אדוארד דאטון - אינטליגנציה ועוצמה באסלאם.
אדוארד דאטון - אינטליגנציה ועוצמה באסלאם.
כותרת הספר הפרובוקטיבי מ-2020 "מדוע האסלאם הופך אותך לטיפש.. אך גם אומר כי תכבוש את העולם" מסכמת באופן מושלם את התזה המרכזית שלו: הדת הזאת הופכת את מאמיניה לפחות אינטליגנטיים, אך במקביל גם מעניקה להם את העוצמה לכבוש את העולם.[1] מחבר הספר, האנתרופולוג האנגלי מאוניברסיטת אואולו פרופ' אדוארד דאטון, מוכר במידה גדולה בזכות ערוץ היו-טיוב המרתק שלו "הכופר העליז"[2] וכן עקב מחקריו השנויים במחלוקת על סוגי ההבדלים השונים בין בני האדם. את הדוקטורט שלו בתחום לימודי תאולוגיה הוא קיבל מאוניברסיטת אברדין, ואפיין לעתים קרובות את הדת כמערכת התנהגויות מפותחת אשר נועדה לקדם את הישרדותה של קבוצה. במקרה של האסלאם, עם זאת, הוא טוען שהדת עושה זאת בצורה מאוד חריגה ויוצאת דופן.
בספרו הקודם, "בקצה השכל שלנו", אותו כתב יחד עם חוקר האינטליגנציה הבריטי מייקל א. וודלי,[3] טען דאטון כי אלפי שנות לחץ אבולוציוני הובילו לעלייה באינטליגנציה הממוצעת; אולם מספר נסיבות הקשורות לתיעוש הפכו את התהליך הזה במאה ה-19 והובילו לכך שעתה נמצאת האינטליגנציה בהליך של ירידה מתמדת. בספרו החדש מציע פרופ' דאטון כי האסלאם הוביל להליך עוצמתי של ירידה באינטליגנציה לאורך תקופה ממושכת הרבה יותר.
חמשת עמודי האסלאם הם עדות האמונה (שהאדה), צדקה, צום, תפילה והעלייה לרגל למכה (חג'). כל החמישה מחזקים את הקשר הרגשי של המאמין לקהילה המוסלמית ועל כן נראה כי מספקים יתרון על קבוצות מתחרות ובהנצחת האסלאם. היתרון הזה בולט מיוחד בעידן בו מאבדות החברות המערביות את הזהויות שלהן.
אחד ההסברים המרכזיים לכך קשור לצום. במהלך חודש הרמדאן מצופה מהמאמינים לשמור על הצום מהזריחה ועד השקיעה. במהלך חודש זה נוטה הרעב להוביל לירידה ביכולות הקוגניטיביות, ויותר מכך, יכולה להיות לכך השפעה גם על התפתחותם של העוברים. מחקר מדעי שפורסם ב-2018 מראה כי צום במהלך שלביו המוקדמים של ההיריון מוביל להצלחה קטנה יותר בחיי הילדים, לרבות "חיים קצרים יותר, בריאות פחות טובה, פחות חדות מנטלית, הישגי השכלה נמוכים יותר, וביצועים חלשים בשוק העבודה". אחד המחקרים ייחס 15% של מגבלות נפשיות בקרב המוסלמים לצום במהלך שלביו המוקדמים של ההיריון.[4]
דאטון מציין כי בצד החיובי, בוחנים הטקסים הדתיים את המסירות של חברי הקהילה. קבוצות דתיות אשר לא דורשות רבות מהחברים שלהן סובלות לעתים קרובות מנצלנים אופורטוניסטיים אשר נהנים מיתרונות הקהילה מבלי לתרום לה רבות. כת ה-שייקרים, למשל, אשר היו בשיא השפעתם באמצע המאה ה-17 עם כ-5 אלף חברי קהילה, סבלו מ"שייקרים חורפיים". אלו טענו כי הינם שותפים ונאמנים לאמונות הקבוצה וחיפשו מזון ומחסה לחורף, ונעלמו עם הגעת האביב.
האסלאם פתר בעיה זו עם הדרישה המחייבת השתתפות בטקסים שדרכם מכריזים המאמינים על המחויבות שלהם, והדרת אלו אשר בפועל אינם מאמינים אמתיים. בנוסף לצום, הוגדרו לוחות זמנים לתפילות. המסורת מבקשת להתפלל 5 פעמים ביום, לרבות פעם אחת מאוד מוקדם בבוקר, אפילו במחיר של העדר שינה. בארצות האסלאם משודרות הקריאות לתפילה בקול רם, מה שגורם למאמינים להפסיק לבצע כל דבר אחר למען 10-15 דקות של תפילה.
דאטון מצביע על המגמות האנטי-אינטלקטואליות בחברה המוסלמית. אחת מהן הוא הדגש על לימוד בעל פה ואמונה ללא עוררין. ההנחיה האסלאמית המסורתית אינה מעודדת אנליזה ביקורתית. פרשנות אינדיבידואלית עצמאית של כתבי הקודש נקראת בערבית "אג'תהאד", והיא נדחתה באופן חד משמעי בכל אזורי האסלאם הסוני מאז המאה ה-11.[5] מוסלמים אשר בכל זאת מבצעים אג'תהאד מסתכנים במאסר, גירוש ואף מוות. סוג כזה של נאמנות כפויה חוסם את היכולת של המוסלמים לפתח את מלוא הפוטנציאל האינטלקטואלי שלהם, בזמן שמעניק להם יתרון בעימותים נגד קבוצות אינדיבידואליסטיות יותר. קנאים אסלאמיים הם בעלי ביטחון אישי גבוה יותר מאשר המערביים האגנוסטיים והחילוניים יותר, ופחות סביר כי יאבדו את האמונה במשימתם הדתית.
גורם נוסף המאפיין את העולם המוסלמי זאת השכיחות הגדולה של נישואי בני דודים. האסלאם אומנם אוסר על גילויי עריות, אך ההגדרה של גילוי עריות הינה צרה מאוד, ונישואי בני דודים אינה נופלים בהגדרה זו. הנביא עצמו התחתן עם בת דודה מדרגה ראשונה, ומרבית המוסלמים מסתכלים על חייו כמודל לחיקוי. מסיבות אלו וסיבות אחרות ושבטיות שעתיקות יותר אף מהאסלאם עצמו, מנהג זה נפוץ הרבה יותר במדינות מוסלמיות מאשר ברוב המקומות האחרים בעולם.
עקב העובדה שבני אדם מסתדרים בצורה הטובה ביותר עם אלו הדומים להם גנטית,[6][7] יש לזוגות רבים ברחבי העולם דימויים גנטיים לא מעטים. יחד עם זאת, נשואים של קרובים ובתוך המשפחה נפוצים בהרבה בקרב המוסלמים.[8] בזמן שרק כ-6.5% מבני הזוג בעולם נמצאים בנישואים מסוג זה, בירדן, כווית, קטר ואיחוד האמירויות הרוב המוחלט של הזוגות הם כאלו. בפקיסטן, מעל ל-60% מכלל הנישואים הם בין דודנים מדרגה ראשונה או שנייה. מנהגים אלו ממשיכים גם בקרב המהגרים למערב. מחקר מ-2013 הראה כי בעיר האנגלית ברדפורד, 37% מהפקיסטנים הם צאצאים לדודנים מדרגה ראשונה,[9] כאשר הערכות קודמות יותר הצביעו על מספרים גבוהים אף יותר[10].
צאצאים של קרובי משפחה בדרגות אלו סובלים לעתים קרובות יותר מבעיות גנטיות,[11] לרבות חרשות, המופיליה ודיכאון. המחקר מ-2013 מצא כי בקרב הפקיסטנים הגרים בבריטניה הדבר מכפיל את הסיכוי למומים מולדים. הבי.בי.סי. דיווח ב-2005 כי בזמן שהיוו הפקיסטנים כ-3% מאוכלוסיית בריטניה, כשני שליש מכלל ילדי הממלכה המאוחדת בעלי פגם גנטי היו שלהם.[12]
נישואי קרובים קשורים גם למנת משכל נמוכה. במחקר הודי אשר השווה בין משפחות של נישואי קרובים למשפחות שאינן כאלו, נקשר המנהג לגרעון של 20 נקודות איי. קיו. וליותר מכפול במספר המקרים של פיגור ומוגבלויות שכליות חמורות. לפי מחקרו של מייקל א. וודלי, מנת המשכל הלאומית לאורך 72 מדינות נמצאת בקשר ישיר לשכיחות נישואי בני דודים.[13]
מצד שני, טוען דאטון, נישואי בני דודים מקדמים את הזהות הקבוצתית, אשר מקנה יתרון מול קבוצות אחרות. לפי תורת הדמיון הגנטי,[14] בני אדם נוטים יותר להזדהות, לרחוש אהדה ולפעול באופן אלטרואיסטי כלפי הקרובים אליהם מבחינה גנטית, זאת בהתאם למנגנון האבולוציוני שנקרא "ברירת שארים".[15] התנהגות זו עוזרת לאנשים להעביר הלאה גנים הדומים לשלהם. חברי הקבוצות המקדמות נישואי קרובים יהיו כמובן יותר קרובים גנטית אחד לשני מאשר לאחרים. כך, זה גורם לאוכלוסייה להזדהות הרבה יותר עם אנשיה ולהגן על האינטרסים שלהם ביתר שאת.
גם השעבוד וההכנעה של הנשים גורמים לפיגור של החברות המוסלמיות. הגורם הברור ביותר כאן הוא שנשים מוסלמיות רבות כלל לא מגיעות לבתי הספר ונשמרות בבידוד על ידי הגברים של המשפחה, וכך הן אינן זוכות להזדמנות לפתח את היכולות שלהן. יחד עם זאת, מצביע דאטון על גורם נוסף: מילת נשים, אשר נועדה לדכא את המיניות הנשית. מנהג זה נפוץ יותר במדינות מוסלמיות מסוימות מאשר באחרות, אך הוא למעשה אוניברסלי עבור הבנות בסומליה, מצרים וסודן.[16] ההליך יכול להיות מאוד טראומטי, וקיים קשר ישר בין טראומת ילדות למנת משכל נמוכה.[17] כמו כן, נשים רעולות הממעטות לצאת החוצה סופגות פחות את אור השמש ובכך סובלות ממחסור בוויטמין D. דאטון טוען כי מחסור זה פוגע בהתפתחות המוחית של העוברים שלהן במהלך תקופת ההיריון.
דאטון מצביע על החשיבות לבדוק בדיוק עד כמה האיי. קיו. נמוך יותר בעולם המוסלמי בכדי להבין עד כמה לא במקום ירגישו את עצמם רוב המוסלמים במערב, ללא קשר גם להבדלים התרבותיים. מחקר על מנת המשכל במדינות ערביות, בו השתתף בין היתר גם דאטון כמו גם חוקרים ערביים רבים, גילה כי בהשוואה לאירופה מנת המשכל של הילדים אינה מואצת בצורה חדה עם הגיל, ואולי אף נמצאת בירידה עד גיל 19.[18] לפי בדיקות שבוצעו ב-2019, מנת המשכל הממוצעת של מבוגר בפקיסטן הינה 80, בזמן שבבנגלדש 76.[19] הערבי המוסלמי הממוצע בגיל 30 יהיה רק באחוזון ה-12 במנת המשכל בין האמריקאים הקווקאזואידים.
המחקר על מנת המשכל במדינות הערביות הראה כי האיי. קיו. הממוצע של הערבים בגיל 6 הוא 92, והציע כי ההשכלה המוסלמית היא הגורם לירידה שמגיעה לאחריו. אולם אפילו ללא הירידה הזאת, טוען דאטון, תהיה מנת המשכל של הערבי הממוצע באותו סדר גודל כמו פושע עבריין בארה"ב.
דאטון טוען כי הן האתנוצנטריות והן האדיקות והדתיות עולות בתגובה ללחץ נפשי. אכן, הלחץ שנוצר מחיים במדינה עניה, אלימה או רודנית יכול לדחוק מוסלמים להקדיש את עצמם עוד יותר לדת. כל דבר שמוריד את האיי. קיו. הממוצע יכול בתגובה לגרום לעליית תכונות אלו שכן חברה פחות אינטליגנטית הינה לחוצה יותר לחיות בה. המשמעות היא שבמידה והטענה נכונה, יהיה זה בניגוד לתקוותם של מערביים רבים ואין הקשיים יובילו את המוסלמים לוותר על האמונות שלהם.
הספר של דאטון לא מוצג לפי המוסכמות של ארגון ספרותי; הסגנון שלו לעתים לא מסודר וממהר מדי, ולעתים גם חסרות בו עובדות אמפיריות. ועדיין, "מדוע האסלאם הופך אותך לטיפש.." הינו חיבור מעניין מאוד, גם אם ספקולטיבי, ויכול להיות חשוב עקב יכולתו לתרום לאירופאים את ההבנה התרבותית.
הגרף בתמונות: מנת המשכל הממוצעת בין 4 מדינות לפי גילאים.
[1] Edward Dutton, Why Islam Makes You Stupid . . . But Also Means You'll Conquer the World, Washington Summit Publishers, 2020.
[2] https://www.youtube.com/c/DrEdwardDuttonTheJollyHeretic/videos
[3] Edward Dutton and Michael A. Woodley of Menie, Yr., At Our Wits' End: Why We're Becoming Less Intelligent and What it Means for the Future, Imprint Academic, 2018.
[4] Timur Kuran, "Islam and Economic Performance: Historical and Contemporary Links", Journal of Economic Literature, vol. 56, (2018).
https://sites.duke.edu/timurkuran/files/2017/09/Islam-Economic-Performance-Kuran-JEL-in-press.pdf
[5] https://www.gatestoneinstitute.org/3114/muslims-ijtihad
[6] https://www.independent.co.uk/news/science/result-new-dna-study-proves-friends-can-be-genetically-related-scientists-argue-9605751.html
[7] Nicholas A. Christakis and James H. Fowler, "Friendship and natural selection", PNAS 111(3), (2014).
https://www.pnas.org/content/111/Supplement_3/10796
[8] https://www.semanticscholar.org/paper/Current-trends-of-consanguineous-marriages-and-its-Khan-Mazhar/2df3097b18b8ca151c07631a0fad4e72210be567
[9] Eamonn Sheridan, et. al, "Risk factors for congenital anomaly in a multiethnic birth cohort: an analysis of the Born in Bradford study", Lancet, Vol. 382(9901), (2013), pp. 1350-1359.
[10] http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/newsnight/4442010.stm
[11] https://geneticliteracyproject.org/2021/02/26/why-cousin-marriages-can-wreak-genetic-havoc-on-children/
[12] http://news.bbc.co.uk/2/hi/programmes/newsnight/4442010.stm
[13] Michael A. Woodley, "Inbreeding depression and IQ in a study of 72 countries", Intelligence, Vol. 40(6), (2012), pp. 639-641.
[14] https://pdfs.semanticscholar.org/9aaa/39ec321ad870dbd60c769a669ab96dd2b79f.pdf
[15] https://www.britannica.com/topic/kin-selection
[16] https://www.who.int/teams/sexual-and-reproductive-health-and-research/key-areas-of-work/female-genital-mutilation/prevalence-of-female-genital-mutilation
[17] Michael D. De Bellis and Abigail Zisk A.B., "The Biological Effects of Childhood Trauma", Child and Adolescent Psychiatric Clinics of North America, vol. 23(2), (2014), pp. 185–222.
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3968319/#
[18] Salaheldin Farah Attallah Bakhiet, Edward Dutton, Khalil Yousif Ali Ashaer, Yossry Ahmed Sayed Essa, Tahani Abdulrahman Muhammad Blahmar, Sultan Mohammed Hakami and Guy Madison, "Understanding the Simber Effect: Why is the age-dependent increase in children's cognitive ability smaller in Arab countries than in Britain?", Personality and Individual Differences, Vol. 122, (2018), pp. 38-42.
https://www.academia.edu/43754110/Understanding_the_Simber_Effect_Why_is_the_age_dependent_increase_in_childrens_cognitive_ability_smaller_in_Arab_countries_than_in_Britain
[19] Richard Lynn and David Becker, The Intelligence of Nations, Ulster Institute for Social Research London GB, 2019.
https://www.ulsterinstitute.org/ebook/THE%20INTELLIGENCE%20OF%20NATIONS%20-%20Richard%20Lynn,%20David%20Becker.pdf
