על הגזענות, חלק ה': המקרה הטרגי של ג'יימס ווטסון.
על
הגזענות, חלק ה':
המקרה הטרגי של ג'יימס ווטסון.
"אם אני מאמין במשהו, אני אגיד
זאת".
- ג'יימס ווטסון.
ג'יימס דיואי ווטסון (ילוד 1928) הוא אחד המדענים
הדגולים ביותר החיים כיום. מיליוני אנשים חייבים לו את חייהם. ב-1962 קיבל יחד עם
פרנסיס קריק את פרס הנובל לפיזיולוגיה או לרפואה על גילוי מבנה הדנ"א ב-1953, יחד עם מוריס וילקינס ורוזלינד פרנקלין. חתני פרס
נובל אחרים קראו לגילוי הזה ההישג המדעי הגדול ביותר של המאה ה-20. ווטסון ניהל את
מעבדת Cold Spring Harbor בניו יורק במשך 35 שנים החל מ-1968, והפך אותה למעבדת מחקר הגנטיקה
המולקולרית המובילה בעולם. הוא שיחק תפקיד מפתח בפרויקט גנום האדם אשר החל במהפכה
בכל הקשור לביולוגיה רפואית ופסיכולוגיה.
אך כיום, בגיל 91, ווטסון הוא דמות בזויה ושנואה.
המקור לכך החל ב-2007, עת פרסם את ספרו "תתעלמו מאנשים משעממים: לקחים מחיי
מדע",[1] בו כתב את המשפט:
"אין סיבה ראויה לצפות שהיכולות
האינטליגנטיות של אנשים שהופרדו גאוגרפית במהלך התפתחותם, יתפתחו בצורה שווה."
באותה השנה הוא הסביר את המשפט הזה לעיתונאי ממגזין
הסנאדיי טיימס, כאשר אמר:
אני "עגום עמוקות לגבי סיכוייה של
אפריקה", מכיוון ש"כל המדיניות החברתית שלנו מבוססת על העובדה
שהאינטליגנציה שלהם זהה לשלנו, ואילו כל הבדיקות המדעיות אומרות, לא ממש."[2]
במילים אחרות, קבוצות שונות מתפתחות בצורה שונה,
וכנראה יש בסיס גנטי לאינטליגנציה הממוצעת של קבוצות אלו. כמובן שבעידן של תקינות
פוליטית וצנזורה טענות כאלו יהיו בלתי מתקבלות על הדעת, ועל כן השמיים נפלו על
ווטסון עם ביקורות וכינויי גנאי מכל כיוון אפשרי. הוא מיד הגיש התנצלות מתפרסת:
"אני לא יכול להבין איך יכולתי
לומר את מה שאני מצוטט כאומר. אין בסיס מדעי לאמונה כזו."[3]
ההתנצלות לא עזרה רבות והוא פוטר כמנהל המעבדה. הנרי
קלי, לשעבר נשיא פדרציית המדענים האמריקאית, אמר "זו היא דרך עצובה ודוחה לסיים
קריירה מדהימה."[4] אולם היא כן עזרה לו לשמור על תארי הכבוד כיו"ר
אמריטוס, פרופסור אמריטוס ונאמן כבוד. ובכל זאת, בוטלו כל הנאומים, ההרצאות
והטקסים בהשתתפותו, והוא הפך למעשה ל"אדם לא קיים".
הופעתו הפומבית הרצינית הראשונה התרחשה שוב רק במאי
2018 ב-Cold Spring Harbor כאשר גנטיקאי חשוב בשם אריק לנדר, מדען מהאוורד ו-MIT, הציע טוסט קצר לכבוד תרומתו החשובה של ווטסון לפרויקט
גנום האדם. לנדר כמובן זכה להתקפות אכזריות על כך שאמר דבר חיובי על אדם
"מתועב" זה. גם לנדר נאלץ להתפרס ולהתנצל: "דעותיו מתועבות: גזעניות,
סקסיסטיות, אנטישמיות".[5] וכך שוב נעלם ווטסון מהעין הציבורית.
האזכור הבא שלו היה בינואר 2019 עת עלה ב-פי.בי.אס.
הסרט הדוקומנטרי "לפצח את ווטסון". בסרט נשאל ווטסון אם הוא עדיין מחזיק
באותן הדעות על הגזע. ווטסון הראה שהוא עדיין מדען לפני הכל ונשאר נאמן לאמונתו
המדעית: הוא אינו נהנה מ"ההבדלים בין שחורים ללבנים" ומייחל שהם כלל לא
היו קיימים, אך הגנטיקה היא חלק מהעניין. שוב, השמיים נפלו עליו, ובמעבדתו לשעבר
נכנסו לטירוף ושחררו הצהרה: המעבדה "דוחה באופן חד משמעי את הדעות האישיות
הבלתי נתונות להוכחה והפוחזות של ד"ר ג'יימס ד. ווטסון ... ההצהרות של ווטסון
אינן נתמכות על ידי המדע ... המעבדה מגנה שימוש לרעה במדע כדי להצדיק דעות
קדומות."[6] בכך, לקח המוסד מווטסון גם את תארי הכבוד האחרונים שנותרו לו.
לבסוף, הגיע ווטסון למצב בו נאלץ למכור את פרס הנובל; למזלו, מיליארדר רוסי-אוזבקי
מוסלמי הנשוי ליהודיה בשם אלישר אוסמנוב, רכש את המדליה תמורת 4.1 מיליון דולר, רק
בשביל להחזיר לו אותה בחזרה.
במהלך השנים היו לווטסון לא מעט הערות שנויות
במחלוקת נוספות, כגון שהטיפשות הולכת יד ביד עם הגנים. הוא ציין כי בזמן שהיה רוצה
שכולם היו שווים, "אנשים שצריכים להתמודד עם עובדים שחורים מגלים שזה לא
נכון." לאור זאת, ניתן לשאול האם אנחנו יכולים לגלות כוונה מתוך הערות פזיזות
של גאון שעבודתו עשתה כה רבות למען האנושות? האם ווטסון מעוות את חשיבתו עקב
גזענות ודעות קדומות ומסרב להתאים את מסקנותיו המדעיות לטענות של מבקריו? ומדוע
חרף הביקורת הגדולה כלפיו יש כאלו שמסכמים עם דבריו,[7] אפילו בקרב האפריקאים
עצמם?[8] עד כמה ניתן להתחשב בעובדה שמחקריו והישגיו הצילו מיליוני אנשים? והכי
חשוב, מה לגבי זכות חופש הדיבור, והאם הוא לא היה יותר מקורבן של התקינות הפוליטית?
האם "שאלות מסוכנות" חייבות להיות מצונזרות אפילו במסגרת אקדמית והאם
ניתן לקיים מחקר אובייקטיבי?
השאלה המעניינת ביותר היא אולי כיצד בעידן של
הפוליטיקלי קורקט בו "גזען" הוא הכינוי הנוראי ביותר שאפשר להעלות על
הדעת, רבים עדיין מצדדים בדבריו של ווטסון? הסבר אחד הוא כמובן שכל המצדדים הם
גזענים בעצמם. הסבר בוגר יותר יכול לטעון כי התקינות הפוליטית משתיקה ממצאים מדעים
אמפיריים, ולמעשה לא מאפשרת הצגת מסקנות אמתיות המוכחות בעזרת ניסויים. אחרי הכל,
כך טוענים תומכיו, הנחותיו של ג'יימס ווטסון מבוססות על מדע, מדידה, סטטיסטיקות
ומאות מחקרים גנטיים וחברתיים-כלכליים המאששים זה את זה. כל המסקנות שלו קשורות
לגנטיקה, מדע בו ווטסון הוא המלומד הבולט בעולם. שנאת גזעים ילדותית אינה ניכרת
בווטסון, אלא טענות להבדלים ברמה המדעית בלבד. הוא נשאר נאמן למה שהמדע והנתונים
שלו הציגו לו, גם אם שנויים במחלוקת ולא בהכרח נכונים, חרף העובדה שהפכו אותו
לבלתי פופולרי.
טענות נוספת שהועלו על ידי התומכים בווטסון הן שבלי
קשר לאופן בו אנשים "מרגישים" בעניין הגזע, הישג אנושי ויושרה, אנשים
מעולם השלישי לא המציאו ופיתחו את הרכב, הקיטור, מנוע בעירה, מטוסי סילון, מחשב,
אינטרנט, טלפונים סלולריים, גוגל, האינטרנט, צינורות ואקום ומיקרו-שבבים, רפואה
מודרנית, מכונת רנטגן, ה-MRI, הדמיה
גרעינית, אנטיביוטיקה, השתלות כליה, משקפיים וניתוח קטרקט, הכינור, הפסנתר, כל כלי
תזמורת אחר, תקשורת דיגיטלית, קולנוע, וגם לא שמו את טביעת רגל על פני הירח;
האירופאים והאמריקנים עשו זאת; האפריקאים לא בנו מבנים דו-קומתיים, בייתו
בעלי-חיים, פיתחו מערכת כתב או אף המציאו מכשיר מורכב כלשהו. על כן, הטענות של
תומכי ווטסון הן שחרף העובדה כי לא נוח להודות בכך, אך גברים ונשים ממוצא אירופי, נוצרי
ויהודי, יצרו את התרבות המערבית המוכרת.[9] לאינטליגנציה ולגזע היה קשר רב לכך,
ואף אחד מהם, במהלך במרדף אחר המצוינות, לא ניסה להתבכיין על דיכוי, שבטיות,
פוליטיקה זהותית על בסיס צבע עורם, או לקרוא לאחרים גזעניים תוך כדי כך. מדע,
אמנות, תרבות ורפואה בנויים בקפדנות ממחקר המוכיח או מפריך את עובדות הטבע - על
ידי בדיקה ובדיקה מחדש. כל ההישגים שצוינו לעיל הם תוצאה של מדע וטכנולוגיה, 97%
מהם פותחו על ידי אירופאים ואמריקאים, רבים ממוצא יהודי.[10]
טענות נוספות של תומכי ווטסון הן בתחום מנת המשכל - נושא זה הוא כמובן רחב ומורכב מדי לדון עליו כאן, אך
נציין בקצרה כי התומכים מסתמכים על מחקרים המראים הבדלים ברורים בין אינטליגנציות
הגזעים.[11] בתור קוריוז, ראוי להזכיר כי מבחני מנת המשכל גילו כי הנתונים הגבוהים ביותר נמצאו אצל היהודים, ובתחום
פרסי הנובל מגיעים הללו לפי 117 הישגים יחסית למספרם באוכלוסייה.[12] אחרי היהודים
מגיעים המזרח אסייתיים - סין, הונג קונג, קוריאה ויפן, ואחריהם הקווקזואידים
מהארצות האירופאיות והמערביות. היהודים מרכבים כרבע אחוז מאוכלוסיית העולם בזמן
שמנת המשכל שלהם
מייצגת כ-25%. בפועל, קשה כמובן לקבוע אם נתונים אלו באמת תומכים בטענות של ווטסון.
בכל מקרה, בין אם ניתן לתייג את ווטסון כגזען או
מדען גזע אובייקטיבי, או להחליט מה באמת חשיבותם של האינטליגנציה, מדע וגזע, דבר
אחד ברור: הפוליטיזציה של המדע אסורה בהחלט, לא משנה עד כמה הנושא רגיש. תופעה
כזאת תייצר נזק חסר תקדים לדורות הבאים של מדענים פוטנציאליים. הגירוש מהאקדמיה,
הצנזורה, הרדיפה, הדיכוי והטרדה של כל מדען מסיבות פוליטיות-תרבותיות הם פשע רודני
שיש להילחם בו.
"פניתי נגד אלו שלא אוהבים
גנטיקה בגלל שהגנטיקה מרמזת שלפעמים אנחנו נכשלים בחיים בגלל שיש לנו גנים רעים.
הם רוצים שכל הכישלונות בחיים יהיו רק בגלל מערכת חברתית מרושעת."
- ווטסון.
[1] James D. Watson, Avoid Boring People: Lessons from a Life in Science, OUP
Oxford, 2007.
[2]
https://www.thetimes.co.uk/article/the-elementary-dna-of-dr-watson-gllb6w2vpdr
[3] https://www.nytimes.com/2007/10/19/science/19watson.html
[4] http://news.sciencemag.org/2007/10/watson-loses-cold-spring-harbor-post
[5]
https://xconomy.com/boston/2018/05/14/wrong-to-toast-broads-lander-sorry-for-tribute-to-dna-pioneer-watson/
[6] https://www.cshl.edu/statement-by-cold-spring-harbor-laboratory-addressing-remarks-by-dr-james-d-watson-in-american-masters-decoding-watson/
[7]
https://www.continentaltelegraph.com/culture/thing-is-james-watsons-right-intelligence-iq-and-genes-are-related/
[8] https://allafrica.com/stories/200710250639.html
[9] https://imgur.com/xY8KfXh
[10]
http://www.humanbiologicaldiversity.com/Photos/Race%20Scientific%20Achievement.jpg
[11]
https://blogger.googleusercontent.com/img/b/R29vZ2xl/AVvXsEhBrCHc7YJd_w_fbqtru0WZPE6WHeiyHxBMd83k1adGIXLij2W7arndBtdsJi5ZJkEWRm8nEJCBZlza7-OVUGl0do7dpVDy-8LnYY-TOppseZCJKXU0sOBfXfyA3EUTmKb-Y5OS9_nuiwKB/s1600/race_differences_IQ_bell_curve.jpg
[12] Why is the IQ of Ashkenazi Jews so high?
https://ieet.org/index.php/IEET2/more/pellissier20110719
