אדמדם, כחולי עיניים, דומים מאוד ל-קאבילים, שעדיין מתגוררים באזורי הגבעות של מרוקו ואלג'יריה. דהיינו, התושבים שהקדימו באזור זה את המצרים הקדמונים היו בהירים אף יותר מהם. המחברים חושדים שאלו היו צאצאיהם של האירופאים הפרה-היסטוריים ששרידיהם נמצאו בדרום צרפת. לובים מקוריים אלו נדחקו ממערב לנילוס על ידי המצרים החזקים יותר, והם מתוארים כבעלי עור לבן, גם "בספר השערים".
ומה המדע המודרני המתקדם יכול ללמד אותנו? ב-2017 צוות מדענים בין לאומי, בהובלת אוניברסיטת טיבינגן, הצליח לנתח לראשונה דגימות גנום משלוש מומיות מצריות המתוארכות ל-1400 עד 400 לפנה"ס. החוקרים ביקשו לקבוע אם אוכלוסיית העת העתיקה שנחקרה הושפעה ברמה הגנטית על ידי כיבוש ושליטה זרה בתקופה הנחקרת, והשוו אוכלוסיות אלו לאוכלוסיות מצריות מודרניות. המחקר מצא כי ל"מצרים" המודרניים יש יותר מוצא משותף עם אפריקאים שמדרום לסהרה מאשר למצרים הקדמונים, בזמן שהמצרים העתיקים נמצאו קרובים יותר לאנשים קדומים מהמזרח התיכון וממערב אסיה.[5]
המחקר קבע כי "שני סוגי החומר הגנומי הראו שהמצרים הקדמונים חלקו מעט דנ"א עם אפריקאים מודרניים שמדרום לסהרה. במקום זאת, קרוביהם הקרובים ביותר היו אנשים שחיו בתקופת הניאוליתית והברונזה באזור המכונה הלבנט. באופן מדהים, המומיות היו קשורות יותר לאירופאים ולאנטולים הקדומים מאשר למצרים המודרניים."[6]
מחקר זה מציג כי תושבי אבוסיר הקדומה היו קשורים באופן גנטי הדוק ביותר לאוכלוסיות עתיקות בלבנט, וכן לאוכלוסיות הנאוליתית מחצי האי אנטוליה ואירופה. הגנטיקה של קהילת אבוסיר לא עברה שינויים משמעותיים במהלך תקופת הזמן של 1,300 השנים שנחקרו, דבר המצביע על כך שהאוכלוסייה נותרה ללא שינוי מבחינה גנטית עד הכיבושים של המאה ה-7. הנתונים מראים גם כי "המצרים" המודרניים חולקים כ-8% יותר ממוצאם ברמה הגרעינית עם אוכלוסיה אפריקאית שמדרום לסהרה מאשר תושבי אבוסיר, אם כי נראה שזה הליך שהחל ב-700 השנים האחרונות. למעשה, המחקר מצא שהייתה קרבה גנטית גם לטורקים בנוסף לאירופאים אחרים, וכן לעמים אחרים שישבו בלבנט והיו במקור ממוצא אירופאי, כגון הפלשתים, הכנענים והאשורים.[7]
במחקר אחר, מדענים במרכז הגנאלוגיה של דנ"א בציריך שחזרו את פרופיל הדנ"א של הילד-פרעה, שעלה על כס המלוכה בגיל תשע. הגנטיקאים מצאו כי עד 70% מהגברים הבריטים וכמחצית מכל הגברים במערב אירופה קשורים גנטית לפרעה המצרי תותחאמון. פרעה זה השתייך לקבוצת פרופיל גנטית, הידועה בשם - haplogroup r1b1a2, אליה משתייכים למעלה מ-50% מכל הגברים במערב אירופה, דבר המעיד על כך שהם חולקים אב קדמון משותף. בקרב "המצרים" המודרניים הקבוצה הזאת נמצאת מתחת ל-1%. אחד החוקרים אמר "אנחנו חושבים שהאבות הקדומים חיו בקווקז לפני כ-9,500 שנה". ההגירה של בעלי פרופיל זה החלה בסביבות 7000 לפנה"ס בעקבות ההתפתחויות החקלאיות, אם כי לא לגמרי ברור מתי עברו בהמשך גם למצרים.[8]
אצילה מצרית בשם טויה, אשר מתה סביב שנת 1375 לפנה"ס, מוכרת כסבתא רבתא של תות ענח' אמון המפורסם. הקבר שלה נמצא כבר ב-1905, 18 שנים לפניו, אולם הוא נפתח לעתים רחוקות. עם זאת, ערוץ טלוויזיה בריטי הציג אירוע כזה שהתרחש במוזיאון בקהיר. הגופה החנוטה השתמרה היטב, והצופים זכו לראות את שערה הבלונדיני.[9] כפי שראינו לעיל, המומיה של רמסס ה-2 מראה כי היה בעל שיער ג'ינג'י.[10] אכן, ממצאים מעניינים נוספים מציגים מומיות עם שיער בצבע זה.[11] מומיה אחת, המכונה "הג'ינג'י" עקב השער שהשתמר, מתוארכת ל-3400 לפנה"ס.[12] נקרופוליס ענק שהתגלה מהמאות ה-1 עד ה-7 לסה"נ הכילה מומיות בלונדיניות וג'ינג'יות, קבורות בקבוצות לפי צבע שיער.[13] האגיפטולוגית הפורנזית ד"ר ג'אנט דייוי מהמכון הויקטוריאני לפורנזיה רפואית באוסטרליה מסבירה כי בין המצרים הקדמונים היו בלונדינים וג'ינג'ים בעלי עיניים כחולות, ויותר כאלו נוספו בתקופות היווניות הרומיות החל מהמאה ה-4 לפנה"ס.[14]
אמזון נקודה קום בע"מ, אחת מחברות המחסר המקוונות וחברות הטכנולוגיה הגדולות והמובילות בעולם, מציעה למכירה חולצת טי-שרט עם הכיתוב "היהודים מעולם לא יוכלו לחיות כאן בשלום, היות והם עזבו שחורים וחזרו לבנים".[1] הציטוט משויך ל"נשיא" מצרים גמאל עבדאל נאצר בעניין חזרתם של יהודים לישראל, אם כי אין הוכחה ממשית כי מקור הציטוט אכן מגיע ממנו. בין אם אמר נאצר את הדברים או לא, הערה זו מגוחכת ואף אירונית ממספר סיבות. ראשית, "ספר השערים", כתב קבורה מצרי עתיק מתקופת הממלכה החדשה (מאות 16 עד 11 לפסה"נ) מציג ציור של הגזעים והקבוצות האתניות אותם הכירו המצרים הקדמונים. בין הקבוצות מוצגים העמים ה-שֵׁמִיִים שכללו את היהודים, אשר חיו באזורים מזרחית וצפונית למצרים, ואשר נראים מאוד בהירי עור, בדומה לאירופאים, (ראה בתמונה המצורפת) בצורה בולטת יותר מהמצרים עצמם.[2] שנית, וחשוב יותר לעניינו כאן – כפי שראינו בפעם הקודמת, הקבוצה שנאצר משתייך אליה ומרכיבה את מרבית הדמוגרפיה המצרית כיום, כבשה והגיעה לארץ הנילוס במאה ה-7 בלבד, ואין לה שום קשר למצרים מתקופות הפרעונים. הקבוצה היחידה כיום שיכולה באמת לשייך לעצמה כבוד זה היא המיעוט הקופטי הנרדף והמופלה במצרים המודרנית. נבחן עתה מה הראיות מראות לגבי השתייכותם האתנית של המצרים העתיקים.
פרויקט שחזור היסטורי של המלכה המצרית נפרטיטי בת המאה ה-14 לפנה"ס הראה כי שייכת לקבוצה אתנית שקשה להגדיר, עובדה שמצד אחד לא אמורה להפתיע שכן הקבוצות היו שונות יחסית באותה התקופה לעומת היום, אך מצד שני היא דומה למדי למצרי המופיע ב"ספר השערים". הדבר שניתן לומר בוודאות כי היא שייכת לגזע הקווקזואידי, דהיינו בהירי העור. המחקר הציג כי "לגרסה זו של נפרטיטי יש עור שנראה שזוף טרי לעומת גוון עור של מישהי שנולדה עם פיגמנט מושפע שמש בדנ"א שלה". ממצאים אלו הספיקו על מנת לגרום לתנועות ליברליות קיצוניות לתקוף ולהתלונן בצורה פנטית משום שהממצאים לא תואמים את ראיית עולמם.[3]
בהיותו נושא טעון ורגיש פוליטית, קשה לבצע כיום מחקר אובייקטיבי בנושא זה. על כן, מידע חשוב בתחום מגיע מסוף המאה ה-19 מאת אחד מגדולי החוקרים של מצרים העתיקה, ארצ'יבלד סייס, וספרו "גזע במצרים העתיקה ובברית הישנה", אשר גם זכה לעדכונים ושדרוגים בשנים האחרונות בזכותו של פטרסון שהכניס למהדורות החדשות גם ממצאים ומחקרים עדכניים.[4] אחת הבחינות החשובות המוצגות בספר היא של המומיות; אכן קשה יהיה להתווכח בעניין המוצא של גופה שהשתמרה. בדיקה ויזואלית, מדידה אנתרופומטרית וניתוחי דנ"א אינם מותירים ספק שהמצרים הקדומים היו קווקזואידים ים תיכוניים. רעמסס השני, פרעה אשר מסורתית רדף את בני ישראל, היה בעל התכונות החדות של עמו וכן בעל שיער דק וישר האופייני לאירופאים. הוא היה כנראה גם ג'ינג'י.
המחברים מסבירים כי "המצרים" המודרניים הם, למעשה, כהים יותר מן הקדמונים. כיום, האנשים המייצגים ביותר של המוצא האתני של בוני הפירמידות הם נוצרים קופטים. הם היו מסורתיים הרבה יותר מאשר הכובשים שלהם, שמרו על היבטים של השפה המצרית העתיקה בטקסים שלהם וכן על הימנעות מנישואין עם זרים. הכובשים, לעומת זאת, המירו את דתם של הנוצרים אשר סירבו לשלם את מס הג'יזיה וכן לקחו לעצמם את נשותיהם, וכך השתלבו בעצם במצרים שאנחנו מכירים היום.
בנוסף למומיות השתמרו גם גילופים, תבליטים, ציורי קיר וחפצים דקורטיביים. אמנים מצריים עתיקים ציינו בקפידה הבדלים גזעיים ואתניים, הן בצבע העור והן בתכונות הפנים, בין אם יוונים או פריזים לדוגמה. היוצא מן הכלל הוא תיאור העיניים, אשר מסיבות לא ידועות המצרים תמיד ציירו באותה צורה מסוגננת, ללא התייחסות לגזע של הדמות. הספר של סייס מציג איורים רבים המראים הבדלים גזעיים ברורים באמנות, ודוגמה לכך ציינו לעיל ב"ספר השערים". במזרח, היו המצרים בקשר עם האמורים והחיטים, שגם מקורם כנראה באירופה. הם מופיעים באמנות המצרית עם אותו שיער בהיר ועיניים כחולות כמו הלובים, היוונים ותושבי אסיה הקטנה. הפלשתים המקראיים היו כנראה ממצוא יווני, אפשר שספרטני. כל אלו תמיד קיבלו ביטוי אתני בציורים. גם לשחורים, הנובים, ניתן ביטוי גזעי מובהק, ואלו הופיעו לרוב כשבויים או עבדים.
אכן, עובדה מצונזרת כיום היא כי רבים מן מהתושבים הראשונים של המזרח התיכון היו אולי בעלי גוונים צפון אירופאים. סייס ופטרסון משערים כי לפני בואם של המצרים, היתה הדלתא של הנילוס מיושבת בידי אנשים בעלי שיער צהוב-אדמדם, כחולי עיניים, דומים מאוד ל-קאבילים, שעדיין מתגוררים באזורי הגבעות של מרוקו ואלג'יריה. דהיינו, התושבים שהקדימו באזור זה את המצרים הקדמונים היו בהירים אף יותר מהם. המחברים חושדים שאלו היו צאצאיהם של האירופאים הפרה-היסטוריים ששרידיהם נמצאו בדרום צרפת. לובים מקוריים אלו נדחקו ממערב לנילוס על ידי המצרים החזקים יותר, והם מתוארים כבעלי עור לבן, גם "בספר השערים".
ומה המדע המודרני המתקדם יכול ללמד אותנו? ב-2017 צוות מדענים בין לאומי, בהובלת אוניברסיטת טיבינגן, הצליח לנתח לראשונה דגימות גנום משלוש מומיות מצריות המתוארכות ל-1400 עד 400 לפנה"ס. החוקרים ביקשו לקבוע אם אוכלוסיית העת העתיקה שנחקרה הושפעה ברמה הגנטית על ידי כיבוש ושליטה זרה בתקופה הנחקרת, והשוו אוכלוסיות אלו לאוכלוסיות מצריות מודרניות. המחקר מצא כי ל"מצרים" המודרניים יש יותר מוצא משותף עם אפריקאים שמדרום לסהרה מאשר למצרים הקדמונים, בזמן שהמצרים העתיקים נמצאו קרובים יותר לאנשים קדומים מהמזרח התיכון וממערב אסיה.[5]
המחקר קבע כי "שני סוגי החומר הגנומי הראו שהמצרים הקדמונים חלקו מעט דנ"א עם אפריקאים מודרניים שמדרום לסהרה. במקום זאת, קרוביהם הקרובים ביותר היו אנשים שחיו בתקופת הניאוליתית והברונזה באזור המכונה הלבנט. באופן מדהים, המומיות היו קשורות יותר לאירופאים ולאנטולים הקדומים מאשר למצרים המודרניים."[6]
מחקר זה מציג כי תושבי אבוסיר הקדומה היו קשורים באופן גנטי הדוק ביותר לאוכלוסיות עתיקות בלבנט, וכן לאוכלוסיות הנאוליתית מחצי האי אנטוליה ואירופה. הגנטיקה של קהילת אבוסיר לא עברה שינויים משמעותיים במהלך תקופת הזמן של 1,300 השנים שנחקרו, דבר המצביע על כך שהאוכלוסייה נותרה ללא שינוי מבחינה גנטית עד הכיבושים של המאה ה-7. הנתונים מראים גם כי "המצרים" המודרניים חולקים כ-8% יותר ממוצאם ברמה הגרעינית עם אוכלוסיה אפריקאית שמדרום לסהרה מאשר תושבי אבוסיר, אם כי נראה שזה הליך שהחל ב-700 השנים האחרונות. למעשה, המחקר מצא שהייתה קרבה גנטית גם לטורקים בנוסף לאירופאים אחרים, וכן לעמים אחרים שישבו בלבנט והיו במקור ממוצא אירופאי, כגון הפלשתים, הכנענים והאשורים.[7]
במחקר אחר, מדענים במרכז הגנאלוגיה של דנ"א בציריך שחזרו את פרופיל הדנ"א של הילד-פרעה, שעלה על כס המלוכה בגיל תשע. הגנטיקאים מצאו כי עד 70% מהגברים הבריטים וכמחצית מכל הגברים במערב אירופה קשורים גנטית לפרעה המצרי תותחאמון. פרעה זה השתייך לקבוצת פרופיל גנטית, הידועה בשם - haplogroup r1b1a2, אליה משתייכים למעלה מ-50% מכל הגברים במערב אירופה, דבר המעיד על כך שהם חולקים אב קדמון משותף. בקרב "המצרים" המודרניים הקבוצה הזאת נמצאת מתחת ל-1%. אחד החוקרים אמר "אנחנו חושבים שהאבות הקדומים חיו בקווקז לפני כ-9,500 שנה". ההגירה של בעלי פרופיל זה החלה בסביבות 7000 לפנה"ס בעקבות ההתפתחויות החקלאיות, אם כי לא לגמרי ברור מתי עברו בהמשך גם למצרים.[8]
אצילה מצרית בשם טויה, אשר מתה סביב שנת 1375 לפנה"ס, מוכרת כסבתא רבתא של תות ענח' אמון המפורסם. הקבר שלה נמצא כבר ב-1905, 18 שנים לפניו, אולם הוא נפתח לעתים רחוקות. עם זאת, ערוץ טלוויזיה בריטי הציג אירוע כזה שהתרחש במוזיאון בקהיר. הגופה החנוטה השתמרה היטב, והצופים זכו לראות את שערה הבלונדיני.[9] כפי שראינו לעיל, המומיה של רמסס ה-2 מראה כי היה בעל שיער ג'ינג'י.[10] אכן, ממצאים מעניינים נוספים מציגים מומיות עם שיער בצבע זה.[11] מומיה אחת, המכונה "הג'ינג'י" עקב השער שהשתמר, מתוארכת ל-3400 לפנה"ס.[12] נקרופוליס ענק שהתגלה מהמאות ה-1 עד ה-7 לסה"נ הכילה מומיות בלונדיניות וג'ינג'יות, קבורות בקבוצות לפי צבע שיער.[13] האגיפטולוגית הפורנזית ד"ר ג'אנט דייוי מהמכון הויקטוריאני לפורנזיה רפואית באוסטרליה מסבירה כי בין המצרים הקדמונים היו בלונדינים וג'ינג'ים בעלי עיניים כחולות, ויותר כאלו נוספו בתקופות היווניות הרומיות החל מהמאה ה-4 לפנה"ס.[14]
בתמונות:
1. ציור מ"ספר השערים", משמאל: לובי, נובי, שמי, מצרי.
2. המומיה הג'ינג'ית.
3. שחזור דמותה של נפרטיטי. [1] https://www.amazon.com/Black-White-Hebrew-Israelite-T-Shirt/dp/B07NVTLN77/ref=cts_ap_2_vtp [2] https://ancientegyptonline.co.uk/bookgates5/ [3] https://www.westernjournal.com/ct/black-extremists-have-panic-attack/ [4] Archibald H. Sayce, R. Peterson (Ed.), Race in Ancient Egypt & the Old Testament, Scott Townsend Publishers, 2011. [5] Schuenemann V.J., et al., “Ancient Egyptian mummy genomes suggest an increase of Sub-Saharan African ancestry in post-Roman periods”, Nature Communications, vol. 8, 2017. https://www.nature.com/articles/ncomms15694
1. ציור מ"ספר השערים", משמאל: לובי, נובי, שמי, מצרי.
2. המומיה הג'ינג'ית.
3. שחזור דמותה של נפרטיטי. [1] https://www.amazon.com/Black-White-Hebrew-Israelite-T-Shirt/dp/B07NVTLN77/ref=cts_ap_2_vtp [2] https://ancientegyptonline.co.uk/bookgates5/ [3] https://www.westernjournal.com/ct/black-extremists-have-panic-attack/ [4] Archibald H. Sayce, R. Peterson (Ed.), Race in Ancient Egypt & the Old Testament, Scott Townsend Publishers, 2011. [5] Schuenemann V.J., et al., “Ancient Egyptian mummy genomes suggest an increase of Sub-Saharan African ancestry in post-Roman periods”, Nature Communications, vol. 8, 2017. https://www.nature.com/articles/ncomms15694
[6] Watson T., "Mummy DNA unravels ancient Egyptians’ ancestry", Nature, vol. 546, 17, (2017).
https://www.nature.com/articles/546017a#citeas
[7] https://www.dailymail.co.uk/sciencetech/article-4555292/Study-mummies-reveals-Turkish-European.html
[8] https://www.reuters.com/article/us-britain-tutankhamun-dna-idUSTRE7704PB20110801
[9] https://www.dailystar.co.uk/news/world-news/tutankhamun-great-grandmother-coffin-ancient-17215576
[10] http://www.narmer.pl/kv/kv07pl.htm
[11] https://hiddenincatours.com/the-mystery-of-ancient-egypts-red-haired-mummies/
[12] http://www.egyptorigins.org/ginger.htm
[13] https://www.ancient-origins.net/news-history-archaeology/intriguing-discoveries-million-mummy-necropolis-egypt-revealed-002459?nopaging=1
[14] https://www.smh.com.au/technology/some-ancient-egyptians-were-natural-blondes-20160426-gof9hn.html
