על הגזענות, חלק כ' - מיכאל הארט והבנת ההיסטוריה האנושית.

על הגזענות, חלק כ' - מיכאל הארט והבנת ההיסטוריה האנושית.

ד"ר מיכאל ה. הארט הוא אסטרופיזיקאי והיסטוריון יהודי אמריקאי שנוי במחלוקת, ילוד 1932. הוא מוכר בעיקר על תרומתו לחקר "פרדוקס פרמי" לאחר שפרסם ב-1975 את אחד המחקרים הדקדקנים הראשונים שבחנו אותו לעומק. הוא מוכר גם בזכות ספרו מ-1978 "ה -100: דירוג האנשים המשפיעים ביותר בהיסטוריה".[1] העשירייה הראשונה ברשימה, מהראשון לעשירי, הינם: הנביא מוחמד, ישוע מנצרת, גאוטמה הבודהה, קונפוציוס, פאולוס השליח, צאי לון, יוהאן גוטנברג, כריסטופר קולומבוס, אלברט איינשטיין.[2] ספר נוסף שלו אשר הפך למוכר הוא "להבין את ההיסטוריה האנושית" מ-2007,[3] עליו נדון הפעם.

"ההבדלים באינטליגנציה הממוצעת שהתפתחו בין הגזעים האנושיים הם הגורם המרכזי למהלך ההיסטוריה האנושית והפרהיסטוריה. כל תיאוריה שמתעלמת מההבדלים הללו, או מכחישה את קיומם, לא תוכל להסביר ההיבטים העיקריים השונים של ההיסטוריה." כך מתחיל הספר השאפתני והשנוי במחלוקת הזה המתאר איזו קבוצה עשתה מה, ולא פחות חשוב - מדוע, במהלך 30 אלף השנים האחרונות.

לפני הכל, מדובר בספר היסטוריה אשר מנסה בכרך אחד בלבד להקיף את כל ההתרחשויות החשובות עד התקופה המודרנית, ללא ספק משימה מורכבת גם להיסטוריונים המקצועיים ביותר, אולם נראה כי הארט, בעל דוקטורט באסטרונומיה מאוניברסיטת פרינסטון, מצליח פחות או יותר לעשות זאת. ללא ספק, ניסיונו כמורה להיסטוריה של המדעים והליך כתיבת "ה-100" עזרו לו רבות.

הארט היה אולי הראשון לנתח את ההיסטוריה בראי הבדלי האינטליגנציה בין הגזעים לכאורה. ריצ'רד לין האנגלי ו-טאטו ואנחנן הפיני, למשל, פרסמו ב-2006 את "מנת משכל ואי שוויון גלובלי"[4] המנסה להעניק הסבר אינטליגנציה על בסיס גזע להתפתחות הכלכלית, אולם הארט מתרכז באירועים ההיסטוריים ומנסה לספק הסברים לאלו שעל פניו ייראו אחרת כאקראיים לחלוטין.

"להבין את ההיסטוריה האנושית" מתחיל אם כך עם מבוא לגזע, אינטליגנציה וגנטיקה. לאחר הדיון הממצא הוא כותב כי: "הראיות הכוללות לטובת מסקנה זו [שיש תרומה גנטית מהותית להבדלים בין גזעים ב-איי.קיו. הממוצע] הן כה גדולות עד שאיש לא היה חולק על העניין אם לא היה זה נושא שמעורר רגשות עזים על רקע אידיאולוגי." הוא טוען כי הן העבר והן ההווה יהיו הגיוניים הרבה יותר ברגע שתהיה הבנה שהאוכלוסיות האנושיות שהתפתחו בסביבה קרה ותובענית של אירופה וצפון אסיה יהיו אינטליגנטיות יותר מאוכלוסיות שלא נדרשו לשרוד חורפים קרים מאוד.

ההומו ספיינס הופיע אולי באפריקה לפני כ-100 אלף שנים, ולאחר מכן היגר ליבשות האחרות. הארט מתאר את ההתפתחות האבולוציונית החל מההומו ארקטוס וכן את ההגירה המוקדמת. האוכלוסיות המקומית של דרום מזרח אסיה, גינאה החדשה ואוסטרליה, למשל, מעולם לא נפרדו מהאקלים החם כאשר יצאו מאפריקה, ועל כן לא פיתחו אינטליגנציה גבוהה. הארט טוען כי אוכלוסיות אלו קרובות הרבה יותר אחת לשנייה מאשר לצפון אסיאתיים, אשר מצדם קרובים יותר לקווקאזואידים מאשר לדרום אסיאתיים.

ההשפעות על האינטליגנציה עקב העזיבה של אפריקה של דרומית לסהרה לטובת אקלים תובעני יותר החלו להופיע בסוף התקופה הפלאוליתית. המצאות של תקופת האבן כגון ציורי מערות, מחטי תפירה, קשתות וחצים, צִלצָלים, ווי דייג וכלי חרס, אשר הופיעו לראשונה לפני בין 32 ל-13 אלף שנים, כולם הופיעו צפונית לסהרה.

אולם השינוי הגדול ביותר לחיים האנושיים התרחש במהלך המהפכה הנאוליתית, או ליתר דיוק המעבר לחקלאות. עד לשלב זה התקיימו בני האדם מרמת הקיום של לקטים-ציידים בקבוצות של בין 20 ל-80 אנשים. משמעות המעבר לחקלאות הייתה בין היתר גידול יותר מזון מהנדרש, מה שהוביל למסחר במוצרים עודפים מסוימים כמו גם מלאכות יד, וכן להקמת ערים. ככלל, היה זה השינוי הדרמתי ביותר "בהיסטוריה" האנושית.

החקלאות החלה לפני כ-10 או 11 אלף שנים עם הביות של חיטת הבר והשעורה בסהר הפורה בין הפרת והחידקל. חיות המשק הראשונות שבויתו היו העזים, ולאחר מכן הכבשים והחזירים. הצאן והסוסים היו גדולים וקשים יותר לביות ועל כן בויתו מאוחר יותר. הכלבים בויתו פחות או יותר עם תחילת החקלאות והחתולים מספר אלפי שנים מאוחר יותר.

החקלאות התפשטה מהמזרח התיכון לאירופה ואפריקה, אם כי נראה שהופיעה עצמאית גם בסין ומרכז אמריקה. היא חלה כנראה עצמאית גם על האי המבודד גינאה החדשה, אם כי אלפי שנים אחרי המזרח התיכון.

הערים והסחר שהחקלאות יצרה הובילו לבסוף גם להתפתחות חשובה מאוד נוספת - הכתב. הכתב התפתח כנראה ב-שומר כפיקטוגרמות מסורבלות באמצע האלף ה-4 לפנה"ס, וכמה מאות שנים מאוחר יותר גם המצרים פיתחו כתב משלהם סביב 3100. האלף בית האיכותי הראשון היה שפה צפון שמית, סביב 1600 לפנה"ס. היה זה המקור של האלף בית הפיניקי המפורסם שממנו התפתחו כנראה גם הכתבים היווניים והלטיניים. הסינים המציאו כתב נפרד משלהם סביב אמצע האלף השני לפנה"ס, ובמרכז אמריקה הומצא הכתב סביב שנת 700 לפנה"ס.

כך, היה המזרח התיכון מקור לכמה מפריצות הדרך האנושיות החשובות ביותר, עוד לפני אפילו היוונים באלף הראשון לפנה"ס: חקלאות, כתב, השקיה, עיבוד מתכות, אריגה, האלף-בית, ייצור ברזל וייצור זכוכית. נשאלת השאלה: במידה והתזה של הארט הינה נכונה והאינטליגנציה גבוהה יותר באקלים הקרים, מדוע אין ההתפתחויות הללו הופיעו לראשונה באירופה או צפון אסיה?

ד"ר הארט טוען כי הצד הקריטי הראשון, דהיינו החקלאות, דורש שלושה דברים: אוכלוסייה בעלות אינטליגנציה מספיק גבוהה, עונת גידול ארוכה, ונוכחותם של גידולי מזון מבטיחים. לאירופאים היה רק את הצד הראשון בלבד ועל היה צורך להביא את רעיון החקלאות והגידולים מהמזרח התיכון. רק כ-5000 שנים לאחר הופעתה ב-סהר הפורה שהחקלאות הגיעה גם לאזורים הצפוניים ביותר של אירופה. בסין היו אומנם גידולים מבטיחים - דוֹחַן ואורז - אולם עונת הגידולים הייתה קצרה מדי, אם כי בכל זאת הם היו אינטליגנטיים מספיק לאמץ חקלאות באופן עצמאי זמן קצר לאחר הופעתה במזרח התיכון.

החקלאות הופיעה במסואמריקה אלפי שנים מאוחר יותר, אם כי הארט טוען כי לא היה זה עקב האינטליגנציה הנמוכה של האוכלוסייה. התושבים, שאבותיהם (או לפחות חלקם) הגיעו דרך גשר יבשתי מאלסקה, העבירו חלק ניכר מההיסטוריה האבולוציונית שלהם באקלים קר; מה שמנע את הופעת החקלאות היה העדר דגנים מבטיחים. "האב הקדמון" הפראי של התירס המודרני, טוסינט (זיה), דרש אלפי שנות ביות לפני שהתאים לחקלאות.

היתרון הזה של המזרח התיכון שהתחיל עם החקלאות הוביל לכך שהוא היה הראשון לו היו יתרונות רבים על חלקים אחרים של העולם. זאת הסיבה, לפי הארט, שהם התקדמו בתחילת הדרך יותר מהאזורים הצפוניים יותר בהם היו התושבים בעלי אינטליגנציה גבוהה יותר.

אולי הקבוצה האנושית המשפיעה ביותר שאי פעם הייתה קיימת אלו ההודו-אירופאים. מחקרים לינגוויסטיים וארכיאולוגיים מורכבים טוענים כי מוצאם הוא באזור שצפונית לים והשחור והים הכספי. ייתכן כי הראשונים לדבר את שפת הפרוטו-הודו-אירופאית היו אנשי ה-קורגן בדרום רוסיה המודרנית. בכל מקרה, כבר לפני 2000 שנה היו ההודו-אירופאים ללא ספק "השבט שכבש יבשת". למעשה, הם השיגו הרבה מעבר לכך, והם אכלסו לא רק את אירופה אלא הפכו גם למרבית אוכלוסיית פרס, אפגניסטן ומרכז אסיה, הקימו את האימפריות הרומית והפרתית, ולמעשה שלטו במרבית צפון אפריקה והמזרח התיכון. ההתפשטות שלהם עצרה בסוף המאה ה-2 לסה"נ, ובהמשך הם איבדו את השליטה בצפון אפריקה והמזרח התיכון, ואירופה עצמה אף הפכה למאוימת לאורך מאות השנים מצד ההונים, הערבים והמונגולים. היה זה רק סביב שנת 1500 שהענף האירופאי של ההודו-אירופאים החזיר לעצמו את היוזמה. לפי הארט, הייתה זו האינטליגנציה הגבוהה שהתפתחה באקלים קר שאפשרה להודו-אירופאים את ההתפשטויות המדהימות הללו.

יוון ורומא מסמלות כמובן את ההישגים הכבירים של ההודו-אירופאים בעת העתיקה. שיא הגאונות היוונית, והתרומה של כל השמות הגדולים אותם אנו משייכים לתור הזהב, התרחשו בפועל במהלך תקופה מאוד קצרה: מהמלחמה הראשונה עם פרס באמצע המאה ה-6 לפנה"ס ועד התבוסה של אתונה במלחמה הפלופונסית בסוף המאה ה-5. היה רק זה במהלך התקופה הזאת של פחות מ-150 שנים בלבד שהקימו היוונים את יסודות התרבות המערבית, כמו גם ההישגים האדירים שלהם בתחומי המדעים, מתימטיקה ואסטרונומיה, ברמה שלא גברו עליה במשך 1600 השנים שבאו לאחר מכן. אפשר לטעון כי את הדרמה והפילוסופיה שלהם נותרו ללא מתחרים עד היום. הארט טוען כי היוונים לא היו אינטליגנטיים יותר מהאירופאים האחרים, אלא בעיקר נהנו מהגאוגרפיה, שכן היו קרובים מספיק למצרים והמזרח התיכון בכדי להשתמש בידע הטוב ביותר שהיה קיים עד לתקופתם.

כהערת צד ניתן להוסיף כי קשה לדעת כיצד ניתן להתייחס להסבר זה משום שהחלק הארי של גדולי יוון העתיקה חיו באתונה, עיר-מדינה בה כנראה מעולם לא חיו בו זמנית יותר מ-20 אלף גברים מבוגרים (כלל האוכלוסייה הייתה אולי 150 אלף או יותר), והתרומה של הקבוצה המאוד מצומצמת הזאת לידע העולמי היא לא פרופורציונלית לעומת כל קבוצה אחרת בהיסטוריה האנושית. על כן, קרוב לוודאי שלא נוכל לדעת במדויק מה עמד מאחורי הגדולה והגאונות היוונית.

במקרה של רומא, הדיונים המורכבים הם לרוב על הסיבות לשקיעתה. בדרך כלל הובסו האימפריות על ידי כוחות חזקים עוד יותר, אולם במקרה של הרומאים נראה שהם הובסו בידי הפחות מתקדמים מהם ובעלי צבאות קטנים יותר מאלו שהרומאים הביסו בעבר. ד"ר הארט מציין מספר סיבות להתמוטטות זו כגון החלפת הדת הלאומית בנצרות, עלייה ברב תרבותיות אשר פגעה בפטריוטיזם, שחיתות רחבה; אולם בסופו של דבר אין תשובה חד משמעית. כך או כך, עם "נפילתה" במחצית השנייה של המאה ה-5 הגיעו ימי הביניים שבמהלכם הפסידה אירופה את מעמדה בתור האזור המתקדם ביותר בעולם, והיא לא הייתה מקדמת יותר מהסינים או אפילו הערבים.

לרוב נוטים לייחס לרומא את החוק וההנדסה בתור התרומות הגדולות ביותר לתרבות המערבית, אולם הארט טוען כי הייתה זו הלגליזציה של הנוצרות בידי קונסטנטינוס ב-313 והתפשטותה ברחבי האימפריה שניתן להגדיר כמורשתה הגדולה ביותר.

ההרס של רומא לא היה המקרה הראשון בו הושמדה תרבות בידי אלו שלקח להם מאות של שנים להגיע לרמה של אלו אותם כבשו, וה-דורים שהשתלטו על יוון במאה ה-12 לפנה"ס ואשר יצרו בהמשך את התרבות היוונית הדרומית, הרסו את התרבות המיקנית שהקדימה אותם, ולקח להם כ-300 שנים לפני שיצאו "ימי הביניים" שיצרו. בשני המקרים הכובשים לא יכלו לקרוא את כתבי הנכבשים, דבר שהאט מאוד את הספיגה של תרבותם.

בסוף המאה ה-11 החלה אירופה להתחזק ולדחוק חזרה את המוסלמים שכבר תקפו וכבשו את שטחיהם ללא חרף במשך כ-500 שנים. כך החלו מסעות הצלב אשר הובילו לקשרים ולגילויים מחדש של כמה כתבים יווניים קלאסיים אודות המדע והמתמטיקה, דבר שתרם לרנסנס, ובמאה ה-12 החלה אירופה לבנות קתדרלות גדולות כגון נוטרדאם. הבלקנים, שהיו תחת שליטה מוסלמית, לא נהנו מהרנסנס, וכך גם רוסיה שהייתה מבודדת ותחת שליטה מונגולית, אך באמצע המאה ה-15 החלה בהדרגה אירופה להחזיר את מעמדה כמנהיגה עולמית.

"להבין את ההיסטוריה האנושית" מסיים עם תיאור העידן המודרני. הדפוס היה כבר אומנם בשימוש בסין אך לא מוכר למערב, וכאשר גוטנברג המציא אותו במאה ה-15, למעשה כל תעשייה מתקדמת, המדע והניווט התפתחו והומצאו בידי האירופאים.

בהקשר זה שואל הארט מדוע אם כך אירופה ולא סין? הסינים הרי לא פחות אינטליגנטיים מהאירופאים ועד לעידן המודרני יותר היו לא פחות מתקדמים. הוא מסביר כי השפה הסינית, בעלת אלפי אידאוגרמות, אינה מתאימה לדפוס, וזאת גם הסיבה שהסוג של גוטנברג לא היה בשימוש נרחב בסין, בזמן שכל השפות האירופאיות מאוד נהנו מהמצאה זו. הוא גם מוסיף כי הסינים מעולם לא התעניינו רבות באסטרונומיה או מתימטיקה, אשר הפכו לבסיס של המהפכה המדעית. כמו כן, היה לסין קו חוף יחסית קטן ומסחר פנימי נרחב, כך שלא היה לה את אותו הצורך בניווט וגילויים כמו לאירופאים. זאת ועוד, הייתה סין מאוחדת ושלווה, בזמן שהממלכות הלוחמות של אירופה חיפשו כל הזמן נשקים טובים יותר.

כמובן שהמהפכה המדעית מעלה שאלות נוספות. בתקופת הרנסנס השקיעו את עצמם טובי המוחות באומנויות ומדעי הרוח, אולם מסיבה כלשהי במאה ה-17 הם פנו למדעים. ד"ר הארט טוען כי מחלוקת המודל ההליוצנטרי תפסה את הדמיון של האירופאים משום שהיה זה הרבה יותר מבעיה מדעית. דרך הגדרה מחודשת של מיקום האדם ביקום, הדבר קרא תיגר על הכנסייה הקתולית. הארט מציע כי המחלוקת הזאת בת 50 השנים הובילה את החשיבה האירופאית אל עבר אסטרונומיה, מתמטיקה וחוקי הפיזיקה.

הארט שואל גם מדוע התרחשה המהפכה התעשייתית דווקא באנגליה? התשובה לדעתו נעוצה בעובדה שאנגליה עמדה בקריטריונים הנדרשים: מנת משכל ממוצעת גבוהה; אי קיומה של עבדות ומכאן הצורך לפתח קידומים החוסכים בפועלים; היא חוותה את התסיסה האינטלקטואלית של הרנסנס והרפורמציה, מה שקידם את החשיבה החופשית; בניגוד למשל לגרמניה ואיטליה, הייתה אנגליה מאוחדת ולמעשה היה לה סחר חופשי פנימי; הייתה לה כמות גדולה של פחם ועפרת ברזל; ולא פחות חשוב, מסורת של זכויות רכוש שמשמעותה הייתה שהרווחים מהתיעוש יישארו אצל היזמים ולוקחי הסיכונים. המהפכה התעשייתית הזאת הפכה לבסוף את אירופה לכוח הדומיננטי ביותר בעולם.

הארט בוחן גם את ההישגים ההיסטוריים של עמים אחרים. הערבים, למשל, בולטים במיוחד עקב הכיבושים הצבאיים שלהם. במשך 100 שנים בלבד החל ממותו של מוחמד ב-632 ועד קרב טור ב-732, המוסלמים כבשו את כל צפון אפריקה, אפגניסטן, חלקים ממרכז אסיה, אסיה הקטנה, חלק גדול מפרס ואת רוב ספרד, ונבלמו למעשה רק במרכז צרפת. זהו הישג מאוד בולט, והארט טוען שמכיוון שהכיבושים לא המשיכו להתקיים במקומות אחרים המשמעות היא שהנכבשים היו חלשים באופן זמני ולא משום שהערבים היו חזקים. הוא מוסיף כי בזמן שהערבים יצרו שירה לירית, ארכיטקטורה ואמנות, הם תרמו מעט מאוד למדע, מכניקה ואסטרונומיה. בזמן שהם לא היו פחות מתקדמים מהאירופאים החל מהמאה ה-7 ועד סוף המאה ה-12, הם לא התקדמו מעבר למדעי היוונים ולא המציאו דבר בעל משמעות.

למעשה, היריב ציוויליזציית האמתי של המערב הייתה סין. היא קידמה לא מעט המצאות כגון נייר, סוג של דפוס, אבקת שריפה, ברזל יצוק, המצפן ושימוש בפחם כדלק. המצאת הנייר בתחילת המאה ה-2 לסה"נ העניקה לסין יתרון אשר נמשך מאות של שנים משום שהיה לה מונופול על השיטה הטובה ביותר לשימור מידע. תחת שושלת טאנג אשר התקיימה עד תחילת המאה ה-10, טוען הארט שהייתה סין אולי המקום המתקדם ביותר בעולם. זאת ניתן ללמוד גם מהתיאור של מרקו פולו מאוחר יותר.

קובלאי חאן, נכדו של ג'ינגיס חאן, שלט על אחת האימפריה הגדולות בהיסטוריה. היא נשברה זמן קצר לאחר מותו אך אנשים ממוצא מונגולי שלטו במאה ה-17 על טרטוריה גדולה עוד יותר, לרבות סין המנצ'ורית, האימפריה העותמאנית והאימפריה המוגולית בהודו - "מוגולי" היה השם הפרסי למונגולים. העותמאנים והמוגולים נספגו לבסוף בתוך האנשים שעליהם שלטו, אולם שליטתם הייתה חד משמעית. הארט טוען כי הכיבושים המונגוליים האדירים דרשו אינטליגנציה גבוהה אשר התפתחה במישורים הקשים של צפון אסיה.

קבוצה נוספת עליה מצביע הארט עקב ההישגים המרשמים שלה אלו הפולינזים שהתיישבו באיי האוקיאנוס השקט, לעתים קרובות אחרי מסעות של אלפי קילומטרים, ברמות שלא נפלו אפילו מהפיניקים או הוויקינגים. איים אלו היו ללא צמחים או בעלי חיים הניתנים לביות, מה שאומר שהם הביאו את המבויתים יחד עימם. אלו היו אם כך מסעות קולוניאליסטיים מכוונים והאיים הללו לא אוכלסו במקרה.

הארט טוען כי ישנן גם אוכלוסיות הבולטות עקב אי תרומתן לאנושות. העדויות אודות אפריקה התת-סהרית לפני המפגש עם תרבויות אחרות מציגות תמונה חד משמעית: שום שבט באזור האדיר הזה לא המציא את הגלגל, הכתב, את לוח השנה או מכשיר מכני מכל סוג שהוא. עבודות מתכת הגיעו מהצפון, ובכל אפריקה השחורה לא היו בניינים דו קומתיים ולא היו אנדרטאות אותן ניתן להשוות אפילו עם פסלי האבן של אי הפסחא. הארט מציין כי מדגסקר נמצאת רק כ-400 ק"מ מחופי אפריקה, אולם האפריקאים מעולם לא התיישבו בה. במקום זאת, היא יושבה בידי דרום-מזרח אסיאתיים אשר הגיעו סביב שנת 500 לסה"נ ממרחק של כ-5000 ק"מ. עד היום אפריקה עדיין מתקשה לספוג את המדע והטכנולוגיה של אחרים, ולא תרמה לכך בעצמה.

אבוריג'ינים אוסטרליים היו פרימיטיביים אפילו יותר מהאפריקאים כאשר האירופאים פגשו אותם לראשונה. הם חיו ברמת שלביה המוקדמים של תקופת האבן, ללא עבודות מתכת וללא גידולים מבויתים. הם כן השתמשו בבומרנג כנשק, אך לא מעבר לכך. אנשי טסמניה היו פרימיטיביים אפילו עוד יותר. לפני כ-10 אלף שנים, כאשר גובה מפלס פני הים היה נמוך יותר, הייתה טסמניה מחוברת לאוסטרליה. כאשר המפלס עלה, הטסמנים כבר לא יכלו לחצות את מצר בס שנמצא ביניהן. במהלך 10 אלף השנים הללו הם חוו רגרסיה עוד יותר גדולה ושכחו אפילו כיצד לייצר מחטי תפירה ו-ווי דייג.

"להבין את ההיסטוריה האנושית" מסתיים עם נבואה. הגזעים אשר תרמו את המרב ימשיכו לעשות זאת, ולהפך.

[1] Michael H. Hart, The 100: A Ranking of the Most Influential Persons in History, Hart Publishing Company, 1978.

[2] לרשימה המלאה:

https://history.wikia.org/wiki/The_100:_A_Ranking_of_the_Most_Influential_Persons_in_History

[3] Michael H. Hart, Understanding Human History, Washington Summit Publishers, 2007.

[4] Richard Lynn and Tatu Vanhanen, IQ and Global Inequality, Washington Summit Publishers, 2006.