על הגזענות, חלק טז - פיליפ רושטון.
על הגזענות, חלק טז - פיליפ רושטון.
פרופ' ג'ון פיליפ רושטון (1943-2012) היה פסיכולוג וסופר קנדי ילוד אנגליה מאוניברסיטת מערב אונטריו, אשר מוכר במידה רבה בזכות ספרו המורכב, המנומק והשנוי במחלוקת מ-1995 "גזע, אבולוציה והתנהגות".[1] בספר זה התייחס אומנם רושטון גם לטענות הפרובוקטיביות של חוקרים אחרים בדבר הקשר שבין האינטליגנציה והגזע, אולם הוא לא עצר כאן ובחן גם מאפיינים נוספים, והציג את הטענה שהאסיאתיים והשחורים הינם שני הגזעים השונים והנפרדים ביותר של האנושות, כאשר הגזע השלישי הנפוץ ביותר נמצא במקום כלשהו באמצע וביניהם. חלק גדול מהספר מוקדש לבחינה וניתוח המידע והנתונים, אולם תרומתו הגדולה והמקורית ביותר היא ביישום אסטרטגיית רבייה r/k בדפוס הגזעי הזה.
המינים השונים של כדור הארץ פיתחו אסטרטגיות רבייה שונות. אסטרטגיית רבייה r, אותה הגדיר אדוארד וילסון מאוניברסיטת הרווארד יחד עם רוברט ה. מקארתור, אומרת כי ישנה הולדה של מספר רב של צאצאים, אך הללו מקבלים יחס מועט ושולי, אם בכלל, מהוריהם, כגון הצדפות אשר פשוט מפזרות מאות מיליוני ביצים בשנה ומשאירות אותן לגורלן, כך שרק מעטות שורדות. ללא עזרה, מיני אורגניזם r חייבים להתפתח מהר, להמשיך להתרבות באותו האופן, ותחת תנאים מתאימים ונוחים יכולים להתרבות במהירות למספרים אדירים.
אסטרטגיית רבייה k הינה ההפך המוחלט ומאפיינת בעלי חיים מתקדמים יותר, לרבות האדם. הללו נולדים במספרים קטנים יותר, אך נעשה יותר מאמץ בתחום החינוך ומתבצעת הענקת סיכויי הישרדות רבים יותר. צאצאי k חיים זמן רב יותר, בעלי מוח גדול יותר, ומגיעים לבגרות מינית בשלב מאוחר יותר. הגורילות, למשל, לא מתחילות להתרבות עד גיל עשר, ומייצרות צאצאים כל חמש שנים בלבד. בניגוד ל-r הפשוטים יותר, יש להם לרוב גם נטייה להתארגנות חברתית, והם נוטים לשיתוף פעולה כגון בציד ומתחלקים במזון. בני אדם עוקבים במאפייניהם באופן מאסיבי אחר דפוסי אסטרטגיית k, אולם רושטון טוען שלא בצורה מאוזנת בין הגזעים, וכפי שהנתונים שלו והטבלאות שמציג מראות, האסיאתיים מאופיינים ב-k יותר מהגזעים האחרים.
ההבדלים המרכזיים בין המינים על ציר r/k באים לידי ביטוי במאפיינים להלן: משך תקופת הריון, גיל הבגרות המינית, גודל המשפחה, גודל המוח, הבולטות והבוטות של מאפיינים מיניים, רמת ההורמונים המיניים, רמת הפעילות מינית, רמת הדאגה לצעירים, תוחלת החיים, ושכיחות המחלות שכן מיני אסטרטגיית r נוטים פחות להימנע ממחלות מין ומחלות מדבקות אחרות, שומרים פחות על ההיגיינה, וחיים באזורים חמים בהם הם חשופים יותר למחלות טרופיות. רושטון הוסיף לרשימה הזאת של וילסון גם את האחריות החברתית, ריסון מיני ונאמנות זוגית.
הטענה של רושטון בכך שהאפריקאים קרובים יותר לאסטרטגיית r מכל בני האדם האחרים היא עקב התנאים שנוצרו ביבשת שלהם – נוחות והבלתי צפוי; כלומר התנאים האקלימיים דורשים פחות דאגה לביגוד, מקלט והכנות קפדניות לחורף, בזמן שהמחלות הטרופיות ובעלי החיים הטורפים גורמים לחוסר וודאות. על כן, האסטרטגיה הטובה ביותר לכך הוא הולדת מספר ילדים רב ככל הניתן ללא צורך לדאוג להם מעבר למינימום הנדרש.
האסיאתיים, מצד שני, צדו בעלי חיים גדולים בצפון הקפוא. הם הצריכו יותר שיתופי פעולה, הכנות קפדניות לעתיד, וחשיבה חדשנית ויצירתית להכנת ביגוד ומקלט. הם לא יכלו להרשות לעצמם להשקיע רבות בתחרות המינית. רוב צאצאיהם שרדו לבגרות. הסביבה ההתפתחותית של האירופאים הייתה מעט פחות נוקשה מאשר של האסיאתיים, אם כי בוודאי שהרבה יותר מאשר באפריקה.
רושטון מציג למשל את דוגמת התאומים הלא זהים, אשר הינם תוצר של אסטרטגיית r שמבקשת לקדם יותר ילדים, אך גם כאלו שיהיו חלשים יותר ובעלי פחות סיכויי הישרדות. תופעה זו שכיחה פי 2 אצל שחורים מאשר אצל הקווקזואידים, בזמן שבקרב הקווקאזואידים היא שכיחה פי 2 מאשר אצל האסיאתיים. היריון מרובה עוברים של שלושה נפוץ יותר פי 10 אצל הקווקזואידים מאשר אצל האסיאתיים, ופי 17 אצל השחורים מאשר הקווקזואידים. ביפן הללו נתפסים יותר כמו גורים של כלבים מאשר בני אדם, בזמן שבכמה אוכלוסיות אפריקה הם מרכיבים 60 אנשים מתוך כל אלף.
משך ההיריון, מוסיף רושטון, הוא קצר יותר יחסית בקרב השחורים והילדים קטנים יותר, אך הם חזקים יותר ומהר יותר לומדים לשבת ולנוע מאשר הקווקזואידים, אשר לומדים זאת יותר מהר מהאסיאתיים. ילדי הגזעים הללו לומדים ללכת בגילאים 11, 12 ו-13 חודשים בהתאמה. כך גם קצב הופעת השיניים.
דבר דומה הוא טוען גם לגבי הבגרות המינית. בגיל 12, קרוב לחמישית מהבנות השחורות מגדלות שדיים ושיער ערווה, לעומת כ-5% בלבד מהקווקזודידיות; כך גם לגבי המחזור החודשי הראשון, וישנו גם הבדל של שנים באשר לתחילת הפעילות המינית. רושטון אף הוסיף לטענתו את נושא הבדלי הגודל של איברי המין, וציין כי לשחורים יש איברי מין גדולים יותר הן בקרב הגברים והן בקרב הנשים בעלות אורך איבר מין רב יותר, וכך גם בספרית תאי הזרע, כאשר לאסיאתיים היה פחות מהגזעים האחרים. בני זוג שחורים דיווחו כי מקיימים יותר יחסי מין, וכן נוטים יותר למחלת האיידס מאשר שני הגזעים האחרים, בעיקר האסיאתיים. בזמן שבארה"ב אישה ממוצעת מייצרת 14 ילדים, נכדים ונינים, באפריקה המספר הוא 258, ואת הילדים מגדלים לרוב האחים הגדולים שלהם, לא ההורים. מצד השני, תוחלת החיים של האפריקאים קצרה יותר. רושטון מבטל את הטענה כי מדובר בהסברים סביבתיים בלבד; תוחלת החיים של ילדים מאומצים קרובה יותר לזו של ההורים הביולוגיים מאשר המאמצים, ותוחלת החיים של תאומים זהים דומה בהרבה מאשר בקרב תאומים לא זהים.
רושטון בוחן גם את הטענות השנויות במחלוקת לפיהן קיים קשר בין המוצא לאינטליגנציה. בעת בדיקת תאומים שהופרדו, הראו המחקרים שהתאומים הזהים, שהינם בעלי גנטיקה דומה, התנהלו בצורה דומה גם בסביבות שונות, בעיקר כאשר הפכו לעצמאים מהמסגרות המשפחתיות שהיו בהן. בנוסף, הוא מוסיף, כי מבחני מנת המשכל הראו כי לאסיאתיים יש את ממוצע הגבוה ביותר, 105, מה שמקנה להם יתרון בראיה הסביבתית, אם כי לא ביכולות הוורבליות, ועל כן הם יכולים להיות מהנדסים ומתמטיקאים כישרוניים, ובאוניברסיטאות ארה"ב הם אכן מיוצגים במדעים במספרים גבוהים ממספרם באוכלוסייה, אולם לא יהיה להם יתרון על הקווקזואידים במקצועות כגון עורכי דין או בתחום השפות.
נושא שנוי במחלוקת נוסף שנבדק בידי רושטון הוא גודל המוח. ראש גדול יותר מכיל כמובן מוח גדול יותר, והטענה היא כי קיים קשר ישיר בין גודל המוח לאינטליגנציה. אפילו בתוך אותה הקבוצה הגזעית, ואף בתוך אותה המשפחה, אחים עם ראש גדול יותר נוטים להיות אינטליגנטיים יותר. רושטון מציג את ממוצע הבדלי גודל המוח בין הגזעים, כאשר לאסיאתיים יש המוח הגדול ביותר. בגיל 7, למשל, ילדים שחורים גבוהים ב-16 אחוזונים מהקווקזואידים, אולם הקף גודל הראש קטן ב-8. ראשיהם של האסיאתיים לא בהכרח קטנים יותר מהקווקזואידים, אך גופם קטן יותר ועל כן המוח גדול יותר באופן פרופורציונאלי. על כן התפתח האגן של הנשים האסיאתיות והפך לגדול יותר מנשות הגזעים האחרים – לאפשר ילודה של תינוק עם ראש גדול יותר. הקווקזואידים מחזיקים ב-100 מיליון פחות תאי עצב מוחיים מאשר האסיאתיים, והשחורים ב-480 מיליון פחות מהם. הדבר בולט במיוחד עקב העובדה כי האסיאתיים קטנים יותר פיזית מהאפריקאים. רושטון מציג טענות נוספות לכך שההבדלים נובעים בעיקר מסיבות גנטיות, כדוגמת המבחנים שבודקים את האינטליגנציה הירודה לעתים קרובות של ילדים שנוצרו מקרובי משפחה הם אותם המבחנים שבודקים את האינטליגנציה הכללית, אך אין אפשרות להציג כאן את כולם.
אולם רושטון לא עצר כאן ובדק את התופעות החברתיות שמאפיינות את אסטרטגיית k כגון אלטרואיזם והישמעות לחוק. טענתו היא שקבוצות אוכלוסייה היולדות כמות ילדים קטנה יותר חייבות לצורכי הישרדותן סביבה יותר שקטה, בטיחותית, אלטרואיסטית ושומרת חוק בה קיים שיתוף פעולה רחב. גם כאן, מחקרים מאירופה ויפן הראו שתאומים זהים נהגו להיות דומים יותר אחד לשני, בין אם אלטרואיסטים או אגרסיביים.
יתר על כן, רושטון טען כי בנוסף לאינטליגנציה גם תכונות האישיות ניתנות להגדרה בהתאם לאסטרטגיית רבייה r/k. האסיאתיים מאופקים יותר, משתפים פעולה ופחות תוקפניים; הקווקאזואידים אחריהם. המבחנים, כמו גם הבחנות עמיתים, מציגים כי כבר מהילדות השחורים יותר אימפולסיביים ושלטניים, בזמן שהזכרים נוטים יותר להשתחצן ולהתיימר. רושטון מוסיף כי הקשר בין הגזע לרמת הפשיעה בולט בכך שבתחילת המאה ה-20 היא הייתה נמוכה באזורי צ'יינטאון האסיאתיים המבודדים חרף העוני הכבד, בזמן שבגטאות של השחורים הייתה הפשיעה גבוהה בהרבה מהממוצע. כמו כן, השחורים מחזיקים בדעה חיובית יותר לגבי עצמם, בזמן שהאסיאתיים הכי מופנמים וחרדים. שיעורי ההתאבדות הגבוהים ביותר בקרב האסיאתיים מוכיחים זאת, ונראה כי מודעות עצמית עולה עם אסטרטגיית k. מצד שני, טוען רושטון, מחלות הנפש נפוצות יותר בקרב השחורים, כמו גם התמכרויות לסמים ואלכוהול, ללא קשר לסטטוס החברתי.
פרופ' רושטון מוסיף כי התיאוריה הזאת יכולה להצביע ולהסביר גם את ההבדלים של אינדיבידואלים בתוך אותה קבוצת הגזע. אימהות של תאומים לא זהים נוטות לקבל את המחזור החודשי הראשון שלהן בגיל צעיר יותר מאשר אחרות מאותו הגזע, כמו גם נוטות להיות בעלות משפחות גדולות יותר; הן בעלות סיכוי להוליד ילדים עם משקל ראשוני נמוך יותר ואף כאלו שלא ישרדו את שלבי הילדות, כמו גם להיות מופקרות והן בעלות תוחלת חיים קצרה יותר. כמו כן, רושטון טוען כי תאומים לא זהים צפויים להיוולד לעתים קרובות יותר במעמדות הנמוכים.
מחקר שוודי הראה כי נערות שמקבלות מוקדם יותר את המחזור החודשי נוטות יותר לרמות, להשתמט מהלימודים, ולנסות סמים. בארה"ב מחזור מוקדם קשור להפקרות, הריון לא רצוי מחוץ לנישואין, נשירה מבתי הספר, פשיעה ובעיות חברתיות אחרות. כמו כן, הבגרות המינית המוקדמת עוברת בתורשה. המאפיינים השליליים של אסטרטגיית r, כמו גם החיובים של אסטרטגיית k כגון האלטרואיזם, טוען פרופ' רושטון, הינם בעיקר גנטיים ותורשתיים, ומאפיינים מעמדות שונים כמו גם גזעים, והוא מראה מחקרים רבים שמציגים קשר גנטי להתנהגויות חברתיות רבות שבעבר חשבו כי קשורות לגורמים הסביבתיים בלבד.
רושטון לוקח את הטיעון עוד צד פרובוקטיבי קדימה, ומראה שגם בתקופה הגדולה ביותר בהיסטוריה של מוביליות חברתית ומעמדית, האנשים נוטים להצליח יותר בהתאם ליכולות המובנות שלהם, ועל כן גם ילדיהם של מצליחים עשירים נוטים להמשיך להיות כאלו עקב היותם אינטליגנטים ומוכשרים. עם זאת, מנת המשכל הנמדדת בילדות היא האינדיקטור הטוב ביותר להצלחה מאשר המעמד של ההורים, שכן גם הורים הנוטים יותר לאסטרטגיית k יכולים להוליד גם ילד הנוטה יותר ל-r.
הטענות הללו של מחקריו של רושטון זיכו אותו כמובן בגינוים רבים, התעלמות והאשמות בדבר המניעים שלו. רושטון הואשם בגזענות ואף קיבל מהמגזין רולינג סטונס את התואר "פרופסור השנאה". הופיעו קריאות וניסיונות ממשיים לפטר אותו מהאוניברסיטה חרף העובדה שהייתה לו קביעות, היו הפרעות לשיעוריו והוא אף הותקף פיזית. התובע הכללי של אונטריו פתח בחקירה פלילית בכדי לבדוק אם ניתן להאשים אותו בשנאה נגד קבוצות ובכך לשלוח אותו לשנתיים לבית הסוהר, אולם לאחר שמונה חודשי חקירה לא נמצאו עדויות ממשיות לפלילים. תקציבי המחקר נלקחו ממנו, והתמיכה היחידה שקיבל הייתה מ"קרן פיוניר" השנויה במחלוקת אשר הוקמה ב-1937 לצורכי בחינה מדעית של הבדלים תורשתיים. ב-2002 הפך רושטון למנהל הקרן וניהל אותה במשך 10 שנים.
[1] J. Philippe Rushton, Race, Evolution, and Behavior: A Life History Perspective, Transaction Publishers, 1995.
