כאשר הפולנים הצילו את אירופה.
כאשר הפולנים הצילו את אירופה.
בשנת 1621, בעיר חוטין אשר נמצאת
במערב אוקראינה המודרנית, התרחש קרב אדיר בין האיחוד הפולני-ליטאי לצבא העותמאני
הפולש. במידה רבה של צדק זוכרים עד היום הפולנים את הקרב כניצחון, אולם בפועל יהיה
זה מדויק יותר לכתוב שהקונפליקט הסתיים ללא הכרעה פוליטית. ובכל זאת, לחמו בעימות
זה רק כ-50 אלף חיילים אירופאים כנגד כוח של טורקים ומונגולים הגדול מהם פי 3.
לאחר מותו של המפקד העליון של הפולנים יאן קרול חודקביץ', היה זה לבסוף סטניסלב
לובומירסקי הצעיר אשר שינה את גורל העימות כולו לטובתה של ורשה במחצית הראשונה של
המאה ה-17.
חוטין לא היה כמובן הקרב הראשון נגד
האגרסיה הג'יהאדיסטית. כבר בשנת 1619 הציל מלך פולין זיגמונט השלישי ואזה את
שלטונו של קיסר האימפריה הרומית הקדושה פרדיננד השני מפני הנָתִינים ההונגריים של
הסולטן ובכך הציל למעשה את וינה ואת הכתר הקיסרי.
ההישג האדיר בחוטין בלם את המשך
ההתפשטות האדירה של הח'ליפות, אולם רוב רובה של הונגריה נותרה תחת שליטה טורקית,
והסולטנים המשיכו להמתין להזדמנות הראשונה לחדש את הג'יהאד לאירופה. בשנת 1672,
כוח עותמאני של 80 אלף חיילים הצליח לבסוף לכבוש את חוטין ולחדור לאזורים
הפולניים. אולם שנה לאחר מכן היה זה לא אחר מאשר מלך פולין העתידי הדגול יאן
השלישי סובייסקי אשר הנחיל לפולשים תבוסה שנייה בחוטין.
ההישגים הגדולים הללו תפסו את תשומת
לבה של רפובליקת הולנד. האמן והמלומד ההולנדי בן המאות ה-17 ותחילת המאה ה-18
רומיין דה הוגה הבחין במשמעות העמוקה יותר של הניצחונות הללו בחוטין, שכן נראה היה
סוף סוף שלראשונה המערב באמת מצליח להגן על עצמו. זאת היא הסיבה שבציורו המפורסם
מ-1674 הוא הציג את סובייסקי כהרקולס והמושיע של אירופה.
דה הוגה צדק. בשנת 1683, בהיותו מלך
כבר קרוב לעשור, סובייסקי סיכן את הכל בקרב מכריע אחד - המצור העותמאני על שערי
וינה, זאת לאחר שהמלך לאופולד הראשון כבר נמלט בשלב הזה מהעיר. ההצלחה ההירואית
לבסוף בהגנה על מערב אירופה הייתה ביסודו של דבר תוצאה של הבנתו המדויקת של
סובייסקי בדבר המצב האסטרטגי של היבשת. חרף ההפצרות מצד אשתו האהובה הצרפתייה מריה
קז'ימייז'ה, הוא סירב בכל תוקף לשתף פעולה על מלך צרפת המגלומני לואי ה-14, אשר
כרת ברית עם הח'ליפות נגד אויביו הפוליטיים באירופה. אכן, בשלב היסטורי זה חוותה
כבר פולין לא מעט זוועות ואלימות מצד הצבאות האדירים של הסולטנות, ועל כן הוא לא
חשב אפילו על שיתוף פעולה כלשהו עם "מלך השמש" הצרפתי.
סובייסקי הבין היטב שמי שישלוט בבירה
האוסטרית יתקוף שוב את פולין. כך, הצורך בהגנה על ארצו וישועתה של אירופה באו
לבסוף לידי ביטוי בתקיפת הפרשים הגדולה בהיסטוריה כאשר ה-הוסרים המכונפים שלו רמסו
את הצבא הטורקי הפולש מול שערי וינה. שמו של סובייסקי בהחלט הלך לפניו לאחר
ניצחונותיו הקודמים יותר על הח'ליפות, וכך רבים מהפולשים, בעיקר הלוחמים הטטריים,
נסו כבר עם תחילתה של ההתקפה הפולנית. בדומה ל-1621, גם בשערי וינה הצטיין בן
למשפחת האצולה הפולנית לובומירסקי, כאשר הנסיך הירונים אוגוסטין לובומירסקי היה
הראשון להגיע לחומות העיר הכמעט הרוסה בשלב זה.
הניצחונות הפולניים נגד הפולשים
הטורקיים הביאו במידה רבה לסופן של 400 שנות ג'יהאד עותמאני. סדרת התבוסות הבלתי
פוסקת לעותמאנים החלה כבר ב-1291 עם נפילתה של עכו, הממלכה הצלבנית האחרונה,
והגיעה לשיאה הראשון ב-1453 עם טבח היוונים של קונסטנטינופול. הדומיננטיות המזרח
תיכונית הגיעה לסופה הוודאי רק ב-1699 עם הסכם קרלוביץ בין העותמאנים לפולין,
הוותיקן, ווינציה, רוסיה ובית הבסבורג שבמסגרתו הם נאלצו להחזיר לאירופאים שטחים
רבים אותם כבשו במהלך מאות השנים.
כך, בתחילת המאה ה-18 האיום
הג'יהאדיסטי עבור כ-125 מיליון אירופאים כבר כמעט ולא היה יותר קיים. הדבר אפשר
פיתוחים כלכליים אשר הובילו לחידושים טכנולוגיים וכן לעלייה עצומה בילודה -
התפתחויות אשר הובילו לבסוף לדומיננטיות המערבית. ערב מלחמת העולם הראשונה היו
בעולם כחצי מיליארד אירופאים, פי 4 מאשר ביום חתימת הסכם קרלוביץ. אולם הגידול
הדמוגרפי מוביל גם לקונפליקטים, ושתי מלחמות העולם הובילו לכ-70 מיליון הרוגים
במקביל לירידה מתמדת בשיעורי הילודה, כאשר במהלך מלחמת העולם הראשונה היוותה
הצניחה כ-40%.
בשנת 1919, פולין, אשר כבר קיבלה את
עצמאותה, הותקפה מיד על ידי חיילים בולשביקיים, ובשנה לאחר מכן היא הצליחה לבלום
אותם בשערי וורשה, דבר אשר לא אפשר לקומוניסטים להמשיך מערבה. אולם השלום עם
הסובייטים של 1921 היה שווה ערך לשלום עם הטורקים בדיוק 300 שנים קודם לכן. לאחר
חתימת הסכם חלוקת פולין של הסובייטים עם הנאציונל-סוציאליסטים, החל היטלר עם פלישה
הגרמנית של ספטמבר 1939 לחסל את ההנהגה האינטלקטואלית של פולין.
לאחר שנות ה-70, שיעורי הילודה
הירודים - שסממן לכך נראה לראשונה בבירור במערב גרמניה - נפלו כבר מתחת ל-2.1
הנדרשים מכל אישה לצורכי המשך קיום החברה. במקביל, כל הניסיונות להגן על הקולוניות
האירופאיות, בהן שיעורי הילודה היו פי 3 או 4 גבוהים יותר, כשלו.
ערב מלחמת העולם הראשונה החזיקה
אירופה בשליש מכלל הגברים בעולם בגילאי הלחימה, וכן בכלי הנשק המתקדמים והאיכותיים
ביותר. כיום מוליד האיחוד האירופי רק כ-3% מאוכלוסיית העולם, כאשר באפריקה והעולם
הערבי לבדם נולדים מעל ל-30%. שיעורי הילודה הגבוהים ביותר באיחוד האירופי הם
בגרמניה, ולאחריה פולין, אולם גם הללו משנות רבות את ההשפעה המערבית.[1]
בשנת 2015 הכריזה גרמניה
של אנגלה מרקל כי לא ניתן להגן על גבולות אירופה נגד הכניסה הבלתי חוקית של
מסתננים מהמזרח התיכון ומאפריקה. זאת במקביל לעובדה שאוכלוסיית מזרח התיכון גדלה
בעזרת הפיתוחים המערביים מ-150 מיליון בתחילת המאה ה-20 ל-1.8 מיליארד, והיא מכילה
למעשה כיום את מספר הגברים בגילאי הלחימה של האירופאים ערב מלחמת העולם הראשונה.
באותה השנה כ-800 מיליון אנשים תכננו לשדרג את חייהם בעזרת הגירה לאירופה וצפון
אמריקה. כך, האיום שהובס צבאית בסוף המאה ה-17 חזר בנקמנות בעזרת ה-הג'רה. אכן,
הייתה זו אירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה שהמציאה לראשונה בהיסטוריה את הזכות
להענקת מקלט. כיום, "מהגרים" רבים אלו נדחקים ממזרח אירופה דרך גבולות
פולין וליטא אל תוך האיחוד האירופי. אולם בשונה מגרמניה המודרנית, פולין חיזקה את
גבולותיה לאחר שלמדה את לקחי ההיסטוריה שלה, חרף ביקורות שעלתה כלפיה, גם מבפנים.
הפעולות והמעשים של פולין העניקו השראה גם ליוון וספרד לחזק את הגבולות הדרומיים
של אירופה. ייתכן כי גם בעתיד פולין שוב תעמוד בחזית ההגנה האירופאית.
