מי היו האנשים הראשונים בעולם החדש / אמריקה?

מי היו האנשים הראשונים בעולם החדש / אמריקה?

עד לאחרונה, הדעה הנפוצה יותר הייתה שהאנשים הראשונים שאכלסו את צפון אמריקה חצו את מצר ברינג מסיביר לאלסקה לפני כ-12,000 שנה ובהמשך הפכו לאבותיהם של האינדיאנים. עם זאת, עדויות חדשות שהציגו הארכאולוגים פרופ' דניס סטנפורד ממכון סמית'סוניאן והמוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע ופרופ' ברוס ברדלי מאוניברסיטת אקסטר, מציגות כי האמריקנים הראשונים חצו את צפון האוקיינוס האטלנטי בסירה או מעל פני המים הקפואים של עידן הקרח והגיעו מוקדם מכפי שחשבו בעבר.

בספרם "מעבר לקרח האטלנטי",[1] מציגים סטנפורד וברדלי את המחקרים הארכאולוגיים, האוקיאנוגרפיים, הפליוקלימטיים והגנטיים העדכניים ביותר, ומראים קשר בין כלי האבן המיוחדים של תרבות קלוביס הפרה-היסטורית של צפון אמריקה לבין תרבותם של האנשים הסולוטריים (Solutréen) שהשתלטו על אזורי צרפת וספרד המודרניים לפני יותר מ-20,000 לפני שנים, בתקופת הקרח הגדולה האחרונה. עדויות לכך שאבות אבותיהם של אנשי קלוביס היו ציידים ואומנים איבריים פליאוליתיים שחצו את צפון האוקיינוס האטלנטי והתיישבו בצפון אמריקה נמצאו באתרים ארכאולוגיים באזור מפרץ צ'ספיק בחוף המזרחי של ארה"ב. סירות עשויות עור וחומרים אחרים נמצאות בשימוש האנושות כבר עשרות אלפי שנים, ונראה כי הסולוטרים נהגו להתיישב לאורך החופים, כאשר גובה פני הים בתקופת הקרח היה כמובן נמוך יותר מאשר היום.

כמו כן, סדרה מדהימה של כמה עשרות כלי אבן בסגנון אירופאי, המתוארכת בין 19,000 ל-26,000 שנה, התגלתה בשישה מוקדים לאורך החוף המזרחי של ארצות הברית. שלושה מהאתרים נמצאים בחצי האי דלמרבה שבמרילנד, שהתגלו על ידי הארכאולוג ד"ר דארין לוורי מאוניברסיטת דלאוור. נוסף נמצא בפנסילבניה ואחר בווירג'יניה. האחרונה התגלתה על ידי מחפשי צדפות בקרקעית הים 60 מייל מחופי וירג'יניה, היכן שבתקופה הפרהיסטורית הייתה יבשה.

התגליות החדשות הן בין פריצות הדרך הארכאולוגיות החשובות ביותר מזה כמה עשורים - והן אמורות להוסיף משמעותית להבנתנו את התפשטות האנושות ברחבי העולם.

הדמיון בין טכנולוגיות כלי האבן בתקופת האבן האמריקאית המזרחית ואלו האירופאיות מוכר כבר זמן מה, בעיקר כלים דקים בצורת "עלי דפנה"; אולם, הטענות היו כי השימוש בהן במזרח ארה"ב התקיים רק לפני 15,000 שנה, הרבה אחרי שהתרבות הסולוטרית האירופאית הפסיקה לייצור כלים כאלה - 2000 שנה לפחות. לכן דחו רוב הארכאולוגים כל אפשרות לקשר ביניהם. אך הכלים שהתגלו ותוארכו לאחרונה במרילנד ובמקומות האחרים בחוף המזרחי של ארה"ב הם מלפני 19,000 עד 26,000 שנה - ולכן הם בני אותו הזמן כמו הכלים המערב אירופאים הזהים כמעט. יתרה מזאת, ניתוח כימי שנעשה ב-2011 על סכין אבן בסגנון אירופאי שנמצא בוירג'יניה בשנת 1971 גילה שהוא עשוי מאבן צור שמקורה בצרפת. אתרים נוספים בארה"ב נתגלו ב-מידקרופט רוקשלטר במערב פנסילבניה ובדיונות החול של גבעת הקקטוס בדרום-מזרח וירג'יניה. לא היו שום אזורים או תרבויות פרה-היסטוריות אחרות עם ממצאים המשותפים לשני האזורים הללו, של למעשה התרבות הסולוטרית כנראה.

מרבית התאריכים נגזרו מהחומר האורגני שנמצא עם כלי האבן, כמובן שלא מהאבנים עצמם. היוצא מן הכלל היה ניב מסטודון עם עצם ושיניים מחוברות, אשר נמצאו ברשתות דייגים בשנת 1974, יחד עם סכין אבן בצורת עלה דפנה. סטנפורד מצא שהניב בן 22,760 שנים. בין היתר, הממצאים מספקים קשר לא רק לאנשי קלוביס, אלא גם לאתרי צפון אמריקה הטרום קלוביס. אכן, מציין סטנפורד, נראה שהיו אלו אנשי סולוטרית אשר התפתחו לתרבות הקלוביס לפני 13,000 שנה, ולא אלו שחצו את מצר ברינג, תרבות אשר החלה להתפשט ביבשת עם הנדידה מערבה כאשר שינויי האקלים הפכו את תנאי המחיה לאורך החוף המזרחי לבלתי אפשריים.

בשיאו של עידן הקרח, כשלושה מיליון מיילים רבועים של צפון האוקיינוס האטלנטי היו מכוסים בקרח סמיך במשך כל השנה או חלקה. עם זאת, האזור המשתנה עונתית בו הקרח מסתיים והאוקיינוס הפתוח מתחיל היה עשיר במשאבי מזון - כלבי ים נודדים, עופות ים, דגים ומינים צפוניים נוספים שחלקם כבר נכחדו. על-פי סטנפורד וברדלי, בני תקופת האבן היו בהחלט מסוגלים לבצע את המסע של 1500 קילומטרים מעל פני הקרח האטלנטי. למעשה, במהלך תקופת הנדידה אורך חייהם היה דומה לזה של האינואיטים.

דבר שמחזק טענה זו אלו הממצאים הארכאולוגיים ממרילנד, וירג'יניה ומקומות אחרים בחוף המזרחי של ארה"ב, וכן הבדיקות הכימיות של סכין אבן הצור שהוזכרה לעיל. ואכן, ארכאולוגים מתחילים כעת לחקור אתרים נוספים בטנסי, מרילנד ואפילו טקסס – בהם קיימות עדויות נוספות.

חיזוק מרכזי נוסף להצעתם של סטנפורד וברדלי הוא העדר מוחלט של פעילות אנושית בצפון מזרח סיביר ובאלסקה לפני כ-15,500 שנה. אם אנשי מרילנד ושאר חופי המזרח שלפני 26,000 עד 19,000 שנה היו באים מסיביר האסייתית ולא מאירופה, ממצאים מוקדמים יותר, המתוארכים ללפני 19,000 שנה, היו אמורים להופיע בשני האזורים הצפוניים הללו, אך הם אינם.

ייתכן שהסולוטריים, שהטריטוריה שלהם ביבשת אירופה הייתה ככל הנראה קומפקטית למדי, נאלצו, עקב התקדמות קרחונים וקור עז, להתגודד בחוף האטלנטי. בשלב מסוים, אומרים סטנפורד וברדלי, יתכן והמתחים של אוכלוסיית יתר אילצו כמה מהסולוטרים לברוח דרך הים. והם פנו צפונה ומערבה לצפון אמריקה דרך הגדות הגדולות של ניופאונדלנד. מעבר לכך, לא ידוע הרבה על התרבות הסולוטרית, למעט העובדה כי חיו באירופה באזורים של דרום צרפת, ספרד ופורטוגל בשנים שצוינו לעיל, כאשר לא נמצאו שלדים, דבר שלא מאפשר בדיקות די.אן.איי. השוואתיות.

למרות שהאירופאים הסולוטריים היו אולי האמריקנים הראשונים, היה להם חסרון גדול בהשוואה לאינדיאנים שמקורם באסיה ושנכנסו לעולם החדש דרך מצר ברינג או לאורך שרשרת האיים האלאוטיים אחרי התקופה של לפני 15,500 שנה. בעוד שלסולוטרים היה חלון 'עידן הקרח' בן 4500 שנה בלבד לביצוע פעילות הנדידה שלהם, לאבות האינדיאנים היו 15,000 שנה לעשות זאת. יתרה מזאת, בשני השלישיים האחרונים של אותה תקופה ארוכה היו אקלים מתאימים הרבה יותר, ולכן מספרים גדולים יותר של אסייתים הצליחו לנדוד מאשר האירופאים שלפניהם. כתוצאה מגורמים אלה, הילידים האמריקאים הסולוטריים נבלעו בחלקם על ידי המצטרפים המאוחרים יותר, או שחוסלו על-ידם באופן פיזי או באמצעות תחרות על משאבים.

כמה סממנים גנטיים של מערב אירופאים מתקופת האבן לא קיימים בצפון-מזרח אסיה, אך הם נמצאים בכמויות קטנות בקרב כמה קבוצות אינדיאניות בצפון אמריקה. בדיקות מדעיות של די.אן.איי. עתיק שהופק משלדים בני 8000 שנה מפלורידה חשפו רמה גבוהה של מאפיין גנטי שמקורו באירופה. קיים גם מספר זעיר של קבוצות אינדיאניות מבודדות שהשפות שלהן אינן קשורות בשום צורה לעמים האינדיאניים אמריקאים שמקורם באסיה.

ממצא ייחודי ומעניין מגיע מימת באיקל בסיביר של ילד מלפני 24,000 שנים. בדיקות גנטיות הראו שהדי.אן.אי. של הילד מתאים לאלו של מערב אירופאים, מה שמראה אולי שתקופת ההגירה של תקופת הקרח הזאת גרמה למערב אירופאים להגר אפילו עד דרום סיביר. בנוסף לכך, הגנום הראה גם כ-25% התאמה לאינדיאנים החיים כיום. כך, הילד הזה בן ה-3 או 4 מרמז על מוצא משותף לאינדיאנים ומערב אירופאים, בזמן שלא היו לו כלל גנים מזרח אסייתיים.[2]

שרידי ילד נוסף, החי לפני 12,000 שנה והשתייך לתרבות קלוביס המשויכת לרוב כאמור לאינדיאנים, נמצאו בקבורה מיוחדת במונטנה. בדיקה של גנטיקאית דנית הראה שמוצאו שייך לשבט סיבירי ששורשיו במערב אירופה, כנראה אזור גרמניה. זאת ועוד, גם רוב השבטים האינדיאנים חולקים מוצא משותף עם הילד.[3] הדבר מרמז גם כן שגם התקופה הפרה היסטורית המאוחרת להגעתם של הסולוטריים עדיין הורכבה מאנשים ממוצא אירופאי אשר אחר כך התערבבו גנטית עם אלו שהפכו לאינדיאנים. אפשרות אחרת היא שגם אלו שחצו את מצר ברינג היו אירופאים, לפחות בחלקם.

גם מחקר גנום מיטוכונדריאלי מצא מאפיין (Haplogroup X) שנמצא בכ-20,000 אינדיאנים וכן במספר אוכלוסיות פרה-קולומביאניות; בנוסף, מאפיין זה נמצא גם באוכלוסיות אירופיות אך נעדר מאסייתיות. מחקרי הגנטיקאים מראים כי ייתכן שהוא היה קיים ביבשת האמריקאית לפני 12,000 עד 34,000 שנה, מה שאומר שהוא כנראה הופיע לפני קלוביס.[4].

ועדיין, כמות הראיות הגדולה ביותר מגיעה ככל הנראה מתחת לאוקיינוס - לרוב באזורים שבהם הסולוטרים היו יורדים מהקרח אל יבשה - ואשר כיום נמצאים עד 150 ק"מ בים. אתר כזה נמצאה מתחת למים הודות לדייגי צדפות, אם כי עדיין לא נחקר לעומק כנדרש.

נספח: אוסטרליה?

מחקר נוסף הראוי לציון מגיע מחוקרים באוניברסיטת ליברפול, אשר מצגים עדויות של שלדים לכך שהראשונים שדרכו על אדמת העולם החדש הגיעו בכלל דרך אוסטרליה. מאוסטרליה דרך יפן ופולינזיה ואל החוף המערבי של אמריקה. גולגולות צרות וארוכות שנמצאו בקליפורניה ומקסיקו הינן עתיקות יותר מהגולגולות העגולות המאפיינות את האינדיאנים. עדויות היסטוריות מראות שהמיסיונרים הספרדים אכן גילו שבט מבודד בחוף של קליפורניה עם פנים מוארכות. כמובן, טענות אלו אינן פופולריות בקרב האינדיאנים כיום, הממשיכים לטעון כי היו הראשונים להגיע לאמריקה.[5]

[1] Dennis J. Stanford and Bruce A. Bradley, Across Atlantic Ice: The Origin of America's Clovis Culture, University of California Press, 2013.

[2] https://www.nytimes.com/2013/11/21/science/two-surprises-in-dna-of-boy-found-buried-in-siberia.html?hpw&rref=science

[3] https://www.spiegel.de/international/dna-analysis-shows-native-americans-had-european-roots-a-954675.html

[4] Michael D. Brown et al., “mtDNA Haplogroup X: An Ancient Link between Europe/Western Asia and North America?”, American Journal of Human Genetics, vol. 63, (1998), pp. 1852–61.

[5] https://www.abc.net.au/news/2004-09-07/first-americans-may-have-come-from-australia-study/2039358