שינויי אקלים והתחממות הגלובלית - כרוניקה של היסטריה ונבואות זעם.
שינויי אקלים והתחממות הגלובלית - כרוניקה של היסטריה ונבואות זעם.
אחת הסיבות שאנחנו כל כך אוהבים היסטוריה, מעבר להיותה נושא מעניין בפני עצמו, היא שככל שאנחנו חוקרים אותה יותר אנו מבינים יותר ויותר את ההווה ואת מה שמתרחש כיום. התקשורת העולמית אומרת לנו בפשטות ובבוטות כי הרוב המכריע של מדעני העולם סבורים כי אנו פונים לקטסטרופה אקלימית שתחריב את התרבות האנושית ואת הסביבה. אין לנו ברירה אלא לפעול מיד בכדי להציל את עצמנו מהאפוקליפסה הזו. כיצד ההיסטוריה, אם כן, תייעץ לנו להגיב לאקלים ההפחדה הזה?
העוקבים מקרוב אחר הדפוסים ההיסטוריים בהרחבה יכולים לצחקק כי כל עשור מביא עמו היסטריה אקלימית אחרת. בשנות ה-70 נולדה ההפחדה בדבר חזרתו של עידן קרח גדול שרובינו לא נשרוד אותו. בשנות ה-80 התפתח המיתוס הגדול בדבר הגשם החומצי שאמור לרדת עלינו. כמובן שזה מעולם לא קרה. בשנות ה-90 לא הפסיקו לדבר על הידלדלות שכבת האוזון. החל מהמאה ה-21 לא מפסיקים להפחיד אותנו עם נושא ההתחממות הגלובלית, ולאחרונה אף קבעו מסגרת זמנים של "12 שנה לפני שיהיה מאוחר מדי",[1] כאשר ההיסטוריה הוכיחה שוב ושוב כי אין זה חכם לקבוע מועדים עתידיים נקודתיים. אולם מעניין הוא שככל שאנחנו מרחיבים את הפרספקטיבה ההיסטורית שלנו, מתקבלת תמונה ש"הבחנות" אקלים אפוקליפטיות הולכות הרבה יותר אחורה, אף למאה ה-19.
למעשה ב-24 בפברואר 1895 הניו יורק טייס פרסם כתבה תחת הכותרת "סיכויים לעידן קרח חדש; גאולוגים חושבים שהעולם עשוי להיות שוב קפוא".[2]
ב-1902, ה-לוס אנג'לס טיימס פרסם כי הקרחונים נמסים ונעלמים בהדרגה באופן וודאי, לפי עדויות מדעיות.
ב-7 לאוקטובר 1912 הניו יורק טיימס פרסם שוב כי מדען "מזהיר אותנו מתקופת הקרח הפורצת".[3]
בשנות ה-20 הנושא החל "להתחמם". ב-9 לאוגוסט 1923 ה-שיקגו טריביון הכריז בעמוד השער כי מדען מאוניברסיטת ייל "אומר שקרח ארקטי ימחה את קנדה".[4] באותה השנה, הוושינגטון פוסט הכריז "תגליות השינויים בחום השמש וההתקדמות דרומה של הקרחונים בשנים האחרונות הולידו השערות באשר לתחילתו של עידן קרח חדש". ב-18 לספטמבר 1924 פרסם הניו יורק טיימס כתבה בדבר סממנים לתחילתו של עידן קרח חדש.[5] ב-1929 הלוס אנג'לס טיימס פרסם כי "רוב הגאולוגים חושבים שהעולם מתחמם, ושהוא ימשיך להתחמם".[6]
השיח על עידן הקרח "התקרר" בראשית שנות ה-30. אולם "האטלנטיק" בשנת 1932 הספיק עדיין לפרסם את המאמר "העולם הקר קר הזה." הסופר וו. ג'. המפריס השווה את מצב כדור הארץ למצב העולם לפני עידני קרח קודמים. הוא כתב "אם הדברים האלה נכונים, ברור כי אנו חייבים להתקרב לעידן הקרח." ואולם רק שנה אחר כך, ב-27 למרץ 1933 הכריז הניו יורק טיימס כי אנו נמצאים בתקופה החמה ביותר מאז 1776; שהטמפרטורות נמצאות בעלייה מתמדת כבר 25 שנים.[7] בספטמבר 1933 מטאורולוגי מטעם הלשכה הפדרלית האמריקאית למזג האוויר פרסם מאמר מדעי בכתב עת העובר ביקורת עמיתים Monthly Weather Review, בו הוא דן על "נטייה רחבה ומתמדת למזג אוויר חם יותר" ושאל "האם האקלים שלנו משתנה?". ב-1938 מטאורולוג חובב בריטי טען כי האדם אחראי לחימום כדור הארץ בפליטת פחמן דו חמצני ופרסם בכתב העת Quarterly Journal of the Royal Meteorological Society כי "זה עשוי להועיל למין האנושי בכמה אופנים, מלבד אספקת חום ואנרגיה." ב-6 לנובמבר אותה שנה ה-שיקגו טריביון הריץ מאמר תחת הכותרת "המומחים תמהים עקב עלייה בת 20 שנה בכספית", וציין כי שיקגו היא בין אלפי הערים שבאופן מסתורי נוטות לעלייה אקלימית בעשרים השנים האחרונות. שנה אחר כך, הטיים מגזין פרסם שחשמלאים הטוענים "שהחורפים היו קשים יותר כשהיו נערים די צודקים ... לחזאים אין ספק שהעולם, לפחות לעת עתה, מתחמם".[8]
ב-10 לאוגוסט 1952 הניו יורק טיימס כתב "למדנו שהעולם מתחמם בחצי המאה האחרונה".[9] ב-8 לינואר 1954 ה"וורלד ריפורט" וה-"יו.אס. נייוס" ציין כי "החורפים נעשים מתונים יותר, הקיץ מתייבש. הקרחונים נסוגים, המדבריות הולכות וגדלות". באותה השנה, העיתון Fortune הצטרף לטרנד "ההתקררות" ופרסם מאמר תחת הכותרת "אקלים - החום עשוי להיעלם." ב-15 לפברואר 1959 כתב הניו יורק טיימס "ממצאים ארקטיים תומכים במיוחד בתאוריית עליית הטמפרטורות הגלובליות".[10]
ב-20 לפברואר 1969 פרסם הניו יורק טיימס כי "המומחים אומרים שהאוקיינוס הארקטי יהיה בקרוב ים פתוח", וזה, צוין במאמר, יתרחש תוך "עשור או שניים".[11] באותה השנה התרחשה גם אחת מנבואות הזעם המוכרות והאבסורדיות בהיסטוריה: הביולוג האמריקאי פול ר. ארליך אמר "אם הייתי מהמר, הייתי שם אפילו כסף שאנגליה לא תתקיים בשנת 2000″.[12]
שנות ה-70 החזירו את בהלת עידן הקרח. ב-11 בינואר 1970 פרסם הוושינגטון פוסט את המאמר "חורפים קרים יותר מציינים את שחר עידן קרח החדש", בו הומלץ לקוראים "תפסו היטב את המכנסיים הארוכים שלכם, שונאי מזג האוויר הקר - הגרוע מכל עשוי להיות לפנינו ... אין שום הקלה באופק". ב-1974 הטיים מגזין ציין כי מדובר בתקופה הקרה ביותר ב-40 השנים האחרונות. במאמר נוסף באותה שנה מה-24 ליוני, תחת הכותרת "עידן קרח נוסף", ציין הטיים "כאשר מטאורולוגיים לוקחים ממוצע של טמפרטורות ברחבי העולם, הם מגלים שהאטמוספרה הולכת ומתקררת בשלושת העשורים האחרונים. המגמה לא מראה על שום אינדיקציה להתהפכות"[13] מגזין Fortune אף זכה בפרס על כתיבה מדעית של המכון האמריקני לפיזיקה על האבחון של ה"סכנה", כאשר בפברואר 1974 כתב "באשר למגמת הקירור הנוכחית, מסכמים מספר אקלימולוגים מובילים שמדובר בחדשות רעות מאוד".[14] עוד באותה השנה, הניו יורק טיימס פרסם כי "העובדות של שינויי האקלים הנוכחיים הן כאלה שהמומחים האופטימיים ביותר ייחסו כישלון כמעט וודאי ליבול ... מקרי מוות המוניים מרעב, וכנראה גם אנרכיה ואלימות".[15] ב-21 למאי 1975 הניו יורק טיימס פרסם שוב תחת הוכתרת "מדענים שואלים מדוע האקלים העולמי משתנה".[16] אכן, בשנת 1975 ההתקררות עברה מ"אחת הבעיות החשובות ביותר" לאותו העמד כמו המוות והסבל. "האיום של עידן קרח חדש חייב לעמוד לצד מלחמה גרעינית כמקור סביר למוות ואומללות רחבה" אמר נייג'ל קלדר, העורך לשעבר של מגזין "המדען החדש."[17] ה"וורלד ריפורט" וה-"יו.אס. ניוס" כתב ב-1976 "אפילו חוות בארה"ב עלולות להיפגע ממגמת ההתקררות".[18]
ב-22 לאוגוסט 1981 הניו יורק טיימס פרסם "התחממות גלובלית - בגודל כמעט חסר תקדים".[19] ביוני 1988 "מדען" קלימטולוגיה אמריקאי העוסק בתחום ההתחממות הגלובלית בשם ג'יימס הנסן נאם בפני הקונגרס, שם אמר: "ברצוני להסיק שלוש מסקנות עיקריות. ראשית, כדור הארץ חם יותר בשנת 1988 מאשר בכל עת בהיסטוריה של המדידות האינסטרומנטליות. שנית, ההתחממות הגלובלית כעת גדולה מספיק בכדי שנוכל לייחס ברמת ביטחון גבוהה קשר של סיבה ותוצאה לאפקט החממה. ושלישית, סימולציות האקלים הממוחשבות שלנו מצביעות על כך שאפקט החממה כבר גדול מספיק כדי להתחיל להשפיע על ההסתברות לאירועים קיצוניים כמו גלי חום בקיץ."[20] באוקטובר 1989 קלימטולוג אחר בשם סטפן שניידר פרסם במגזין "דיסקבר": "מצד אחד, כמדענים אנו מחויבים מבחינה אתית לשיטה המדעית, למעשה מבטיחים לומר את האמת, את האמת כולה, ושום דבר אחר ... אבל, מצד שני, אנחנו לא רק מדענים אלא גם בני אדם. וכמו רוב האנשים היינו רוצים לראות את העולם כמקום טוב יותר, אשר בהקשר זה מתרגם את עבודתנו להפחתת הסיכון לשינויים אקלימיים שעלולים להוות אסון. לשם כך עלינו לקבל תמיכה מבוססת רחבה, לתפוס את דמיונו של הציבור. זה כמובן אומר לקבל המון סיקור תקשורתי. לכן עלינו להציע תרחישים מפחידים, להצהיר הצהרות דרמטיות פשוטות להבנה, ולהזכיר מעט את הספקות שעשויות להיות לנו. כל אחד מאיתנו צריך להחליט מה האיזון הנכון בין להיות אפקטיבי לבין להיות כנה."[21] ללא ספק מרמז רבות גם על התחום בימינו.
ב-1990, הסנטור טימותי וירט, נציג ממשל קלינטון, אמר בפסגת האקלים בריו דה ג'נירו: "עלינו לרכוב על נושא ההתחממות הגלובלית. גם אם התאוריה של ההתחממות הגלובלית אינה נכונה, אנו נעשה את הדבר הנכון מבחינת המדיניות הכלכלית והמדיניות הסביבתית." נכון להיום, "מדען" דגול זה פועל מטעם האו"ם לתפעל מיליארדי דולרים אמריקאים על-מנת "לעזור למדינות מתפתחות להילחם בהתחממות הגלובלית".[22] ב-1995 ה-"יו.אס. נייוס וה-וורלד ריפורט" ציין ש"שינויי אקלים עולמיים עשויים לשנות את דפוסי הטמפרטורה והגשם, מדענים רבים חוששים, עם השלכות לא וודאיות על החקלאות." ב-1998, כריסטין סטיוארט, שרת הסביבה הקנדית, אמרה ל-"קלגרי הראלד": "לא משנה אם המדע כולו מזויף, ישנם יתרונות סביבתיים עקיפים ... שינויי האקלים [מספקים] את הסיכוי הגדול ביותר להביא לצדק ושוויון לעולם."[23] שוב, מידע ממנו ניתן ללמוד גם על המתרחש כיום.
ב-9 לאפריל 2001 מגזין הטיים כתב "המדענים כבר לא מטילים ספק בכך שההתחממות הגלובלית מתרחשת, וכמעט אף אחד לא מפקפק בעובדה שבני אדם אחראים לפחות בחלקם."[24] ב-2004, ג'יימס הנסן שוב כתב על הנושא בדוח מטעם נאס"א, ממנו ניתן לקבל רמיזות נוספות על מדע ההתחממות הגלובלית: "דגש על תרחישים קיצוניים יכול היה להיות מתאים בזמן מסוים בעבר, כאשר הציבור ומקבלי ההחלטות לא היו מודעים יחסית לנושא ההתחממות הגלובלית, ומקורות אנרגיה כמו "דלקים", פצלי שמן וחולות זפת זכו לשיקול רציני."[25] במאי 2006 אל גור אמר למגזין Grist כי הוא מאמין כי זה נכון להגזים בתצוגה של העובדות על מנת לגרום ליותר אנשים להקשיב לפתרונות האפשריים של "משבר" זה.[26]
בתקופה זו גדל השיח על הנושא לממדים עצומים. עם זאת, ראוי לציין שהדבר הביא עמו, כגון בגין ההערות של אל גור, גם לדעות מנוגדת. המטאורולוגי פרופ' ריצ'רד לינדן מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס הציג ב-2006 דברי חוכמה כאשר אמר כי "הוויכוח הוא לא אם כדור הארץ התחמם במאה האחרונה. כדור הארץ תמיד מתחמם או מתקרר, לפחות כמה עשיריות מעלות."[27] פרופ' פיליפ סטוט מאוניברסיטת לונדון אמר באותו הזמן "מה ששכחנו ביסודו של דבר הוא מדע פשוט של בית הספר היסודי. האקלים משתנה תמיד. הוא תמיד ... מתחמם או מתקרר, אף פעם לא יציב. ואם היה יציב, זה היה באמת מעניין מבחינה מדעית כי זו תהיה הפעם הראשונה מזה ארבעה וחצי מיליארד שנה." עוד ב-2006, הסנאטור ג'ים אינהוף אמר בראיון לסי.אן.אן. כי "מאז 1895 התחלפה התקשורת בין מפחדי התקררות עולמית למפחדי התחממות, בארבע תקופות זמן נפרדות ולעתים חופפות. משנת 1895 ועד שנות ה-30 של המאה ה-20 התקשורת דחפה את רעיון עידן הקרח הקרב. מסוף שנות ה-20 ועד שנות ה-60 הם הזהירו מהתחממות כדור הארץ. משנות ה-50 ועד שנות ה-70 הזהירו אותנו שוב מעידן הקרח הקרב. זה הופך את ההתחממות הגלובלית המודרנית לניסיון הרביעי לקדם פחדים מנוגדים של שינויי אקלים במהלך 100 השנים האחרונות."[28] ב-2007, ד"ר טום בל מאוניברסיטת ויניפג בקנדה אמר כי "נשאתי נאום לאחרונה (על פגמים של תיאורית התחממות כדור הארץ) ושלושה חברי ממשלת קנדה, הקבינט הסביבתי, עלו אחר כך ואמרו 'אנחנו מסכימים איתך, אבל על מנת לשמור על משרתינו עדיף לא להגיד כלום.' אז מה שנוצר הוא ענף ענק המגלגל מיליארדים של כספי ממשל והמשרות של אנשים תלויים בהם." ד"ר ג'ון ס. תיאון, לשעבר ראש התכנית לחקר תהליכי אקלים בנאס"א התייחס ב-2007 לדבריו של ג'יימס הנסן: "הנסן מעולם לא הושתק על אף שהוא הפר את תנאי הסוכנות הרשמית של נאס"א בנוגע לחיזוי אקלימי (כלומר, לא ידוע מספיק לחזות את שינויי האקלים או את השפעת האנושות עליו). הנסן הביך בכך את נאס"א כשפרסם את טענותיו על התחממות כדור הארץ בשנת 1988 בעדותו בפני הקונגרס".[29]
ב-2009 פרסם הגרדיאן את המאמר "שינויי אקלים: נמסה של הקרח תגרום לגל אסונות טבע", בו צוטט "מדען" אומר "לא רק שהאוקיינוסים והאקלים קושרים קשר נגדנו ומביאים טמפרטורות אפייה, סערות ושיטפונות חזקים יותר, אך נראה כי הקרום שמתחת לרגלינו יצטרף גם הוא."[30] ב-2010 הנסן שוב פרסם בשיתוף עם נאס"א את "כיצד נראית התחממות גלובלית", שם צוין כי מזרח אירופה התחממה ב-5 מעלות, כמו גם התחממות גדולה במזרח אסיה ומזרח אמריקה.[31] ב-15 לאוקטובר 2011 הניו יורק טיימס פרסם את המאמר "לאן נעלמה ההתחממות הגלובלית?" ודן בהשפעה הפוליטית של המושג.[32] ב-2012 רויטרס פרסם את "התחממות כדור הארץ נעשית בלתי הפיכה - מדענים", בו צוין שאנו בעיצומו של העשור הקריטי האחרון.[33] מנגד, ב-2013 פרסם הניו יורק פוסט כתבה על סיומה של אחת מעונות ההוריקנים השקטות בעשורים האחרונים, אך ציין שאלו המעוניינים להפחיד לא יתייחסו לכך.[34] ואז שוב ב-2014 "המדען החדש" פרסם את "שינויי אקלים: זה אפילו יותר גרוע משחשבנו", על תחזית פסימיסטית לגבי העתיד.[35]
הגיע הזמן שתקשורת תודה בכישלון עקבי של דיווחים על נושא זה, תוך הטלת ספק גם בטענות "מדעיות" לכאורה, ואולי תציין מדי פעם ששינויי אקלים זאת תופעה טבעית מאז היווצרו של כדור הארץ לפני מיליארדי שנים וכי זאת היא בעצם תופעה חיובית.
[1] https://www.theguardian.com/environment/2018/oct/08/global-warming-must-not-exceed-15c-warns-landmark-un-report
[2] https://www.nytimes.com/1895/02/24/archives/prospects-of-another-glacial-period-geologists-think-the-world-may.html
[3] https://www.nytimes.com/1912/10/07/archives/sees-glacial-era-coming-prof-schmidt-warns-us-of-an-encroaching-ice.html
[4] John R. Burch Jr., Customers who viewed Climate Change and American Policy: Key Documents, 1979-2015, McFarland, 2016, p. 134.
[5] https://www.nytimes.com/1924/09/28/archives/macmillan-reports-signs-of-new-ice-age-explorer-brings-word-of.html
[6] Mike Gallagher, 50 Things Liberals Love to Hate, Threshold Editions, 2012, p. 228.
[7] https://www.nytimes.com/1933/03/27/archives/america-in-longest-warm-spell-since-1776-temperature-line-records-a.html
[8] David King and Gabrielle Walker, The Hot Topic: How to Tackle Global Warming and Still Keep the Lights on, Bloomsbury Publishing PLC, 2008.
[9] https://www.nytimes.com/1952/08/10/archives/our-changing-climate.html
[10] https://www.nytimes.com/1959/02/15/archives/a-warmer-earth-evident-at-poles-arctic-findings-in-particular.html
[11] https://www.nytimes.com/1969/02/20/archives/expert-says-arctic-ocean-will-soon-be-an-open-sea-catastrophic.html
[12] Julian Lincoln Simon, The Ultimate Resource 2, Princeton University Press, 1996, p. 35.;
ראו גם: https://www.nationalreview.com/corner/paul-ehrlich-still-pushing-ecological-doomsday-wesley-j-smith/
[13] https://nationalcenter.org/Time-Ice-Age-06-24-1974-Sm.jpg
[14] https://townhall.com/columnists/williamrusher/2006/07/20/fire,-or-ice-n1196702
[15] http://www.bitesizehistory.net/im-proud-to-be-a-climate-change-skeptic/
[16] https://www.nytimes.com/1975/05/21/archives/scientists-ask-why-world-climate-is-changing-major-cooling-may-be-a.html
[17] https://famguardian.org/Publications/ATheoryOfCivilization/aginatur/iceage.htm
[18] Rud Istvan, Blowing Smoke: Essays on Energy and Climate, Strategic Book Publishing and Rights Co., 2014.
[19] Joseph Farah, Stop the Presses!, WND Books, 2007, p. 246.
[20] http://image.guardian.co.uk/sys-files/Environment/documents/2008/06/23/ClimateChangeHearing1988.pdf
[21] https://climatesight.org/2009/04/12/the-schneider-quote/
[22] https://www.forbes.com/sites/larrybell/2013/02/05/in-their-own-words-climate-alarmists-debunk-their-science/#1aa7926a68a3
[23] http://www.sepp.org/twtwfiles/1998/dec14_20.html
[24] http://content.time.com/time/magazine/article/0,9171,999630,00.html
[25] https://static.scientificamerican.com/sciam/assets/media/pdf/hansen.pdf, ע"מ 30.
[26] https://www.economist.com/democracy-in-america/2007/03/14/an-inconvenient-quote
[27] https://www.intelligencesquaredus.org/debates/global-warming-not-crisis
[28] https://www.epw.senate.gov/public/index.cfm/2006/10/post-8a7668e8-dfd5-4bcb-bd3d-fe223dfe2cc3
[29] https://cei.org/blog/what-nasa-thinks-james-hansen
[30] https://www.theguardian.com/environment/2009/sep/06/global-warming-natural-disasters-conference
[31] https://data.giss.nasa.gov/gistemp/news/2010july/
[32] https://www.nytimes.com/2011/10/16/sunday-review/whatever-happened-to-global-warming.html?pagewanted=all&_r=0
[33] https://www.reuters.com/article/us-climate-thresholds/global-warming-close-to-becoming-irreversible-scientists-idUSBRE82P0UJ20120326
[34] https://nypost.com/2013/12/05/global-warming-proof-is-evaporating/
[35] https://www.newscientist.com/round-up/worse-climate/
