תומאס סואל - דמותו של אינטלקטואל.

תומאס סואל - דמותו של אינטלקטואל.

"כאשר אתה רוצה לעזור לאנשים אתה אומר להם את האמת. כאשר אתה רוצה לעזור לעצמך אתה אומר להם את מה שהם רוצים לשמוע".
- תומאס סואל

תומאס סואל (ילוד 1930) הוא סמל ספרותי ופילוסופי אמריקאי, מלומד שחור בעל עשייה מאוד פורייה אשר העניק לעולם במשך מעל ל-50 שנות פעילות ענפה, חיבורים יוצאי דופן, ספרים וההרצאות. וגם זאת לצד העובדה שקריירת הכתיבה והלמדנות שלו נדחתה לשלב מאוחר יותר עקב חיי נעורות לא פשוטים ושירות צבאי בחיל הנחתים, כך שהוא החל למעשה את דרכו ככלכלן יוצא מן הכלל, פילוסוף ומלומד במדעי החברה רק סביב גיל ה-30.

סואל מוכר בעיקר בזכות הפעילות הכלכלית שלו, אשר הינה ללא ספק בין החשובות ביותר בתחום לימודי הפיננסים, אולם הוא הפך למקור למידה חשוב גם בהרבה תחומים נוספים כגון פילוסופיה.

ב-2021 פרסם העיתונאי השחור ג'ייסון ל. ריילי, חוקר במכון גייטסטון, ספר ביוגרפי מקיף מאוד ואינטלקטואלי אודות חייו של סואל, בשיתוף סואל עצמו, אשר יכול גם לחשוף את הקורא במקום אחד ליותר מ-40 ספרים אותם כתב לצד תיאור נהדר של חייו והקריירה שלו.[1]

ריילי הוא גם פרשן וכותב שמרן בוול סטריט ג'ורנל וחבר במכון מנהטן לחקר המדיניות, ובזמן שהוא מצליח בצורה טובה לסכם את חייו ופועלו של סואל, הוא מתרכז יותר בהישגיו הספרותיים והאינטלקטואליים, כמו גם האופן שבו העריכו אחרים את עבודתו, ובודק מדוע הוא מייצג למעשה את המחקר אינטלקטואלי היעיל כאדם שכל חייו עסק בחיפוש אחר אמת ותובנות לגבי טבעה של החוויה האנושית.

סואל השתמש כל חייו בניתוח כלכלי כנקודת זינוק להישגיו הגדולים גם בתחומי מדעי החברה והמדינה. אכן, הוא הפך לדמות מכובדת גם משום שהרחיב את תחומי עיסוקיו למדעי החברה והיסטוריה אינטלקטואלית באמצעות הגישה האמפירית לכלכלה של אוניברסיטת שיקגו - כלומר איסוף וניתח של הראיות הרלוונטיות במטרה לענות על השאלות. סואל הרוויח מהעובדה שהכלכלה מספקת מידע (ראיות) מהימן חשוב גם על ההתנהגות האנושית, והיא מספקת מדדים טובים עבור מדעי החברה. ללא ספק ישנה סיבה טובה מדוע כינה הכלכלן הגדול של השווקים החופשיים מבית הספר האוסטרי לכלכלה לודוויג פון מיזס את החיבור החשוב ביותר שלו "פעולה אנושית"[2].

סואל נולד כילד חמישי לאלמנה ב-גסטוניה שבצפון קרולינה, וגודל על ידי דודה-רבה שלו אשר עברה להארלם כאשר היה בן 9. הוא היה מספיק אינטליגנטי בכדי להתקבל לתיכון סטיובסנט המאוד סלקטיבי במנהטן שממנו יצאו 4 זוכי פרס נובל, אולם הוא עזב לאחר שנה אחת בגיל 16 בגלל בעיות התנהגות, אשר לוותה בעקשנות שאפיינה אותו כל חייו.

בשלב זה הוא כבר לא היה בקשר עם דודה-רבה שלו ועל כן חי במקלט חסרי בית של בנים ועבד בעבודות מזדמנות. בגיל 21, במהלך מלחמת קוריאה, הוא התגייס לחיל הנחתים בתפקיד מדריך נשק, השלים את לימודי התיכון, התקבל לאחר המלחמה לאוניברסיטת הווארד, הצטיין בלימודים האקדמאיים, השלים לאחר מכן את התואר הראשון בהרווארד, את התואר השני באוניברסיטת קולומביה, ולבסוף את הדוקטורט באוניברסיטת שיקגו. בשנות ה-60 וה-70 הוא לימד באוניברסיטת ראטגרס, באוניברסיטת הווארד, קורנל, אוניברסיטת ברנדייס, ובמהלך רוב שנות ה-70 פעל גם באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס. מאז הוא הפך לחלק אינטגרלי ממכון הובר באוניברסיטת סטנפורד, בו הוא אחד העמיתים הפוריים, החשובים והמוכרים ביותר, והיכן שכתב ספרים ומאמרים וכן השתתף בכנסים והעניק ראיונות בתחומי המדיניות והכלכלה.

לא ניתן לתאר במסגרת מצומצמת זאת את הישגיו, פועלו ואת ההגות שלו באופן המקיף בו מציג זאת ריילי בספרו. אולם ניתן לסכם את המחקרים המקצועיים של סואל לפי הנקודות להלן:

- תיאוריה כלכלית וסוגיות כלכליות - חלוקת ערכים, השפעת מדיניות הממשלה והמציאות הכלכלית אותה אסור להקריב עקב רעיונות מופרכים המונעים על ידי אינטלקטואלים אחרים.

- בעיות גזע ומיעוטים אתניים עם דגש על האי שוויון ואפליה, כמו גם ההשפעה שלילית של מכסות ואפליה מתקנת, שוב עם ביקורת כלפי מדענים חברתיים המחזיקים בתיאוריות מטורפות ובמקרים רבים.

- היסטוריה אינטלקטואלית ותולדות הרעיונות (פילוסופיה) כפי שהוצגו בזירה הפוליטית תוך מאמץ מיוחד לכיוון הרוח של האינטלקטואלים ולאופן שבו הם מנסים לשלוט בחברה.

- התמקדות בתרבויות אתניות, חוזקות, חולשות, אי-שוויון בין ובתוך קבוצות היוצרים סכסוכים וקיטוב, ואשר גם מקדמים קביעת מדיניות לא מועילה שבפועל רק מגבירה את הסכסוכים.

- פדגוגיה, פיתוח למדנות ושפה, והעמקה בדיון האתני/גזעני של מנת המשכל, כמו גם הטעות של מכסות אפליה מתקנת בהשכלה הגבוהה והסעות כפויות בחינוך היסודי והתיכוני תוך התעלמות מהידרדרות ממסד החינוך אל עבר שטויות פרוגרסיביות.

סואל הושפע במידה רבה מפרידריך האייק, ואימץ את תאוריית השוק החופשי של ידע הכלכלה ההצטברותית בתור הבסיס שלו בעניין הפעולות הפוליטיות והתיאוריה הפוליטית, זאת לאחר שנטש את השקפותיו המרקסיסטיות.

את הרעיונות בספרו מ-1980 "ידע והחלטות"[3] ניתן להגדיר באופן הבא: סביר להניח שהידע המצטבר של החברה יהיה מדויק יותר מאשר התיאוריות של אינטלקטואלים ושחקנים פוליטיים, אשר מונעים בצורה מעוותת על ידי רצון לכוח ושליטה. סואל ביקש למעשה להזהיר מפני אליטות הרעבות לכוח. והרעיון הזה כבר קבע שהידע מפוזר באופן קיצוני בין מיליוני בני אדם שאינם יודעים את רסיסי הידע הזעירים של אחרים.

פרידריך האייק הציג ביקורת רבה כלפי רעיון הכלכלה המתוכננת והריכוזית, והראה שמדובר בלא יותר מרעיון טיפשי להפליא שחיזק את תחושת האוליגרכים שהם צריכים לקבל את ההחלטות הגדולות בעניינים כלכליים במקום השוק עצמו. הרעיון הזה היה מושרש בתפיסות ובאג'נדות מרקסיסטיות אשר התפשטו מברית המועצות לשאר אירופה. סואל התייחס לטיפשות הזאת במשפט המפורסם שלו ב"ידע והחלטות": "רעיונות נמצאים בכל מקום, אבל ידע הוא נדיר." ללא ספק מעניק סואל תצוגה רחבה של האופן בו העולם עובד, שמאפשר לכל קורא קפדן לחשוב כמעט על כל דבר.

ספריו הרבים של סואל בנושאים הגזעים מתמקדים בניתוח אמפירי ולא בסיסמאות ריקות ורטוריקה רועשת. בנוסף להשפעה של האייק, היה סואל גם תלמידם של ג'ורג' סטיגלר ומילטון פרידמן, והוא נמנע מרטוריקה ומדגיש את מה שתמיד היה חשוב באוניברסיטת שיקגו - הנתונים, העובדות והשיטות האמפיריות.

סואל כתב בין היתר טרילוגיה בנושא הגירה והגירת מיעוטים. גם בתחום זה הוא הוכיח עצמו כחוקר מדעי ברמה גבוהה שמפריך רעיונות רעים באופן קבוע ומציג תובנות שהן קריטיות לניתוח מושכל. הוא למד את הנושא היטב וטייל ברחבי העולם פעמיים בכדי ללמוד מיעוטים במדינות אחרות. מחקריו האתניים זמינים לקהל הרחב, ובספרים שלו על המדיניות בעולם ניתן למצוא את ההתמקדות שלו בנושאי המיעוטים והאפליה המתקנת. הכתיבה שלו שימשה למעשה ככלי בכדי ללמד ולחנך ואולי גם להצליח לבלום את המדיניות הנוראית והמזיקה אשר בפועל לא מקדמת את החברה ופועל פוגעת במיעוטים. הוא הציג ניתוח יוצא מן הכלל אודות ההשפעה ההרסנית של האפליה המתקנת, מדיניות מכסות מינימלית של אנשים מרקע מסוים, וכן העדפות מיוחדות. הוא מציג כיצד מהגרים מסין היבשתית למדינות אחרות הצליחו במידה גדולה להצליח ולשגשג, ומראה שזאת היא התרבות של המיעוטים שקובעת למעשה את מידת ההצלחה שלהם, בזמן שמדיניות הממשלתית שנועדה לספק "צדק חברתי" היא לעתים מתוכננת בצורה גרועה ומבוצעת בצורה גרועה.

ספריו של סואל בנושאים הגזעים נכתבו קרוב לוודאי עקב הלחץ להעניק את דעתו בעניין, אולם בצדק רב מוצא ריילי לנכון להדגיש את הישגיו אשר באמת היו החשובים ביותר בקריירה שלו - מחקריו על הכלכלה, כמו גם פילוסופיה, היסטוריה, הגות, פוליטיקה והשפעה על אינטלקטואלים אחרים.

הרעיונות בהם הוא דוגל ואותם הוא אימץ על פילוסופיה וכלכלה וההצטלבות ביניהן מופיעים בכל רחבי ספריו ומאמריו, אולם טרילוגיה אחת הופכת אותו למסכות מרכזית מאוד גם בתחום הפוליטי: "עימות בין השקפות" מ-1987 שתורגם גם לעברית ב-2001, "השקפת המשוחים" מ-1995, ו"המרדף אחר הצדק הקוסמי" מ-1999 שתורגם לעברית ב-2019 על ידי הוצאת סלע מאיר. סואל סולד מהתימרות אינטלקטואליות ועל כן, הוא מאמין שהחוכמה נמצאת בכל מקום הוא ועל כן כותב לרוב באופן שגם האנשים הפשוטים ביותר יוכלו להבין את דבריו. כפי שאמר זוכה פרס הנובל היהודי פרופ' ריצ'רד פיינמן - "אם אתה לא יכול להסביר משהו במילים פשוטות, אתה לא מבין אותו."

כדוגמה לצורה המושכת של כתיבתו טוען סואל בטרילוגיית הספרים הראשונה שלו על הרעיונות שישנם ביסודו של דבר שני סוגים של אנשים ושתי גישות, והתוצאה היא ששני אנשים בעלי מידע דומה ובעלי כוונות טובות יהיו תמיד בצדדים המנוגדים אחד לשני. התפיסות השונות ביסודו של דבר הללו של הטבע האנושי גורמות לפילוג בין בני האדם. התפיסה הראשונה ה"מוגבלת" והטראגית היא שבני האדם אינם מושלמים ופגומים, והתפיסה האוטופית "הבלתי מוגבלת" של הרגשה טובה המבוססת על שלמות האדם ועל ניצחון הכוונות הטובות. הפוליטיקה והגישות של אנשים מתחלקות לפי קו זה וזה היה גם המניע לחוקה האמריקאית של 1787 בניגוד לחוקה הצרפתית של 1793.

טרילוגיית הספרים הזאת על הרעיונות והפילוסופיה הפוליטית משתמשת בתפיסה בסיסית זו בכדי להסביר את הממשלות והפוליטיקה של העולם האמתי, וכן את הגישות לכלכלה ובעיות חברתיות. "עימות בין השקפות" הוא הראשון לתאר את התאוריה הבסיסית הזאת; הוא מתחיל עם סדרה של פרקים המתארים אותה, ולאחר מכן עובר לפרקים המציגים את המציאות ואת ההשלכות. "השקפת המשוחים" עוסק בהלך הרוח חסר הרסן שמרעיל את האליטות האינטלקטואליות והפוליטיות, אשר חושבות מצדן שהן מספיק חכמות כדי לכוון למעשה את החברות כפי שהן רואות לנכון על מנת לייצר אוטופיה. אכן, סואל לא חוסך שום ביקורת כלפי האליטות, האוליגרכים והאינטלקטואלים וחושף כיצד הכיוון שהן מכוונות אליו את החברה הוא למעשה רודנות. "המרדף אחר הצדק הקוסמי" חושף את המלכודת החברתית אותה טמנו תומכי "הצדק החברתי", והוא מביע את דאגותיו וזלזלו במדעי החברה האוטופיים שרוצים לכפות את רצונם על החברה, ואשר נמצאים בדרכם לייצר את הסיוט האורווליאני.

סואל מנתח כל כך הרבה בעיות שאין כל אפשרות לדון בכך במסגרת מצומצמת זו אלא שוב רק להמליץ לקרוא את הספר של ריילי. הניתוחים הללו הם יותר מובנים, ברורים ומשכנעים מרוב "האינטלקטואלים" של המיינסטרים, וזאת משום שהוא חוקר רציני לפני הכל ולפני כל אידאולוגיה, וכן מנתח נתונים דקדקן. רוב הדברים שהוא אמר החל משנות ה-90 מערערים באופן אמפירי את הטענות של הצעקנים הפופוליסטיים המודרניים. כבר לפני עשרות של שנים הוא הפריך טיעונים מטופשים שפופולריים כיום בכל הפרסומים הפרוגרסיביים ובכלי התקשורת.

"ידע והחלטות", כמו גם רבים מספריו האחרים של סואל, חושף את הטירוף של "מומחים" עכשוויים רבים אשר עוד לא נולדו אפילו בעת כתיבתו. "עימות בין השקפות" חשף את הפסאודו-אינטלקטואלים ואת הרעיונות המטופשים שלהם עוד לפני שהייתה להם את הזדמנות לבטא אותם. תומאס סואל עולה ללא ספק במספר דרגות על מרבית האינטלקטואלים החברתיים של עשרות השנים האחרונות.

כפי שסואל היה אומר לעתים מאוד קרובות: "תסתכלו על העובדות".

[1] Jason L. Riley, Maverick: A Biography of Thomas Sowell, Basic Books, 2021.
[2] Ludwig von Mises, Human Action: A Treatise on Economics, Liberty Fund, 2007.
[3] Thomas Sowell, Knowledge and Decisions, Basic Books, 1980.