מורשתו של כריסטופר קולומבוס.

מורשתו של כריסטופר קולומבוס.

בעבר שוחחנו על דמותו של הגנרל האמריקאי רוברט אי. לי וראינו כי חרף העובדה שהיה דמות אצילית וכן שמעולם לא החזיק בעבדים משלו לעומת אברהם לינקולן, רק מעצם העובדה שהיה מפקד דרומי במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית, זוכה מורשתו לשנאה רבה בקרב האידאולוגים, אותם לא מעניינת ההיסטוריה האמתית. השנאה הזאת ל-לי גרמה להתקפה על דמותו וכן על פסליו השונים ברחבי ארה"ב. לרוע המזל, לי לא לבד. גם הגיבור הלאומי ההיסטורי של ארה"ב, כריסטופר קולומבוס, אשר היה אחד האנשים הראשונים להגיע לעולם החדש, גם כן זוכה למתקפה חסרת תקדים על דמותו.

ב-2019, למשל, עיתון הניו יורק טיימס החל ב"פרויקט 1619",[1] שנועד למעשה לייצר נרטיב פרוגרסיבי המעוות את ההיסטוריה, שמטרתו רביזיה ושכתוב של ההיסטוריה המוכרת והכנסתה למסגרת הגזעית, לפי מיטב המסורת של הפסאודו-היסטוריון הווארד זין (Zinn). באוגוסט 2017, לדוגמה, אנדרטה של קולומבוס, שנבנתה ב-1792, הושחתה בבולטימור.

ההתקפה והדמוניזציה של ההיסטוריה האמריקאית הן חלק מהמגמה הנוכחית של רביזיוניזם ואיתות מידות, שכן מדובר באחד הכלים החביבים על הליברלים לערעור של הסולידריות הפטריוטית שקושרת את אחדות המערב, ולפגיעה בסדר הפוליטי. הסוציאליסטים לעולם לא יוכלו לסלוח לארה"ב על השגת שגשוג ועוצמה - כפי שכתב רמון ארון בשנת 1955 בספרו "אופיום האינטלקטואלים" - דרך "יוזמה פרטית, תחרות וללא התערבות המדינה" וה"קוד המהפכני". הפרוגרסיבים מרגישים את הצורך להכפיש את יסודותיה של אמריקה, בכך של המערב כולו, בכדי להראות שההצלחה שלה הגיעה במחיר כבד מדי – החל מהקמתה, הדיכוי לכאורה והאי שוויון הגזעני שיצרה "פריבילגיה לבנה" ו"עליונות לבנה". כך, אין מקום טוב יותר להתחיל מאשר בראשית - עם כריסטופר קולומבוס שהחל את "הקולוניזציה המרושעת" ברצח העם נגד העמים האינדיאנים התמימים. והמורשת הגדולה ו"המרושעת" ביותר של קולומבוס הייתה ארצות הברית. כל הקלישאות הפתטיות המוכרות מופנות כלפי מגלה הארצות הזה: רצח עם, גנבה, אונס, הרס תרבות וכהנה וכהנה. שלא לדבר על היותו "קולוניאליסט" ו-"אימפריאליסט". העלו אף טענות כי היה גרוע מהרבה מאדולף היטלר והנאציונל-סוציאליסטים.[2] למעשה, יום קולומבוס באוקטובר הפך ליום מחאות ומהומות שנתי, ואפילו נכנס לפרק של "הסופרנוס" ב-2002. כל זאת כמובן בזמן שאיש לא יעז להגיד דבר נגד יום מרטין לותר קינג, זאת חרף העובדה כי היה גזען, סוטה מין שצחק על מקרה של אונס ובגד באשתו, שהעתיק את עבודות הדוקטורט שלו כמו גם עבודות אחרות, שהיה מקורב לקומוניסטים ואפשר אף שהיה כזה בעצמו, קידם אלימות ואף עשה שימוש ציני בדת לצרכיו.

לתפיסה ההיסטורית הרוויזיוניסטית, המיתית למחצה והרדוקציוניסטית הזאת ישנה כאמור מטרה להציג את "הרוע המוחלט" של האירופאים והאמריקאים, שהתיישבו באדמה של המקומיים ועקרו את תושביה "השלווים", גנבו את רכושם, ביצעו בהם רצח עם, ואף הרסו את הטבע והסביבה. דוגמאות לקידום התפיסות הללו ניתן למצוא בסרטים "לרקוד עם זאבים", "פוקהונטס" ו-"אווטאר" בין שלל דוגמאות.

כיום, המסורת הארוכה הזו של אידאליזציה של אינדיאנים אמריקאים כפרוטו-קומוניסטים ואקולוגים הפכה אותם לכלים שימושיים להכאת התרבות הקפיטליסטית "המדכאת" את "האחר והתמים", והמשחיתה את הטבע בעזרת ה"היבריס הטכנולוגי" כדברי אל גור. הסוציאליסטים, כך לפחות המנהיגים שלהם מציגים זאת לחסידיהם, רוצים "לחזור" לעידן הזהב הזה לכאורה של שלווה, אחווה ונטורליזם.

המציאות ההיסטורית של אמריקה פרה-קולומביאנית היא כמובן שונה לחלוטין מהמיתוסים הפוליטיים הללו. האינדיאנים לא היו אנשים שלווים שוחרי שלום, אלא כמו כל החברות השבטיות בעולם הם הרגו זה את זה ללא הרף, ואפילו עלו על האחרים בשיטות עינויים אכזריות באופן בלתי נתפס. תאודור רוזוולט פעם אמר: "כל מי שהיה פעם במחנה של האינדיאנים, והיה לו את החוסר מזל לראות את העונג בו הילדים מענים בעלי חיים קטנים, יודע שהטענה שהאינדיאנים אוהבים אכזריות לשם אכזריות אינה מוגזמת".[3]

הם גם לא היו אקולוגים נטורליסטיים כפי שטוענים אקולוגים רבים של ימינו. הם ניצלו את סביבתם כדי לשרוד, השתמשו באש כדי לעצב את הנוף למטרה זו, וכן על מנת לגרום לבעלי חיים, בעיקר באפלו, בכך שגרמו להם ליפול ממצוקים בכמויות גדולות בהרבה ממה שהיו זקוקים לו. השפעתם השלילית על הטבע והסביבה הוגבלה רק בזכות מספרם המועט, ועל ידי פרימיטיביות כלי הנשק שלהם. תרבות המאיה, למשל, נפלה עקב סחיפת קרקע ושיטות חקלאיות לא טובות סביב שנת 900.[4] המפגש בין התרבויות לא היה "פלישת הרעים לשטחם של הטובים", אלא תוצאה של המאפיין האנושי בתקופה של חיפוש וניצול משאבים. האינדיאנים עצמם הודו ששטחים עליהם הם נלחמו עם האירופאים היו שייכים בשלב כזה או אחר לאינדיאנים אחרים שנלקחו מהם על ידי האינדיאנים ששולטים בהם עתה.[5] כמו אצל כל העמים השבטיים, הזכות להחזיק, לנצל ולשלוט בשטח הייתה מבוססת על כוח ולא על חוק מופשט, ובמקרה של האירופאים הם פשוט פגשו שבט חזק יותר.

בילדותו חי קולומבוס חיי עוני לא מרהיבים. חלק גדול מזמנו העביר בלימודי גאוגרפיה ופיתוח אהבתו לשייט. בבגרותו דגל קולומבוס באמונתו בדבר כדור ארץ עגול, וכן באפשרות להימנע מההפלגה למזרח בכדי להגיע להודו בימים הנשלטים בידי שודדי מזרח תיכונים וצפון אפריקאים עוינים, על ידי הפלגה מערבה. הקשרים שלו עם בית המלכות הספרדי הם אגדיים. הוא שכנע את המלכה איזבלה והמלך פרדיננד לממן ולתמוך במסעו. הוא רכש שלוש אוניות והפליג מערבה עם צוותו כדי להגיע להודו, אך כמובן, זה לא מה שהוא גילה לאחר 10 שבועות הפלגה. גילויו של קולומבוס ב-1493, לאחר שיצא מהאיים הקנריים עם צוות של 2500 והגיע לאיי בהאמה, הוביל לעידן החקירה ומסעות הגילוי הגדולים, ולבסוף להיוולדה של ארה"ב, המדינה הראשונה שהכירה בזכויות הפרט.

כמובן שרעיון כדור ארץ עגול לא החל עם קולומבוס או תקופתו, כמו גם ההפלגה מערבה בכדי להגיע להודו או אף ההגעה עצמה ליבשת החדשה. רצונו להוכיח טענות אלו לא נבעו מסיבות של קידום מדעי, אלא יותר מהרצון להשיג עושר ויוקרה, גישה קפיטליסטית שבמידה מסוימת מסבירה את שנאתם של הסוציאליסטים כלפיו. מתנגדיו לא האמינו שהעולם שטוח, אלא שהוא למעשה גדול בהרבה, דבר שלא יאפשר מסע כה ארוך. אולם לבסוף, הוא לא השיג את העושר אותו חיפש ומת בעוני 15 שנים בלבד לאחר גילויו של העולם החדש. הוא השיג תהילה, אך היה זה לאחר מותו. הוא מעולם לא הגיע להודו ולמעשה עד יומיו האחרונים האמין שגילה למעשה את התת יבשת הזאת. לפי סטנדרטים מודרניים ניתן היה אף להחשיבו ככישלון, אך המציאות של היחסיות ההיסטורית מראה שהיה אדם יוצא מן הכלל בשביל התקופה בה הוא חי.

קולומבוס היה נווט מצוין, חוקר אמיץ ורב חובל מוכשר. הוא גילה ארץ לא מוכרת בעולמו וחזר לביתו מעבר לאוקיינוס חסר מסלול. הוא פיקד על מלחים שהאמינו שהאוקיינוס האטלנטי, "ים החושך", מלא בנחשי ים ענקיים ודרקונים ההולכים לטרוף אותם, או שהספינה תיפול בקצה של העולם. אחרים חשבו שהאוקיינוס האטלנטי הוא ים אינסופי שרותח באזור הקו המשווה. הישגיו של כריסטופר קולומבוס בהחלט ראויים לציון בהתחשב במכשולים שעמדו בפניו.

למעשה, המפגש בין קולומבוס לילדים לא היה כפי שמוצג לעתים קרובות בהיסטוריה המצונזרת. בני שבט הטאינו של איי הבהמה, למשל, שמחו לפגוש את קולומבוס ומשלחתו שכן ביקשו לזכות בהגנתו מפני שבט קאריבים, קבוצת ילידים אכזרית נוספת אחרת, אשר עסקה בהקרבת בני אדם, יצירת מחרוזות משיני אויביהם, קניבליזם ופשיטות על שבטים יריבים וחטיפת נשים. הם כנראה גם השמידו שבט אחר שישב באזורם לפניהם. את הילדים הם סירסו לפי שאכלו. כאשר חזר במסעו השני, הציל קולומבוס משבי גברים ונשים כאחד של הטאינו. כמובן שגם הטאינו עצמם לא היו בפועל טהורים כפי שקולומבוס חשב, שכן גם הם עסקו בהקרבת בני אדם. קולומבוס בכל מקרה שמר על יחסים קרובים וידידותיים עם מספר שבטים מקומיים, כגון עם צ'יף של הטאינו (Guacanagaríx) אשר קיבל מקולומבוס מתנות רבות ובתמורה עזר להציל את ספינתו, אם כי כל 40 הספרדים שנשארו תחת הגנתו מתו תחת נסיבות חשודות. בכל מקרה, קולומבוס נלחם לצדו של הצ'יף ושבטים אינדיאנים אחרים והצליח להציל רבים מהם מהקאריבים. קולומבוס דאג שהמסחר עם המקומיים יהיה הוגן, ואף הוציא להורג ספרדים אשר פגעו באינדיאנים. הנזיר הדומיניקני ברטולומה דה לאס קסאס, אשר הגן רבות על המקומיים, דאג לציין את טובת הלב של קולומבוס וכוונותיו. בכל מקרה, חשוב לזכור שכל האינדיאנים הקריביים היגרו לשם מהיבשת המרכזית, תוך שהם מחסלים את מי שהיה שם לפניהם, ועל כן לא היו יותר מקומיים מאשר קולומבוס.

גם בתוך היבשת, האצטקים עסקו בקניבליזם והקרבות אדם בממדים אדירים, בין עשרות למאות אלפים בשנה. ההיסטוריון הספרדי ברנרדינו דה סאגון כתב שאפילו ההורים מוסרים ברצון את ילדיהם להקרבה ולאחר מכן אוכלים את גופם. האירופאים היו אלו שהפסיקו לבסוף את מנהג העבדות ומנהגים בזויים אחרים. חשוב לזכור שהיבשת האמריקאית, במיוחד הצפונית, הייתה עדיין בתקופת האבן, ולמעט האימפריות בדרום אף לא הייתה להם מערכת כתב מוסדרת ולא אמצעי תחבורה אחרים מלבד הליכה. המערביים הביאו עימם קידמה ופיתוחים טכנולוגיים, ואף עזרו למגר מספר מחלות ומגיפות, לרבות כאלו שהביאו בעצמם. האינדיאנים לקחו מהאירופאים את אמנות הברזל, סוסים ורובים.

גילויו של קולומבוס שינה את תפיסת העולם של האירופאים ובהמשך שינה את ההיסטוריה. הוא מעולם לא ייסד את העבדות בעולם החדש שכן היא כבר הייתה קיימת אלפי שנים בקרב האינדיאנים עוד לפני הגעתו, אם כי אפשר שהחזיק במספר עבדים בעצמו כפי שהיה נהוג בתקופתו. הוא לא גנב את אדמתם כי האינדיאנים היו שבטים נודדים שמעולם לא נשארו במקום אחד לאורך תקופות ממושכות. עד הגעתם של האירופאים הבעלות על השטחים הייתה ניתנת אך ורק למי שיכול היה להחזיק בהם בכוח. ללא ספק, היו מעשי טבח וזוועה הדדיים, אך הללו לא היו יוצאי דופן בתקופה ההיסטורית הזאת בהשוואה לעימותים בין אירופאים לאירופאים אחרים או בעימותים שבין השבטים האינדיאניים, אשר למעט מספר יוצאי דופן, היו ברובם אנשים מלחמתיים, כובשים ואכזריים.

בשורה התחתונה, היה קולומבוס אדם של תקופתו, לא טהור ולא מנוול. חייו היו מלאי פגמים וסגולות, הצלחה וכישלון. הוא השיג יותר ממה שידע ולעולם לא באמת הגשים את חלומותיו.

כריסטופר קולומבוס מותקף מכיוון שהוא מסמל את תחילתה של אמריקה, שהיא תוצר נוצץ של התרבות המערבית. אבל אם אף תרבות לא אמורה להיות עליונה מבחינה מוסרית מאשר אחרת, מדוע רק התרבות המערבית נמצאת תחת מתקפה? שום חטא של המערב אינו ייחודי לו אם כי אוניברסלי. מה שמייחד את המערב אינם חטאים אלה, אלא ביקורתו העצמית שגרמה לו להכיר בהם ולגנות אותם, וכך נוצרה גם האפשרות להתגבר עליהם.

[1] https://www.nytimes.com/interactive/2019/08/14/magazine/1619-america-slavery.html

[2] https://www.orlandosentinel.com/news/os-xpm-1991-10-06-9110040219-story.html

[3] https://books.google.co.il/books?id=EqZZ9DmX4ukC&pg=PA20&lpg=PA20&dq=%22anyone+who+has+ever+been+in+an+encampment+of+wild+Indians,+and+has+had+the+misfortune+to+witness+the+delight+the+children+take+in+torturing+little+animals,+will+admit+that+the+Indian%27s+love+of+cruelty+for+cruelty%27s+sake+cannot+possibly+be+exaggerated.%22&source=bl&ots=wkLttuXf27&sig=ACfU3U02Xa-iUHUf6TaFALxsV0tEaxxWvA&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiZx42l69vnAhXB2aQKHUJBBdEQ6AEwAHoECAgQAQ#v=onepage&q=%22anyone%20who%20has%20ever%20been%20in%20an%20encampment%20of%20wild%20Indians%2C%20and%20has%20had%20the%20misfortune%20to%20witness%20the%20delight%20the%20children%20take%20in%20torturing%20little%20animals%2C%20will%20admit%20that%20the%20Indian's%20love%20of%20cruelty%20for%20cruelty's%20sake%20cannot%20possibly%20be%20exaggerated.%22&f=false

ראו גם:

https://ourworldindata.org/ethnographic-and-archaeological-evidence-on-violent-deaths

https://www.nytimes.com/2002/10/29/science/don-t-blame-columbus-for-all-the-indians-ills.html?pagewanted=all&_r=0

[4] David R. Montgomery, Dirt: The Erosion of Civilizations, University of California Press, 2007.

[5] https://books.google.co.il/books?id=wCnHmQnPNmwC&pg=PT244&lpg=PT244&dq=%E2%80%9CThose+lands+once+belonged+to+the+Kiowas+and+the+Crows,%E2%80%9D&source=bl&ots=_DGnmPs3oX&sig=ACfU3U3Svk4sf_2_gnTWh_MzvMNUu9urnw&hl=en&sa=X&ved=2ahUKEwiol5iw1drnAhUlmVwKHUpLD3IQ6AEwAHoECAgQAQ#v=onepage&q=%E2%80%9CThose%20lands%20once%20belonged%20to%20the%20Kiowas%20and%20the%20Crows%2C%E2%80%9D&f=false