הריאיון הנבואי של אלדוס האקסלי ב-1958.
הריאיון הנבואי של אלדוס האקסלי ב-1958.
"עולם חדש מופלא" הוא אחד הספרים החשובים ביותר של המאה ה-20. הרומן הזה של אלדוס האקסלי ניבא פיתוחים בטכנולוגיות רבייה, לימוד מתוך שינה, מניפולציות פסיכולוגיות והתניות חברתיות שמשתלבות במטרה להפוך את החברה לגיהינום דיסטופי. ללא ספק מדובר בהרבה יותר מרומן - למעשה פרשנות חברתית שעמדה במבחן הזמן והינה רלוונטית היום אולי אף יותר מאשר שהייתה בעת פרסומו ב-1931.
ב-1958 התראיין האקסלי למייק וולאס מרשת הטלוויזיה האמריקנית ה-איי.בי.סי. והציג תחזיות מדהימות שכן הן תיארו בדיוק מרשים את החיים במאה ה-21.[1] בזמן שיהיו כמובן טענות כי מדובר ב"תיאוריות קונספירציה", פונות למעשה התמות של האקסלי לדחף הסוציופתי הנפוץ של בני האדם להשיג כוח ושליטה אשר עומד מאחורי תופעות שליליות רבות. כפי שהסביר בריאיון:
"אני לא חושב שיש אנשים מרושעים שמנסים בכוונה לגזול מאנשים את חירותם, אבל אני כן חושב, קודם כל, שיש מספר כוחות לא אישיים שדוחפים לכיוון של פחות ופחות חופש ואני חושב גם שיש מספר מכשירים טכנולוגיים שכל מי שרוצה להשתמש בהם יכול לעשות זאת כדי להאיץ את התהליך הזה של יציאה מהחירות, של הטלת שליטה."
האקסלי ניבא למעשה את הבירוקרטיה, הסמכותנות והמיקרו ניהול המאפיינים ממשלות מערביות רבות, בעיקר ארה"ב. כפי שאמר:
"כוח נוסף שלדעתי פעיל מאוד במדינה הזו הוא כוחו של מה שאפשר לכנות 'ארגון יתר'. ככל שהטכנולוגיה הופכת ליותר ויותר מסובכת, יש צורך לקיים יותר ויותר ארגונים משוכללים, ארגונים היררכיים יותר ובמקרה מלווה ההתקדמות הטכנולוגית גם בהתקדמות מדעי הארגון."
"ניתן עתה ליצור ארגונים בקנה מידה גדול יותר ממה שהיה אפשרי קודם לכן וכך יותר ויותר אנשים חיים את חייהם ככפופים למערכות ההיררכיות הללו שנשלטות על ידי הבירוקרטיה, או הבירוקרטיה של עסקים גדולים או הבירוקרטיה של ממשלה גדולה."
כיום תופעה זו נקראת בחוגים מסוימים "קורפורטוקרטיה" או "הקומפלקס התאגידי-ממשלתי".
האקסלי ידע שגם אוכלוסייה מלומדת או אינטליגנטית אינה חסינה מפני שטיפות מוח ואמצעי פרופגנדה. בארה"ב היה זה אחיינו של זיגמונד פרויד אדוארד ברנייס אשר פיתח אמצעים אלו. הוא המציא את עקרונות השימוש בתעמולה ממשלתית או תאגידית במטרה "להנדס הסכמה" על ידי עיצוב המחשבה, הערכים והתגובות של ההמונים. ברנייס אפשר לאלו שייצרו את הידע והתעמולה את השליטה על החברה.
האקסלי ממשיך: "היטלר השתמש בטרור מסוג אחד, כוח אכזרי מצד אחד, אבל הוא גם השתמש בסוג מאוד יעיל של תעמולה ... הוא השתמש בכל מכשיר מודרני של אותה התקופה. לא הייתה לו טלוויזיה, אבל היה לו את הרדיו שהוא השתמש בו במלואו והוא היה מסוגל לכפות את רצונו על המון עצום של אנשים ... והגרמנים היו עם משכיל ביותר."
בדומה לנבואות של האקסלי, אכן ישנם לא מעטים המנסים במאה ה-21 להשתמש בטכנולוגיה המתקדמת במטרה לפגוע בעקרונות החירות. זה החל עם הטלוויזיה עוד במאה ה-20, אולם מאז התקדמה התופעה והתפשטה גם למכשירים קטנים יותר ויותר במטרה להפוך את האוכלוסייה לתומכת במטרות הפיננסיות או החברתיות של הממשלה או התאגידים. המשך דבריו של האקסלי מראים שלא כל קידמה היא בהכרח חיובית שכן היא יכולה ליפול לידי אליטה המבקש לתפוס עוד ועוד כוח:
"מה שאני מרגיש מאוד חזק הוא שאסור לנו להיתפס לא מוכנים על ידי הטכנולוגיה המתקדמת שלנו."
"זה קרה שוב ושוב במהלך ההיסטוריה עם התקדמות הטכנולוגיה וזה משנה את המצב החברתי ופתאום אנשים מצאו את עצמם במצב שהם לא חזו ועשו כל מיני דברים שהם ממש לא רצו לעשות. זה לא יצירת חזית רחבה של הסחת דעת, אלא יצירת תיפוף חד נקודתי של רעיון בודד, כל הזמן. ברור שזה כלי חזק מאוד."
האקסלי התייחס גם למה שרבים רואים כיום בתור "קומפלקס רפואי-פרמצבטי", שבמסגרתו התקשורת - מייצרת הידע והתעמולה מבית יוצרו של ברנייס - משכנעת את האוכלוסייה שהפתרון לכל בעיה הוא כדור תרופתי. ניתן בהקשר זה להצביע על הדמיון בין הסם האנטי דיכאוני המופיע בספרו בשם סוֹמָא לתרופות מודרניות נגד דיכאון מקבוצת מעכבי קליטה חוזרת בררניים של סרוטונין. האקסלי אכן הזכיר את סומא גם בריאיון עם וולאס:
"זה נושא מאוד מעניין. כלומר, בספר הזה שהזכרת, הספר הזה שלי, עולם חדש מופלא, הנחתי שזה חומר שנקרא 'סומא', שהיה תרופה מאוד תכליתית. זה יגרום לאנשים להרגיש מאושרים במינונים קטנים, זה יגרום להם לראות חזיונות במינונים בינוניים, וזה ישלח אותם לישון במינונים גדולים."
"אני חושב שזה די מובן מאליו שייתכן שיש לנו סמים שישנו באופן עמוק את המצבים הנפשיים שלנו. זאת אומרת, זו ... המהפכה הפרמקולוגית שמתרחשת."
אכן, קיימות טענות כי התרופות המודרניות שהוזכרו לעיל הינן מסוכנות משום שהן משנות את המוח באופן שהוא הופך להיות תלוי בתרופות ואף קיים קשר בינם לבין מעשי אלימות.[2][3] התרופות הן רק אספקט אחד שלו החזון הדיסטופי שלו והאקסלי פירט יותר את האופן שבו נעשה השימוש בפרופגנדה.
האקסלי ידע שהדיקטטורות של העתיד ישתמשו בפרופגנדה לא פחות מכוח ברוטלי לבדו, כפי שהיה בעיקר בעבר. האליטות עוברות עתה לדיקטטורה מדעית, דהיינו כאשר מעוותים את המדע לצרכים רודניים. במקום לקדם את האנושות באמצעות המדע, משתמשת האליטה במידע ונתונים מוטים על מנת לשלוט באוכלוסייה.
"אבל, אם אתה רוצה לשמר את כוחך ללא הגבלת זמן, אתה צריך לקבל את הסכמת הנשלטים ואת זה הם יעשו בחלקו על ידי סמים כפי שחזיתי ב-עולם חדש מופלא, בחלקו על ידי טכניקות התעמולה החדשות הללו. הם יעשו זאת על ידי עקיפת הצד הרציונלי של האדם ופנייה אל התת המודע שלו ואל רגשותיו העמוקים יותר ואפילו הפיזיולוגיה שלו, ובכך לגרום לו למעשה לאהוב את העבדות שלו."
"אני מתכוון, אני חושב, זו הסכנה שבעצם אנשים עשויים להיות, במובנים מסוימים, מאושרים תחת המשטר החדש, אבל הם יהיו מאושרים במצבים שבהם הם לא צריכים להיות מאושרים."
האקסלי ידע ללא ספק, וברנייס אף הוכיח זאת, שתעמולה ופרסום יעילים עוקפים חשיבה רציונלית ומכוונים ישירות לרצונות התת מודעים שיש לכולנו.
האקסלי ציין כי המועמדים בבחירות 1956 "קיבלו ייעוץ ממשרדי פרסום רבי עוצמה שהכינו קמפיינים מסוג שונה לגמרי ממה שנעשה עד כה. ואני חושב שכנראה שאנחנו עוד נראה כל מיני מכשירים חדשים נכנסים לתמונה. אני מתכוון, למשל, לדבר הזה שזכה להרבה פרסום בסתיו האחרון, הקרנה תת הכרתית."
"אני מתכוון, כפי שהוא נראה, הדבר הזה, אני חושב שאין בו שום איום עבורנו כרגע, אבל דיברתי לפני כמה ימים עם אחד האנשים שעשה את רוב העבודה הניסיונית ב ... מעבדה הפסיכולוגית, אמר בדיוק את זה, שזה לא סכנה כרגע, אבל ברגע שקבעתם את העיקרון שמשהו עובד, אתם יכולים להיות בטוחים לחלוטין שהטכנולוגיה שלו הולכת להשתפר בהתמדה."
האקסלי הזהיר גם מפני "דמוקרטיה מנוהלת וטוטליטריות הפוכה"[4] שמאפיינת מספר מדינות מערביות. המשמעות היא שאנשים עדיין זוכים להשתתף בבחירות חופשיות והוגנות, אולם הבחירות שהם מבצעים כמעט ואינן משנות דבר. המפלגות השונות, המציגות את עצמן לציבור כבעלות תפיסות ואידאולוגיות שונות, מתנהלות פחות או יותר באופן דומה כאשר נמצאות בשלטון. התקשורת וחברות הפרסום מעניקים להמונים את האשליה של בחירה עבור משהו ייחודי.
"הפרסום משחק תפקיד מאוד הכרחי, אבל הסכנה שנראית לי בדמוקרטיה היא זו ... אני מתכוון במה תלויה דמוקרטיה? דמוקרטיה תלויה בכך שהבוחר הבודד יעשה בחירה אינטליגנטית ורציונלית עבור מה שהוא רואה כאינטרס העצמי הנאור שלו, בכל הנסיבות הנתונות."
"אבל מה שהאנשים האלה עושים, אני מתכוון שגם, למטרותיהם הספציפיות, למכירת סחורות וגם התעמולה הדיקטטורית שעושים, הוא לנסות לעקוף את הצד הרציונלי של האדם ולפנות ישירות לכוחות הלא מודעים האלה מתחת לפני השטח שבהן אתה, במובן מסוים, עושה שטויות מכל ההליך הדמוקרטי, שמבוסס על בחירה מודעת על בסיס רציונלי."
בריאיון זה נגע האקסלי גם באופן שבו פגע הפמיניזם הרדיקלי בחיי המשפחה וכן באופן בו משמשת התעמולה לעצב את התודעה של ילדים כבר מגיל צעיר מאוד. כפי שכתב זאת ברטראנד ראסל מהאגודה הפביאנית, השפעות של הבית עם אימא ואבא בתוכו אינן מועילות למה שהמהנדסים החברתיים רוצים להשיג. האקלסי אומר:
"כל השאלה הזו של ילדים, אני חושב, היא שאלה נורא חשובה, כי ברור שילדים הם הרבה יותר ניתנים לשכנוע מהמבוגר הממוצע; ושוב, נניח שמסיבה זו או אחרת כל התעמולה הייתה בידיים של סוכנות אחת או כמה מעטות מאוד, יהיה להן כוח חזק במיוחד שישחק בילדים האלה, שאחרי הכל הולכים לגדול ולהיות מבוגרים בקרוב. אני כן חושב שזה לא איום מיידי, אבל זה נותר איום אפשרי."
הסופר האמריקני מייקל קרייטון ידע שהתועמלנים הפכו את נושא ההתחממות הגלובלית ללא פחות מדת,[5][6] וזאת היא דוגמה מצוינת לאופן בו הזהיר האקסלי על שיכולה התעמולה להיות כלי עוצמתי להחריד. לורד אקטון כתב פעם "הכוח נוטה להשחית, וכוח אבסולוטי משחית באופן אבסולוטי." כאשר כוח רב מאוד נמצא בידיים של אנשים מסוימים יכולים הללו להציג כל דעה שמנוגדת לתעמולה שלהם כלא יותר מ"תאוריית קונספירציה". כפי שהאקסלי אמר:
"אני חושב שאחת הסיבות היא שכל אלה הם כלים להשגת כוח וברור שהתשוקה לכוח היא אחת התשוקות המרגשות ביותר שקיימות באדם; ואחרי הכל, כל הדמוקרטיות מבוססות על הטענה שכוח הוא מאוד מסוכן ושחשוב ביותר לא לתת לאדם אחד או לקבוצה קטנה יותר מדי כוח במשך זמן רב מדי."
"אחרי הכל, מהן החוקה הבריטית והאמריקנית מלבד מכשירים להגבלת כוח וכל המכשירים החדשים הללו הם מכשירים יעילים ביותר להטלת כוח על ידי קבוצות קטנות על המונים גדולים יותר."
כל מקרה של כוח בידיים הלא נכונות הוביל לאסונות הגדולים בהיסטוריה האנושית, ורפובליקות דמוקרטיות מנסה למנוע זאת. אולם מכיוון ש"חירות" הופכת ללא יותר מאחת הסיסמאות הריקות, ידע האקסלי שזה יוביל בסופו של דבר לדיסטופיה ולמותה של היצירתיות. כאשר שאל אותו וולאס האם החירות הכרחית, ענה לא האקסלי כי:
"כן, אני צריך לומר שכן. כלומר, חברה יצרנית באמת. אני מתכוון שאתה יכול לייצר הרבה סחורות בלי הרבה חופש, אבל אני חושב שכל סוג החיים היצירתיים של האדם הוא בסופו של דבר בלתי אפשרי בלי מידה ניכרת של חירות אינדיבידואלית, של יוזמה, יצירה, כל הדברים האלה שאנחנו מעריכים ואני חושב שערך כראוי, בלתי אפשרי ללא מידה גדולה של חופש."
שוב, עובדה מדהימה היא שריאיון זה צולם עוד ב-1958. עשרות שנים מאוחר יותר נראה שרבות מאזהרות העבר, כמו זו של יורי בזמנוב, נפלו על אוזניים ערלות. הסוציאליזם כבר חדר לכל מוסדות המערב וגם הריכוזיות הפיננסית נמצאת בידי מספר קטן של תאגידים אשר שולטים בצריכה והמוצרים, כמו גם בחברות התקשורת הגדולות ביותר.[7] בארה"ב, למשל, שולטות מספר מצומצם של חברות על רוב שוק המזון ומוצרי צריכה ומידע אחרים.[8]
עדיין, ניתן לקוות כי בעזרת האינטרנט וחופש הדיבור ניתן יהיה לשמר את החירות ולהגיע גם לאמיתות, אולם חשוב לזכור כי גם את אלו אסור לקחת כמובן מאליו.
[1] https://www.youtube.com/watch?v=3TQZ-2iMUR0&feature=emb_title
[2] Peter Breggin, Medication Madness: The Role of Psychiatric Drugs in Cases of Violence, Suicide, and Crime, St. Martin's Griffin, 2009.
[3] https://www.dailymail.co.uk/health/article-3024604/More-two-thirds-people-taking-antidepressants-NOT-actually-depression-Doctors-discover-not-meet-official-criteria.html
[4] Sheldon S. Wolin, Democracy Incorporated: Managed Democracy and the Specter of Inverted Totalitarianism, Princeton University Press, 2010.
[5] https://www.michaelhoskinson.com/michael-crichton-environmentalism-is-a-religion/
[6] https://web.archive.org/web/20220512185236/http://scienceandpublicpolicy.org/images/stories/papers/commentaries/crichton_3.pdf
[7] Daid C. Korten, When Corporations Rule the World, Berrett-Koehler Publishers, 2015.
[8] https://thenewmodernman.files.wordpress.com/2016/01/10-corporations.jpg
