הקתדרלה של קורדובה.
הקתדרלה
של קורדובה.
כיום, ממשכים מדריכי טיולים,
תיירים, חוקרים וספרדים רבים להתייחס סאופן לא מדוייק אל הקתדרלה של קורדובה כאל
"מסגד".
התרבות ההיספנית-רומית-וויזיגותית
העשירה הייתה קיימת בספרד עוד לפני המאה ה-7. התרבות כללה מוזיקה איכותית, אנשים
מלומדים כגון לינדר מסביליה, המומחה למתמטיקה ואסטרונומיה אאוגניוס מטולדו, המומחה
למוזיקה קוננטיוס מפלנסיה, והמשורר-המלך הגדול סיסבוט אשר כתב שירה אסטרונומית.
המלומד איזידורוס מסביליה כתב מחקרים לינגוויסטיים, בנושאי מדעי הטבע
ובקוסמולוגיה, כמו גם ביוגרפיות תנכ"יות, עבודות היסטוריות, ואוספים אודות
התרבות היוונית-רומית. למעשה, הפך איזידורוס לסופר המצוטט ביותר של ימי הביניים
המאוחרים, והוא זכה מאוחר יותר לשבחים רבים מ-דנטה ביצירותיו. הממצאים
הארכיאולוגים העדכניים מאוששים גם את ההשפעה הגדולה שהייתה לאימפריה הרומית
המזרחית היוונית על ספרד הוויזיגותית. חפירות של עיר האצולה רקופוליס ב-קסטיליה-לה
מנצ'ה, אשר נבנתה על ידי המלך הוויזיגותי ליוויגילד, הראו דמיון רב
לקונסטנטינופול, את נוכחותם של אקוודוקטים, בזיליקה בסגנונה של אגיה סופיה, אזורים
מסחריים ומתחמי מגורים, רחובות יפים, הטבעת מטבעות, מבנים מוצקים שנבנו בעזרת
אבנים שנלקחו מהמחצבה המקומית בעזרת טכנולוגיות רומיות, ומאפיינים קלאסיים אחרים
של ערים יווניות-רומיות. החפירות בטולדו הראו שגם עיר זו חיקתה רבות את
קונסטנטינופול.
פרופ' לארכיאולוגיה מאוניברסיטת
קורדובה בשם פדרו מארפיל חקר את בזיליקת וינסנט הקדוש שנבנתה בעיר זו במאה ה-6
ושאותה הרס ח'ליף קורדובה עבד א-רחמן הראשון בכדי לבנות במקומה את מה שנקרא
"מסגד קורדובה". מארפיל חשף את הטכניקות של האימפריה הנוצרית המזרחית
וכן חומרים ששימשו לשיפוץ הכנסייה במאה ה-7.
למעשה, לאחר כיבושה של רוב ספרד
בתחילת המאה ה-8 ניצלו הכובשים המזרח תיכוניים רבות לטובתם את הישגי התרבות
הספרדית, כגון בתחומי האמנות. הם לקחו מהספרדים את "קשת הפרסה"
הוויזיגותית והשתמשו בה במבנים כה רבים שכיום אלמנט אדריכלי זה מזוהה עם המזרח
תיכוניים ואף נקרא לעתים "קשת מורית". בפועל, קשת הפרסה היא ממקור
יווני-רומי, ואכן גם עוד לפני כיבוש ספרד השתמשו המזרח תיכוניים בחיקויים של
ארכיטקטורה ואדריכלות של מהאימפריה הרומית המזרחית. ההיסטוריון המפורסם אבן ח'לדון
אכן כתב שהמבנים שנבנו על ידי הערבים בצפון אפריקה לא החזיקו מעמד זמן רב עקב
הרשלנות של הערבים, חומרי עבודה ובנייה נחותים, וחוסר ידע בטכניקות בנייה. גם
"החלון הביפורי" הוא המצאה רומית שהייתה בשימוש בספרד זמן רב לפני הגעתם
של הכובשים. כך גם עבודות עור. יצירות השירה הפופולריות של אנדלוסיה היו כה נפוצות
בקרב המוזערבים - הד'ימי הנוצריים - שהן אף שולבו בשירה הערבית, שגם היא, לפי אבן
ח'לדון, הומצאה על ידי נוצרי במאה ה-10.
"המסגד של קורדובה" מספק דוגמה מצוינת לאופן בו שילבו הכובשים
את האמנות ההיספנית-רומית-וויזיגותית בתוך היצירות שלהם. כאמור, עבד א-רחמן הראשון
הרס את בזיליקת וינסנט הקדוש, שהייתה המרכז הדתי של הקתולים בעיר, בכדי לבנות במקומה
את המסגד שלו. המזרח תיכוניים השתמשו בחזית הראשית של הבזיליקה עבור חזית המסגד
שלהם. הם אף הוציאו ממקומם לצורכי הקמת המסגד והשתמשו בעמודי וחומרי מבנים אחרים
של כנסיות מקומיות. הם השתמשו בשיטות בנייה רומיות "אופוס ויטאטום"
ו"אופוס מיקסטום", בלבנים אדומות ואבנים לבנות לסירוגין בקשתות, שיטה
אותה ניתן לראות עד היום באקוודוקטים הרומיים של ספרד הקדומה שהקדימה את הג'יהאד.
המסגד השתמש גם בשיטת קשת הפרסה הרומית. הפסיפסים של המסגד היו מתוצרת יוונית.
במהלך הריקונקיסטה ב-1236 הצליח
לבסוף המלך פרדיננד השלישי להחזיר את המתחם לספרדים ולהפכו לקתדרלה באופן מלא.
המקרה של קתדרלת קורדובה אינו יוצא
דופן. הג'יהאדיסטים נהגו אין ספור פעמים לאורך ההיסטוריה להרוס את מבני הדת
המקומיים ולבנות את מבניהם במקום, או פשוט להסב את המבנים הקיימים למסגדים, כגון
בנייה ארבעת הצריחים מסביב לאגיה סופיה אשר עדיין עומדים עד היום. הקתדרלה של
יוחנן הקדוש באפסוס, בה לפי המסורת קבור יוחנן בן זבדי, הוסבה למסגד על ידי
הטורקים ב-1330. לאחר כיבוש קפריסין ב-1571, קתדרלת ניקולאוס הקדוש בפמגוסטה, בה
הוכתרו מלכי קפריסין, הוסבה למסגד גם כן. מאז כיבושה המחודש של צפון קפריסין
ב-1974 התופעות הללו חזרו שוב באי.
הג'יהאדיסט האנדלוסי הגדול בן המאה
ה-10 אלמנסור בנה תוספות אדירות למסגד של קורדובה באמצעות חומרים שנלקחו מכנסיות
רבות אותן הרס ובזז, זאת לאחר שהשתמש בשבויים קתוליים בכדי לסחוב את החומרים
לקורדובה. הוא פקד על עבדים לסחוב מהצפון למסגד את הפעמונים הגדולים של סנטיאגו דה
קומפוסטלה, בו הם עוותו ושימשו כנורות. גם השערים נלקחו. ההיסטוריון אל-מקארי כותב
שהתוספת המפורסמת של אלמנסור למסגד של קורדובה נבנתה בעזרת עבדים נוצריים
מקסטיליה, ו"מדינות כופרות אחרות שעובדות בשלשלאות בבניין במקום המוסלמים,
ובכך רוממות את הדת האמתית ורומסות את הפוליתאיזם".
במהלך מסעות הג'יהאד בספרד, במידה
ועיר כלשהי הציגה התנגדות מזויינת ההסבה של מבני הדת שלה היו כמעט מידיים לאחר
כיבוש העיר. ההיסטוריון אל-ואקדי מתעד כי במהלך כיבוש מצרים הפכו הפולשים את
הכנסייה הקופטית מיידית למסגד בעיר בה היוונים התנגדו. זמן קצר לאחר הגעתם לספרד
הם כבשו את המבצר הוויזיגותי קארטיה, הרסו את הכנסייה שלו ובנו במקום זה את המסגד
הראשון שלהם על אדמת אירופה. תחת הכיבוש, עיר זו נעלמה לחלוטין מההיסטוריה.
אסטרטגיה זו התרחשה בכל רחבי ספרד, והמסגד של בית אומיה בקורדובה הוא דוגמה מצוינת
גם לכך. כאמור, המסגד "נבנה" במאה -8 לאחר הרס הבזיליקה העתיקה שהייתה
שם לפניו. ללא הכנסייה הזאת, הורשו הנוצרים לבנות מבנים קטנים יותר, ורק מחוץ
לחומות העיר. מחקרו של פדרו מארפיל אישר שהמסגד נבנה עם עמודים, כותרות, וחומרים
אחרים אשר נלקחו בכוח ממבנים נוצריים ורומיים, לרבות בזיליקת וינסנט הקדוש לשעבר.
המסגד הגדול של דמשק נבנה וקושט על
ידי פועלים וארכיטקטים מהאימפריה הרומית המזרחית היוונית. לפי ההיסטוריון הפרסי
אבן אל-פקיח, אפילו הצריחים שלו היו במקור מגדלי שמירה של מה שהיה במקור בזיליקת
יוחנן המטביל. העיצוב של המסגד הוא בעל מאפיינים ביזנטיים ברורים. ארכיטקטים
יווניים בנו גם את מסגד אל-אקצא של הח'ליף עומר השני בירושלים בסוף המאה ה-7, וכן
את מסגד עמר אבן אל-אס בקהיר. גם הכיפה של כיפת הסלע בירושלים היא למעשה בנייה
בטכניקה יוונית-רומית.
ב-2020, מספר ימים לאחר שטורקיה
חזרה להשתמש באגיה סופיה בתור מסגד, דרש השליט של שארג'ה, העיר השלישית בגודלה
באיחוד האמירויות, כי גם הקתדרלה של קורדובה תחזור להיות מסגד שכן היא אינה שייכת
לנוצרים. זאת בזמן שהמציאות ההיסטורית היא שלפני כיבוש קונסטנטינופול במאה ה-15 גם
אגיה סופיה הייתה בזיליקה נוצרית, וגם במקומה של קתדרלת קורדובה הייתה בזיליקה
נוצרית אשר נהרסה ואשר בעזרת חומריה הוקם מבנה דת של הכובשים.
מקור:
