המקרה הטרגי של קוסובו, חלק ב': העידן המודרני: המלחמה וסיבותיה, "הכרזת העצמאות" ואינטרסים חיצוניים.

המקרה הטרגי של קוסובו, חלק ב':

העידן המודרני: המלחמה וסיבותיה, "הכרזת העצמאות" ואינטרסים חיצוניים.

כפי שראינו ברקע ההיסטורי לקונפליקט בחלק א', מעולם לא הייתה מדינה אלבנית היסטורית ששלטה בקוסובו, אשר נלקחה ממנה על ידי סרביה. המחוז תמיד היה חלק בלתי נפרד מסרביה. הגירה המונית מאזורים שמאוכלסים באופן מסורתי על ידי אלבנים לאזורים סלאבים שכנים כמו קוסובו, מונטנגרו ומקדוניה החלה באופן משמעותי רק במאה ה-18, כמדיניות של שינוי דמוגרפי מכוון של האימפריה העות'מאנית. התופעה נמשכה לאורך כל המאה האחרונה עד שהפכו האלבנים לרוב מכריע בקוסובו ולמיעוט ניכר במקדוניה. ישנו בסיס היסטורי לסכסוך האתני, כאשר האלבנים והבוסנים הזדהו עם הכובשים העות'מאנים בשל דתם כנגד הסלובנים, הקרואטים, המונטנגרים והסרבים שהיו נוצרים, אם כי מחולקים על ידי קתוליות ואורתודוכסיה. הרצון למזער את הפוטנציאל של סכסוך אתני זה הוא שיצר את יוגוסלביה בעקבות מלחמת העולם הראשונה, ובעקבות מלחמת העולם השנייה הוקמה הפדרציה הרפובליקנית הסוציאליסטית של יוגוסלביה כדי לאפשר אוטונומיה לאומית בתוך מדינה אחידה. מבחינה משפטית, "מדינת קוסובו" היא ישות בלתי חוקית.[1]

בסוף שנות התשעים, הטרוריסטים האלבנים במימון בן לאדן, אותו בן לאדן שמימן את פעולת הטרור 911 נגד אמריקה, התריסו נגד הריבונות והסמכות של סרביה על מחוז קוסובו. כאשר ממשלת סרביה השתמשה בכוחה הפוליטי והצבאי כדי להגן על שטחה, היא הותקפה בזדון על ידי ארצות הברית של ביל קלינטון וארגון האמנה הצפון-אטלנטית (נאט"ו) בניגוד לאמנתה שלה עצמה, דרך ההפצצה חסרת הרחמים של 78 יום על סרביה אשר הגנה על שטחה. ב-18 בפברואר 2008 המורדים הללו בקוסובו הכריזו על עצמאותם המלאה מסרביה.

ארגון הטרור האלבני "צבא שחרור קוסובו" הוקם באמצע שנות התשעים. מטרתו הייתה ליצור אלבניה רבתי הכוללת את מקדוניה, אלבניה וקוסובו. קוסובו הייתה תחת חסות של האו"ם מאז סיום המלחמה שבה נלקחה בכוח מסרביה בשנת 1999. מאז ועד היום, החיים בקוסובו הפכו לסיוט עבור סרבים, יהודים, צוענים, ונוצרים באופן כללי. הסרבים הפכו למעשה למיעוט נרדף במקום שאותו הם רואים כמקום הבריאה של הלאומיות הסרבית, כפי שראינו בפעם הקודמת. האלבנים אף העלו באש את הספרייה העירונית בפרישטינה, אשר הייתה הגדולה ביותר בכל קוסובו, עם כ-400,000 פריטים.

אזרחים אלבניים שרפו כנסיות ומקומות פולחן נוצריים רבים, אילצו את הסרבים לברוח והטילו אימה על אלה שנותרו. אכיפת החוק ושמירה על השלום מצד כוחות האומות המאוחדות לא היו יעילים באופן קולוסלי, וכדי לסבך את העניינים עוד יותר, הטרוריסטים שגנבו את מחוז קוסובו קיבלו מהאו"ם את תפקידי המשטרה. תחת חסות האו"ם הייתה להם גם שליטה בפרלמנט, מה שלמעשה שווה ערך ל-לאפשר לחתול לשמור על השמנת.

סרביה שלאחר המלחמה הושחתה לתפקיד ממשלת בובות על ידי ממשל ביל קלינטון, שהבטיח סיוע כלכלי ואמצעי לאליטיסטים בסרביה להתעשר דרך השחזור שלאחר המלחמה בתמורה לכניעה למדיניות החסות של האו"ם בקוסובו. כמובן ש-8 שנים לאחר המלחמה הבלתי נמנע התרחש: הטרוריסט האלבני שקיבל פטור מביל קלינטון מלחתום על הסכם האו"ם על תפקידו של גוף זה בקוסובו, הכריז כאמור על עצמאות באופן חד צדדי בניגוד להחלטת האומות המאוחדות שיצרה את מדינת החסות הזאת.

האנשים הבודדים בממשלת סרביה שמחו לקבל את הכסף של ארה"ב בתמורה לניטרליות, אך לאחר ההכרזה ב-2008 הם היו חייבים לקבל עמדה לאומנית, זאת רק על-מנת להרגיע את זעמו של העם הסרבי, והכריזו כי לא מוכנים להכיר בעצמאותו של חבל ארץ זה בידי האלבנים. האו"ם, אם כך, הוכנס לסיטואציה לא פשוטה: האלבנים בקוסובו הצהירו על עצמאותם הן מסרביה והן מהאו"ם, ועליו היה להחליט האם לקבל את הכרזת העצמאות או שמא עליו לשמור על אחיזת הסמכות שלו באזור.

רוסיה, חברת קבע במועצת הביטחון, וסרביה הגישו תלונה בטענה שרק לאומות המאוחדות יש את הסמכות לקבל או לדחות את "עצמאותה" של קוסובו. גם מומחים משפטיים בינלאומיים מאמינים כי חייבת להיות לסרביה אמירה בעניין העצמאות הזאת.

האיחוד האירופי ניסה אומנם להידחף לעניין גם כן, היות והיה מעורב בעקיפין ההפצצה הברוטלית של נאט"ו את סרביה במשך 78 ימים. ל"צבא שחרור קוסובו" לא היה חיל אוויר או חיל ים, מה שסופק לו על-ידי ארה"ב ונאט"ו, ומה שלמעשה הכריע את המלחמה לטובתו.

התערבות נאט"ו במלחמה הייתה כאמור הפרה של אמנתה שלה עצמה. נאט"ו אינו מורשה להיות כוח התקפי. האמנה מאפשרת השתתפות צבאית של חבר נאט"ו רק כאשר חבר נאט"ו אחר הותקף, כאשר בפועל הלחימה התנהלה אך ורק בשטח סרביה. ה-CIA סיפק בחשאי את החימוש למורדים האלבנים, תוך ביטול כל מראית עין של ניטרליות עבור ארצות הברית שלאחר המלחמה. אף מדינה של נאט"ו לא הייתה מאוימת או פלשה למדינה אחרת. הפצצת נאט"ו הייתה הפעם הראשונה שבה נעשה שימוש בכוח צבאי בצורה התקפית בכל 50 שנות ההיסטוריה שלו.

השימוש הבלתי הולם בכוח מצד נאט"ו מציב תקדים בעייתי באשר לרלוונטיות שלו ואמינותו. ההתערבות של האיחוד האירופי בענייניה הפנימיים של סרביה שנויה במחלוקת ונמצאת בסתירה. לדוגמה, חאבייר סולאנה, מי שהיה עד 2009 הנציג העליון של האיחוד לענייני חוץ ומדיניות ביטחון, הפך להיות פעיל הביורוקרטים הראשון של האיחוד האירופי שנחת בפרישטינה על-מנת לעזור לקדם את המשטר הלא חוקי של הבדלנים שהכריז על עצמאותו.

הסתירה הראשונה היא שקוסובו נשלטת תחת חסות של האו"ם ולא חסות של האיחוד האירופי. בזמן שסולאנו טייל בפרישטינה, במולדתו ספרד, הממשלה רעדה מהמחשבה כי ההתקוממות בקוסובו עשויה לשמש הצדקה לארגון הבדלני הבאסקי, ETA, להמשיך את מאבקו לעצמאות מספרד.

יש הטוענים כי לאיחוד האירופאי בכל מקרה אין מנדט לפעול כממשלה, ובכלל לא ברור אם יהיה מוכן לפרוס באזור כוחות צבאיים במשך שנים רבות. אפילו כאשר היה ניסיון לייצר "חוקה", דבר שרק אומה זקוקה לו, האיחוד לא הצליח לגייס תמיכה מספקת. בכל מקרה, לאיחוד האירופי אין כוחות מזוינים, והיא גם לא מוסמכת להקים צבא. אז אם לאיחוד האירופי אין תפקיד "ממשלה" ואין לו כוחות מזוינים, לא ברור איזו סמכות הייתה לחאבייר סולאנו בקוסובו במשא ומתן עם הממשלה הבדלנית. השאלה הזאת בהחלט לא הטרידה את ג'ורג' בוש ב-2008. למעשה, נראה כי הסיבה האמיתית למלחמה ולהפצצה הבלתי חוקית של הסרבים בקוסובו הייתה בכלל מסיבות כלכליות, והרצון לתפוס שליטה על מאגרי המינרלים והנפט, ובעיקר אף לשלוט בצינור הנפט שמגיע מהים הכספי לאירופה.[2]

אכן, ג'ורג' בוש היה ידוע בתקופת כהונתו כמקורב וחברם הטוב של השלטונות הסעודים. אותם סעודים שבין 1979 ל-2017 השקיעו סכום של מעל ל-70 מיליארד דולר בבניית מסגדים ומדרשות בכל רחבי העולם, עם הספרות הווהאבית שמילאה אותם.[3] אחת ההצלחות הבולטות של הווהאבים הייתה בקוסובו. לאחר שביל קלינטון צידד בטרוריסטים הבוסניים על פני הסרבים, קוסוברים אסירי תודה קראו לרחוב בפרישטינה "שדרות ביל קלינטון".[4] אבל האחדה של קוסובו האלבנית לארה"ב לא נמשכה זמן רב, הודות לסעודים. פאטוס מאקולי, מנהל משטרת הלוחמה בטרור בקוסובו, סיפר בשנת 2016 על מה שקרה כאשר ווהאבים סעודים החלו להזרים מיליוני יורו לקוסובו בשנת 1999: "הם קידמו את האיסלאם הפוליטי. הם הוציאו כסף רב כדי לקדם זאת באמצעות תוכניות שונות בעיקר עם אנשים צעירים ופגיעים, והם הכניסו הרבה ספרות ווהאבית וסלפית. הם קירבו את האנשים האלה לאסלאם פוליטי קיצוני, מה שהביא להקצנה שלהם ... אין שום הוכחה לכך שארגון כלשהו נתן כסף ישירות לאנשים כדי לנסוע לסוריה. העניין הוא שהם תמכו בהוגים המקדמים אלימות וג'יהאד בשם ההגנה על האיסלאם."[5] לאחר הכרזת העצמאות של 2008, הסעודים חסו את בנייתם של 240 מסגדים באותה "מדינה" קטנטנה בלבד. במסגדים הללו, כמובן, הם לימדו את הווהאביזם,[6] ובכך תרמו רבות לרדיקליזציה הדתית של האלבנים בקוסובו.

בן לאדן והסעודים לא היו היחידים לתמוך באלבנים במהלך המלחמה הבלתי חוקית הזאת, רק משום שלאלבנים הייתה את אותה הדת המשותפת להם. גם איראן וכמה ממיטבי הטרור שלה ניצלו את הלחימה כדי להקים תחום השפעה שמתפרש מיוון עד לגבול אוסטריה. הם דאגו להביא קבוצות מיליטנטיות דתיות גם ממקומות רחוקים כמו פקיסטן ואפגניסטן על-מנת לתמוך באלבנים של קוסובו. כבר באמצע שנות התשעים הקימו האירנים בסיס באלבניה, בו אימנו ותמכו כספית ולוגיסטית בארגוני הטרור המקומיים. אלפי לוחמי מוג'הדין תחת ההנהגה האירנית נשארו בקוסובו, התחתנו עם נשים מקומיות, אך ממשכים לקבל הוראות מטהרן.[7]

וכך, ככל שעובר הזמן, הופכת קוסובו ליותר ויותר קיצונית וג'יהאדיסטית, המשמשת כבסיס לפעולות טרור בלב אירופה. קוסובו הינה קרקע פורייה לפעילות וגיוס למדינה האיסלמית, ודגלי הארגון נמצאו בה.[8] פעילות אנטי-נוצרית נפוצה בקוסובו עצמה.[9] במקרה אחר המדינה האסלמית ביקשה להשתמש בקוסובו לצורכי הרעלת מקורות המים.[10] ג'יהאדיסטים אחרים בקוסובו נעצרו אחרי שהתחזו לפעילי עמותת צדקה.[11] אימם בקוסובו נעצר לאחר שגייס ג'יהאדיסטים ללחימה בסוריה ועירק.[12] גם באזורי קוסובו שנחשבים למתונים יותר נעצר מחבל מתאבד.[13] אפילו קפלה אורתודוכסית בפרישטינה הוסבה לשירותים ציבוריים.[14] לא חסרות דוגמאות נוספות.

[1] Parasaran Rangarajan, “Illegal Occupation of Southern Serbia – ‘Kosovo’”, 2015, http://www.southasiaanalysis.org/node/1851

[2] Karen Talbot, ‘The Real Reasons for War in Yugoslavia: Backing Up Globalization with Military Might’, Social Justice, Vol. 27, No. 4 (2000): pp. 94-116.

[3] Malo Tresca, “How Saudi Arabia exports Wahhabism,” LaCroix International, August 22, 2017, https://international.la-croix.com/news/how-saudi-arabia-exports-wahhabism/5095

[4] Carlotta Gall, “How Kosovo Was Turned Into Fertile Ground for ISIS,” The New York Times, May 21, 2016.

[5] ibid.

[6] Tresca.

[7] http://www.freeman.org/m_online/apr99/rodan.htm

[8] https://www.nytimes.com/2016/05/22/world/europe/how-the-saudis-turned-kosovo-into-fertile-ground-for-isis.html

[9] https://www.b92.net/eng/news/crimes.php?yyyy=2016&mm=02&dd=02&nav_id=96896

[10] https://www.theguardian.com/world/2015/jul/11/kosovo-cuts-pristina-water-supply-over-alleged-isis-plot-to-poison-reservoir?

[11] https://www.jihadwatch.org/2010/05/shocker-kosovo-muslims-arrested-for-jihadist-activity-under-the-guise-of-charity

[12] https://www.reuters.com/article/us-kosovo-islamist-arrests/imam-arrested-in-kosovo-on-suspicion-of-recruiting-islamist-fighters-idUSKBN0GE12G20140814

[13] http://islaminaction08.blogspot.com/2009/02/kosovosuicide-bomber-arrested.html

[14] https://www.telegraf.rs/english/2386323-disgrace-orthodox-chapel-in-pristina-turned-into-public-toilet