"המחפשים" של ג'ון ויין.
"המחפשים" של ג'ון ויין.
הסרט "המחפשים" משנת 1956 נחשב לא רק לאחד הסרטים הטובים ביותר של הבמאי האגדי ג'ון פורד, וגם לא רק לאחד המערבונים הגדולים בהיסטוריה, אלא גם לאחד הסרטים הטובים ביותר שאי פעם נוצרו. כל זאת בהתחשב בעובדה כי הסרט ללא ספק אינו תואם לקו הליברלי ולעתים אף נחשב ל"גזעני". הסרט אומנם אכן אינו מושלם ובעל פגמים, אולם הוא בכל זאת יצירת אמנות מרשימה ונוגע בתמות ורגשות עמוקים.
עלילת הסרט מתרחשת אומנם בטקסס של 1868, אולם פורד לוקח אותו אל מעבר להיסטורי ואל התחום המיסטי והאפי. הוא מתחיל בחדר חשוך ודלת שנפתחת לנוף המרהיב של עמק מוניומנט. סילואט של אישה מופיע בדלת וככל שהיא מתקרבת אל האור היא הופכת ליותר ויותר תלת ממדית, בסצנה שמזכירה רוח רפאים או צל שמקבלים צורה אנושית. התחושה היא של היווצרותו של משהו חדש, של ציוויליזציה. הפתיח מרמז גם שהאזור הפנימי והמשפחתי של הבית הוא פחות אמתי מהעולם החיצוני, הוא גם נוקשה פחות אך במקביל גם פגיע יותר.
רוכב על סוס מתקרב מהאזור המדברי. זאת היא ארץ ללא חוק וכל זר זוכה לחשדנות. הבעל, אשתו ושני ילדיהם יוצאים למרפסת בחשש. הדמויות מצולמות מזווית נמוכה, בקושי מדברות, נעות בצורה מכובדת וכל הסצנה זוכה לתחושה אפית ומונומנטלית.
כאשר הרוכב מתקרב הם מזהים אותו כחבר משפחה שאבד ממזמן, איתן אדוארדס, דמות שאותה משחק בכריזמטיות יוצאת מן הכלל ג'ון ויין האגדי. לאחר 8 שנות לחימה, תחילה עם הקונפדרציה ולאחר מכן כשכיר חרב עבור קיסר מקסיקו מקסימיליאן הראשון, הגיע איתן הנודד לחווה של אחיו אהרון אדוארדס, אשתו מרתה, ושלושת ילדיהם לוסי, בן ודבי. כוונתו של איתן היא להפסיק את הלחימה ולהפוך את החווה לביתו. הוא נותן לבן את חרבו ומדלייה מקסיקנית הוא מוסר לדבי. הוא נותן לאהרון סכום כסף מכובד על מנת לשלם את דרכו אל תוך חייו, אולם הופעתן של צרות גורמות לכך שניסיונו להצטרף מחדש לחברה האנושית וליהנות מפירות השלום לא נמשך אפילו יום אחד.
למחרת בבוקר יוצא איתן עם קבוצת טקסס ריינג'רס למצוא את הצאן הגנוב של החקלאי השכן לארס יורגנסן. לאחר שהם מצאו את הצאן טבוח באמצעות חניתות קומאנצ'י, מסיק איתן שגניבת הצאן נועדה להסיח את הדעת בכדי להרחיק את הגברים מהחוות ובכך להשאיר אותן פגיעות להתקפה. הקבוצה מתפצלת לשניים ודוהרת להציל את חוות אדוארדס ויורגנסן. כאשר חוזר איתן לחווה של אחיו הוא מוצא אותה בלהבות. אהרון, בן ומרתה נרצחו. לוסי ודבי נחטפו בידי הקומאנצ'י. עם סיומה של הלוויה מהירה, יוצאים איתן וקבוצת טקסס ריינג'רס למצוא ולהציל את הבנות.
לאחר קרב עם האינדיאנים מתפצלת הקבוצה לשניים; הרוב חוזרים לביתם בזמן שאיתן ממשיך את החיפושים יחד עם ארוסה של לוסי בראד יורגנסן ומרטין פאולי, יתום שאומץ על ידי משפחת אדוארדס ואשר מחשיב את החטופות לאחיותיו. לאחר שאיתן מוצא את גופתה של לוסי, מסתער בראד הזועם על המחנה האינדיאני ומוצא את מותו. כך, נותרים "המחפשים" איתן ומרטין לבדם ובכך הופכים למעשה לדמויות המרכזיות של הסרט.
איתן אדוארדס הוא לוחם אשר נוהג לנדוד באזורים פראים, בין הציוויליזציות השונות והאזורים שבין הציוויליזציות והפראיות. הוא חי במצב טבעי, לא חברה מתורבתת. בטבע אין כל כוח עליון הנועד לאכוף את השלום והאדם צריך לדעת כיצד להגן על עצמו. כך, יודע איתן כיצד להתמודד עם אנשים עוינים, לנהל משא ומתן על הסכמים עם אויבים, להגיע להסדרים עם עבריינים ולהשתמש בצורה יעילה בקרב בתכסיסים ואלימות. הוא ידע ספרדית, קומאנצ'י וקרוב לוודאי גם שפות או ניבים אינדיאניים נוספים.
איתן לחם למען הקונפדרציה עקב נאמנותו הגבוהה ולא היה מוכן לבצע שבועה נוספת עבור הטקסס ריינג'רס. לאחר שהמלחמה אבדה הוא לחם עבור קיסר מקסיקו בתמורה לכסף. אולם המלחמה מתאימה יותר לצעירים ואיתן כבר מתחיל להזדקן. לכן הוא ביקש לקחת את כל עושרו ולהשתקע בחוה של אחיו בטקסס.
איתן הוא דמות אפלה. הוא ללא ספק עשה דברים איומים בעברו, אם כי זה לא בהכרח אומר שהיה זה באשמתו. הריינג'רים המקומיים היו בוודאות מעדיפים יותר להיות חבריו מאשר אויביו. קלייטון, הקפטן של הריינג'רים, בוחר להתעלם מהפשעים שאולי ביצע איתן בעברו משום שהם זקוקים לעזרתו. הם מרגישים שאיתן הוא כמוהם - שומר על השלום וחיי המשפחה, חרף העובדה שידע מעט מאוד מכך בעצמו.
לדוגמה, כאשר מתחיל קרב במהלך חתונה בבית יורגנסן, מבריח איתן את גברת יורגנסן משום שהוא מאמין כי אישה אינה אמורה לראות דברים כאלו. כאשר הוא מצא את הגופות של מרתה ולוסי, אשר בהתאם למסורת האינדיאנית ההיסטורית קרוב לוודאי גם נאנסו, הוא הסתיר אותן מהאחרים. הוא ראה את אימת זוועות העולם הזה בכדי שאחרים לא יצטרכו.
איתן לא רוצה להמשיך לחיות במצב של הטבע. אולם הוא גם מבין שאולי לעולם לא יחווה את החברה המתורבתת. ייתכן כי הוא יצטרך להקריב זאת עבור אחרים. הוא עשוי לעשות דברים אשר יחרגו אותו מחברה מתורבתת על מנת לאפשר לאחרים לחיות בה וליהנות משלום ושלווה.
בשלב מסוים אומרת גברת יורגנסן: "טקסני הינו אדם שמסכן את עצמו ... השנה הזאת והשנה הבאה ואולי במאה נוספות. אבל אני לא חושבת שזה יהיה לנצח. יום אחד המדינה הזו תהיה מקום טוב לחיות בו ... אולי זה דורש את העצמות שלנו באדמה לפני שהזמן הזה יגיע..."
טקסס היא אדמה פאגנית הדורשת הקרבה אנושית לפני שתהיה מקום ראוי לחיות בו. זאת הסיבה שאיתן מפריע לקבורה הנוצרית של משפחתו על מנת להתחיל לחפש את הרוצחים. בשלב זה, אין טקסס עדיין מוכנה למטיבות שכזאת. הוא דורשת דם ועצמות נוספים ואיתן מוכן לתרום את שלו.
איתן נמצא במרוץ נגד הזמן שכן הוא יודע שבכל רגע נתון מתקרבות הבנות לאונס, עינויים ומוות. כך, אין לו פנאי לנעימויות ונימוסים שכן הזמן הוא קצר ועל כן הוא גס וחסר סבלנות ומציג בוז כלפי כל סימן של חולשה. הוא קר, ממוקד וחסר רחמים ואף משתמש במרטין כפיתיון על מנת למשוך למלכודת את הסוחר הבוגדני פוטרמן. הוא אף הופך להיות יותר ויותר פראי, יורה בעיניו של אינדיאני מת משום שמושחתים גופנית "אינם יכולים להיכנס לארץ הרוחות [המתים]" וחייבים "לנדוד לנצח בין הרוחות [תנועת אוויר]". מאותה הסיבה הוא מקרקף גופה של אינדיאני נוסף ואף הורג באפולו רק במטרה לגרום לרעב בקרב האינדיאנים.
החיפוש של איתן אחר דבי הופך לסוג של אובססיה. הוא בקושי הספיק להכיר אותה והיא הייתה בת 8 כאשר הוא חזר לאחר 8 שנות היעדרות. אולם עתה היא כבר כל אשר נותר ממשפחתו והוא ממשיך לחפש אותה במשך 5 שנים, זמן רב אחרי שכל האחרים כבר מסמן התייאשו. בהתחלה הוא סוג של אודיסאוס אפי אשר חוזר לביתו ליום אחד ומיד הופך לקפטן אחאב.
יש לא מעט דברים באיתן אותם אי אפשר לאהוב, אולם הוא היחיד שמסוגל ושיש ביכולותיו להציל את דבי. בדומה לסרטו האחר של פורד בהשתתפותו של ג'ון ויין, "האיש שירה בליברטי ואלנס", מבקש הבמאי הזה להתעמת עם הליברלים ולהסביר להם שהציוויליזציה שלהם לא הייתה יכולה להיבנות ללא אנשים מאוד לא ליברליים ומעשים לא ליברליים.
הנקודה הרגשית המרכזית של הביקורות כלפי "המחפשים" היא שאיתן הוא "גזען", אפילו "אלים". אולם המציאות ההיסטורית היא ש"גזענות" כפי שהיא מוגדרת כיום הינו חטא מודרני מאוד, מושג מוסרי מזויף שמשמעותו לשנוא אנשים "ללא סיבה כלשהי" מלבד העובדה שהם "שונים". אדם "גזען" מוגדר כיום כסגו של "לוזר" אכזרי ששונא אנשים ממוצא שונה רק על מנת לפצות על היותו פסיכופת בעצמו אשר נמנע מלקיחת אחריות על הבעיות שלו עצמו. "הגזען" הינו "בור ועם הארץ" משום שאינו מודע לכך שלהכיר גזעים או תרבויות אחרות אומר אוטומטית שיש לאהוב אותם.
איתן הוא כמובן שאינו גזען במובן הזה. ראשית, הוא אינו בור ועם הארץ בכל הקשור לקומאנצ'י. הוא מכיר את שפתם ואת המיתוסים שלהם. הם זוכים ממנו להערכה בתור אויבים. הוא ללא ספק שונא אותם, אולם אין הוא שונא אותם משום שהם "שונים" או משום שהוא "לוזר". הוא שונא אותם עקב האלימות, הבוגדנות ובעיקר האכזריות שלהם, אשר לחלוטין מציאות היסטורית. הם שחטו את כל משפחתו לאחר שאנסו את הנשים, מעשה שהם עשו לאין ספור משפחות אמריקאיות אחרות.
המבקרים מתעכבים גם על העובדה שאיתן היה מעדיף להרוג את דבי מאשר לאפשר לה להישאר עם האינדיאנים וטוענים כי מדובר ללא ספק ב"גזענות" ו"שנאה" לא רציונאליים. בפועל, איתן ביקש תחילה להציל את דבי. בשלב מסוים במהלך חיפושיהם פוגשים איתן ומרטין קבוצה של נשים ונערות אמריקאיות אשר ניצולו מהשבי של הקומאנצ'י. הן איבדו את שפיותן בעקבות החוויות שעברו. המושיע שלהן אומר כי "קשה להאמין שהן לבנות", ואיתן אומר "שהן כבר לא לבנות". ניתן להניח שגורל זה הוא אכזרי מהמוות ורק בעקבות כך בונה איתן את תכנית ב', דהיינו להרוג את דבי במידה ולא יצליח להציל אותה.
איתן יודע שדבי צפויה להיות נאנסת כאשר תגיע לבגרות מינית. אולי היא אף תרצח בשלב הזה. אולי היא תהפוך ל"סקאו" - לאישה של האינדיאנים. איתן מעדיף למות מאשר לאפשר גורל אכזר שכזה והוא יעשה את הכל לחסוך זאת מדבי. זאת אינה גזענות או שנאה, אלא בפועל מעשה של אהבה תחת נסיבות איומות ונוראיות.
"המחפשים" השפיע רבות גם על הבמאי המוכר מרטין סקורסזה. בסרטו "נהג מונית" מ-1976 הוא ביסס את דמותו של הסרסור מתיו "ספורט" היגינס על דמותו של הצ'יף האינדיאני סקאר מ"המחפשים". סקורסזה ראה ביחסים בין הסרסור הזה לזונה הקטינה איריס את האופן בו מישהו כמו סקאר יבסס את אחיזתו על שבוייה כמו דבי. ניתן לציין כי התסריטאי פול שרדר כתב במקור את הסרסור כדמות שחורה לאחר שראה תופעות כאלו בעצמו בשלב בחייו בו חי ברחוב והיה מכור לסמים, אולם המפיקים האמינו שיהיה זה גזעני מדי ועל כן הביאו במקום זאת את השחקן היהודי הרווי קייטל ששיחק דמות של אינדיאני.
"המחפשים" מבוסס על ספרו בעל אותו השם מ-1954 של אלן לה מיי, אשר בתורו מבוסס על סיפוריהם האמתיים של ג'יימס וו. פרקר ובריט ג'ונסון אשר חיפשו בנות משפחה במשך שנים במטרה להצילן מהאינדיאנים שחטפו אותן. בספר, העימות הוא גזעי בצורה עדינה - אמריקאים נגד אינדיאנים. אולם בסרטו של פורד הדבר מטושטש יותר.
ראשית, מרטין פאולי הוא שמינית צ'רוקי וצעיר מאוד. הוא מופיע תחילה רוכב על סוס ללא אוכף ויורד ממנו בצורה חלקה תוך שהסוס עדיין ממשיך לנוע. הוא גם מאחר לארוחת ערב. בהמשך הוא נחשף כרגיש ואימפולסיבי. כאשר הוא קצת מתבגר הוא כבר לא נלחם בקרב אגרופים בצורה הוגנת. כל זה מרמז על הפראיות האינדיאנית המעטה שנמצאת בו. איתן הציל את מרטין בילדותו לאחר שהוריו נרצחו בידי הקומאנצ'י. אהרון ומרתה אדוארדס אימצו אותו והוא ראה אותם כבני משפחתו. כאשר איתן רואה אותו הוא אומר שאפשר גם לחשוב שהוא מעורבב, אולם בפועל הוא אינו יכול לעשות זאת. מרטין שוחק בסרט על ידי ג'פרי האנטר; הוא היה בעל מאפיינים קווקאזואידים מאוד יפים, עם שיזוף חשוך, אם כי לא חשוך יותר מאהרון, ובעל עיניים כחולות בולטות. איתן מתנגד גם לכך שמרטין קורא לו "הדוד איתן" משום שאין ביניהם קשרי דם.
שנית, הצ'יף של הקומאנצ'י סקאר משוחק על ידי השחקן הגרמני הנרי בדנדון. בדומה למרטין, גם הוא מחזיק במאפיינים קווקאזואידים מאוד יפים, שיזוף חשוך ועיניים מאוד כחולות.
אפשר שכך ביקש פורד למזער את המתחים הגזעים של הסרט ומה שמניע את העלילה אלו הן נאמנויות דם: איתן רוצה לנקום את בני משפחתו שנרצחו ולהציל או להרוג לטובתה את דבי. סקאר רוצה לנקום את שני בניו שנהרגו בידי האמריקאים. אולם יש בסרט גם נאמנויות נוספות שכן מרטין אינו מדמה של משפחת אדוארדס אולם הם גידלו אותו והוא מרגיש נאמנות כלפיהם, קשר אותו פורד הופך למיוחד בכך שהופך את מרטין לשמינית אינדיאני. סקאר, לעומת זאת, מחזיק בדם אמריקאי אבל בנאמנויות אינדיאניות.
איתן עצמו מכיר בכך שנאמנויות דם הן לא הכל. הנשים האמריקאיות ששוחררו מהשבי אולי גזעית אמריקאיות, אולם מצבן המנטלי אומר שהן כבר לא יוכלו להשתייך לחברה. ישנה גם האפשרות שהאמריקאים יכולים "להפוך לילידים" וכאשר מוציאים לבסוף איתן ומרטין את דבי, היא טוענת שהקומאנצ'י הם עתה העם שלה, אם כי היא עדיין מנסה להציל מהם את שני המחפשים. כאשר איתן מבין שהחוויות הטראומטיות שחוותה הפכו אותה מנטלית לאינדיאנית, הוא מנסה לירות בה ואולי אף גם במרטין, אולם הוא נפגע על ידי חץ של הקומאנצ'י.
כאשר מגיעים המחפשים למקום מבטחים ומרטין מטפל בפצע של איתן, אומר לו איתן כי הוא מתנער ומתכחש מדבי ומשאיר למרטין את רכושו. נראה שהוא ויתר סופית על החיפוש. מוקדם יותר הוא הציע למרטין חלק מרכושו על מנת שיוכל להתיישב ולהתחתן עם לורי יורגנסן והוא אינו מאמין שמוצאו האינדיאני הופך אותו לבלתי ראוי. לקרבה משפחתית ודם יש חשיבות גדולה מאוד בעולם הזה, אולם גם הנאמנות אשר לא פעם חוצה את קווי הדם או הגזע. כאשר מציעה לורי שאולי יהיה זה עדיף עבור דבי למות מאשר להישאר עם הקומאנצ'י, אין זה משום שהיא מתנגדת ליחסים מעורבבים אלא עקב אימת האונס.
אחת החולשות הגדולות של הסרט אלו דמותם של מרטין ולורי, אשר הינן יותר קריקטורות מאשר דמויות אנושיות. השחקנים אף מגזימים לעתים ואינם עוזרים להפוך את הדמויות המעצבנות הללו למעניינות יותר. מרטין נוטה להיות מתבכיין ומעצבן, בזמן שלורי נוטה להיות צווחנית. ישנה כמות מוגזמת של פלירטוטים ומריבות ילדותיות. חמור מכך, נראה שהיה זה בהתאם לדרישתו של פורד.
הבמאי ג'ורג' לוקאס טען שחזרתו של איתן לחווה השרופה השפיע על הצנה בסרטו "מלחמת הכוכבים" בה חוזרת הדמות הראשית לוק סקייווקר לחווה המשפחתית לאחר שכוחות האימפריה הרסו אותה. גם הסצנה בסרטו "מתקפת המשובטים" בה טובח אביו של לוק את אנשי החול הטוסקנים הושפעה מ"המחפשים". אפשר גם כי אופיו המתבכיין של לוק בסרט הראשון והיחסים הקטנוניים בין הדמויות הראשיות הושפעו לרעה גם כן מסרטו של פורד.
יחד עם זאת, דמותו של מרטין אכן מתפתחת בצורה מסוימת במהלך הסרט, מה שהופך אותו גם לסיפור התבגרות. הוא מתחיל את הסרט כקטין חסר ניסיון אשר נסחף אחר הכריזמה והמניעים חסרי הפשרות של איתן. בסוף הסרט הוא כבר עומד על שלו מול איתן ואף נלחם בגבר שלילי מאוד המבקש להתחתן עם לורי.
סופו של הסרט מבלבל את אלו המבקשים לראות באיתן כלא יותר מגזען המלא בשנאה. זמן קצר לאחר שאיתן כמעט ויורה בדבי, הקומאנצ'י של סקאר מופיעים בטקסס. הריינג'רים, יחד עם פרשי ארה"ב, הולכים לחפש אותם. מרטין מתעקש ללכת לבדו אל תוך המחנה שלהם בניסיון להציל את דבי. הוא הורג את סקאר ולאחר מכן הריינג'רים והפרשים תוקפים. דבי בורחת. איתן מקרקף את גופתו של סקאר ולאחר מכן ממשיך לחפש את דבי. היא מנסה לברוח ממנו, אולם הוא תופס אותה ואומר לה: "בואי נלך הביתה, דבי".
נראה שאיתן שינה את דעתו, התרחשות הגיונית בהחלט שכן הוא ביקש להרוג אותה כאשר היא רצתה להישאר עם סקאר, אולם סקאר מת ואנשיו הותקפו ודבי למעשה ברחה מהקומאנצ'י. כך, נראה שגם דעתה השתנתה ועתה איתן שוב יכול להציל אותה, כפי שביקש לעשות מהתחלה.
הסצנה האחרונה של "המחפשים" היא שוברת לב. בדומה לתמציות האפית של תחילת הסרט, הוא נגמר ללא מילים. איתן, מרטין ודבי חוזרים לחוות יורגנסן, שם מתכנסת המשפחה על המרפסת. לאחר מכן רואים הצופים דרך הדלת את הבית המושחר של יורגנסון. מר וגברת יורגנסון מקבלים בברכה את דבי ולוקחים אותה פנימה בזמן שאיתן צופה במתרחש. לאחר מכן מרטין ולורי עוברים ליד איתן ונכנסים יחדיו. שתי משפחות חדשות מתחילות להתפתח. בזמן שהם נכנסים לכניסה החשוכה הם הופכים לסילואטים דו ממדיים. הם נכנסים לעולם הצללים בו יחיו באושר ועושר. איתן עומד עוד דקה, ואז מסתובב והולך. הוא לא יכנס לעולם הביתי שעבורו והמשך קיומו הוא הקריב את הכל. הוא אדם פגום שימשיך לנדוד בשממה ללא בית. הדלתות נסגרות ואנחנו רואים חשכה בלבד.
