טורקמדה והרקע לאינקוויזיציה הספרדית.
טורקמדה והרקע לאינקוויזיציה הספרדית.
בעבר ראינו שדמויות היסטוריות מסוימות כגון נלסון מנדלה, אברהם לינקולן וגנדי, אותם בעלי תפיסת עולם מסוימת מנסים להציג כגיבורים דגולים, היו בפועל רחוקים מאוד מהדימויים החיוביים שדבקו בהם. מצד שני, דמויות שליליות בזיכרון ההיסטורי והתרבותי כגון ולאד המשפד ואיוואן האיום, בזמן שהיו גם רחוקות מלהיות נדיבות להם, כאשר מוצבות בקונטקסט היסטורי, ללא ספק הפכו לכאלו במסגרת לחימות עקובות מדם נגד אויב אכזר מדת זרה, ונאלצו להשתמש בטקטיקות אכזריות גם כן. לכאן או לכאן לא חסרות דוגמאות נוספות, ואחת מהן הוא טורקמדה, אבי האינקוויזיציה הספרדית.
תומאס דה טורקמדה (1420-1498) זכור כ"האינקוויזיטור הגדול" הקתולי של ספרד, ופניה של האינקוויזיציה הספרדית המחרידה. בפועל, כפי שמסביר ההיסטוריון תומס מאדן, "האינקוויזיציה לא נולדה מתוך רצון לרסק רב תרבותיות או לדכא אנשים; אלא היה זה ניסיון לעצור הוצאות בלתי צודקות להורג".[1] אכן, ההשקפה הרווחת כי טורקמדה היה קנאי דתי מרושע שהיה נחוש בדעתו להכריח יהודים ומוסלמים להתנצר אינה מדויקת אם בוחנים אותה בקונטקסט היסטורי.
ראשית, הרקע ההיסטורי ואחת הסיבות העיקריות שהניעו את הכתר הספרדי להקים את האינקוויזיציה ולמנות את טורקמדה מלכתחילה נידונה כיום לעתים רחוקות בלבד: המעוז האחרון של הח'ליפות של גרנדה הובא תחת שלטון נוצרי, בעת סיומה של הרקונקיסטה; לאחר שחרורה של גרנדה ב-1492 חצי מיליון מתיישבים מזרח תיכונים שהיו בה ובחרו להישאר במקום לחזור למדבריות צפון אפריקה, כפי שהתאפשר להם, קיבלו תנאים נוחים, לרבות הזכות לנוע אל מחוץ לממלכה ובחלקם אף לעסוק בדתם באופן חופשי בתנאי כי ימנעו מפעילות ג'יהאדיסטית. רובם התיימרו לקבל את הנצרות, הלכו לכנסיות, הטבילו פומבית את ילדיהם; מעטים קיבלו על עצמם את התואר "מודג'ר" - "מאולף" או "מְבוּיָת". אך הללו ניצלו כמובן את התנאים לרעה, המשיכו בפרטיות ביתם לדרוש לשנאת המקומיים ושעבוד מחודש של ספרד, ופתחו בהתקוממויות רבות ואלימות במיוחד - כמה מהן היו קשורות לסקילה, רצח והשחתת גופות, עריפת ראשים, שיפוד על יתדות, אונס ושריפה של נוצרים בחיים[2] – ובקביעות שיתפו פעולה עם כוחות זרים ועוינים מהמזרח התיכון, צפון אפריקה ובהמשך האימפריה העותומאנית במטרה להחזיר את השלטון אליהם.
העמדת פנים ותרמית זו התאפשרו בזכות פתוות של אנשי הדת המובילים שלהם.
במכתב אנונימי אשר נשלח לסולטן באיזיט השני נכתב: "אבוי הוחלפה דתו של מוחמד בזו של הכלבים הנוצרים, היצורים הגרועים ביותר! ... אבוי לאותם מינרטים בהם נתלו הפעמונים [של הנוצרים] במקום ההכרזה המוסלמית על השהאדה!" העיירות "הפכו למעוזים עבור מתפללי הצלב, ובהן הם בטוחים מפני הפשיטות [ג'יהאד] המתרחשות".[3]
לאחר סיומה של ההתקוממות האחרונה שהתרחשה בשנים 1499-1501 החלו הנוצרים סוף סוף, רק אחרי אלימות רבה, להתנגד ודרשו מהם להתנצר. הסיבה לכך הייתה פחות דתית ויותר פוליטית, כאשר הצפייה הייתה שהללו יהיו לא בהכרח נוצרים טובים אלא יותר אזרחים שומרי חוק. כל עוד נשארו נאמנים לדתם הישנה המשיכו להיות סכנה לנוצרים. בעקבות כך, ומכיוון שהרב תרבותיות לא הייתה קיימת אז, חצי המיליון הללו העמידו פנים שממרים את דתם לנצרות, השתתפו בקביעות בכנסיות, הטבילו את ילדיהם, ולמדו את כל הפרטים והמאפיינים של הנצרות, תוך כדי חתירה חשאית תחת הספרדים, בעיקר באזור גרנדה, כל זאת על-מנת להחזיר יום אחד את השלטון הקודם. השריעה אפשרה זאת שכן הם עשו ללא שום סתירה דתית בעזרת דוקטרינת ה-"תקייה" המאפשרת להם לשקר לבני הדתות האחרות. במסגרת השקרים המותרים הללו הם יכולים גם לדבר רבות בגנות הדת שלהם והנביא שלהם, ולמעשה להגיד כל דבר על-מנת לרמות את הכופר.[4] "תקייה" הייתה מקובלת גם בקרב לוחמי הג'יהאד הפנאטיים ביותר כנשק נגד הנוצרים, לרבות המוראביטון אשר הקדישו את עצם קיומם לג'יהאד, ושמשה בעלי דת זו גם בתקופות האחרות של ההיסטוריה; אנשי הזרם הסוני השתמשו בתקייה למשל בסרדניה שלאחר הכיבוש הנורמני במאה ה-11 והאזורים שהביזנטים שחררו במאה ה-10.[5] אכן, לפי התפיסות המסורתיות שלהם, לאחר שאזור מסוים, כגון ספרד, כבר נכבש על-ידם בעבר, הם מחויבים לכבוש אותו שוב.
לפי המשפטן של בגדד עבד אל-ג'אבר: "לוחמי גבול ואלה שהתגוררו שנים רבות בקונסטנטינופול, גם כשבויים וגם כאנשים חופשיים ... ביצעו המרה לנצרות מתוך תקייה והתפשטו בקרב הנוצרים והתערבבו איתם."[6]
לפי ספר הקודש המזרח תיכוני: "אל ייקחו המאמינים את הכופרים לאנשי חסות במקום המאמינים. וכל העושה זאת, אין לו מה לקוות מאללה, אלא אם תעשו זאת כדי להגן על עצמכם מפני סכנה. אללה מזהירכם מפני עצמו, כי אל אללה כולם חוזרים" (3:28). המפרש בן המאה ה-10 מוחמד אבן ג'ריר א-טברי, כתב במפורש כי הכוונה היא כי דתית יש להעמיד פנים בפני הכופרים, ולהמשיך לשנוא אותם. אבן קתיר בן המאה ה-14 מוסיף הבחנה דומה.
כך, באופן לא מפתיע, הגדירה ואפיינה למעשה ה-תקייה את המזרח תיכוניים בספרד שלאחר הרקונקיסטה.
בשביל המוּרִים, או "מוריסקוס", להיראות כנוצרי טוב נדרש יותר מאשר הצהרה פשוטה על כך. זה דרש ביצועים מתמשכים של מאות הצהרות בודדות ופעולות מסוגים שונים, שלרבות מהן אולי לא היה קשר רב עם ביטויים של אמונה או פולחן כשלעצמו. ה-'תקייה' היה מנהג ממוסד בקהילות של המוּרִים, שעסקו בדפוסי התנהגות רגילים שהועברו מדור לדור.[7] עם זאת, הנוצרים החלו עם הזמן להבין את המתרחש, ואחד הספרדים בני התקופה אמר "באישור שהכת הארורה שלהם מעניקה להם, הם יכלו ללא חטא להעמיד פנים כלפי חוץ להיות בני כל דת שביקשו, כל עוד ליבם שמר נאמנות לשקרים של הנביא המתחזה שלהם. ראינו כל כך הרבה מהם שמתו תוך כדי סגידה לצלב ודיברו בחיוב על הדת הקתולית שלנו, אך בפנים עדיין היו מוסלמים מוחלטים".[8] הנוצרים ניסו תחילה להתמודד עם כך בדרך נינוחה ולהזכיר להם שבמקור אבותיהם היו נוצרים שהוכרחו בכוח החרב להמיר את דתם, אך הדבר לא עזר.[9] לאחר מכן הקשיחו את עמדתם ואסרו את שפת הקודש שלהם ושרפו את הספר הקדוש להם. אך גם זה נכשל והיה צורך להקשיח עמדות עוד יותר, עד שלבסוף רמאים שהתגלו הועלו באש.[10] זה הגיע לרמה שלמוריסקוס "אסור אפילו להחזיק באולר לאכילה שלא היה לו קצה מעוגל, שמא יפצע בו נוצרי".[11] זה המקור האמתי של האינקוויזיציה הספרדית.
ב-1568 הופיעה שמועה כי העותומאנים סוף סוף הגיעו "לשחרר" אותם מהנוצרים, שבעקבותיה "האזרחים הטובים" הללו החלו להשתולל ליד גרנדה, לתקוף ולרצוח באכזריות אנשי דת קתולים, וחלקם שרפו בחיים; אחד מהם אף נתפר לתוך חזיר וטוגן על האש; נשים צעירות נאנסו באכזריות, ורבות נשלחו למרוקו ואלג'יריה להצטרף לשפחות המין האירופאיות האחרות.[12] אחרי עוד עשרות שנות חתרנות ואי הצלחתה של האינקוויזיציה לסכלה, התייאשו הספרדים, הבינו כי אין ברירה אחרת, והחל מ-1609 החלו לגרש אותם לצפון אפריקה, ובכך סיימו עימות שנמשך כ-1000 שנים.
כפי שכתב היסטוריון מזרח תיכוני: "אלו מהמוסלמים שעדיין נותרו באנדלוסיה, למרות שהם נוצרים למראה, לא היו כך בלבם; כי הם עבדו את אללה בסתר ... הנוצרים שמרו עליהם בדריכות רבה ביותר, ורבים התגלו ונשרפו".[13]
האינקוויזיציה המוקדמת, שהוביל טורקמדה, הייתה הדרך היחידה באותה התקופה לקבוע לא אם הם היו קתולים "טובים", אלא אם היו בעלי דת עוינת, חשאים וחתרנים. לא משנה עד כמה הציגו עצמם כאנשי שלום, נשארו נאמנים לדתם וחיכו להזדמנות לנקום.[14] אכן, בניגוד לדעה הפופולרית, נשפטו באינקוויזיציה הרבה יותר בני דת זו מאשר יהודים אנוסים.[15]
יתר על כן, כפי שראינו בעבר, כשם שהשכנים המזרח תיכוניים השפיעו על נטיותיו של ולאד לשפד, כך השפיעו השכנים הללו על הנטייה של ספרד לחקירות מעמיקות ולגירושים. בהיסטוריה המצונזרת לא תמיד יירשם גם שבמאות שקדמו לאינקוויזיציה ושחרור ספרד, שפטו המזרח תיכונים - בעיקר שושלות המוראביטון והמוואחידון – אינספור ספרדים שהמירו את דתם והפסיקו להיות נוצרים, באמצעות עינויים, גירושים לעבדות באפריקה, או הרגו אותם על הסף, מתוך אמונה שהם אינם כנים, אלא גיס חמישי המסייע לנוצרים של צפון ספרד.
לרוע המזל, ה"תקייה" הפכה את הספרדים לחשדניים ופרנואידים כלפי זרים ולא נוצרים, והיו לכך השפעות שליליות גם על היחסים עם היהודים, אותם הם החלו לקשור לאויב המר והמסורתי שלהם מהמזרח התיכון ובשלב מסוים אף חשבו שהם בני ברית[16].
אלו המנסים להציג את ההיסטוריה בצורה המתאימה להשקפת עולמם או רגשותיהם נוטים להתעלם מהקונטקסט ההיסטורי ומצגים היסטוריה מצונזרת. כך היא גם הצגתם של אנשים כגון תומאס דה טורקמדה, ולאד המשפד ואיוואן האיום כמפלצות אשר קמו בוקר אחד והחליטו להיות כאלו. לא זו בלבד שהמזרח תיכוניים השפיעו על ההתנהגויות האישיות של אירופאים, הייתה להם השפעה גם על תרבויות שלמות. למשל, אי אפשר להבין את הקשיחות של הספרדים בעת כיבוש העולם החדש מבלי להתחקות אחר המאבק הקיומי של ספרד עם המזרח תיכוניים, דבר שחייב פיתוח של תרבות צבאית אשר נדרשה לשם בלימת הג'יהאד. גם אחרי הניצחון במאבק זה, מנטליות הלוחם הקדוש, שעוצבה במשך למעלה מ-800 שנה, לא יכלה להיעלם בן לילה.
חשוב לציין שעל אף כל הנאמר לעיל, אף אחד לא יכול לטעון כי הדמויות הללו מימי הביניים היו מלאכים. כל אדם אחראי למעשיו. אולם אין חשיבות גבוהה יותר מקונטקסט היסטורי, במיוחד לאור העובדה כי הנטייה של התקשורת והליברלים לקשור את מצבם העגום של המזרח תיכונים כיום למסעות צלב וקולוניאליזם הינה אנכרוניסטית. הניסיונות להציג בתקופה הזו של ההיסטוריה את המזרח תיכוניים כ"פראים אצילים" ואת האירופאים כברברים משוללת מכל יסוד ממשי. דור אחר דור של מוסלמים העמידו פנים וחיו כנוצרים למופת בספרד – זאת למרות שלא היה להם דבר מלבד שנאה לנצרות ולנוצרים - והכל כדי להישאר ובסופו של דבר לכבוש מחדש את ספרד בשם דתם.
תופעה אז אכן ממשיכה גם לעידן המודרני ואף משתמשים בתקייה למטרות רצחניות בלבד. לדוגמה ב-2013 נחשף ניסיון לרצח של כומר נוצרי וכנסייתו בקונסטנטינופול;[17] 14 חשודים נעצרו, לרבות לפחות 3 נשים. הכומר סיפר כי "שניים מהם השתתפו בפעילות הכנסייה שלנו במשך יותר משנה והם היו כמו משפחה." אחד מהם אף הוטבל. למעשה, "האנשים הללו חדרו לכנסייה שלנו, אספו מידע עליי, על משפחתי ועל הכנסייה, והיו מתכננים מתקפה נגדנו."
תופעות אלו מתרחשות מתחת לפני השטח גם במערב המודרני. בינואר 2024 התרחשה בלונדון תקיפה באמצעות חומצה בה הותקפו בת 31 ושתי בנותיה על-ידי עבריין המין עבדול אזדי שהתיימר להתנצר בכנסייה הבפטיסטית רק על מנת להשתמש ב"התנצרותו" לצורכי הימנעות מגירוש.[18]
לאחר שבן מהגרים אחר בבריטניה דקר למוות ב-2024 3 ילדיות בריטיות, מיהרה התקשורת להציגו "נער מקהלה שקט" בכנסייה המקומית[19], כאשר מספר חודשים מאוחר יותר התגלה כי "נוצרי" זה החזיק בחומרי קריאה ג'יהאדיסטיים מיליטאנטיים.[20] בצרפת ב-2023 דקר סורי 4 ילדים במגרש משחקים, לרבות תינוק;[21] שוב מיהרה התקשורת לזעוק כי הדוקר בשם עבדולמאסיכ, הינו נוצרי.[22] היו אלו מהגרים סוריים נוצרים אמתיים אשר זיהו אותו לבסוף כחבר במדינה האסלאמית אשר פגע בהם עוד כאשר היו בסוריה. מקרים דומים התרחשו במגדבורג[23] ובליברפול[24].
לצג כל זאת חשוב לציין שקיימת גם תופעת התנצרות אמתית של מוסלמים במערב, תופעה שאפשר שהולכת וגדלה. לרוע המזל, דורשי לקחי ההיסטוריה להתייחס בזהירות רבה ל"מבקשי המקלט" ומומרים שגם כך שגם אלו הממרים את דתם בכנות ישלמו את מחיר החשדנות.
ב-2020 קרא סולטאן בן מוחמד בן קאסמי, מושל אמירות שארג'ה וחבר המועצה הפדרלית הלאומית של איחוד האמירויות, להפוך שוב את הקתדרלה של קורדובה למסגד מכיוון שהספרדים "אינם ראויים לה". בספרו על האינקוויזיציה הוא מתלונן כיצד היא "פגעה" בבני דתו וטוען כי מהלך כזה יהווה סוג של פיצוי על כך.
עם זאת, נראה כי בן קאסמי "שוכח" את העובדה כי המסגד לא רק שנבנה על אתר נוצרי, אלא גם שהחומרים ששמשו לבנייתו נלקחו ממבנה נוצרי בן המאה ה-6 אשר נהרס על ידי הפולשים מצפון אפריקה במאה ה-9.[25] כמובן שאין הוא דן בכלל באשר לסיבות האמתיות שהאינקוויזיציה פעלה נגד בני דתו. העובדה שהספרדים שחררו למעשה את אדמתם שלהם עצמה כלל לא מעניינת אותו. בקשה דומה לא הושמעה כמובן לגבי אגיה סופיה בקונסטנטינופול.
[1] Thomas F. Madden, The Real Inquisition: Investigating the Popular Myth, https://www.nationalreview.com/2004/06/real-inquisition-thomas-f-madden/
[2] Fernandez-Morera, Dario. 2016. The Myth of the Andalusian Paradise. Wilmington: ISI Books, p. 55.
[3] Allen, S. J., (ed.), 2010. The Crusades: A Reader. Toronto: University of Toronto Press, p. 367.
[4] Raymond Ibrahim, “How Taqiyya Alters Islam’s Rules of War,” Middle East Quarterly 17:1 (2010): pp. 3–13.
[5] Stewart, Devin. 2013. “Dissimulation in Sunni Islam and Morisco Taqiyya.” Al-Qantara (July– December): 439–490, at pp. 445-6.
[6] ibid., p. 446.
[7] ibid., p. 482.
[8] ibid. p. 445.
[9] Allen, p. 338.
[10] ibid. p. 339.
[11] Wheatcroft, Andrew. 2005. Infidels: A History of the Conflict between Christendom and Islam. New York: Random House Trade Paperbacks, p. 127.
[12] Fregosi, Paul. 1998. Jihad in the West. New York: Prometheus Books, p. 314.
[13] Allen, p. 339.
[14] Bertrand, Louis. 1952. The History of Spain. 2d ed., rev. and continued to the year 1945. London: Eyre & Spottiswoode, p. 154.
[15] Stark, Rodney. 2012. The Triumph of Christianity. New York: Harper Collins, p. 347.
[16] http://www.danielpipes.org/33/the-jew-as-ally-of-the-muslim-medieval-roots-of-anti
[17] https://morningstarnews.org/2013/01/plot-to-assassinate-pastor-in-turkey-thwarted/
[18] https://www.yahoo.com/news/clapham-attack-suspect-abdul-ezedi-160813895.html
[19] https://www.mirror.co.uk/news/uk-news/inside-religious-family-southport-suspect-33381466
[20] https://www.independent.co.uk/news/uk/southport-john-hayes-lancashire-banks-merseyside-police-b2637565.html
[21] https://www.lbc.co.uk/news/police-arrest-france-knife-attacker-wife-speaks-daughter-annecy/
[22] https://www.lemonde.fr/en/france/article/2023/06/09/annecy-knife-attack-suspect-abdelmessih-h-is-a-christian-syrian-refugee-who-arrived-from-sweden_6030644_7.html
[23] https://www.euronews.com/2024/12/21/who-is-the-suspect-behind-magdeburg-christmas-market-attack
[24] https://www.bbc.com/news/uk-england-merseyside-66986590
[25] https://www.catholicworldreport.com/2020/07/31/historian-debunks-faulty-analogy-between-the-hagia-sophia-and-cathedral-of-cordoba/
בעבר ראינו שדמויות היסטוריות מסוימות כגון נלסון מנדלה, אברהם לינקולן וגנדי, אותם בעלי תפיסת עולם מסוימת מנסים להציג כגיבורים דגולים, היו בפועל רחוקים מאוד מהדימויים החיוביים שדבקו בהם. מצד שני, דמויות שליליות בזיכרון ההיסטורי והתרבותי כגון ולאד המשפד ואיוואן האיום, בזמן שהיו גם רחוקות מלהיות נדיבות להם, כאשר מוצבות בקונטקסט היסטורי, ללא ספק הפכו לכאלו במסגרת לחימות עקובות מדם נגד אויב אכזר מדת זרה, ונאלצו להשתמש בטקטיקות אכזריות גם כן. לכאן או לכאן לא חסרות דוגמאות נוספות, ואחת מהן הוא טורקמדה, אבי האינקוויזיציה הספרדית.
תומאס דה טורקמדה (1420-1498) זכור כ"האינקוויזיטור הגדול" הקתולי של ספרד, ופניה של האינקוויזיציה הספרדית המחרידה. בפועל, כפי שמסביר ההיסטוריון תומס מאדן, "האינקוויזיציה לא נולדה מתוך רצון לרסק רב תרבותיות או לדכא אנשים; אלא היה זה ניסיון לעצור הוצאות בלתי צודקות להורג".[1] אכן, ההשקפה הרווחת כי טורקמדה היה קנאי דתי מרושע שהיה נחוש בדעתו להכריח יהודים ומוסלמים להתנצר אינה מדויקת אם בוחנים אותה בקונטקסט היסטורי.
ראשית, הרקע ההיסטורי ואחת הסיבות העיקריות שהניעו את הכתר הספרדי להקים את האינקוויזיציה ולמנות את טורקמדה מלכתחילה נידונה כיום לעתים רחוקות בלבד: המעוז האחרון של הח'ליפות של גרנדה הובא תחת שלטון נוצרי, בעת סיומה של הרקונקיסטה; לאחר שחרורה של גרנדה ב-1492 חצי מיליון מתיישבים מזרח תיכונים שהיו בה ובחרו להישאר במקום לחזור למדבריות צפון אפריקה, כפי שהתאפשר להם, קיבלו תנאים נוחים, לרבות הזכות לנוע אל מחוץ לממלכה ובחלקם אף לעסוק בדתם באופן חופשי בתנאי כי ימנעו מפעילות ג'יהאדיסטית. רובם התיימרו לקבל את הנצרות, הלכו לכנסיות, הטבילו פומבית את ילדיהם; מעטים קיבלו על עצמם את התואר "מודג'ר" - "מאולף" או "מְבוּיָת". אך הללו ניצלו כמובן את התנאים לרעה, המשיכו בפרטיות ביתם לדרוש לשנאת המקומיים ושעבוד מחודש של ספרד, ופתחו בהתקוממויות רבות ואלימות במיוחד - כמה מהן היו קשורות לסקילה, רצח והשחתת גופות, עריפת ראשים, שיפוד על יתדות, אונס ושריפה של נוצרים בחיים[2] – ובקביעות שיתפו פעולה עם כוחות זרים ועוינים מהמזרח התיכון, צפון אפריקה ובהמשך האימפריה העותומאנית במטרה להחזיר את השלטון אליהם.
העמדת פנים ותרמית זו התאפשרו בזכות פתוות של אנשי הדת המובילים שלהם.
במכתב אנונימי אשר נשלח לסולטן באיזיט השני נכתב: "אבוי הוחלפה דתו של מוחמד בזו של הכלבים הנוצרים, היצורים הגרועים ביותר! ... אבוי לאותם מינרטים בהם נתלו הפעמונים [של הנוצרים] במקום ההכרזה המוסלמית על השהאדה!" העיירות "הפכו למעוזים עבור מתפללי הצלב, ובהן הם בטוחים מפני הפשיטות [ג'יהאד] המתרחשות".[3]
לאחר סיומה של ההתקוממות האחרונה שהתרחשה בשנים 1499-1501 החלו הנוצרים סוף סוף, רק אחרי אלימות רבה, להתנגד ודרשו מהם להתנצר. הסיבה לכך הייתה פחות דתית ויותר פוליטית, כאשר הצפייה הייתה שהללו יהיו לא בהכרח נוצרים טובים אלא יותר אזרחים שומרי חוק. כל עוד נשארו נאמנים לדתם הישנה המשיכו להיות סכנה לנוצרים. בעקבות כך, ומכיוון שהרב תרבותיות לא הייתה קיימת אז, חצי המיליון הללו העמידו פנים שממרים את דתם לנצרות, השתתפו בקביעות בכנסיות, הטבילו את ילדיהם, ולמדו את כל הפרטים והמאפיינים של הנצרות, תוך כדי חתירה חשאית תחת הספרדים, בעיקר באזור גרנדה, כל זאת על-מנת להחזיר יום אחד את השלטון הקודם. השריעה אפשרה זאת שכן הם עשו ללא שום סתירה דתית בעזרת דוקטרינת ה-"תקייה" המאפשרת להם לשקר לבני הדתות האחרות. במסגרת השקרים המותרים הללו הם יכולים גם לדבר רבות בגנות הדת שלהם והנביא שלהם, ולמעשה להגיד כל דבר על-מנת לרמות את הכופר.[4] "תקייה" הייתה מקובלת גם בקרב לוחמי הג'יהאד הפנאטיים ביותר כנשק נגד הנוצרים, לרבות המוראביטון אשר הקדישו את עצם קיומם לג'יהאד, ושמשה בעלי דת זו גם בתקופות האחרות של ההיסטוריה; אנשי הזרם הסוני השתמשו בתקייה למשל בסרדניה שלאחר הכיבוש הנורמני במאה ה-11 והאזורים שהביזנטים שחררו במאה ה-10.[5] אכן, לפי התפיסות המסורתיות שלהם, לאחר שאזור מסוים, כגון ספרד, כבר נכבש על-ידם בעבר, הם מחויבים לכבוש אותו שוב.
לפי המשפטן של בגדד עבד אל-ג'אבר: "לוחמי גבול ואלה שהתגוררו שנים רבות בקונסטנטינופול, גם כשבויים וגם כאנשים חופשיים ... ביצעו המרה לנצרות מתוך תקייה והתפשטו בקרב הנוצרים והתערבבו איתם."[6]
לפי ספר הקודש המזרח תיכוני: "אל ייקחו המאמינים את הכופרים לאנשי חסות במקום המאמינים. וכל העושה זאת, אין לו מה לקוות מאללה, אלא אם תעשו זאת כדי להגן על עצמכם מפני סכנה. אללה מזהירכם מפני עצמו, כי אל אללה כולם חוזרים" (3:28). המפרש בן המאה ה-10 מוחמד אבן ג'ריר א-טברי, כתב במפורש כי הכוונה היא כי דתית יש להעמיד פנים בפני הכופרים, ולהמשיך לשנוא אותם. אבן קתיר בן המאה ה-14 מוסיף הבחנה דומה.
כך, באופן לא מפתיע, הגדירה ואפיינה למעשה ה-תקייה את המזרח תיכוניים בספרד שלאחר הרקונקיסטה.
בשביל המוּרִים, או "מוריסקוס", להיראות כנוצרי טוב נדרש יותר מאשר הצהרה פשוטה על כך. זה דרש ביצועים מתמשכים של מאות הצהרות בודדות ופעולות מסוגים שונים, שלרבות מהן אולי לא היה קשר רב עם ביטויים של אמונה או פולחן כשלעצמו. ה-'תקייה' היה מנהג ממוסד בקהילות של המוּרִים, שעסקו בדפוסי התנהגות רגילים שהועברו מדור לדור.[7] עם זאת, הנוצרים החלו עם הזמן להבין את המתרחש, ואחד הספרדים בני התקופה אמר "באישור שהכת הארורה שלהם מעניקה להם, הם יכלו ללא חטא להעמיד פנים כלפי חוץ להיות בני כל דת שביקשו, כל עוד ליבם שמר נאמנות לשקרים של הנביא המתחזה שלהם. ראינו כל כך הרבה מהם שמתו תוך כדי סגידה לצלב ודיברו בחיוב על הדת הקתולית שלנו, אך בפנים עדיין היו מוסלמים מוחלטים".[8] הנוצרים ניסו תחילה להתמודד עם כך בדרך נינוחה ולהזכיר להם שבמקור אבותיהם היו נוצרים שהוכרחו בכוח החרב להמיר את דתם, אך הדבר לא עזר.[9] לאחר מכן הקשיחו את עמדתם ואסרו את שפת הקודש שלהם ושרפו את הספר הקדוש להם. אך גם זה נכשל והיה צורך להקשיח עמדות עוד יותר, עד שלבסוף רמאים שהתגלו הועלו באש.[10] זה הגיע לרמה שלמוריסקוס "אסור אפילו להחזיק באולר לאכילה שלא היה לו קצה מעוגל, שמא יפצע בו נוצרי".[11] זה המקור האמתי של האינקוויזיציה הספרדית.
ב-1568 הופיעה שמועה כי העותומאנים סוף סוף הגיעו "לשחרר" אותם מהנוצרים, שבעקבותיה "האזרחים הטובים" הללו החלו להשתולל ליד גרנדה, לתקוף ולרצוח באכזריות אנשי דת קתולים, וחלקם שרפו בחיים; אחד מהם אף נתפר לתוך חזיר וטוגן על האש; נשים צעירות נאנסו באכזריות, ורבות נשלחו למרוקו ואלג'יריה להצטרף לשפחות המין האירופאיות האחרות.[12] אחרי עוד עשרות שנות חתרנות ואי הצלחתה של האינקוויזיציה לסכלה, התייאשו הספרדים, הבינו כי אין ברירה אחרת, והחל מ-1609 החלו לגרש אותם לצפון אפריקה, ובכך סיימו עימות שנמשך כ-1000 שנים.
כפי שכתב היסטוריון מזרח תיכוני: "אלו מהמוסלמים שעדיין נותרו באנדלוסיה, למרות שהם נוצרים למראה, לא היו כך בלבם; כי הם עבדו את אללה בסתר ... הנוצרים שמרו עליהם בדריכות רבה ביותר, ורבים התגלו ונשרפו".[13]
האינקוויזיציה המוקדמת, שהוביל טורקמדה, הייתה הדרך היחידה באותה התקופה לקבוע לא אם הם היו קתולים "טובים", אלא אם היו בעלי דת עוינת, חשאים וחתרנים. לא משנה עד כמה הציגו עצמם כאנשי שלום, נשארו נאמנים לדתם וחיכו להזדמנות לנקום.[14] אכן, בניגוד לדעה הפופולרית, נשפטו באינקוויזיציה הרבה יותר בני דת זו מאשר יהודים אנוסים.[15]
יתר על כן, כפי שראינו בעבר, כשם שהשכנים המזרח תיכוניים השפיעו על נטיותיו של ולאד לשפד, כך השפיעו השכנים הללו על הנטייה של ספרד לחקירות מעמיקות ולגירושים. בהיסטוריה המצונזרת לא תמיד יירשם גם שבמאות שקדמו לאינקוויזיציה ושחרור ספרד, שפטו המזרח תיכונים - בעיקר שושלות המוראביטון והמוואחידון – אינספור ספרדים שהמירו את דתם והפסיקו להיות נוצרים, באמצעות עינויים, גירושים לעבדות באפריקה, או הרגו אותם על הסף, מתוך אמונה שהם אינם כנים, אלא גיס חמישי המסייע לנוצרים של צפון ספרד.
לרוע המזל, ה"תקייה" הפכה את הספרדים לחשדניים ופרנואידים כלפי זרים ולא נוצרים, והיו לכך השפעות שליליות גם על היחסים עם היהודים, אותם הם החלו לקשור לאויב המר והמסורתי שלהם מהמזרח התיכון ובשלב מסוים אף חשבו שהם בני ברית[16].
אלו המנסים להציג את ההיסטוריה בצורה המתאימה להשקפת עולמם או רגשותיהם נוטים להתעלם מהקונטקסט ההיסטורי ומצגים היסטוריה מצונזרת. כך היא גם הצגתם של אנשים כגון תומאס דה טורקמדה, ולאד המשפד ואיוואן האיום כמפלצות אשר קמו בוקר אחד והחליטו להיות כאלו. לא זו בלבד שהמזרח תיכוניים השפיעו על ההתנהגויות האישיות של אירופאים, הייתה להם השפעה גם על תרבויות שלמות. למשל, אי אפשר להבין את הקשיחות של הספרדים בעת כיבוש העולם החדש מבלי להתחקות אחר המאבק הקיומי של ספרד עם המזרח תיכוניים, דבר שחייב פיתוח של תרבות צבאית אשר נדרשה לשם בלימת הג'יהאד. גם אחרי הניצחון במאבק זה, מנטליות הלוחם הקדוש, שעוצבה במשך למעלה מ-800 שנה, לא יכלה להיעלם בן לילה.
חשוב לציין שעל אף כל הנאמר לעיל, אף אחד לא יכול לטעון כי הדמויות הללו מימי הביניים היו מלאכים. כל אדם אחראי למעשיו. אולם אין חשיבות גבוהה יותר מקונטקסט היסטורי, במיוחד לאור העובדה כי הנטייה של התקשורת והליברלים לקשור את מצבם העגום של המזרח תיכונים כיום למסעות צלב וקולוניאליזם הינה אנכרוניסטית. הניסיונות להציג בתקופה הזו של ההיסטוריה את המזרח תיכוניים כ"פראים אצילים" ואת האירופאים כברברים משוללת מכל יסוד ממשי. דור אחר דור של מוסלמים העמידו פנים וחיו כנוצרים למופת בספרד – זאת למרות שלא היה להם דבר מלבד שנאה לנצרות ולנוצרים - והכל כדי להישאר ובסופו של דבר לכבוש מחדש את ספרד בשם דתם.
תופעה אז אכן ממשיכה גם לעידן המודרני ואף משתמשים בתקייה למטרות רצחניות בלבד. לדוגמה ב-2013 נחשף ניסיון לרצח של כומר נוצרי וכנסייתו בקונסטנטינופול;[17] 14 חשודים נעצרו, לרבות לפחות 3 נשים. הכומר סיפר כי "שניים מהם השתתפו בפעילות הכנסייה שלנו במשך יותר משנה והם היו כמו משפחה." אחד מהם אף הוטבל. למעשה, "האנשים הללו חדרו לכנסייה שלנו, אספו מידע עליי, על משפחתי ועל הכנסייה, והיו מתכננים מתקפה נגדנו."
תופעות אלו מתרחשות מתחת לפני השטח גם במערב המודרני. בינואר 2024 התרחשה בלונדון תקיפה באמצעות חומצה בה הותקפו בת 31 ושתי בנותיה על-ידי עבריין המין עבדול אזדי שהתיימר להתנצר בכנסייה הבפטיסטית רק על מנת להשתמש ב"התנצרותו" לצורכי הימנעות מגירוש.[18]
לאחר שבן מהגרים אחר בבריטניה דקר למוות ב-2024 3 ילדיות בריטיות, מיהרה התקשורת להציגו "נער מקהלה שקט" בכנסייה המקומית[19], כאשר מספר חודשים מאוחר יותר התגלה כי "נוצרי" זה החזיק בחומרי קריאה ג'יהאדיסטיים מיליטאנטיים.[20] בצרפת ב-2023 דקר סורי 4 ילדים במגרש משחקים, לרבות תינוק;[21] שוב מיהרה התקשורת לזעוק כי הדוקר בשם עבדולמאסיכ, הינו נוצרי.[22] היו אלו מהגרים סוריים נוצרים אמתיים אשר זיהו אותו לבסוף כחבר במדינה האסלאמית אשר פגע בהם עוד כאשר היו בסוריה. מקרים דומים התרחשו במגדבורג[23] ובליברפול[24].
לצג כל זאת חשוב לציין שקיימת גם תופעת התנצרות אמתית של מוסלמים במערב, תופעה שאפשר שהולכת וגדלה. לרוע המזל, דורשי לקחי ההיסטוריה להתייחס בזהירות רבה ל"מבקשי המקלט" ומומרים שגם כך שגם אלו הממרים את דתם בכנות ישלמו את מחיר החשדנות.
ב-2020 קרא סולטאן בן מוחמד בן קאסמי, מושל אמירות שארג'ה וחבר המועצה הפדרלית הלאומית של איחוד האמירויות, להפוך שוב את הקתדרלה של קורדובה למסגד מכיוון שהספרדים "אינם ראויים לה". בספרו על האינקוויזיציה הוא מתלונן כיצד היא "פגעה" בבני דתו וטוען כי מהלך כזה יהווה סוג של פיצוי על כך.
עם זאת, נראה כי בן קאסמי "שוכח" את העובדה כי המסגד לא רק שנבנה על אתר נוצרי, אלא גם שהחומרים ששמשו לבנייתו נלקחו ממבנה נוצרי בן המאה ה-6 אשר נהרס על ידי הפולשים מצפון אפריקה במאה ה-9.[25] כמובן שאין הוא דן בכלל באשר לסיבות האמתיות שהאינקוויזיציה פעלה נגד בני דתו. העובדה שהספרדים שחררו למעשה את אדמתם שלהם עצמה כלל לא מעניינת אותו. בקשה דומה לא הושמעה כמובן לגבי אגיה סופיה בקונסטנטינופול.
[1] Thomas F. Madden, The Real Inquisition: Investigating the Popular Myth, https://www.nationalreview.com/2004/06/real-inquisition-thomas-f-madden/
[2] Fernandez-Morera, Dario. 2016. The Myth of the Andalusian Paradise. Wilmington: ISI Books, p. 55.
[3] Allen, S. J., (ed.), 2010. The Crusades: A Reader. Toronto: University of Toronto Press, p. 367.
[4] Raymond Ibrahim, “How Taqiyya Alters Islam’s Rules of War,” Middle East Quarterly 17:1 (2010): pp. 3–13.
[5] Stewart, Devin. 2013. “Dissimulation in Sunni Islam and Morisco Taqiyya.” Al-Qantara (July– December): 439–490, at pp. 445-6.
[6] ibid., p. 446.
[7] ibid., p. 482.
[8] ibid. p. 445.
[9] Allen, p. 338.
[10] ibid. p. 339.
[11] Wheatcroft, Andrew. 2005. Infidels: A History of the Conflict between Christendom and Islam. New York: Random House Trade Paperbacks, p. 127.
[12] Fregosi, Paul. 1998. Jihad in the West. New York: Prometheus Books, p. 314.
[13] Allen, p. 339.
[14] Bertrand, Louis. 1952. The History of Spain. 2d ed., rev. and continued to the year 1945. London: Eyre & Spottiswoode, p. 154.
[15] Stark, Rodney. 2012. The Triumph of Christianity. New York: Harper Collins, p. 347.
[16] http://www.danielpipes.org/33/the-jew-as-ally-of-the-muslim-medieval-roots-of-anti
[17] https://morningstarnews.org/2013/01/plot-to-assassinate-pastor-in-turkey-thwarted/
[18] https://www.yahoo.com/news/clapham-attack-suspect-abdul-ezedi-160813895.html
[19] https://www.mirror.co.uk/news/uk-news/inside-religious-family-southport-suspect-33381466
[20] https://www.independent.co.uk/news/uk/southport-john-hayes-lancashire-banks-merseyside-police-b2637565.html
[21] https://www.lbc.co.uk/news/police-arrest-france-knife-attacker-wife-speaks-daughter-annecy/
[22] https://www.lemonde.fr/en/france/article/2023/06/09/annecy-knife-attack-suspect-abdelmessih-h-is-a-christian-syrian-refugee-who-arrived-from-sweden_6030644_7.html
[23] https://www.euronews.com/2024/12/21/who-is-the-suspect-behind-magdeburg-christmas-market-attack
[24] https://www.bbc.com/news/uk-england-merseyside-66986590
[25] https://www.catholicworldreport.com/2020/07/31/historian-debunks-faulty-analogy-between-the-hagia-sophia-and-cathedral-of-cordoba/
