להבין את לקחי אפגניסטן בקונטקסט ההיסטורי.

להבין את לקחי אפגניסטן בקונטקסט ההיסטורי.

ה-15 באוגוסט 2021 ייזכר לתמיד בתור התאריך בו שוב כבש הטאליבן את אפגניסטן. עם זאת, עד למועד זה היה התאריך מוכר במשך מאות שנים עקב אירוע היסטורי אחר - הניצחון של קונסטנטינופול על הח'ליפות ב-718. בזמן ששני האירועים נפרדים על ידי בדיוק 1303 שנים ואף נראים כשונים לחלוטין באופיים, והג'יהאד אף הובס ב-718 לעומת 2021, הם עדיין מאששים נקודה חשובה מאוד שהמערב הבטוח בעצמו חייב להתייחס אליה ברצינות: הנטייה של ג'יהאד בלתי נלאה וחסר הרחמים אשר תמיד מחכה בסבלנות ולוקח את הזמן כל עוד הוא מחכה לעימותים והכיבושים הבאים, אפילו אם עליו להישאר שליו במשך מאות של שנים לפני שיוצא למלחמה הבאה. ב-718 הצליחה כאמור האימפריה הרומית המזרחית לבלום ולהניס את הג'יהאד הערבי. היה זה ניצחון כה מדהים ואשר הוביל לאבדות כה רבות לג'יהאדיסטים שעברו מאות שנים לפני שהח'ליפות שוב ביקשה לכבוש ולפרוץ את חומות קונסטנטינופול. במילים אחרות, במשך מאות שנים, כל מי שחי בקונסטנטינופול לפחות עד קרב מנזיקרט ב-1071 אך גם לאחריו, האמין ללא ספק שהאיום הג'יהאדיסטי, אשר מתרחש במקומות אחרים, כבר הרבה מאחוריו. ועדיין, בתחילת המאה ה-13, כ-700 שנים לאחר שאנשי קונסטנטינופול האמינו כי כבר הביסו את הג'יהאד, המצור עליהם חזר, עד שהעיר נפלה לבסוף ב-29 במאי 1453. לא פחות חשוב, למעט רעיון הג'יהאד של דתם המשותפת אשר דוחף את המאמינים להמיר את דתם, לדכא או להרוג בעלי דתות אחרות, היה לכובשים של 1453 מעט מאוד במשותף עם הכושלים של המאה ה-8. במצור שהחל ב-717 היו אלו הערבים של ח'ליפות בית אומיה שישבה בדמשק הכבושה, בזמן שהכובשים של המאה ה-15 היו טורקים שבירתם הייתה אדריאנופוליס ("אדירנה" המודרנית). כך, בזמן שהג'יהאד נגד קונסטנטינופול הובס במאה ה-8, הוא לא נעלם לגמרי, כמובן שהמשיך להתקיים באזורים האחרים של העולם כגון ספרד ודרום צרפת, והכי חשוב - הרעיון והתפיסה שלו המשיכו להתקיים. הוא לקח את הזמן שלו, אפילו תוך שאימפריות אסלאמיות שונות קמו ונפלו לאורך מאות השנים, עד שהתבסס בליבם של המגיעים החדשים לעולם הכיבושים - הטורקים. באופן אירוני, בזמן שהם פגעו בערבים במהלך המצור של 718, לאחר שאימצו את דתם החדשה החל מהמאה ה-11, הפכו הטורקים לחסידים ומתרגלים גדולים יותר של הג'יהאד אפילו מהערבים שקדמו להם, והעותמאנים אף הקדישו את עצם קיומם לכיבושי הג'יהאד במשך מאות שנים. כך, ברור שהאויב הגדול של קונסטנטינופול לא היו הערבים או הטורקים, אלא הייתה זו דתם. דת זו חוותה לא מעט עליות וירידות במהלך מאות השנים, אולם היא עדיין שינתה את חסידיה, תחילה ערבים ולאחר מכן הטורקים (כמו גם פרסים, ברברים, ואחרים) והפכה אותם לאויב מר שהקדיש את עצמו לטבח ושעבוד הכופרים בכל דרך וכל מצב בו הדבר התאפשר. גם לנו כיום, הן המצור של המאה ה-8 והן הכיבוש של המאה ה-15 נראים כמו עבר רחוק ועתיק ולא רלוונטי. אולם מי שעוקב אחרי ההיסטוריה האמתית יודע שאין דבר כזה אירועי עבר לא רלוונטיים לתקופה המודרנית, ומי שעוקב אחרי קבצת "היסטוריה ללא צנזורה" יודע שניתן לבחון את העבר בכדי להסיק לאן אנחנו הולכים ולאן העתיד מוביל אותנו. בשיא ניצחונה של ארה"ב באפגניסטן ב-2005, כאשר נראה היה כי הן הטאליבן והן אל-קאעידה כבר הובסו, נשאל אחד ממנהיגי אל-קאיעדה איימן א-זוואהירי אודות מצבם של ראשי שני הארגונים הללו, אשר היו האחראים הראשיים לפיגועי ה-11/9 ואשר נעלמו מהעין הציבורית. תגובתו של א-זוואהירי הוכחה ב-2021 כנכונה: "הג'יהאד בדרכו של אללה גדול יותר מכל אדם או ארגון. זהו מאבק בין אמת לשקר, עד שאללה הכל יכול ירש את העולם ואת אלו שחיים בו. המולה מוחמד עומר והשיח' אוסאמה בן לאדן -שאללה יגן עליהם מכל רע - הם רק שני חיילי האסלאם במסע הג'יהאד, בעוד שהמאבק בין האמת [האסלאם] לשקר [הלא-אסלאמי] הוא אל-זמני."[1] מפקד בטאליבן מוחמד אריף מוסטפה אמר לאחרונה: "יום אחד ישיג המוג'אהדין ניצחון והחוק האסלמי יבוא לא רק לאפגניסטן, אלא לכול רחבי העולם. אנחנו לא ממהרים. אנו מאמינים שיום אחד זה יבוא. ג'יהאד לא יסתיים עד היום האחרון."[2] כאשר בוחנים את העולם המודרני אנו רואים את הדומיננטיות הכלכלית והצבאית של המערב ואת החולשה היחסית של המזרח התיכון. על כן, רוב רובם של האנשים לא יתייחסו להצהרות אלו ברצינות. אולם אלו הלומדים את לקחי ההיסטוריה יודעים שלזמן יש נטייה להפוך את היוצרות ולהפוך את מה שנתפס פעם כבלתי אפשרי לבלתי נמנע. בקיצור, כל עוד האידאולוגיה הדתית הזאת קיימת, הג'יהאד יוכל להיות אומנם בשפל, אולם הוא לעולם לא יעלם לחלוטין. הוא יכול לחכות שנים, עשורים ומאות של שנים. הוא יכול לשנות את שמו כגון הח'ליפות במאה ה-8, סולטנות במאה ה-15, ולמדינה האסלאמית, אל-קאעידה, טאליבן, חיזבאללה, בוקו חראם, חמאס, א-שבאב ועוד ועוד במאה ה-21, אולם הוא תמיד יהיה קיים, רדום מתחת לפני השטח, אך תמיד מוכן לפעולה בהזדמנות הראשונה ברגע שהאויב יציג חולשה. אפשר רק לנסות לנחש את השם והצורה שהוא יקבל בעתיד. ב-2001 פלשה ארה"ב, המעצמה היחידה בעולם, לאפגניסטן, אחד המדינות החלשות והעניות בעולם. הוא ניצחה בקלות, התמקמה וביקשה לבנות את המדינה ולייבא אליה "דמוקרטיה". היא אף חיסלה את האויבים הכי גדולים שלה – אוסאמה בן לאדן ו-מולא מוחמד עומאר. ללא ספק, היה זה רושם של ניצחון מוחץ. ועדיין, שני עשורים מאוחר יותר, טריליוני דולרים אמריקאים, ואובדן חיי אלפי חיילים אמריקאים, לא רק שארה"ב לא יכולה להציג הישגים משמעותיים, אלא שאפגניסטן צפויה להפוך בשנים הבאות לאיום גדול יותר מאשר הייתה אי פעם, לא רק מצד הטליבאן אלא גם מצד קבוצות ג'יהאדיסטיות רבות אחרות, כגון "האמירות האסלאמית" של אפגניסטן שרק עתה נוצרה, וכבר תפסה ציוד ונשק אמריקאי בעלות של מיליארדי דולרים.[3] מדוע זה התרחש בצורה כזאת? חשוב להבין כי בזמן שהמזרח תיכוניים מחזיקים בתפיסה היסטורית ארוכת טווח, איטית וסבלנית, המערביים מחזיקים בתפיסה קצרה מאוד, וכן קצרת ראיה. בזמן שהמזרח תיכוניים שומרים על דרכי הפעולה והמסורות שלהם לאחר התבוסות, שכן כל עוד הם לא חוסלו לחלוטין הם עדיין בתמונה, המערביים נוטים להקנות יותר מדי משקל לזמני, להישגים נקודתיים מצומצמים ולתקופות מוגדרות. לאחר חיסולו של אוסאמה בן לאדן ב-2011, נכנסה התקשורת המרכזית המערבית לסוג של אופוריה. אנליסט לענייני הביטחון של הסי.אן.אן. הכריז כי "הריגת בן לאדן היא סופה של המלחמה בטרור. אנחנו יכולים פשוט להודיע על זה כרגע".[4] הוא התעקש כי לא ניתן להחליף את "האופי האייקוני של הפרסונה של בן לאדן", וכי "הגיע הזמן להמשיך הלאה". עשור מאוחר יותר, המקלט המקורי של בן לאדן, אפגניסטן, לא רק שהוחזר לטאליבן, אלא גם אל-קאיעדה חזרה לפעול במלוא המרץ.[5] אפשר לחסל טרוריסט כזה או אחר, להשתלט על ארצו, להקים שלטון מסוים, לייבא אידאולוגיה מערבית או את שיטת השלטון שלה, אולם כל עוד הקיצוניות הדתית של המזרח התיכון קיימת, כך גם רעיון הג'יהאד תמיד יישאר, גם אם הוא מחכה מתחת לפני השטח, מחכה לזמן הנכון. במשך חודשים רבים הוזהר ממשל ביידן מפני מתקפה מתקרבת של הטליבאן, ונמסר לו מהמודיעין האמריקאי כי עליו להוציא בהקדם מהמדינה עשרות אלפי אפגנים שעבדו יחד עם האמריקאים - מתורגמנים, נהגים ועוזרים מכל סוג שהוא. אולם הממשל של התירוץ העלוב הזה לנשיא לא עשה דבר. יש להניח שהם חשבו שהעברת כל אותם אפגנים למקום מבטחים בחו"ל תיחשב כסימן לחולשה ותעודד את הטליבאן. אבל הטליבאן לא נזקק לשום חיזוק מוראלי נוסף. והתוצאה של דחיינות אכזרית שכזו מצד וושינגטון הייתה המחזה שראינו בשדה התעופה בקבול: רבבות הנואשים לצאת החוצה, כאשר אין ספק שרבים אחרים יינטשו על ידי ממשל ביידן וכמעט בוודאות יוצאו להורג באכזריות על ידי הטליבאן. זה יכול היה להימנע אילו היה ביידן מציל את חיי העוזרים האפגנים כבר לפני מספר חודשים. יהיה זה קשה לשכוח את כישלונו, ובלתי אפשרי לסלוח. לא פחות חשוב, הממשל העלוב שהוכנס לבית הלבן ב-2021 הוא בדיוק מסוג הדברים שיכולים לשדר חולשה לה הג'יהאדיסטים מחכים בכדי להתחיל לפעול, ואולי אף להתחיל את התהליך שיוביל לבסוף להפיכת היוצרות. [1] https://www.thedailybeast.com/how-to-win-the-war-on-terror [2] https://www.forbes.com/sites/markjoyella/2021/08/15/taliban-tells-cnns-clarissa-ward-islamic-law-will-come-not-just-to-afghanistan-but-all-over-the-world/?sh=7ee3505812cf [3] https://web.archive.org/web/20210814084724/https://www.freemalaysiatoday.com/category/world/2021/08/14/taliban-picks-up-billions-worth-of-us-weapons-left-for-afghan-military/ [4] https://news.blogs.cnn.com/2011/05/02/bergen-time-to-move-on-from-war-on-terror/ [5] https://www.washingtontimes.com/news/2021/aug/13/dhs-warns-newly-active-al-qaeda-ahead-911-annivers/?utm_source=Boomtrain&utm_medium=manual&utm_campaign=evening&utm_term=evening&utm_content=evening&bt_ee=nYHE9geas3njFc4gIi%2FvnF5wZ3uhKFte%2F%2FaBMsN%2BvnNL3D2bC6Kgf7LketInpeou&bt_ts=1628886720410