הסוציאליזם של היטלר, במילותיו שלו.

הסוציאליזם של היטלר, במילותיו שלו.

אדולף היטלר הטביע את חותמו בהיסטוריה באמצעות השגת שליטה מוחלטת בממשלת גרמניה, במסווה של תועלת קהילתית (או לאומית). זאת הוא הצליח לעשות לאחר שהבטיח ליישם מדיניות סוציאליסטית, אותה העדיף רוב העם הגרמני בימיו הראשונים של המשטר הנאציונל-סוציאליסטי.

חשוב לזכור כי המפלגה הפוליטית הראשונה אליה ניסה היטלר להצטרף הייתה המפלגה הגרמנית הסוציאליסטית. קיימות כמובן טענות שהמאבק שלו נגד הקומוניסטים מוכיח כי לא היה סוציאליסט "אמתי"; אולם בפועל, מאבק על שליטה פוליטית זה לא היה על חירות מול דיכוי ובטח שלא בנושא כלכלה נשלטת מול הקפיטליזם, אלא בעיקר סביב השאלה האם הסוציאליזם צריך להיות לְאוּמָנִי או גלובלי; שכן בסופו של דבר, שתי האידאולוגיות מבוססות על כניעה לרצון המדינה, רצח, רדיפות, דיכוי וטוטליטריזם.

להלן מספר דוגמאות בודדות בלבד של ציטוטיו של היטלר בדבר השקפותיו על הסוציאליזם:

בנאום ה-1 במאי 1934 בברלין הוא אמר: "הפטיש יהפוך שוב לסמל הפועל הגרמני והמגל לסימן האיכר הגרמני."[1]

ינואר 1937: בבניין הרייכסטאג בנאום "על סוציאליזם לאומי ויחסי עולם" אמר: "האם יש סוג של אציליות או מעלה גדולה יותר מזו של הסוציאליזם והאם יש צורה אמתית יותר של דמוקרטיה מאשר הלאומנות הסוציאליסטית הזאת שכה מאורגנת שבאמצעותה ניתנת לכל אחד ממיליוני הנערים הגרמניים אפשרות למצוא את דרכו למשרד הגבוה ביותר של האומה..."[2]

בראיון במאי 1931: "אם לומר זאת בצורה ברורה: יש לנו תכנית כלכלית. סעיף 13 באותה תכנית דורש הלאמה של כל החברות הציבוריות, במילים אחרות סוציאליזציה, או מה שמכונה כאן סוציאליזם. ... טובת הקהילה תופסת עדיפות על פני הפרט. אך על המדינה לשמור על השליטה; כל בעל רכוש צריך להרגיש שהוא סוכן המדינה; מחובתו לא לעשות שימוש ברכושו לרעת המדינה או האינטרסים של בני ארצו. זו הנקודה המעלה. הרייך השלישי ישמור תמיד על הזכות לשלוט בבעלי נכסים. אם אתה אומר שהבורגנים תולשים את שערם בשאלת הרכוש הפרטי, זה בכלל לא משפיע עלי. האם הבורגנות מצפה ממני לקצת התחשבות? הבורגנות של היום רקובה עד היסוד; אין לה יותר אידיאלים; כל מה שהיא רוצה לעשות זה להרוויח כסף וכך היא עושה לי את כל הנזק שרק יכולה. העיתונות הבורגנית גורמת לי לנזק וגם רוצה להעביר אותי ואת תנועתי לשטן."[3]

בנאום במינכן באפריל 1922: "עלינו, כעיקרון, להשתחרר מכל נקודת מבט מעמדית." "אין דברים כאלו מעמדות: הם לא יכולים להיות. ... כאן לא יכול להיות כל מעמד, כאן יכול להיות רק עם אחד ומעבר לכך שום דבר אחר."[4]

בנאום במינכן באוגוסט 1920: "הסוציאליזם כקונספט החובה הסופי, חובת העבודה האתית, לא רק למען עצמך אלא גם למען הזולת, ומעל לכל העיקרון: טובת הכלל לפני טובת עצמך, מאבק נגד כל הטפילות ובמיוחד נגד הכנסה קלה ולא מוצדקת. והיינו מודעים לכך שבמאבק זה איננו יכולים לסמוך על אף אחד מלבד העם שלנו. אנו משוכנעים שהסוציאליזם במובן הנכון יתאפשר רק במדינות ובגזעים האריים, ושם מלכתחילה אנו מקווים למען עמנו ומשוכנעים שהסוציאליזם אינו נפרד מהלאומנות."[5]

בנאום בברלין בדצמבר 1940: "באותן מדינות, למעשה ההון הוא ששולט; כלומר, לא יותר מאשר קליקה של כמה מאות גברים המחזיקים בעושר שלא נגמר וכתוצאה מהמבנה המוזר של חייהם הלאומיים, הם פחות או יותר עצמאיים וחופשיים. הם אומרים: 'הנה יש לנו חירות.' בזה הם מתכוונים, מעל לכל, כלכלה בלתי נשלטת, ועל ידי כלכלה בלתי נשלטת החופש לא רק לרכוש הון אלא לעשות בו שימוש חופשי לחלוטין. פירוש הדבר חופש משליטה לאומית או שליטה מצד העם הן בצבירת הון והן בשימושו. זה מה שהם באמת מתכוונים כשהם מדברים על חירות. בעלי הון אלה יוצרים עיתונות משלהם ואז מדברים על 'חופש העיתונות.' במציאות, לכל אחד מהעיתונים יש אדון, ובכל מקרה האדון הזה הוא הקפיטליסט, הבעלים. האדון הזה, לא העורך, הוא שמנהל את מדיניות העיתון. אם העורך מנסה לכתוב מלבד מה שמתאים לאדון, הוא מודח למחרת. העיתונות הזו, שהיא העבד הכנוע לחלוטין וחסר האופי של הבעלים, מעצבת את דעת הקהל ... כן, בהחלט, אנו מסכנים את החירות בכדי להרוויח על חשבון הקהילה, ובמידת הצורך אנו אפילו מבטלים אותה."[6]

בנאום בברלין באוקטובר 1937: "יש הבדל בין הידע התיאורטי של הסוציאליזם לחיים המעשיים של הסוציאליזם. אנשים לא נולדים סוציאליסטים, אבל צריך קודם כל ללמד אותם להיות כאלו."[7]

בנאום במינכן ב-1920: "מכיוון שזה נראה בלתי נפרד מהרעיון החברתי ואנחנו לא מאמינים שאי פעם יכולה להתקיים מדינה עם יציבות פנימית מתמשכת אם היא לא בנויה על צדק חברתי פנימי, לכן איחדנו כוחות עם הידע הזה."[8]

בראיון במאי 1931: "במהלך 40 השנים האחרונות, הבורגנות הגרמנית הייתה כישלון מצער; היא לא נתנה לעם הגרמני מנהיג אחד; היא תצטרך להשתחוות בלי הסתייגות לטוטאליות של האידיאולוגיה שלי."[9]

בנאום "חברי המפלגה! הפולקסגנוסן הגרמנים שלי!" במינכן במאי 1939: "מה שהם שונאים זו גרמניה המהווה דוגמה מסוכנת עבורם, גרמניה הסוציאלית הזו. זו גרמניה של חקיקת עבודה סוציאלית שאותה הם כבר שנאו לפני מלחמת העולם ושאותה הם שונאים עד היום. זו גרמניה של הרווחה החברתית, של השוויון החברתי, של ביטול הבדלי המעמדות - זה מה שהם שונאים! הם שונאים את הגרמניה הזאת שבמשך שבע שנים עמלה על מנת להרשות לפולקסגנוסן שלה חיים הגונים. הם שונאים את גרמניה הזו שחיסלה את האבטלה, שחרף כל עושרם הם לא הצליחו לחסל. גרמניה זו שמעניקה לעובדיה דיור הוגן - זה מה שהם שונאים מכיוון שיש להם הרגשה שאנשי עמיהם שלהם יכולים להיות 'נגועים' בכך. הם שונאים את גרמניה הזו של החקיקה החברתית, את גרמניה הזו שחוגגת את הראשון במאי כיום העבודה ההגונה".[10]

בנאום המפלגה בפברואר 1941: "המדיניות הכלכלית של גרמניה מתנהלת אך ורק בהתאם לאינטרסים של העם הגרמני. מהבחינה הזו אני סוציאליסט פנאטי, מי שתמיד חושב על האינטרסים של כל בני עמו."[11]

בנאום בברלין בינואר 1941: "והצדק נמצא לצד האומות שנלחמות על קיומן המאוים. ומאבק קיומי זה ידרבן את האומות הללו להישגים האדירים ביותר בתולדות העולם. אם הרווח הוא הכוח המניע לייצור במדינות הדמוקרטיות - רווח שתעשיינים, בנקאים ופוליטיקאים מושחתים המכניסים לכיסם - הרי שהכוח המניע בגרמניה הנאציונל-סוציאליסטית ובאיטליה הפשיסטית הוא ההכרה של מיליוני פועלים כי במלחמה זו הם אלו שנלחמים נגדם. הם מבינים שהמדינות הדמוקרטיות, אם אי פעם ינצחו, ישתוללו עם האכזריות הקפיטליסטית המלאה, האכזריות הזאת שרק הם מסוגלים לה שהאלוהים היחיד שלהם הוא זהב, שאינם מכירים שום רגשות אנושיים מלבד האובססיה שלהם לרווח, והם מוכנים להקריב כל מחשבה אצילית לייצור הרווח הזה ללא היסוס. מאבק זה אינו מתקפה על זכויותיהן של אומות אחרות, אלא על היהירות וההתלהבות של מעמד עליון קפיטליסטי צר, כזה שמסרב להכיר בכך שחלפו הימים בהם הזהב שלט בעולם וכי לעומתו העתיד מתקרב שבו העם יהיה הכוח הקובע בחיי האומה."[12]

בראיון שהעניק ב-1923 היטלר בכוונה הטעה את הקוראים בדבר משמעותם של מונחים לצרכיו הפוליטיים: "סוציאליזם הוא מדע ההתמודדות עם המאמץ המשותף. קומוניזם אינו סוציאליזם. מרקסיזם אינו סוציאליזם. המרקסיזם גנב את המונח ובלבל את משמעותו. אני אקח את הסוציאליזם מהסוציאליסטים. סוציאליזם הוא מוסד ארי, גרמני עתיק. אבות אבותינו הגרמנים החזיקו במשותף אדמות מסוימות. הם טיפחו את הרעיון של המאמץ המשותף. למרקסיזם אין זכות להסוות את עצמו כסוציאליזם. סוציאליזם, בניגוד למרקסיזם, אינו דוחה רכוש פרטי. בניגוד למרקסיזם, הוא אינו כרוך בשום שלילת אישיות, ובניגוד למרקסיזם, הוא פטריוטי. יכולנו לקרוא לעצמנו המפלגה הליברלית. בחרנו לקרוא לעצמנו הנאציונל-סוציאליסטים. אנחנו לא אינטרנציונליים. הסוציאליזם שלנו הוא לאומני."[13]

ביום זיכרון הגיבורים, מרץ 1943, נאם: "על אחת כמה וכמה לאחר המלחמה, המדינה הנאציונל-סוציאליסטית הגרמנית, שחתרה למטרה זו מההתחלה, תפעל ללא לאות למען מימוש תכנית שתוביל בסופו של דבר לחיסול מוחלט של הבדלי המעמדות וליצירת חברה סוציאליסטית אמתית.”[14]

"בעבר - כלומר, עבור רוב האנשים זה עדיין ההווה - האינדיבידואל הוא הכל, הכל מכוון לשמירת חייו ולשיפור קיומו, הכל מתמקד בו. ... בסוציאליזם העתיד, לעומת זאת, מה שחשוב הוא הכלל, קהילת ה-פולק. הפרט וחייו ממלאים תפקיד משני בלבד. אפשר להקריב אותו - הוא מוכן להקריב את עצמו אם הכלל ידרוש זאת."[15]

"את מה שהמרקסיזם, הלניניזם והסטליניזם לא הצליחו להשיג, אנחנו נהיה במצב להשגה."[16]

"האם הליברלים הללו, אותם מגנים נבזים של האינדיבידואליזם, אינם מתביישים לראות את דמעות האימהות והנשים, או שמא רואי החשבון בעלי דם קר אלה אפילו לא שמים לב? האם הם כבר הפכו לכל כך לא אנושיים שהם כבר לא מסוגלים להרגיש? ניתן להבין מדוע הבולשביזם פשוט הסיר יצורים כאלה. הם היו חסרי ערך לאנושות, אך ורק מעמסה עבור ה-פולק. אפילו הדבורים נפטרות מאלו שכבר לא יכולים לשמש את הכוורת. הנהלים הבולשביקים הם אפוא טבעיים למדי."[17]

"אחרי הכל, זו בדיוק הסיבה שאנחנו קוראים לעצמנו נאציונל-סוציאליסטים! אנו רוצים להתחיל ביישום הסוציאליזם באומה שלנו בקרב אנשי העם שלנו! רק עד שהעמים האינדיבידואליים הם סוציאליסטים הם יכולים לייחס עצמם לסוציאליזם בינלאומי."[18]

"אבל ראשית, יהיה חייב להיות סוציאליזם לאומני. אחרת העם וממשלותיהם אינם מוכנים לסוציאליזם של אומות. לא ניתן להיות ליברלי למדינתו ולדרוש סוציאליזם בקרב האומות."[19]

"אבל אנחנו הנאציונל-סוציאליסטים רוצים דווקא למשוך את כל הסוציאליסטים, אפילו הקומוניסטים; אנו רוצים לזכות בהם מהמחנה הבינלאומי למחנה הלאומני."[20]

בראיון בינואר 1934 אמר: "הנאציונל-סוציאליזם שואב מכל אחד משני המחנות את הרעיון הטהור המאפיין אותו, הבחנה לאומית מהמסורת הבורגנית; סוציאליזם חיוני ויצירתי מתוך תורת המרקסיזם."[21]

הרמן ראושנינג סיפר כי היטלר אמר לו פעם: "אני לא מהסס להודות כי למדתי רבות מהמרקסיזם ... ההבדל ביניהם לביני הוא שאני כבר יישמתי את מה שהרוכלים והלבלרים הללו בקושי התחילו. כל הנאציונל-סוציאליזם מבוסס על זה ... הנאציונל-סוציאליזם הוא מה שהמרקסיזם יכול היה להיות אם רק היה שובר את כל קשריו המגוחכים והמלאכותיים עם הסדר הדמוקרטי."[22]

"אריאניזם פירושו תפיסה אתית של העבודה וכן מה שאנו שומעים לעתים קרובות כל כך - סוציאליזם, רוח קהילתית, טובת הכלל לפני טובת עצמנו. יהדות פירושה יחס אגואיסטי לעבודה ובכך רדיפת הון ומטריאליזם, ההיפך מסוציאליזם."[23]

"האוצר היהודי דורש לא רק את ההרס הכלכלי המוחלט של גרמניה, אלא את העבדות הפוליטית המוחלטת שלה. הבינאום של המערכת הכלכלית הגרמנית שלנו, כלומר העברת הכוחות היצרניים שלנו לשליטת המימון הבינלאומי היהודי, יכול להתבצע לחלוטין רק במדינה שעברה בולשביזציה פוליטית."[24]

מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומנית-סוציאליסטית הוקמה על יסודות סוציאליסטיים. כבר ב-1920 חשף אדולף היטלר את "התכנית הלאומנית הסוציאליסטית" (NSP) אשר כללה 25 סעיפים של המצע הפוליטי של המפלגה. כמה מסעיפים הללו היו דומים מאוד למדיניות של "סוציאליזם דמוקרטי" ואידאולוגיות פרוגרסיביות מודרניות אחרות. בסעיף 7 למשל, מבקשים הנאצים "לדרוש מהמדינה לחייב תחילה במתן אפשרות לפרנסה ואורח חיים לאזרחים," אשר מזכיר במידה רבה רעיונות המופיעים ב"גרין ניו דיאל". סעיפים 11 עד 17 דורשים "ביטול הכנסות לא הוגנות", "החרמה מוחלטת של כל רווחי המלחמה", "הלאמת כל התעשיות הנלוות", "חלוקת הרווחים של כל התעשיות הכבדות", "הרחבה בקנה מידה גדול של רווחת הזקנה", "הקומוניזציה המיידית של המחסנים הגדולים" ו"רפורמה בקרקעות המתאימה לצרכינו".

בסעיף 18 ביקשו הנאצים להעניק לממשלה סמכות מוחלטת על מערכת המשפט הפלילי על ידי דרישה "להיאבק ללא התחשבות נגד מי שפעילותם פוגעת באינטרס הכללי". הסעיף מערער למעשה את יסודות החוק והסדר. בסעיף 20 ביקשו הנאציונל-סוציאליסטים לקבל את השליטה על הדור הבא בבקשתם להפוך את המדינה ל"אחראית לשיקום יסודי של כל תכנית החינוך הלאומית שלנו. ... על בתי הספר לחתור להבנת מושג המדינה כבר בתחילת ההבנה." בסעיף 23 "אנו דורשים התנגדות משפטית לשקרים ידועים ולהצהרתם באמצעות העיתונות." בסעיף 24 "אנו דורשים חופש דת ... בתוך המדינה כל עוד הן אינן מסכנות את קיומה או מתנגדות לחושים המוסריים של הגזע הגרמני. המפלגה ... משוכנעת שהחלמה מתמשכת של האומה שלנו יכולה להצליח רק מבפנים במסגרת: 'טובת הקהילה לפני טובת הפרט'". בסעיף 25 "לשם ביצוע כל אלה אנו דורשים הקמת כוח מרכזי חזק ברייך. סמכות בלתי מוגבלת של הפרלמנט המרכזי על הרייך כולו וארגוניו בכלל." שלושת הסעיפים האחרונים חושפים את הטוטליטריזם המבקש שליטה על התקשורת, הדת ולמעשה לבטל את ההגבלות על השלטון המרכזי.

מפלגת הפועלים הגרמנית הלאומנית-סוציאליסטית התייחסה לסוציאליזם מאוד מאוד ברצינות.[25] שיר הורסט וסל, ההמנון של הנאציונל-סוציאליסטים, מדבר בגנות הן הקומוניסטים והן "הריאקציה" - המפלגות השמרניות ברפובליקת ויימר. בספרו "מי ממן את היטלר", מראה ג'יימס פול כי בניגוד למיתוס המונצח זה עשרות שנים, הנאציונל-סוציאליסטים לא קיבלו תמיכה פיננסית מהתעשיינים על-מנת להילחם בקומוניסטים ולאורך זמן היו על סף פשיטת רגל.[26] זו היא גם עובדה ידועה שהאצולה לא הסתירה את הסלידה מהנאצים והצבא מאוד רצה להסתער על פלוגות ה-אס אה.

אין שום דרך לחזות כיצד הייתה נראית ההיסטוריה לו היו הגרמנים מסרבים לסוציאליזם הלאומני לטובת חירות אישית, שלטון מוגבל וקפיטליזם של שוק החופשי, אך קרוב לוודאי שהיא הייתה נראית אחרת לחלוטין.

"כסוציאליסטים, אנחנו אויביהם של היהודים, בגלל שאנחנו רואים, בעבריים, את הגלגול של הקפיטליזם, שימוש לרעה בסחורות האומה".[27]

- יוזף גבלס.

[1] Max Domarus, Speeches and Proclamations, 1932-1945: The years 1932 to 1934, Tauris, 1990, p. 453. [2] https://research.calvin.edu/german-propaganda-archive/hitler1.htm [3] Richard Breiting and Edouard Calic, Secret Conversations with Hitler: The Two Newly-discovered 1931 Interviews, John Day Company, 1971, p. 31. [4] https://web.viu.ca/davies/H479B.Imperialism.Nationalism/Hitler.speech.April1921.htm [5] https://en.wikiquote.org/wiki/Nazism [6] https://en.wikisource.org/wiki/Adolf_Hitler%27s_Speech_to_the_Workers_of_Berlin_(10_December_1940) [7] Hitler: Speeches and Proclamations 1932-1945. The years 1939 to 1940. Vol. 3, Volume 2, I.B.Tauris, 1997, p. 955. [8] https://books.google.co.il/books?id=7gUPEAAAQBAJ&pg=PA145&dq=Because+it+seems+inseparable+from+the+social+idea+and+we+do+not+believe+that+there+could+ever+exist+a+state+with+lasting+inner+health+if+it+is+not+built+on+internal+social+justice,+and+so+we+have+joined+forces+with+this+knowledge.&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwjOo9uQ5NnuAhURPOwKHSK8DBAQuwUwAHoECAYQBw#v=onepage&q=Because%20it%20seems%20inseparable%20from%20the%20social%20idea%20and%20we%20do%20not%20believe%20that%20there%20could%20ever%20exist%20a%20state%20with%20lasting%20inner%20health%20if%20it%20is%20not%20built%20on%20internal%20social%20justice%2C%20and%20so%20we%20have%20joined%20forces%20with%20this%20knowledge.&f=false [9] Richard Breiting and Edouard Calic, Secret Conversations with Hitler: The Two Newly-discovered 1931 Interviews, John Day Company, 1971, p. 22. [10] https://research.calvin.edu/german-propaganda-archive/sprech44d.htm [11] https://en.wikisource.org/wiki/Adolf_Hitler%27s_Speech_on_the_21st_Anniversary_of_the_National_Socialist_Party_(24_February_1941) [12] Max Domarus, Speeches and Proclamations, 1932-1945: The Chronicle of a Dictatorship, Bolchazy-Carducci, 1990, p. 2352. [13] https://alphahistory.com/nazigermany/hitler-nazi-form-of-socialism-1932/ [14] https://en.wikisource.org/wiki/Adolf_Hitler%27s_Speech_for_the_Heroes%27_Memorial_Day_(21_March_1943) [15] Henry Ashby Turner Jr. (ed.), Hitler: Memoirs of a Confidant (Otto Wagener), trans. Ruth Hein, Yale University Press, 1985. [16] ibid. [17] ibid. [18] ibid. [19] ibid. [20] ibid. [21] https://books.google.co.il/books?id=ZMzCiGyHpScC&pg=PA164&lpg=PA164&dq=National+Socialism+derives+from+each+of+the+two+camps+the+pure+idea+that+characterizes+it,+national+resolution+from+bourgeois+tradition;+vital,+creative+socialism+from+the+teaching+of+Marxism.&source=bl&ots=_kNSrIUVoZ&sig=ACfU3U0pRBovu-PiQRzWwDUPpUD4ogXi6w&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwjFuJe6uNruAhVFt6QKHck3A0gQ6AEwAXoECAQQAg#v=onepage&q=National%20Socialism%20derives%20from%20each%20of%20the%20two%20camps%20the%20pure%20idea%20that%20characterizes%20it%2C%20national%20resolution%20from%20bourgeois%20tradition%3B%20vital%2C%20creative%20socialism%20from%20the%20teaching%20of%20Marxism.&f=false [22] ibid. [23] https://carolynyeager.net/why-we-are-antisemites-text-adolf-hitlers-1920-speech-hofbr%C3%A4uhaus [24] https://books.google.co.il/books?id=1ivsDwAAQBAJ&pg=PA280&dq=The+internationalisation+of+our+German+economic+system,+that+is+to+say,+the+transference+of+our+productive+forces+to+the+control+of+Jewish+international+finance&hl=iw&sa=X&ved=2ahUKEwiQzsGiktzuAhXLwAIHHX8JBx4Q6AEwAHoECAIQAg#v=onepage&q=The%20internationalisation%20of%20our%20German%20economic%20system%2C%20that%20is%20to%20say%2C%20the%20transference%20of%20our%20productive%20forces%20to%20the%20control%20of%20Jewish%20international%20finance&f=false [25] David Schoenbaum, Hitler's Social Revolution: Class and Status in Nazi Germany, 1933-1939, W. W. Norton & Company, 1997. [26] James Pool, Who Financed Hitler: The Secret Funding of Hitler's Rise to Power, 1919-1933, Gallery Books, 1997. [27] https://alphahistory.com/holocaust/holocaust-quotations/