Posts

אודיסאה, חלק ב': משמעות האירועים בסיפור ההומרי

Image
  אודיסאה, חלק ב': משמעות האירועים בסיפור ההומרי האודיסאה היא אחת מיצירות היסוד של הספרות המערבית ושל התרבות ההלנית כולה. האפוס היווני העתיק, המיוחס להומרוס - אף שהשאלה בדבר זהותו ההיסטורית של המחבר נותרה פתוחה ומורכבת - מתאר את מסעו הארוך והמפותל של אודיסאוס חזרה לאיתקה לאחר נפילת טרויה. בניגוד לאיליאדה, המתמקדת בכעסו של אכילס, בטרגדיה של המלחמה ובמחיר הכבוד ההרואי, האודיסאה היא אפוס של שיבה הביתה (נוֹסְטוֹס), של חוכמה מעשית (מֶטיס), של צדק אלוהי ושל סדר מוסרי. הסיפור אינו רק סדרת הרפתקאות מרתקות; כל אירוע בו נושא משמעות סמלית עמוקה הנוגעת למקומו של האדם ביקום, לחובותיו כלפי האלים והחברה, ליחס בין כוח לחוכמה ולמתח שבין גבורה טהורה לבין יכולת לשרוד ולשמר את הבית . במאמר זה נבחן בתמציתיות את המשמעויות העיקריות העומדות מאחורי אירועי השיר, תוך התבססות על המבנה הנרטיבי של האפוס, על הפרשנויות הקלאסיות והמודרניות ועל ההקשרים התרבותיים והדתיים של העולם היווני הארכאי. נתמקד בנושאים המרכזיים: הכנסת אורחים (קסֶניה) כביטוי של סדר אלוהי, שיבה הביתה כערך עליון, בשלות מוסרית והתבגרות, היחס ב...

האודיסיאה: מסע הביתה, זהות וגבורה

Image
האודיסיאה: מסע הביתה, זהות וגבורה האיליאדה והאודיסיאה הן שתי היצירות ההירואיות הגדולות ביותר של העולם היווני העתיק ושתי אבני היסוד של המסורת הספרותית המערבית כולה. האיליאדה קודמת לאודיסיאה הן מבחינת זמן העלילה והן מבחינת מורכבותה. היא מתרחשת בשנה העשירית של מלחמת טרויה, במערב צפון-מערב אנטוליה, מעבר לים האגאי, ומתמקדת בפגם אופי של אכילס - כעסו, זעמו, המאניה שלו - שהופך אותו לגיבור, אך גם מוביל לתוצאות טרגיות. בגלל כעסו נסוג אכילס משדה הקרב וחבריו נופלים במספרים גדולים. האיליאדה אינה מספרת את האירועים המפורסמים ביותר של המלחמה: לא את סוס העץ, לא את נפילת טרויה ולא את מות אכילס מחץ בעקב. היא בוחרת להתמקד ברגע של כעס ובמחיר האנושי שהוא גובה. האודיסיאה אינה מתחילה מיד אחרי האיליאדה. העלילה נפתחת בשנה השביעית מתוך עשר שנות נדודיו של אודיסאוס. ארבעת הספרים הראשונים אינם עוסקים בו כלל. הם עוסקים בבנו בטלמאכוס, הבן שהיה תינוק כאשר אביו יצא למלחמה. טלמאכוס גדל ללא דמות אב, בבית שמולכים בו מאה ושמונה מחזרים שאוכלים את רכושו ומאיימים על אימו פנלופה. שמו של טלמאכוס פירושו "הרחוק מן הקרב"...

רוברט אי. הווארד: אבי ז'אנר "חרבות וכשפים".

Image
רוברט אי. הווארד: אבי ז'אנר "חרבות וכשפים ". " הצועדים מוָלְהַאלַּה" היא נובלה של רוברט אי. הווארד שלא ראתה אור עד 1972. היא משל בוטה של הנשמה ההודו-אירופית ועל התפוררותה בעולם המודרני. הדמות הראשית היא טקסני בשם ג'יימס אליסון. אליסון הוא צאצא למשפחה טקסנית נודעת והוא אומר בגאווה לזרה נחמדה: "סבא רבא שלי מת באלמו, כתף אל כתף עם דייוויד קרוקט. סבא שלי רכב עם ג'ק הייז וביגפוט וולאס, ונפל עם שלושה רבעים מהבריגדה של [הגנרל] הוד. אחי הבכור נפל [בקרב] רכס וימי, כשהוא נלחם עם הקנדים, והאחר מת באַרְגּוֹן". בגלגול קודם, אליסון היה הְיָילמאר, סקנדינבי שסייע לכבוש את הדרום-מערב הרבה לפני שהספרדים הגיעו. ללא ספק, סיפור כזה יכול היה להיכתב רק על ידי רוברט ארווין הווארד . הווארד נולד בינואר 1906. משפחתו גרה בעיירות פרועות בהן נמצא נפט בטקסס. אביו של הווארד היה רופא ואמו הייתה נכה. ד"ר אייזיק מרדכי הווארד היה לעיתים קרובות נעדר לתקופות ארוכות והשאיר את רוברט הצעיר לבדו לטפל באמו. הקשר ההדוק הזה בין אם לבן מילא תפקיד עצום בחייו של הווארד וכן במותו המו...