על הקולוניאליזם, חלק א': הקדמה. והפעם, על הקולוניאליזם כמקרה מבחן למחקר בסביבה המדעית המודרנית.

על הקולוניאליזם, חלק א': הקדמה.

והפעם, על הקולוניאליזם כמקרה מבחן למחקר בסביבה המדעית המודרנית.

ב-2018 "סטודנטים" מאוניברסיטת מנצ'סטר ציירו על ציור קיר שהציג את השיר "אם", אולי אחד השירים הטובים ביותר שנכתבו אי פעם, מאת אחד המשוררים הגדולים ביותר בהיסטוריה - רודיארד קיפלינג.[1] השיר, שמוצג בצורה יפה וייחודית, מציג את המשמעות של להיות גבר אמיתי בעולם הזה, נמצא באותה הרמה כמו "אינוויקטוס" של הנלי, "יוליסס" של טניסון, אוזימנדיאס של פרסי שלי, ואחרים. קיפלינג עצמו נמצא לדעתנו באותה רמת איכות כמו ת.ס. אליוט, מארק טוויין, אלכסנדר פושקין, אדמונד בורק וענקים נוספים. ציור קיר זה הוחלף בשיר של מאיה אנג'לו, משוררת בינונית, סרסורה ופרוצה לשעבר, ואוהדת ארגונים קומוניסטיים אשר תמכה בגלוי במשטרו הרצחני של פידל קסטרו. הסיבה למעשה זה של "הסטודנטים" היא הטענות בדבר הגזענות לכאורה של קיפלינג ועל השקפותיו האנטי-אנושיות לדברם, ודגש מיוחד הושם על השיר "נטל האדם הלבן". בפועל, התכוון קיפלינג כמובן להתקדמויות החברתית, התרבותית, הטכנולוגית, החקלאית, הכלכלית וסיום העבדות שהאירופאים הביאו לקולוניות שלהם.

ב-2017 נוצרה מחלוקת סביב מאמר שכתב פרופ' ברוס גילי, ממחלקת מדעי המדינה באוניברסיטת פורטלנד.[2] במאמר זה כותב גילי בצורה אקדמית, ניטרלית ומחקרית על היתרונות שהיו לקולוניאליזם, כיצד הטענות האנטי קולוניאליות אינן אובייקטיביות וכיצד מצבן של קולוניות רבות היה עדיף בהרבה תחת השליטה האירופאית. כפי שנכתב בפסקה אחת במאמר (עמ' 4):

Research that is careful in conceptualising and measuring controls, that establishes a feasible counterfactual, that includes multiple dimensions of costs and benefits weighted in some justified way, and that adheres to basic epistemic virtues often finds that at least some if not many or most episodes of Western colonialism were a net benefit, as the literature review by Juan and Pierskalla shows. Such works have found evidence for significant social, economic and political gains under colonialism: expanded education, improved public health, the abolition of slavery, widened employment opportunities, improved administration, the creation of basic infrastructure, female rights, enfranchisement of untouchable or historically excluded communities, fair taxation, access to capital, the generation of historical and cultural knowledge, and national identify formation, to mention just a few dimensions.

את המאמר הוא מתחיל ב"במשך 100 השנים האחרונות, לקולוניאליזם המערבי יצא שם רע". מכאן הוא ממשיך שהקולוניאליזם והמושג האירופי-אמריקני של "ממשל תקין" סייעו למיליוני אנשים שאחרת היו חיים בעוני ועליבות. "המקרה של הקולוניאליזם המערבי הוא לחשוב מחדש על העבר, כמו גם לשפר את העתיד", הוא כותב. "זה כרוך בחשיבה מחודשת על חשיבותם של חיי האדם, ערכים אוניברסליים, ואחריות משותפת". הוא אף מציע, לטובתן של חלק מהקולוניות לשעבר, להחזיר את השלטון הקולוניאלי, כל כך קודר מצבן תחת שלטון עצמאי כיום. הוא מצטט אפריקנים - החל מהסופר הניגרי, צ'ינואה אצ'בה, שמסר תודה לאימפריאליסטים הבריטים על שהשאירו את ניגריה משגשגת ומאוחדת, ועד לתושב קינשאסה ששאל עיתונאי זר: "כמה זמן העצמאות הזאת שלנו הולכת להימשך בכלל? מתי הבלגים חוזרים?". את המאמר הוא מסיים עם אמירה כי בעוד שרבים עשויים למצוא את הרעיון של להחיות את הקולוניאליזם כמרושע או מגוחך, במציאות אינו מגוחך כמו האידיאולוגיה האנטי קולוניאלית שבמשך 100 השנים האחרונות רודפת את חייהם של מאות מיליוני אנשים בעולם השלישי".

המאמר הפך כאמור לשנוי במחלוקת, נפתחה עצומה לעורכי כתב העת למשוך את המאמר, הועלו כמובן טענות בדבר "גזענות", "אנטי-מדעיות", "פרובוקטיביות" והמאמר אף הושווה להכחשת שואה. בטקטיקות שלא ניתן לתארן בשום דרך למעט פאשיסטיות, המתלוננים איימו באלימות ממשית הן נגד המחבר והן נגד עורכי כתב העת. כה ממשיות היו הסכנות מאיומים אלו שגילי עצמו ביקש למשוך את המאמר ולהוציאו מהגליון.[3] זה מה שהמחקר המדעי שווה בתור הזהב של הפוסט-מודרניזם.

פעם, כשעסקנו במחקר אמיתי, היינו בודקים ראשית את העובדות ומסיקים מהן את המסקנות. היום, ללא ספק, אנו חיים בתוקפה בה מדע מזוייף הפך ללגטימי ואף לרצוי, כאשר "חוקרים" מחפשים בכוח "עובדות" התומכות לכאורה במסקנות רצויות מראש. בשיטות מדעיות אמתיות יש כללים מסוימים שעלינו לשמור במידה ורוצים להציג מידע כאמפירי. יש להבטיח את שלמות הנתונים ולוודא שהם מייצגים. צריך לשלוט בסיבות האפשריות האחרות של התוצאות. המדע האמתי מבוסס על נתונים שניתן למדוד, על עובדות ותהליכים שניתן לקבוע על ידי תצפית וניסוי, על תוצאות שניתן לשכפל. לאחר שהמחקר הושלם והתוצאות מתפרסמות, הן הופכות לכפופות למה שהמדענים קוראים "ביקורת עמיתים". כלומר, מדענים אחרים בוחנים את המסקנות; הם מנסים לוודא שלא בוצעו שגיאות בדרך שבה הנתונים נאספו או אם שקיימות שגיאות הגיון. מדענים אמיתיים לעולם לא אומרים "הדיון הסתיים" לגבי שום דבר. כל האינפורמציה המדעית, בין אם בתחומי המדעים המדוייקים או החברה והרוח, פתוחה לביקורת בכל עת. במידה והדיון היה מסתיים כאשר פרסם אייזיק ניוטון את התיאוריות שלו, אלברט איינשטיין מעולם לא היה מפרסם את מחקריו. והוויכוח הסתיים כאשר המדענים קבעו שהאדם אינו יכול לעוף?

במאות השנים האחרונות, המדע האמתי זכה למוניטין הראוי לו על ידי שלילת מיתוסים מזיקים, גילוי תרופות מצילות חיים, וכן אפשר את המצאת הטכנולוגיות החדשות. מדע אמיתי ריפא מחלות ומגיפות, נתן לנו מכוניות, מטוסים, מחשבים וטלפונים סלולריים. לקחו אותנו לירח, ואולי, באופן משמעותי יותר, אפשר לכדור הארץ לשכן שבעה מיליארד בני-אדם - רובם המכריע ימותו מהר מרעב אם לא ההתפתחויות המדעיות המודרניות. אבל המוניטין הזה הולך ונהרס על-ידי סיבות לא מדעיות, ו"מדע" הוא כעת כיסוי לסדר היום הפוסט-מודרני.

בכדי להדגיש את הבעיתיות במדעי הרוח, שלושה חוקרים אמתיים כתבו מספר מאמרים מזוייפים ומפוברקים אך תואמים לאג'נדה הפרוגרסיבית במהלך 2017-2018. 4 מהמאמרים פורסמו בכתבי עת מכובדים, לרבות כתב עת העובר ביקורת עמיתים "Gender, Place & Culture". המאמרים עסקו בנושאים כגון תגובות אנושיות ל"תרבות האונס" בקרב הכלבים בפארקים ושינויי מחשבה בקרב גברים סטרייטים בעזרת שימוש בצעצועי מין. בשלב מוקדם יותר אף הצליחו לפרסם מאמר הטוען שאיבר המין הגברי הוא לא זכרי אלא הבנייה חברתית. רק לאחר הגילוי שלא מדובר במחקרים אמתיים, המחקרים הוסרו על ידי כתבי העת.[4]

כתבי עת מדעיים אמורים להיות חסינים מטעויות משום שהם כאמור נבדקים על ידי עמיתים. בפועל, מה קורה כשמדען בעל כוונות טובות מוצא ראיות הסותרות את הנרטיב ששאר המדענים מנסים לדחוף, בין אם מדובר בנושאים כגון שינויי אקלים או אינטלגנציה? ובכן, לעתים קרובות יותר מאשר לא, המאמר יידחה על ידי ביקורת עמיתים ובסופו של דבר לא יזכה לפרסום. הרושם הוא שקיים מנגנון מובנה שנועד לחסום ראיות הסותרות נרטיבים מסוימים ומאפשר ראיות המתאימות לנרטיבים הרצויים, גם אם הנתונים שלהם שגויים במקרה הטוב.

דוגמה אחת מבין מאות שניתן להציג, היא העדות הבוטה של מוריס ניומן, יועצו העסקי של טוני אבות, מי שהיה ראש ממשלת אוסטרליה ב-2015 וראש המפלגה הליברלית, כאשר התייחס ל"מחקר" ההתחממות הגלובלית: "לא מדובר בעובדות או בלוגיקה. מדובר בסדר עולמי חדש בשליטת האו"ם". "היא מתנגדת לקפיטליזם ולחופש והפכה את הקטסטרופיזם הסביבתי לנושא של כל משק בית כדי להשיג את מטרתו".[5]

תומאס סואל, כלכלן אפרו-אמריקאי, כתב "העובדה הבסיסית ביותר לגבי הרעיונות של הליברלים הפוליטיים היא שהם לא עובדים. לכן אנחנו לא צריכים להיות מופתעים למצוא את אותם מרוכזים במוסדות שבהם הרעיונות לא צריכים לעבוד כדי לשרוד ".[6] אכן, הרעיונות המרקסיסטיים ששולטים באקדמיה כבר עשרות שנים מחליטים הכול, החל ממה שמלמדים את הסטודנטים, איך מלמדים אותם, וכיצד משלמים על כל זה; ההשכלה היא מיקרוקוסמוס לעצירתן של ההתקדמויות במאה השנים האחרונות. הסטודנטים עברו שטיפת מוח אל תוך התודעה הזאת חרף עובדות סותרות, בעזרתה מלמדים אותם בין היתר שהם רשעים מעצם היותם מערביים ומעברים להם שיעורים ב"מדעי מגדר" ו"התחממות גלובלית", בזמן שבתרבויות אחרות שמים יותר ויותר דגש על מיומנויות מתקדמות. כפי שציין פרופ' ג'ורדן פיטרסון מאוניברסיטת טורונטו, האוניברסיטאות כיום הן ביתם של "אידיאולוגים הטוענים שכל האמת היא סובייקטיבית, שכל ההבדלים בין המינים הם הבניה חברתית, וכי האימפריאליזם המערבי הוא המקור היחיד לכל בעיות העולם השלישי."[7] ואכן, בין הדוגמאות בקמפוסים היום ניתן למצוא מקרה בו סטודנטית נזרקה מהשיעור כי התעקשה כי אצל ההומו ספיינס קיימים שני מינים בלבד,[8] שלימודי אלגברה וגאומטריה הם גזעניים,[9] ואפילו סטונדטיים ממוצא אסיאתי תבעו את אוניברסיטת הארוורד בטענה שהאוניברסיטה בכוונה לא מקבלת אותם עקב האי.קיו. הגבוהה שלהם על-מנת ליצור רושם של גיוון אתני[10].

מאמרו של גילי, לפני שהורד, פורסם באופן מפתיע בכתב העת Third World Quarterly, העוסק בנושאים פוסט-קולוניאליים והנותן פרס שנתי על-שם אדוארד סעיד, פעיל "פלסטיני" אשר התחזה לפרופסור ואשר כתיבתו מאשימה את המערב בכל דבר ועניין; לכן, באופן אירוני, היה המאמר ברמה גבוהה יותר ממאמרים המתפרסמים בו בדרך כלל. בין התגובות העוינות היה פרופ' למשפטים דרום אפריקאי שטען שהמאמר נותן הכשר לקתדרה האירופאית-אמריקאית.[11] אחרים קראו לבטל את הדוקטורט של גילי או להכניסו לרשימה שחורה.[12] אבל מה ההיסטוריה האמיתית והלא מצונזרת מראה על הקולוניאליזם?

ראשית, אין ספק שלקולוניאליזם היו צדדים שליליים רבים, בראשם המלך הבלגי ליאופולד השני ושלטונו הנוראי בקונגו, או מלחמות האופיום בסין. עם זאת, יש לזכור כי עד המחצית הראשונה של המאה ה-20, כל אחד בעולם שיכול לקחת שטחים מאחר, עשה זאת. למעשה, המעצמות המערביות אפילו כבשו טוב יותר מאחרים, וזאת הסיבה שהצליחו להקים אימפריות גדולות מאוד, ולא על ידי ניצול העולם השלישי כפי שטוענים מסוימים. ההיגיון מכתיב כי המערב לא יכול להקים מעצמות וקולוניות כה רבות אם לשם כך היה צורך בקולוניות מלכתחילה.

אם לצטט את סר ווינסטון צ’רצ'יל מ-1899 במהלך שירותו הצבאי במלחמה המהדית באפריקה:

Individual Moslems may show splendid qualities. Thousands become the brave and loyal soldiers of the Queen: all know how to die: but the influence of the religion paralyses the social development of those who follow it.

No stronger retrograde force exists in the world. Far from being moribund, Mohammedanism is a militant and proselytising faith. It has already spread throughout Central Africa, raising fearless warriors at every step; and were it not that Christianity is sheltered in the strong arms of science — the science against which it [Islam] had vainly struggled — the civilisation of modern Europe might fall, as fell the civilisation of ancient Rome.[13]

האירופאים לא היו כובשים אכזריים יותר מאחרים, ותושבי הקולוניות המקומיים זכו ליחס, יחסית כמובן, טוב יותר בהרבה מנכבשיםם על-ידי תרבויות אחרות בהיסטוריה. למעשה, כפי שהוזכר לעיל, הקולוניאליזם הוא הדבר היחיד שהביא שיפורים וקידומים לאוכלוסיות המקומיות. דוגמה אחת היא הקולוניזציה הבריטית של הודו. עד הגעת הבריטים נהגו ההודים לשרוף אלמנות בחיים. הודו הייתה מחולקת, עם מספר רב של קונפליקטים פנימיים, עד שהבריטים הגדירו את גבולות הודו המאוחדת, ואף לקחו חלק משטחה בכדי לתת אותה לקבוצה אחרת וליצור את מדינת פקיסטן בכדי למנוע שפיכות דמים נוספת. הבריטים שיפרו את תשתיות התקשורת והתחבורה, את מערכת החינוך ולימוד השפה האנגלית, ארכיטקטורה ובנייה, תרבות, אופנה וקריקט, ופיתוחים טכנולוגיים וחקלאים המאפשרים כיום להחזיק כמות כזאת של אוכלוסייה.

דוגמה נוספת היא המזרח הרחוק, שבו האירופאים עצרו את הנוהג הסיני של "מוות באלף חתכים", עינוי מחריד למוות. יתר על כן, הם הביאו התקדמות טכנולוגית גדולה לסין ויפן שאפשרה להן להפוך בסופו של דבר למעצמות הכלכליות והתרבותיות שהן היום. עוד דוגמה היא האינדיאנים של האמריקות. השבטים נלחמו זה בזה ללא הרף ובאכזריות, במידה רבה יותר מאשר עם המתיישבים האירופיים. ילדים נלקחו כל הזמן לעבדות ונשים תמיד אל תוך עבדות מינית. למעשה, האינדיאנים ביקשו לעיתים את עזרתם של כוחות המתיישבים ונלחמו לצידם נגד שבטים אחרים. המתיישבים שמו קץ לרבות מהמלחמות הפנים האינדיאניות. על כך נדון ביותר הרחבה בערך עתידי. עם זאת, המקרה הבולט והחשוב ביותר הוא העבדות האפריקאית. נושא העבדות הוא הוא גדול ורחב מדי לדון במלואו כאן, ונזכיר כי בעבר פרסמנו 4 ערכים תחת הכותרת "על העבדות" הדנים באופן שבו התמודדו והפסיקו האירופאים מנהג בזוי זה, וכן נוסיף ערכים נוספים בהמשך גם בתחום זה.

ללא ספק, מצבן של הקולוניות לשעבר, ברוב המקרים, חמור בהרבה בעידן הפוסט-קולוניאלי. הפדרציה לשעבר של רודזיה וניאסלנד, ואחר כך רודזיה לבדה, היו מודל של יושרה ושלום בהשוואה למה שזימבבואה ירדה אליו כיום. כך נכתב במחקר נוסף מ-2006.[14] המחקר מראה גם על הבדלים בין סוגי הקלוניאליסטים, כאשר לרוב קולוניאליזם תחת שלטון אמריקאי והולנדי היה טוב יותר מאשר ספרדי או פורטוגלי, דהיינו מדינות שבתקופה זו מצבן הכלכלי היה טוב יותר. במובן מסוים, אין זה מפתיע שחשיפה לטכנולוגיה, לחינוך ולמוסדות ממדינות מתקדמות מבחינה כלכלית תגדיל את השגשוג במדינות פחות מפותחות.

כך, ראינו שמחקר אובייקטיבי בנושא הקולוניאליזם הינו מאתגר במיוחד. שזור לבעיות הרבות עם המרקסיזם באקדמיה המערבית, דעות קדומות ומדע מזוייף ברמה שמזכירה ליסנקואיזם. בחלקים הבאים של הסדרה נדבר, בין היתר, יותר בהרחבה על הקולוניאליזם באפריקה, על הקולוניאליזם בהודו, על הפרא האינדיאני הלא אציל, נמשיך את סדרת העבדות וכן נקדיש ערך ל-ליסנקואיזם שהזכרנו לעיל ונראה כיצד מדע מזוייף יכול לגרום למותם של מיליונים. נסיים עם הוקרה לרדוארד קיפלינג:

If you can keep your head when all about you

Are losing theirs and blaming it on you,

If you can trust yourself when all men doubt you,

But make allowance for their doubting too;

If you can wait and not be tired by waiting,

Or being lied about, don’t deal in lies,

Or being hated, don’t give way to hating,

And yet don’t look too good, nor talk too wise:

If you can dream—and not make dreams your master;

If you can think—and not make thoughts your aim;

If you can meet with Triumph and Disaster

And treat those two impostors just the same;

If you can bear to hear the truth you’ve spoken

Twisted by knaves to make a trap for fools,

Or watch the things you gave your life to, broken,

And stoop and build ’em up with worn-out tools:

If you can make one heap of all your winnings

And risk it on one turn of pitch-and-toss,

And lose, and start again at your beginnings

And never breathe a word about your loss;

If you can force your heart and nerve and sinew

To serve your turn long after they are gone,

And so hold on when there is nothing in you

Except the Will which says to them: ‘Hold on!’

If you can talk with crowds and keep your virtue,

Or walk with Kings—nor lose the common touch,

If neither foes nor loving friends can hurt you,

If all men count with you, but none too much;

If you can fill the unforgiving minute

With sixty seconds’ worth of distance run,

Yours is the Earth and everything that’s in it,

And—which is more—you’ll be a Man, my son!

[1] https://www.telegraph.co.uk/education/2018/07/18/rudyard-kiplings-poem-scrubbed-wall-students-claim-hewas-racist/?fbclid=IwAR27kUOoPv-W73GH788eltRf1XGx11d95nEQwM0kRvKu0tty4CceC3tNqGw

[2] Bruce Gilley, The Case for Colonialism, Third World Quarterly (2017), pp. 1-17.

[3] https://www.independent.co.uk/news/world/americas/colonialism-academic-article-bruce-gilley-threats-violence-published-withdrawn-third-world-quarterly-a7996371.html?fbclid=IwAR24iaM-YFXhDLku-5DASX-wlCqQS8n2db7NF_oHw_A5u70aleiMqSWRj9M

[4] https://www.theatlantic.com/ideas/archive/2018/10/new-sokal-hoax/572212/

[5] https://www.telegraph.co.uk/news/worldnews/australiaandthepacific/australia/11591193/Australia-PM-advisor-says-climate-change-a-UN-led-ruse.html?fbclid=IwAR22p5My4mXGG9tBhxEloOn8BYGLzkGK-ImTE1iy2qEncu-PXz0hQuoiHfs

 [6] https://www.forbes.com/forbes/1997/0908/6005128a.html#79458ccbc4c3

[7] https://www.youtube.com/watch?v=LquIQisaZFU

[8] https://www.dailymail.co.uk/news/article-5492201/Student-kicked-class-saying-two-genders.html

[9] https://www.campusreform.org/?ID=10005

[10] https://www.nytimes.com/2018/04/04/us/harvard-asian-admission.html

[11] https://www.dailymaverick.co.za/opinionista/2017-09-26-bruce-gilley-a-prophet-of-the-euro-american-validation-cathedral/

[12] https://legalinsurrection.com/2017/09/scholar-withdraws-article-the-case-for-colonialism-after-social-media-and-professional-attacks/

[13] Winston Churchill, The River War, Longmans, Green and Co, 1899.

[14] James Feyrer and Bruce Sacerdote, Colonialism and Modern Income -- Islands as Natural Experiments, National Bureau of Economic Research 2006, https://www.nber.org/papers/w12546

 לקריאה נוספת:

Niall Ferguson, British Imperialism Revised: The Costs and Benefits of ‘Anglobalization’, Stern School of Business, New York University 2003.

http://englisch.bildung-rp.de/fileadmin/user_upload/englisch.bildung-rp.de/DRIWP02.pdf?fbclid=IwAR03OCWGn4-qFy0DEoOrMaIt1UkM2At6aYJaXvkW3DNA7jz775jX0hrNIew