כיצד ראו מרקס ואנגלס את הגזעים האחרים? על הגזענות, חלק ב'.

כיצד ראו מרקס ואנגלס את הגזעים האחרים?


במשך תקופה של כ-150 שנה נתפסו חלוצי הסוציאליזם כנאמני האינטרנציונליזם ומובילי הסמכות המוסרית החברתית. אולם, מהיכן הגיעה התפיסה הזאת והאם היא מייצגת את המציאות? את התשובות יש לחפש בעבודותיהם הקלאסיות של זרמי הסוציאליזם השונים ובמדיניות האמתית של מפלגות ומשטרים סוציאליסטיים. במסגרת זו, נתמקד בעיקר במרקסיזם.
לא למרקס ולא אנגלס היו עבודות מיוחדות שהוקדשו לתחום העמים והגזעים. במקום זאת, היו הרבה אמרות מתוחכמות ומחושבות המופיעות במאמרים שונים בעיתונים, במכתבים ובשיחות פרטיות. לפיכך, חוקרים מסוימים החזיקו בעמדה כי למייסדי המרקסיזם לא הייתה דעה קוהרנטית לבעיות לאומיות. אחרים הודו בעניין המחסור בעבודה העסקות בבעיה זו, אך טענו שאפשר לגזור בקלות את השקפות המייסדים מן העקרונות הכלליים של התפיסה המטריאליסטית שלהם של ההיסטוריה. כפי שקורה לעתים קרובות במדע, שתי נקודות ההשקפה היו נכונות.
החוקרים אינם מתנגדים לרוב לעובדה הברורה שמייסדי המרקסיזם הביעו, באופן טריוויאלי, יחסי גנאי כלפי עמים ואנשים מסוימים. לעתים קרובות הם השתמשו בהשמצות אתניות בעת שדנו על אירועים פוליטיים או שפשוט שוחחו על אנשים אחרים. אכן, קריאת כמה מהבעותיהם של מרקס ואנגלס גורמת לתדהמה ולשאט נפש. להלן מספר דוגמאות בולטות:
על הסינים: "נראה כאילו ההיסטוריה נועדה קודם כל לגרום לכל האנשים האלה להיות שיכורים, לפני שתוכל לעלות אותם מתוך הטיפשות התורשתית שלהם".[1]
על המקסיקנים: "הספרדים אכן מנוונים. אבל ספרדי מנוון, מקסיקני שהוא האידיאל".[2]
על סקנדינבים: "ברור שכלל שהאומה פרימיטיבית יותר, כך יותר סקנדינבית היא חייבת להיות".[3]
שני המייסדים של המרקסיזם הסתכלו בזלזול אפילו על סוציאליסטים אחרים, במיוחד אם היו חילוקי דעות ביניהם בנושאים מסוימים. הדוגמה הידועה ביותר היא אפיונו של פרדיננד לסל כ"כושי יהודי" מאחורי גבו. כך כתב מרקס לאנגלס: "עכשיו ברור לי לגמרי, כפי שמוצג על ידי צורת הגולגולת שלו וצמיחת שערו, שהוא צאצא מן הכושים שהצטרפו ליציאת מצרים (אלא אם כן התערבבו אמו או סבתו מצד אביו עם כושון) ... ובכן, שילוב זה של מוצא יהודי וגרמני עם החומר הבסיסי של הנגרואיד חייב להניב תוצר מוזר".[4]
אף על פי שהיה ממוצא יהודי רבני משני צדי משפחתו, היה מרקס אנטישמי מושבע. הבוז של מרקס כלפי חבריו העברים היה עמוק. בחוברת שלו, "עולם ללא יהודים", חזר מרקס על כל הסטראוטיפים הקבועים ושנאת הזרים המיוחסים ליהודים על ידי אנטישמים טיפוסיים. להלן רק כמה קטעי מחשבה פילוסופית "עמוקה" שלו:
"
הכסף הוא אלוהי ישראל הקנאי, בלעדיו שום אלוהים אחר לא יכול להתקיים." "אלוהי היהודים הפך לחילוני וכעת הוא אלוהים ארצי. שטר החליפין הוא האל האמיתי של היהודי". ללא ספק, טענות באותה הרמה כמו בפרוטוקולים של זקני ציון וכפי שניתן היה לשמוע מהחברי המפלגה הלאומנית-סוציאליסטית. בהקדמה למהדורה האנגלית של חיבור זה, ציין דגוברט רונס (Runes) במדויק כי "זיהוי היהדות עם הלוואה בריבית גבוהה והניצול של ההמונים, בשילוב עם תוכנית אב חשאית לכאורה של יהודים שמפקדיהם בירושלים שולטים דרכה בשאר העולם, היתה ועודנה, המצע הבסיסי של האנטישמיות הפוליטית".
מרקס ואנגלס לא הסתירו את השקפותיהם הקיצוניות כלפי הלא-מערביים: מקסיקנים, קריאולים, אפריקנים, הודים וסינים. הם חלקו את אותה גישה כלפי אנשים צבעוניים עם הגזענים הבוטים ביותר. שנאה מיוחדת היתה מופנית על ידי מרקס כלפי העם הסלאבי. רוסופוביה הידועה לשמצה שלו נוצרה ככל הנראה והתגבשה בזמן ויכוחים סוערים עם האנרכיסט הרוסי מיכאיל באקונין. העוינות ההדדית והמריבות ביניהם הובילו בסופו של דבר לפירוק האינטרנציונל הראשון.
מחוללי המרקסיזם דבקים בתפיסה ההגליאנית של עמים "היסטוריים" ו"בלתי-היסטוריים". הגל עצמו קשר את הלאומיות עם מסורת המדינה. הוא ראה באומות ללא מסגרת מדינית ככאלו שאין להן היסטוריה. עבורו, אנשים "בלתי היסטוריים" הם ישויות מפגרות המיועדות להיות מנותקות מן ההיסטוריה האנושית בסופו של דבר. בעודו דן בסוגיות לאומיות בממלכה ההבסבורגית במהלך המהפכות של 1848-49, הלך אנגלס בעקבות הגל וחילק את אומות המונרכיה ל"היסטוריות" (גרמנים, פולנים, מגיארים) ו"בלתי-היסטוריות" (צ'כים, סלובקים, סלאבים דרומיים, אוקראינים). עמים "בלתי היסטוריים" לא התאימו לעקרונות המדויקים של התפיסה המטריאליסטית המרקסיסטית של ההיסטוריה, ולכן נתפסו כאנטי-מהפכניים. אין זה מתיימר לטעון כי גישה שוביניסטית אישית כזו של מייסדי המרקסיזם כלפי אנשים אחרים הותירה את חותמה על התיאוריה באופן כללי. המרקסיזם לא נועד לכולם, שכן גן העדן הקומוניסטי המושלם נועד במקור רק לכמה אומות עילית.
בהתייחסות לשוביניזם הלאומני הזה של מרקס ואנגלס, אפשר לשאול: מדוע, אם כן, נתפסו כאינטרנציונליסטים, ומכאן, מדוע המרקסיזם נחשב לפילוסופיה פוליטית בינלאומית? ובכן, תפיסות אלו נובעות בעיקר מן השורות המפורסמות במניפסט הקומוניסטי: "לפועלים אין ארץ" ו"אנשי הפרולטריון של כל הארצות, התאחדו!". ססמאות אלו היו נגזרות לוגיות של המטריאליזם ההיסטורי המרקסיסטי. ראוי להזכיר כי המהפכה שחזה המרקסיזם לא הייתה אמורה להיות תופעה לאומית, אך בכל זאת יהיה לה טווח אוניברסלי. לפיכך, אנגלס היה בטוח כי "על ידי יצירת השוק העולמי, התעשייה הגדולה כבר הביאה את כל עמי כדור הארץ, ובעיקר את העמים המתורבתים, ליחסים כה הדוקים זה עם זה, ושאף אחד מהם אינו נפרד ממה שקורה לאחר".
לכן, בראש ובראשונה, להון אין גבולות, שכן ההון קובע את יחסי המסחר ומעודד חלוקה בינלאומית של עבודה ושיתוף פעולה. זהו הקפיטליזם ויזמות אשר באמת בינלאומיים. בתקופתו של מרקס, העבודה הייתה בעיקר מקומית, אבל ההון הפך לגלובלי. מרקס אישר את הדיכוטומיה הזאת והבין כי המהפכה הקומוניסטית העולמית תלויה בשיתוף פעולה בינלאומי בין הפרולטריונים. הם רצו שהפרולטריון יעקוב אחר התפתחויות ההון וייצור מוסדות בינלאומיים המייצגים את העבודה. לכן, האינטרנציונליזם הפרולטרי המרקסיסטי נגזר מן האופי הבינלאומי של הקפיטליזם. זה היה תנאי הכרחי לניצחון הקומוניזם ברמה הגלובלית (לעמים "היסטוריים" בלבד כמובן). מרקס ואנגלס הפכו להיות אינטרנציונליסטים כדי להתאימם עצמם למתווה של התיאוריה שלהם.
האינטרנציונליזם המרקסיסטי לא נגזר מן התכונות המוסריות המכובדות, המוניטין שללא דופי, האנושיות ואהבת האנשים מרקע אתני שונה של מייסדי המרקסיזם. למעשה, היה זה אמצעי הכרחי להתעמת עם האינטרנציונליסטים האמתיים - יזמים הפועלים במסגרת כלכלת השוק כדי לאחד כלכלית פינות שונות של העולם.
הקומוניסטים של ברית-המועצות הכריזו על עצמם שהם אינטרנציונליסטים נלהבים. עם זאת, ישנם כמובן שלדים רבים בארון הקומוניסטי. לניניסטים נאמנים הפעילו מדיניות של רוסיפיקציה כפויה: הם סגרו בתי ספר לאומיים, עיתונים, כתבי עת ומוסדות דת. המשטר הסובייטי דחק את הקוזאקים של הדון; הוא גירש פולנים, אוקראינים, מולדובים ואנשים מן המדינות הבלטיות; הוא העביר את הגרמנים של הוולגה, הטטרים של קרים, הצ'צ'נים והאינגושי לשטחים אחרים; הוא הרעיב למוות ארבעה מיליון אוקראינים במהלך ההולודומור. גם היהודים כמובן קיבלו את חלקם. רק מותו של סטלין הציל למעשה את היהדות הסובייטית מרצח עם. מנהיגים קומוניסטים מאוחרים יותר המשיכו במדיניות אנטישמית ברמה הממלכתית, שלא לדבר על הסתה לאנטישמיות ציבורית. העולם הקפיטליסטי החופשי נלחם במדיניות האנטישמית של הסובייטים, ובסופו של דבר הורשו היהודים לעזוב את ברית-המועצות, במיוחד בתחילת שנות התשעים.
לכן, כדי לענות על השאלות בתחילת הערך, אנו יכולים לומר כי האינטרנציונליזם כביכול של הליברלים אינו מאפיין מוסרי אינטגרלי ואמיתי. כמה זרמים של הסוציאליזם הטיפו לשוביניזם לאומני מוחלט; אחרים השתמשו ברטוריקה הבינלאומית כדי לזכות בהטבות פוליטיות. ההתפרצויות הנוכחית של האנטישמיות במפלגה הדמוקרטית בארה"ב או בלייבור בבריטניה לא אמורות להפתיע במיוחד, שכן יש לצד הפוליטי הזה היסטוריה ארוכה של התנהגויות קסנופוביות.
להלן מספרי ציטוטי קרל מרקס:
"
מהי הדת העולמית של היהודי? רוכלות. מה אלוהיו העולמי? כסף. ... כסף הוא האל הקנאי של ישראל, שלפניו אף אל אחר אינו יכול להתקיים. כסף משפיל את כל האלים של האדם - והופך אותם לסחורות. ... שטר החליפין הוא האל האמתי של היהודי. האל שלו הוא רק שטר חליפין כוזב. ... הלאום המתעתע של היהודי הוא הלאום של הסוחר, של איש הכסף בכלל."[5]
לטריטוריה המפוארת הזו [הבלקן] יש את הצער להיות מאוכלסת על ידי הצטברות של גזעים ולאומים שונים, שקשה לומר מי מהם הכי פחות מתאים לקדמה ולציוויליזציה. הסלבונים, היוונים, הוואלכים, הארנאוטים, שנים עשר מיליוני אנשים, מוחזקים כולם בכניעה על ידי מיליון טורקים, ועד לתקופה האחרונה נראה שהיה ספק אם מכל הגזעים השונים הללו הטורקים לא היו המוסמכים ביותר להחזיק בעליונות באוכלוסייה מעורבת שכזו..."[6]
"
הכושי היהודי [פרדיננד] לסל, שאני שמח לומר כי הוא עוזב בסוף השבוע הזה, איבד לשמחתי עוד 5,000 טאלרים בספקולציה לא טובה. הבחור היה זורק כסף לטמיון מאשר להשאיל אותו ל"חבר", למרות שהאינטרס והונו הובטחו. ... עכשיו די ברור לי - כפי שמעידים גם צורת ראשו ואופן שיערו - שהוא צאצא מהכושים שהתלוו לברוחו של משה ממצרים (אלא אם כן אמו או סבתו מצד אביו התערבו עם כושי). כעת, תערובת זו של יהדות וגרמניות, מצד אחד, ומוצא כושי בסיסי, מצד שני, חייבת בהכרח להוליד תוצר משונה. חשיבותו של הבחור גם היא כמו של כושי."[7]
טרמו "הוכיח שסוג הכושי הנפוץ הוא הצורה המנוונת של צורה גבוהה בהרבה ... התקדמות משמעותית מאוד על פני דרווין."
-
מכתב לפרידריך אנגלס, 7 באוגוסט 1866.
"
ללא עבדות, צפון אמריקה, המתקדמת מבין המדינות, תיהפך למדינה פטריארכלית. מחק את צפון אמריקה ממפת העולם ותהיה לך אנרכיה - הריקבון המלא של המסחר והציוויליזציה המודרניים. בטל את העבדות ותמחק את אמריקה ממפת האומות".
"
דלות הפילוסופיה", 1847.
"
כך אנו מוצאים כל רודן המגובה בידי יהודי, כמו כל אפיפיור בידי ישועי. למען האמת, תשוקתם של הצוררים תהיה חסרת סיכוי, והשימושיות של מלחמה לא תבוא בחשבון, אם לא היה צבא של ישועים שיחנקו מחשבה וקומץ יהודים לרוקן כיסים. ... העובדה שלפני 1855 שנה המשיח גירש את חלפני הכספים היהודים מהמקדש, וכי חלפני הכספים של ימינו, שהתגייסו לצד העריצות, הם שוב יהודים היא אולי לא יותר מצירוף מקרים היסטורי".[8]
"
גירושו של עם מצורע ממצרים, שבראשו עמד כומר מצרי בשם משה. לזרוס, המצורע, הוא גם הסוג הבסיסי של היהודי".
-
מכתב לפרידריך אנגלס, 10 במאי, 1861.
"
אברהם, יצחק ויעקב היו שוחרי פנטזיה, שבני ישראל היו עובדי אלילים ... שבט שמעון (שהוגלה תחת שאול) עבר למכה ושם הם בנו מקדש פגאני וסגדו לאבנים".
-
מכתב לפרידריך אנגלס, 16 ביוני, 1864.
"
לחברה ההודית אין שום היסטוריה, לפחות אין היסטוריה ידועה. מה שאנחנו קוראים לו ההיסטוריה שלה הוא אך ורק ההיסטוריה של הפולשים העוקבים שהקימו את האימפריות שלהם על בסיס פסיבי של אותה חברה חסרת התנגדות ובלתי משתנה".
-
ניו יורק דיילי טריביון, 8 באוגוסט, 1853.
"
רוסיה היא שם שגוזל על ידי המוסקוביטים. הם אינם סלאבים, אינם שייכים כלל לגזע ההינדו-גרמני, אלא הם פולשים, שחייבים שוב לזרוק אותם חזרה אל מעבר לדנייפר, וכו."

.מכתב לפרידריך אנגלס, 24 ביוני, 1865-

"קחו את אמסטרדם, למשל, עיר שבה נמצאים רבים מהצאצאים הגרועים ביותר של היהודים שפרדיננד ואיזבלה הוציאו מספרד ואשר, לאחר שהתעכבו זמן מה בפורטוגל, גורשו משם ובסופו של דבר מצאו מפלט בהולנד."[9]

[1] Karl Marx, Frederick Engels, Marx & Engels Collected Works, 50 Volume Set, (Lawrence & Wishart: Independent Radical Publishers, 2004), Vol. 9, p. 99.

[2] ibid., Vol. 29, p. 347.

[3] ibid., Vol.7, p. 422.

[4] ibid., Vol. 30, p. 210.

[5] https://www.marxists.org/archive/marx/works/1844/jewish-question/

[6] https://www.marxists.org/archive/marx/works/subject/russia/crimean-war.htm

[7] http://hiaw.org/defcon6/works/1862/letters/62_07_30a.html

[8] https://www.commentarymagazine.com/articles/gertrude-himmelfarb/the-real-marx/

[9] https://www.educationviews.org/karl-marx-was-a-horrific-racist-here-are-the-quotes-to-prove-it/




Popular posts from this blog

דמוקרטיזציה - בין מנת משכל לדמוקרטיה.

היניצ'רים - חיילי העילית העותמאניים, ומערכת גיוס ה-דוושירמה.

העם הנבחר - האינטליגנציה הגבוהה של היהודים ומקורותיה.