העם הנבחר - האינטליגנציה הגבוהה של היהודים ומקורותיה.

העם הנבחר - האינטליגנציה הגבוהה של היהודים ומקורותיה.

ריצ'רד לין הוא פרופ' אמריטוס אנגלי לפסיכולוגיה שנוי במחלוקת מאוניברסיטת אלסטר אשר לא פעם הואשם ב"גזענות מדעית" לאחר שהציג מחקרים בדבר הבדלי אינטליגנציה בין האוכלוסיות וההשלכות של ממצאים אלו. גם ספרו מ-2011 "העם הנבחר: מחקר של האינטליגנציה וההישגים של היהודים"[1] הוא בהחלט שנוי מאוד במחלוקת, אם כי במקרה זה, לעומת ספריו האחרים לאורך עשרות השנים, הוא מתמקד רק בתוך קבוצה אחת בלבד שהראתה דפוסי הישגים גבוהים להפליא במגוון רחב של תחומים.

ואכן, לין מתחיל את ספרו בתיאור ההצלחה האדירה של היהודים בכמעט כל תחום. במאה ה-19 ההגבלות שמנעו מהיהודים להתקדם בתחומי המחקר הלא דתיים החלו להיעלם ברוב מערב אירופה, ובאמצע המאה הזאת "החלו האנשים להבחין שיהודים מצליחים בצורה יוצאת דופן, וכן החלו לשער שהדבר נובע מהאינטלקט שלהם".

באותו הזמן מרבית היהודים חיו עדיין במזרח אירופה, אולם עקב הפוגרומים שהחלו בשני העשורים האחרונים של המאה הם החלו להגר למערב אירופה ובמיוחד לארה"ב. הם חיוו חלק משמעותי מגל ההגירה המאסיבי לארה"ב בין 1880 ל-1924.

לין כותב שהמהגרים היהודים הללו הגיעו כפליטים חסרי כל ולא ידעו את השפות של הארצות המתקדמות אליהן הם היגרו. אולם באמצע המאה ה-20, הילדים והנכדים של המהגרים היהודים כבר הצליחו יותר מילדי המקומיים בכל רחבי הספקטרום הסוציו-אקונומי, והם הרכיבו בצורה לא פרופורציונאלית בכלל יחסית למספרם את המצליחים הגדולים ביותר בתחום האקדמי.

התפתחותם של מבחני האיי.קיו. אוששו את הרושם כי היהודים מחזיקים באינטליגנציה גבוהה במיוחד, ולין סוקר בצורה יסודית מספר רב של מחקרים המראים שמנת המשכל הממוצעת של יהודי ארה"ב הינה 110, זאת בהשוואה ל-100 של האירופאים האחרים. הדבר יכול לעזור להסביר את ההצלחות הכבירות שלהם במגוון רחב של תחומים. בזמן שהיהודים הם לא יותר מ-0.2% מאוכלוסיית העולם, מחצית מרבי-אמן השחמט בעולם, כמו גם 16% מזוכי פרס הנובל בתחומי המדעים, הם יהודים.

חלק גדול מספרו של לין עוסק בהישגים של היהודים במדינות בהן הם התיישבו, ונראה שהם הצליחו מאוד בכל מקום בו היו, במידה ניכרת יותר משכניהם הלא יהודים. בין אם בהשכלה, בתפקידים ניהוליים או מקצועיים, בקבלת פרסי הוקרה יוקרתיים, בהכנסה, בתחומי המוזיקה והאמנות. סטטיסטית הצליחו היהודים במידה של פי 5 בתחומים הללו מאשר האחרים.

באוסטריה, למשל, היהודים קיבלו זכויות אזרחיות ב-1867, וכבר בין 1873 ועד 1910 הם היו הדומיננטיים ביותר ברוב התחומים ב-וינה, זאת חרף העובדה כי היוו רק כ-10% מאוכלוסיית העיר. הם הרכיבו 40% מכלל בוגרי ה-גימנסיה - בתי ספר יוקרתיים - מעל ל-60% מכלל עורכי הדין, מחצית מכלל הרופאים, קרוב ל-60% מהעיתונאים, 40% ממנהלי הבנקים, ו-70% מחברי בורסת המניות של וינה.

היהודים הצטיינו יותר מהאחרים בתחומי היכולות המילוליות, מתמטיות ואנליטיות, אם כי לא הצליחו ביכולות החזותיות והמרחביות. הדבר בעצם משקף את העובדה שהיהודים נוטים יותר להצליח בתחומי הרפואה, המשפט והספרות, אולם פחות בתחומי הארכיטקטורה, ההנדסה והפיסול. הם אומנם מצליחים יותר מאחרים גם בתחומים אלו, אולם במידה קטנה יותר, וזאת כנראה על ידי יישום האינטליגנציה הכללית שלהם בכדי למקסם את הביצועים. נראה שאין זה צירוף מקרים שההצלחה של אמנים יהודיים בתקופה המודרנית מקבילה לעליית האמנות המושגית, לא ייצוגית. אכן, יש ליהודים ייצוג רב גם בתנועת האקספרסיוניזם המופשט.

ארה"ב מכילה את מספר היהודים הגדול ביותר בעולם מחוץ למדינת ישראל. בסוף תנועה ההגירה ההמונית בין 1880 ל-1924 חיו במדינה זו 4.2 מיליון יהודים אשר היוו 3.5% מהאוכלוסייה. כיום מספרם כבר קרוב ל-6 מיליון אך מהווים כ-2% מהאוכלוסייה, זאת משום מהאוכלוסיות האחרות מתרבות מהר יותר. עם הגירתם, לא ידעו כאמור מרבית היהודים לדבר את השפה האנגלית, אולם כבר ב-1908 הם הרכיבו 7% מהסטודנטים של אוניברסיטאות ליגת הקיסוס, כאשר עשור מאוחר יותר הם כבר הרכיבו 13% מהסטודנטים של אוניברסיטת ייל, 20% בהרווארד ובראון, 25% באוניברסיטת פנסילבניה, ו-40% באוניברסיטת קולומביה. הם אף הרכיבו 90% מהסטודנטים במכללות האנטר והסיטי קולג' של ניו יורק. היה זה רק עקב ההגבלות של מוסדות ההשכלה שמנעו מהיהודים ייצוג גבוה עוד יותר.

היהודים מאיישים באחוזים גבוהים יחסית למספרם באוכלוסייה משרות ותפקידים בכירים או מכובדים. ב-1945 יותר ממחצית מהיהודים החזיקו במשרות כאלו לעומת כ-20% מכלל האוכלוסייה. בסוף המאה ה-20 היחס כבר היה כמעט 70% לעומת 35%. גם הנשים היהודיות מחזיקות בנתונים גבוהים מאוד, עם מעל למחציתן בתפקידים מקצועיים וכ-16% בתפקידי ניהול.

בתחומי המשפט והרפואה מיוצגים היהודים פי 5 ממספרם באוכלוסייה. בזמן שמספרם הוא במידה מסוימת קטן בהוראת מכללות, יש להם ייצוג יתר בפקולטות היוקרתיות של האוניברסיטאות, למשל פי 7.4 במתמטיקה ו-13.3 במשפטים. 62 מתוך 200 זוכי פרס הנובל האמריקאים היו יהודים, וכך גם 6 מתוך 16 זוכי מדליית פילדס ופרס וולף היוקרתיים למתמטיקה. כך גם קצת מעל למחצית מזוכי פרס פוליצר על ספרי עיון.

הנוכחות היהודית בתעשיית הבידור מוכרת היטב. פרופ' לין כותב כי "החל משנות ה-20 ואילך, שלטו היהודים במוזיקה האמריקאית בשלושה תחומים: שירים פופולריים, מחזות זמר וקלאסי. בעידן תור הזהב של סמטת טין פאן (1920-1960), כמחצית מהכותבים המובילים היו יהודים".

בהוליווד יצרו היהודים את חברות ההפקה הגדולות ביותר, ועד היום הם בעלי נוכחות גדולה מאוד בתעשיית הקולנוע. לין מצטט את אחד ממבקרי הקולנוע המובילים: "כל רשימה של מנהלי ההפקה המשפיעים ביותר בכל אחד מאולפני הסרטים הגדולים תייצר רוב גדול של שמות יהודיים מוכרים".

רבים משחקני הקולנוע המוכרים ביותר היו יהודים אשר אימצו שמות משפחה אשר לא נשמעים יהודים כגון: דאגלס פיירבנקס (אולמן), דני קיי (קמינסקי), טוני קרטיס (שוורץ), הדי לאמאר (קיזלר), ג'ודי הולידיי (טובים) או ג'ודי גרלנד (גאם). שחקנים ובמאים מודרניים יותר כגון פול ניומן, דסטין הופמן, ברברה סטרייסנד וסטיבן ספילברג כבר כלל אינם מנסים להסתיר את יהדותם. לין כותב כי ב-1990, דווח אחד המגזינים המרכזיים כי 8 מתוך 10 המנכ"לים של חברות הבידור הגדולות ביותר הם יהודים.

"היהודים היו בולטים בין הבעלים והמנהלים של הטלוויזיה, הרדיו והעיתונים האמריקאים". הרשתות הגדולות סי.בי.אס., אן.בי.סי. ואיי.בי.סי. נוהלו בשלב כזה או אחר על ידי יהודים. סי.בי.אס. נוסדה על ידי היהודי ויליאם ס. פיילי, ויושבי הראש שלה היו יהודים. דוד סארנוף ייסד וניהל את אן.בי.סי. במשך 4 עשורים משנות ה-30 ועד שנות ה-70, כאשר השליטה עברה לאחר מכן לבנו רוברט.

איי.בי.סי. נרכשה בידי חברת וולט דיסני ב-1996 שנוהלה בזמנו על ידי מייקל אייזנר ולאחר מכן רוברט אייגר, שניהם יהודים. שני העיתונים שנחשבים תודעתית ליוקרתיים והמשפיעים ביותר, הניו יורק טיימס וה-וושינגטון פוסט, היו בבעלות יהודית ורוב העובדים היו כאלו. לין מוסיף: "משפחת סולצברגר עדיין שולטת בטיימס ומחזיקה גם ב-33 עיתונים אחרים, כולל הבוסטון גלוב ... 12 מגזינים ... עם תפוצה של יותר מחמישה מיליון כל אחד; שבע תחנות שידור רדיו וטלוויזיה; מערכת טלוויזיה בכבלים; ושלוש חברות הוצאת ספרים".

גם שלושת עיתוני החדשות הגדולים ביותר - טיים, ניוסוייק, יו.אס. ניוז ו-"וורלד רפורט" הינם לרוב בבעלות יהודית. האם יש ליהודים שליטה בתקשורת זאת היא כמובן שאלה שנויה במחלוקת שאותה יש להשאיר לקונספירטורים או אף אנשים אשר אינם מחבבים יהודים, אולם לא ניתן להתווכח עם העובדה שנוכחותם בתחום זה היא לא פרופורציונאלית יחסית למספרם באוכלוסייה.

לאחר שביסס את ההצלחה היוצאת מן הכלל של היהודים, מנסה לין לחזור לשורשי האינטליגנציה הגבוהה שלהם. הוא מבטל את ההסבר הסביבתי בטענה שיש בכל זאת הבדלים גם בין יהודים אשר התפתחו בסביבות דומות. הוא מבטל גם את ההסבר הנפוץ אודות הדגש הגדול והמשקל הרב שהעניקו היהודים להשכלה, זאת משום שהילדים היהודיים זוכים בציונים גבוהים עוד טרם כניסתם למערכות החינוך. גם תפקיד "האימא היהודייה" הדוחפת את ילדיה להצלחה אינו מסביר את התופעה משום שהמחקרים הראו ש"לגורמים סביבתיים משפחתיים אין השפעה ארוכת טווח על האינטליגנציה של ילדים." כך, טוען לין, ההסבר שנותר הינו גנטי.

בהתבסס על עובדות היסטוריות, טוען פרופ' לין כי לפני עזיבתם את המזרח התיכון לגלות, החזיקו היהודים במנת משכל דומה לעמים השמיים האחרים של האזור. כיום, ממוצע האיי.קיו. הלא יהודי במזרח התיכון הוא כ-84. המשמעות היא שבין תחילתה של הגלות ועד התקופה המודרנית עלתה האינטליגנציה היהודית הממוצעת ב-26 נקודות. במילים אחרות, 1.25 כל 100 שנים ו-0.3 בכל דור. האפשרות ששינויים גנטיים בסדר גודל כזה התרחשו במקרה היא כמעט ובלתי אפשרית, ועל כן קרוב לוודאי שמשתנים אבולוציוניים שיחקו תפקיד מרכזי. במהלך כאלפיים השנים האחרונות מאז הגלות היהודית יצר כנראה הלחץ האבולוציוני עלייה משמעותית באינטליגנציה. יחד עם זאת, לין כותב כי יש שלוש שאלות מרכזיות שדורשות תשובות: מדוע יש עדיין הבדלים בין היהודים עצמם, מדוע דווקא היהודים היו אלו שזכו באינטליגנציה גבוהה יותר לעומת השכנים שלהם, ומה הסיבה לכך שבזמן שהם מציגים יכולות מילוליות, מתמטיות וחשיבתיות גבוהות, היכולות החזותיות והמרחביות שלהם חלשות יותר?

אחת התיאוריות של חוקר אחר אותו מציג לין היא שלמנהגים וההליכות של היהודים היה אפקט אאוגני. אחד מהמנהגים החשובים ביותר הללו היה קרוב לוודאי מתן מעמד מאוד גבוה לחוקרי ומלומדי הדת, כאשר המשמעות היא שאנשים עשירים עודדו את הבנות שלהם להתחתן עם המלומדים וכן עודדו את הבנים להתחתן עם הבנות של המלומדים. "הנישואים האאוגניים" הללו הביאו הן עושר והן אינטליגנציה, והולידו מספר יחסית גבוה של ילדים ששרדו משום שהעושר העניק יתרון נגד מחלות ומחסור.

מנהג אאוגני נוסף, במקרה הזה כפוי, התרחש כנראה באוסטריה וגרמניה של המאה ה-18 בכדי להגביל את גידול האוכלוסייה היהודית: מכסות על מספר נישואים יהודיים, מיסי נישואין מיוחדים ורישיונות ליהודים המתירים רק לבנים בכורים להינשא וכו'. בנסיבות כאלה, היהודים הפחות משפיעים, בעלי הון או למדנות מועטים, נאלצו לא פעם לדחות הנישואין או לוותר עליהם לחלוטין.

הפקטור האאוגני השלישי הוא שגברים אשר לא הצליחו להשיג יוקרה באמצעות למדנות דתית ביקשו אולי לעזוב את הדת במידה גדולה יותר מאשר המצליחנים. דעה זו שותפה גם לזו של צ'רלס מאריי במאמרו "הגאונות היהודית".[2] המנהגים האאוגניים יעזרו להסביר את האיי.קיו. היהודי משום שחקר כתבי הקודש דורש מנת משכל וורבאלית גבוהה ולא בהכרח איי.קיו. ויזואלי-מרחבי.

לין טוען שהבעיה עם התיאוריה הזאת היא ההבדלים שבכל זאת קיימים בין היהודים, אך היא בהחלט יכולה להסביר כיצד השיגו היהודים מנת משכל גבוהה יותר מהאוכלוסיות המקומיות. הסבר שבמידה כזאת או אחרת קשור לכך טוען שמקרי הטבח הרבים אותם חוו היהודים במהלך ההיסטוריה הובילו לתופעות אאוגניות, זאת משום שיהודים עשירים ואינטליגנטיים יותר יכלו לברוח לאזורי מבטחים או להימנע מהטבח באמצעות מתן שוחד, אך קשה להוכיח זאת בוודאות.

מאמר אותו פרסמו ב-2006 גרגורי קוקרן, ג'ייסון הארדי והנרי הרפנדינג אודות האינטליגנציה היהודית[3] מציע הסבר אחר. המחברים טוענים שסביב המאה ה-13 הוגבלו היהודים רק למספר מצומצם של מקצועות ומלאכות. היה זה בעיקר בגלל הדרתם מסיבות דתיות מהגילדות ששלטו בכלכלת אירופה. "היהודים הורשו להיות מלווי כספים, לפתוח בנקים ולגבות ריבית על הלוואות, מה שנאסר על הנוצרים, לעבוד כגבאי מסים וסוחרי יבוא-יצוא, ולעסוק בסחורות יד שנייה כרוכלים". ברוב המקצועות הללו, למעט רוכלות, "היהודים היו זקוקים ליכולות מילוליות, מתמטיות וחשיבתיות חזקות כדי להעריך סיכונים ולבצע חישובים." משום שהמקצועות הללו אפשרו תנאי מחייה גבוהים ונוחים יותר, אלו שעסקו בהם היו בעלי סיכוי גבוה יותר שצאצאיהם ישרדו והם יעבירו הלאה יותר גנים המקדמים יכולות מסוג זה. הדבר יכול להסביר את מנת המשכל היהודית שכן בניגוד לבעלי המלאכה הנוצריים לא היה להם את הצורך ביכולות ויזואליות-מרחביות גבוהות.

התיאוריה הזאת נתמכת מהעובדה שהיהודים סובלים ממספר הפרעות גנטיות המיוצרות כתופעת לוואי מהגנים להם יש השפעה חיובית על האינטליגנציה. הגנים הללו היו נעלמים מהמאגר הגנטי במידה ולא העניקו יתרונות משמעותיים. יתר על כן, הגנים הללו אינם נפוצים בקרב האירופאים. ההסברים הללו הינם ספקולטיביים, אולם אפשר כי ההתקדמות האדירה במחקר הגנטי תציג הסברים מוצקים יותר בעתיד.

לין מדגיש כי בזמן שמנת המשכל הגבוהה של היהודים יכולה להסביר את ההצלחה הגדולה שלהם, היא לא יכולה להסביר את מידת ההצלחה הזו. בהתחשב בהבדלי האיי.קיו. בין היהודים לגויים, הצפייה הסטטיסטית כי היהודים אמורים פי 2 להחזיק במנת משכל העולה על 115 - הדרישה המינימלית למקצועות כגון רופא או עו"ד - אולם הנוכחות היהודית במקצועות הללו היא פי 4 מאשר ניתן היה לחזות על בסיס מנת המשכל לבדה.

פרופ' לין טוען כי ככלל, היהודים אינם נבדלים מהגויים לגבי הדברים אשר חשובים להם, למעט יוצא אחד מן הכלל: יש להם רצון גדול יותר להשיג הצלחה כלכלית וחברתית, כלומר, הם בעלי "מוטיבציה להישגים". הוא מציע כי, בדומה למשתני אישיות רבים, ייתכן שיש לכך בסיס גנטי בחלקו, "שנובע מבחירת מנהגים אאוגניים, רדיפה ואפליה".

[1] Richard Lynn, The Chosen People: A Study of Jewish Intelligence and Achievement, Washington Summit Publishers, 2011. [2] Charles Murray, "Jewish Genius" https://www.commentary.org/articles/charles-murray/jewish-genius/ [3] Gregory Cochran, Jason Hardy and Henry Harpending, "Natural History of Ashkenazi intelligence", Journal of Biosocial Science, vol. 38(5), (2006), pp. 659-93. https://web.mit.edu/fustflum/documents/papers/AshkenaziIQ.jbiosocsci.pdf