הקונטקסט ההיסטורי הרחב לפלישת חמא"ס ב-7.10.2023.

 

הקונטקסט ההיסטורי הרחב לפלישת חמא"ס ב-7.10.2023.

בימים הראשונים שלאחר טבח ה-7.10.2023 נשמעו ביקורות רבות בעולם כלפי הפוגרום הזה שביצע ארגון הטרור חמא"ס נגד אזרחי מדינת ישאל, אולם תוך זמן קצר מאוד החלה התמיכה הבינלאומית בישראל להתפוגג ונשמעו יותר ויותר עדויות מרחבי העולם לחגיגות והצדקות של המתקפה, זאת מצד אקדמאים, פוליטיקאים, פקידי שלטון והמוני ערבים, מוסלמים ואנשי שמאל.

בין ההצדקות למתקפה הועלו טענות כגון הצגתה של ישראל כמדינת מתיישבים קולוניאליסטים אשר מפעילה מדיניות של אפרטהייד ורצח עם נגד "הפלסטינים". טענות אלו מגיעות במידה רבה מהאקדמיה המודרנית המקדמת תאוריות פרוגרסיביות כגון התיאוריה הפוסט-קולוניאליסטית וכן מספר סיסמאות פוליטיות. כמובן שטענות אלו הן ריקות מכל תוכן ונובעות משנאה או שטיפת מוח אנטי-ישראלית ואפילו אזרחי מדינת ישראל המוסלמים דוחים כל רמז למעבר לשטחי הרשות "הפלסטינית".

חשוב לזכור כי התרבות הערבית והדת המאפיינת את רוב אנשיה מסתמכת על התפיסה הבסיסית של התנגדות מבנית שנמצאת בלב בסיסה של התרבות הבדואית.[1] החוקים הבדואים דורשים תמיד קודם כל סולידריות שבטית - קרובי משפחה לפני הכל ותמיד להיות בצד בן משפחה קרוב יותר מול הרחוק יותר; הערבים תמיד חייבם לקחת את הצד של הערבים (מדינות ותושבי המדינות הערביות תמיד תומכים במדינות ערביות אחרות אפילו באירועי ספורט) ומוסלמים חייבים תמיד לתמוך במוסלמים אחרים, לא משנה מה; בעימותים צבאיים יש להשתמש בכל נזק שזמין; במלחמות תעמולה יש להשתמש בכל טענה שמקדמת את המטרה ללא שום התחשבות במידת השקריות שלה שכן אין לאמת כל משמעות. למעשה, אפילו "השבטיות" הפרוגרסיבית במערב אימצה עקרונות אלו.

גם האפולוגטיקנים הלא-אתניים של חמא"ס מנסחים טיעונים כללים, כגון יו"ר המחלקה לספרות באוניברסיטת וייק פורסט אשר הצדיקה את הזוועות של ה-7.10.23 באופן הבא: "אז זה סוג של 'דה' אבל אם תוציא אותי מהבית שלי, תחרוש את מטע הזיתים שלי ותגביל את מה שנשאר מהמשפחה שלי למדינה הענייה הקטנה שאתה מנהל ככלא באוויר הפתוח אני יכולה להתפתות לפגוע במסיבת הריקודים שלך אפילו בידיעה שתחרוך את האדמה." "כאשר 9/11 קרה, שאלתי את עצמי ואחרים, 'מה עשינו כדי שאנשים ירצו לבוא ולעשות לנו את זה?' כך עובד המוח שלי". "ייאוש מוביל לאלימות ... אמת אנושית".[2] הרושם הוא ששאלתה מקבילה לשאלה כלפי אישה מוכה: "מה עשית שמגיע לך שיכו אותך?"

התפיסה לפיה "האיוש מוביל לאלימות" בניסיון לתרץ את האלימות של חמא"ס שגויה אך נפוצה. מדובר בניסיון להצדיק שריפת משפחות בחיים, עריפת ראשים של תינוקות, שריפת תינוקות ואונס באלימות של נערות ונשים לפני רציחתן. למעשה, אפילו הידע השטחי והבסיסי ביותר של ההיסטוריה האנושית מוכיח שהגורמים לאלימות הם מרובים ומגוונים ושהייאוש יכול להוביל גם למגוון תגובות לא אלימות.

במחצית השנייה של המאה ה-8 לפנה"ס פלשה האימפריה הנאו-אשורית לצפון ישראל, החלה לתפוס עבדים, להגלות וב-722 כבשה את שומרון. במחצית הראשונה של המאה ה-6 לפנה"ס החלה האימפריה הנאו-בללית לתפוס את שטחי האימפריה המצרית, כבשה את יהודה ואת ירושלים, הגלתה את האצולה, תפסה עבדים והרסה את בית המקדש ב-586. האם הפלישות הללו נבעו מ"איוש" אשורי או בבלי? אלו היו אימפריות כובשות אשר ביקשו להגדיל את שטחן והן השתמשו בכוחן על מנת לכפות את רצונן על האנשים והמשאבים. חשוב לזכור כי עד למהפכה התעשייתית המערבית של המאה ה-18 הייצור היה קטן בהרבה ולא יעיל, כך שהדרך הקלה ביותר להשיג עושר הייתה לקחת אותו מאחרים. אשור, בבל ופרס לקחו כל דבר יקר ערך, לרבות עבדים במטרה לספק כוח עבודה זול, זאת כדי להעלות את רמת החיים שלהן.

הפלישות האלימות הרבות לאורך ההיסטוריה, בין אם קטנות או גדולות, בין אם של שבטים או אימפריות, כולן נבעו מיכולת, כוח, תאוות בצע והרצון להרפתקנות וניצחון, לא מ"יאוש". הפרסים, האצטקים, המונגולים ורבים אחרים כבשו אזורים אדירים, טבחו בהמונים ושעבדו אין ספור בני אדם. לא היה שום "צדק" בכיבושים שלהם, רק ביטוי לכוחם ויכולותיהם לעשות זאת.

הדוגמה ההיסטורית הרלוונטית ביותר עבור חמא"ס אלו הכיבושים של האימפריה הערבית שכבשה כמחצית מהעולם החל מאמצע המאה ה-7. עם קבלת הדת החדשה ובכך גם את להט הג'יהאד, החלו הצבאות הבדואים, שהיו מאורגנים בתחילת דרכם לפי שבטים, לפלוש לפרס במזרח והם המשיכו דרך מרכז אסיה ועד הודו בדרום. הם הביאו עימם הרס לתרבויות עתיקות, הביסו צבאות מקומיים, הוציאו להורג גברים והפכו נשים לשפחות מין או לנשים של החיילים העניים יותר. לאורך מאות השנים, עשרות מיליוני הודים נשחטו; מאות אלפי נשים, לרבות מהאצולה, שועבדו.

אחת הסיבות להצלחה ג'יהאדיסטית זו הייתה האמונה שכל לוחם שנהרג בעבור מטרה זו יגיע לגן עדן ויזכה ב-72 בתולות. לזה מתכוונים המיליטנטים האסלאמיסטיים כאשר טוענים כי "אוהבים את המוות".

הצבאות הג'יהאדיסטיים של המאות ה-7 וה-8 פלשו גם צפונה וכבשו את הלבנט, לרבות ישראל (סוריה-פלשתינה). הם המשיכו את הכיבושים מערבה, כבשו את מצרים הקופטית ואת שאר צפון אפריקה הנוצרית - מדינות שכיום הינן לוב, טוניסיה, אלג'יריה ומרוקו - וכפו בכוח את השליטה הערבית, את דתם ואת השפה הערבית על הבֶּרְבֵּרִים המקומיים. לאחר שהמירו את דתם של הבֶּרְבֵּרִים המשיכו יחד איתם הצבאות הערביים צפונה ופלשו וכבשו את סיציליה ואת מרבית ספרד תוך שהם מביסים את הצבאות המקומיים ומשתלטים על עריהם. אחד המנהגים הנפוצים ביותר היה הפיכתן של הכנסיות למסגדים.

אסטרטגיה צבאית בסיסית הייתה להקים מחנות באזורי החזית - "ריבאט" - שמהם יוכלו הצבאות הג'יהאדיסטיים לבצע פשיטות ולהטיל טרור על האוכלוסיות מעבר לגבול כהכנה לפלישה עתידית וכיבוש. כחלק מאסטרטגיה זו הם נהגו גם לשרוף יבולים ומבנים, להרוג או ללכוד בעלי חיים ולדחוק במקומיים לנטוש את הטריטוריות שלהם כך שהפלישה תהיה קלה יותר. אסטרטגיה זו הופעלה ב-732 עת פלשו הג'יהאדיסטים לצרפת עד אשר הובסו בידי הפרנקים תחת הנהגתו של קרל מרטל. לאחר קרוב ל-800 שנים של כיבוש החלק הדרומי של ספרד היה זה רק ב-1492 שהצליחה הרקונקיסטה להניס את הפולשים מחצי האי האיברי. במחצית השנייה של המאה ה-11 הצליחו גם הנורמנים לשחרר את סיציליה.

הפלישות לצפון המזרח התיכון בידי השבטים הטורקיים הג'יהאדיסטיים ממרכז אסיה לאחר שהללו המירו את דתם הובילו להעברת מרכז הכוח מידיהם של הערבים. היו אלו הטורקים אשר פלשו לאנטוליה היוונית ואשר כבשו לבסוף את האימפריה הרומית המזרחית ואת קונסטנטינופול ב-1453, שם הפכו את הכנסיות, לרבות הגדולה בעולם אגיה סופיה, למסגדים. לאחר מכן המשיכו העותמאנים את הג'יהאד וכבשו את הבלקנים.

כל הכיבושים והפלישות הללו, רבות מהן מוצלחות, נבעו מרצון להכניס את העולם תחת השריעה ודאר אל-אסלאם, תוך תפיסת עבדים והשלל של "הכופרים".

במהלך כל מאות השנים של כיבושים ערביים, פרסיים, טורקיים, בֶּרְבֵּרִיים, טטריים ואחרים חזרה על עצמה האסטרטגיה פעם אחר פעם: הקמת בסיסי ריבאט בחזית במטרה להטיל טרור על האוכלוסיות המקומיות ובכך להחליש אותן לקראת פלישות וכיבושים עתידיים. ארגון הטרור חמא"ס הוא הלכה למעשה ריבאט לכל דבר ועניין - בסיס קדמי שנועד להשמיד ולכבוש את מדינת ישראל בדיוק כפי שהוא מבטיח באמנה שלו. ארגון זה מחזיק בתפיסה שדת מאמיניו אמורה לשלוט בכל מקום ובעולם האידיאלי שלו אין מקום ליהודים. בהיותו ארגון ג'יהאדיסטי אין לו כל כוונה לעצור לאחר כיבושה של ישראל אלא להמשיך את הג'יהאד ולרצוח יהודים גם במקומות אחרים בעולם.

ראיית העולם של חמא"ס הינה סטנדרטית עבור הדת של אנשי הארגון בהתבסס על ספר הקודש שלהם הטוען כי היהודים אינם נשמעים לאלוהים: "הרגו אלו אשר לא מאמינים באלהים ולא ביום האחרון ולא יאסרו את אשר אסר אלהים ושלוחו ובאנשי הכתב אשר לא ישפטו משפט צדק עד יובילו לך שי ויכנעו מפניך. היהודים אומרים; עזרא בן אלהים הוא; והנוצרים אומרים כי משיחם בן אלהים הוא. מפיהם יוציאו את הדבה הזאת כאשר עשו הבּוגדים אשר היו לפניהם. הן ייסרם אל על כחשיהם! הם עובדים את חכמיהם ואת כהניהם מבלעדי אל ושלוחו ישו בן מרים; הלא צוו לעבד את ד' לבדו? חלילה לו את אשר ידמו אליו! בלבם לכבות את נר אלהים; אך אלהים ישוב ויעלה את נרו גם בהתקומם הבוגדים. הוא שלח ביד נביאו קו הישר ותורת אמת אשר תהל אורה על כל האחרות גם בהתקומם הבוגדים. אתם המאמינים! רוב החכמים אוכלים את הון האנשים בלא הועיל ומשיבים מאחרי דרך ד'; אכן ענש גדול יבוא על האנשים האוגרים זהב וכסף ולא יפזרו ממנו על דרך האמונה. ביום הדין יחם הונם באש הגיהנם ויכוו בו על מצחיהם על צדיהם ועל גיויהם. הא לכם את אשר אספתם לנפשכם! אכלו את אשר צברתם!" (9:כט-לה) "הלא התבוננת על אנשי הכתב? אך תעות הם ממציאים לכם ובלבם להדיחכם מהדרך הטוב; אמנם אל מכיר את שונאיכם; בלעדו אין עוזר ומגן. יש מהיהודים מניעים דברים ממקומם ואומרים: שמענו, ולא נשמר; שמנו והתבונן בנו, ונורה אותך את אשר לא ידעת בלב ולב ידברו ויתנו דופי באמונתם." (4:מה-מו)

תפיסות אלו היו נפוצות בקרב הג'יהאדיסטים לאורך מאות השנים בכל הארצות שנפלו לסימיטר והובילו לא רק לדיכוי ורדיפה של האוכלוסיות היהודיות אלא גם לפוגרומים ספורדיים. הנביא עצמו שהוליד את הדת החדשה המאה ה-7 הציב את הסטנדרט כאשר רצח את כל הגברים ושיעבד את כל הנשים של השבט היהודי בני קוריט'ה ב-ית'ריב. גם ערביי עזה ויהודה ושומרון שמרו על מסורת זו,[3] כאשר טבח חברון של 1929, עשרות שנים לפני הקמתה של מדינת ישראל, הוא אך ורק דוגמה בודדת לכך.

כאמור, החמא"ס של עזה הוא רק עוד גרסה אחת מבין רבות של בסיס ג'יהאדיסטי בחזית אשר תפקידו להוביל למתקפות וכיבושים. זאת הסיבה מדוע ארגון זה קורא לג'יהאד, כך גם ארגון הג'יהאד האסלאמי של עזה, החיזבאללה בלבנון והח'ותים בתימן. כיבוש העולם והמרתו לאסלאם השיעי זאת העילה לזכות קיומו של משטר האייתוללות של הרפובליקה האסלאמית של איראן.

ההצדקה האבסורדית של זוועות חמא"ס נגד אזרחי מדינת ישראל בתואנה שארגון הטרור נלחם למעשה עבור שחרור אדמותיו ופרדסיו מתעלמת לחלוטין מכל ההיסטוריה בת 1400 השנים של אימפריאליזם איסלאמיסטי וגישת ההשמדה בה בני דת זו נוקטים כלפי אנשים אותם הם מגדירים כאויבים. רצח העם האמתי שיש לדון עליו הוא רצח העם שחמא"ס תכנן וממשיך לתכנן כלפי יהודי מדינת ישראל וכלל יהודי העולם.

[1] Philip Carl Salzman, Culture and Conflict in the Middle East, Humanities Press, 2008.

[2] https://www.thecollegefix.com/professor-resigns-after-post-sympathizing-with-hamas-massacre-draws-controversy/

[3] https://engelsbergideas.com/notebook/hamas-genocidal-massacre-on-october-7-has-deep-historical-roots/